מילה אחת שמסכמת שנה שלמה: זו הבחירה של הישראלים

לקראת יום העברית תשפ"ו, המצוין היום (חמישי), בחרו הישראלים את מילת השנה במסגרת פעילות מיוחדת של האקדמיה ללשון העברית. אל המקום הראשון הגיעה המילה "הביתה", מילה המזוהה באופן הדוק עם סוגיית החטופים בעזה ועם שובם של מי שחזרו לישראל במהלך שנת 2025, שכללה עסקת חטופים והשבת שורדי שבי בשתי פעימות - בינואר ובאוקטובר.

במקום השני דורג צמד המילים "בינה מלאכותית", ביטוי שממשיך ללוות את השיח הציבורי והטכנולוגי וצפוי להישאר מרכזי גם בשנים הקרובות. אל המקום השישי הגיעה המילה "תקווה", מונח שהישראלים נאחזו בו במיוחד בתקופת המלחמה הממושכת.

המילה "הביתה" מסמלת בעיני רבים את שובם של רוב החטופים לביתם לאחר כשנתיים של כאב, ציפייה וחוסר ודאות. לאורך התקופה עלתה המילה שוב ושוב בשיח הציבורי, והפכה גם למוטיב מרכזי בשיר שנעשה לאחד מסמלי המאבק והכמיהה. מעבר לכך, היא מייצגת גם את החזרה - ואת השאיפה לחזרה - ליישובי עוטף עזה וליישובי הצפון.

ברשימת המילים שהתמודדו על התואר נכללו גם: גיוס, חקירה, טראומה, נרמול, עם כלביא, שבים ושיקום. באקדמיה ציינו כי כל אחת מהמילים משקפת היבט אחר של מציאות החיים המורכבת בישראל, את הרגשות העזים לאחר שנתיים של מלחמה קשה וכואבת, ואת הדינמיות של השפה העברית.

בשנים קודמות נבחרו מילים אחרות ששיקפו את רוח התקופה: בתשפ"ה נבחרה המילה "חטופים", בתשפ"ג "בולען", בתשפ"ב "טרלול" ובתשפ"א "מטוש". יום העברית מצוין מדי שנה בכ"א בטבת, יום הולדתו של מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה. השנה חל התאריך בשבת, ולכן הוקדם יום העברית ונחגג כבר היום.

מבחינה לשונית, המילה הקצרה "הביתה" מאגדת בתוכה שלושה רכיבים: המילה "בית", ה"א הידיעה שבראשה וה"א המגמה שבסופה. ה"א המגמה שכיחה מאוד במקרא, במילים כגון "מצרימה" ו"העירה", ואילו בעברית המודרנית היא מופיעה בעיקר במילות כיוון כמו "צפונה", "ימינה", "החוצה", וכן במילים "ארצה" ו"הביתה", ובשמות יישובים כמו יטבתה ונגבה.

בעברית החדשה נוצרה גם הבחנה מעניינת במשמעות: "הגעתי הביתה" פירושו הגעה לביתו של הדובר, בעוד "הגעתי לבית" יכול להתייחס לכל בית שהוא.

באשר לצירוף "בינה מלאכותית", מדובר בתרגום של המונח האנגלי artificial intelligence, המוכר גם בקיצור AI. המילה "בינה" היא נרדפת לחוכמה וקשורה להתבוננות, ואילו "מלאכותי" פירושו דבר שאינו טבעי ונעשה במכוון בידי אדם. שם התואר נגזר מהמילה "מלאכה", ששורשה מצביע במקורות שמיים על משמעות של שליחות - ומכאן גם הקשר למילה "מלאך", שמשמעותה שליח.