גורמי התיישבות ופקידים מדיניים בירושלים מדברים בימים אלה בתערובת של הומור ורצינות על "ביקורו הקרוב בארץ של הנציב העליון, ג'ו ביידן". התואר הלא מכבד, שלקוח מימי המנדט, מעיד בעיקר על החששות בצד הישראלי בסוגיה אחת, שבה המחלוקות כולן ידועות מראש: ירושלים.
האמריקנים מתכוונים להעלות שורה של עניינים, הקשורים כולם לעתידה ולמעמדה של העיר, ולציפיות הצד הפלשתיני שמבקש לחלץ הישג מביקורו של הנשיא האמריקני בארץ. רוח הדברים, כמעט ואין צורך לומר, שונה מאוד מזו שאפיינה את יחסו של הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, לסוגיית ירושלים:
הקונסוליה: ביידן רוצה לפתוח את הקונסוליה האמריקנית בירושלים שתפקדה דה־פקטו, כשני עשורים, כנציגות הדיפלומטית של ארה"ב לרשות הפלשתינית. טראמפ סגר אותה ב־2019 והיא מוזגה בשגרירות האמריקנית החדשה בבירה. בראשית דרכו כשר חוץ, יאיר לפיד נתן לאמריקנים להבין שלא יתנגד לפתיחת הקונסוליה מחדש, אך לאחר מכן הוא מיהר ליישר קו עם בנט, שהתנגד לכך נחרצות. עתה, חודשים ספורים לפני הבחירות בארץ, לפיד מתכוון לדבוק בקו של קודמו, אלא שלפחות האמריקנים זוכרים את הימים שבהם דיבר אחרת.
לפני שבועות אחדים אגב, ממשל ביידן נקט מהלך שנועד להבהיר לישראל כי מה שהיה אצל טראמפ, לא יהיה אצלו: האמריקנים שלפו את היחידה שעוסקת בענייני הפלשתינים משגרירות ארה"ב והכפיפו אותה מחדש למשרד החוץ בוושינגטון. בירושלים מקווים שזהו סוף פסוק ב"מחלוקת הקונסוליה", ולא תחילתה של הדרך חזרה לשם.
הריסות בתים: בשבועות האחרונים, לקראת ביקורו של הנשיא ביידן, ישראל חדלה מהריסה של בנייה לא חוקית במזרח ירושלים. מדי שנה נבנים בממוצע במזרח העיר כאלף מבנים לא חוקיים אך מתוכם נהרסים כ־150 בלבד. הפלשתינים תובעים להפסיק כליל את ההריסות. האמריקנים צפויים להעלות סוגיה זו בפני ישראל.
שטחי E1: לקראת ביקור ביידן, הורה שר הבטחון גנץ לדחות בחודשיים, לאמצע ספטמבר, את הדיון המסכם בהתנגדויות לתוכנית הבינוי E1, תוכנית החיבור בין מעלה אדומים לבין ירושלים. הפלשתינים מעכבים כבר שנים את התוכנית האסטרטגית הישראלית, שנועדה ליצור רצף התיישבותי יהודי מירושלים מזרחה, לכיוון ים המלח.
הטענה הפלשתינית היא שהתוכנית תקטע רצף פלשתיני הפוך בין צפון "הגדה" לדרומה, ותסכל אפשרות של הקמת מדינה פלשתינית. בעניין זה, ממשל ביידן תומך בפלשתינים. ישראל טענה לאחרונה בפני ארה"ב שהפלשתינים אינם יכולים להמשיך ולהחזיק במקל משני קצותיו: גם לטעון נגד הרצף הישראלי בכיוון מערב־מזרח, וגם לבנות בניגוד לחוק במרחב הזה, למשל בח'אן אל־אחמר. ישראל צפויה לומר לביידן, שאם הקפאה - אז על כולם, גם על הפלשתינים.
שייח' ג'ראח־שמעון הצדיק וסוגיית "הגנים הלאומיים": האמריקנים מבקשים לוודא עם ישראל שאין בדעתה לממש צווי פינוי למשפחות ערביות בשכונת המחלוקת בירושלים וכן לוודא שישראל לא תקדם את התוכנית להרחיב את הגן הלאומי סובב העיר העתיקה ואת הכרזת מורדות הר הצופים כגן לאומי נוסף.
הסטטוס קוו בהר הבית: הפלשתינים והירדנים תובעים להפסיק את תפילות היהודים בהר ומבקשים מהאמריקנים להיכנס לעובי הקורה. בתקופתו של בנט, ישראל סירבה לכך. עמדת לפיד בעניין זה לא ברורה. גורמים מדיניים המליצו למקבלי ההחלטות לאזן את התמונה ולהביא לידיעת האמריקנים שורה של שינויי מהות, משמעותיים פי כמה, שהצד המוסלמי ביצע בסטטוס קוו בהר לאורך השנים.
הנשיא ביידן מתכוון לבקר בבית חולים במזרח ירושלים, אך למורת רוחה של ישראל הרשמית, ללא ליווי ישראלי. הביקור של הנשיא האמריקני הקודם במזרח ירושלים היה, כזכור, שונה בתכלית. טראמפ ביקר בכנסיית הקבר ובכותל לצד פקידים ישראלים.
ממשל טראמפ גם ניסה לערב את סעודיה בסוגיית הר הבית, כחלק מעסקה כוללת, ולהעניק לה מעמד כלשהו שם לצד ירדן. הממשל הדמוקרטי קשוב פי כמה להתנגדות העזה לכך מצד ירדן, שהיא האפוטרופסית הנוכחית על קודשי האסלאם בירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו