הילדים מתקשים בלוח הכפל? נמצאה השיטה שתקל עליהם לזכור

מחקר חדש שנערך בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב מציע שיטה פשוטה ויעילה לשיפור לימוד לוח הכפל בקרב תלמידי בית ספר יסודי – באמצעות הפחתת הדמיון בין התרגילים הנלמדים בכל שלב.

החוקרים הראו שאם מלמדים את הילדים בו זמנית (באותו שיעור) תרגילי כפל שדומים זה לזה, למשל 8×8=64 ו-6×8=48, הילדים מתקשים. לעומת זאת, אם מלמדים אותם באותו שיעור תרגילים שונים, למשל 9×5=45 ו-3×7=21, הם לומדים אותם יותר מהר ויותר בקלות.

המחקר נערך בהובלת ד"ר דרור דותן, ראש המעבדה לחשיבה מתמטית וראש התוכנית ללקויות למידה בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף שרון צבירן־גינת. המאמר פורסם בכתב העתCognitive Research: Principles and Implications.

לוח הכפל הוא מרכיב יסוד בתוכנית הלימודים במתמטיקה, אך תלמידים רבים מתקשים לשלוט בו, בין היתר בשל הדמיון הרב בין התרגילים היוצר "הפרעה בזיכרון": הזיכרון האנושי מתקשה לזכור דברים דומים זה לזה – לא רק במתמטיקה אלא במגוון רחב של תחומים (לדוגמה: לשנן שורת מילים דומות זו לזו בשפה זרה). במחקר נבדקה השערה שלפיה ניתן להקל על הלמידה אם בכל שלב יילמדו תרגילים בעלי דמיון נמוך זה לזה, ובכך להפחית את ההפרעה.

המחקר כלל עשרות ילדים בגילאי 6–7, שלא למדו קודם לכן את לוח הכפל. במהלך השבועות הבאים למדו הילדים עובדות כפל חדשות מתוך לוח הכפל: בחלק מהשיעורים הם למדו קבוצות תרגילים דומים (רמת דמיון גבוהה), ובשיעורים אחרים קבוצות תרגילים שונים זה מזה (רמת דמיון נמוכה).

הממצאים היו חד-משמעיים: הצלחת הילדים בשעורי "הדמיון הנמוך" הייתה גבוהה משמעותית בהשוואה לשעורי "הדמיון הגבוה". יתרה מכך, מקור ההפרעה נמצא בעיקר בלמידה בו־זמנית של תרגילים דומים, ולא בדמיון בין תרגילים שנלמדו בשבועות שונים.

ההשפעה נבעה מתהליכי זיכרון לטווח ארוך, ונשמרה גם שבועות לאחר סיום הלמידה. המחקר מציע פוטנציאל ליישום גם בתחומי לימוד אחרים שבהם נדרשת שינון של עובדות דומות, כגון נוסחאות במתמטיקה מתקדמת, חוקים במדעים, ואפילו חומרי לימוד שאינם מתמטיים.

לדברי ד"ר דותן: "הממצאים מצביעים על כך ששינוי פשוט בארגון החומר – כך שבכל שלב יופיעו תרגילים שונים זה מזה – עשוי לשפר באופן משמעותי את יכולת הזיכרון של תלמידים. אנו מקווים שהשיטה תיושם בבתי הספר ותשולב לצד שיטות ההוראה המסורתיות".

ד"ר דותן מסכם: "הממצאים מעניינים במיוחד כיוון שבשיטת הלימוד הקיימת לומדים את תרגילי הכפל מסודרים לפי טורים (כפולות 2, אח״כ כפולות 3 וכו׳). ה'שיטה הטורית' הזאת יוצרת מצב בו בכל שיעור לומדים דווקא תרגילי כפל עם רמת דמיון גבוהה ביניהם".

״ברור שיש יתרונות גם לשיטה הטורית״, אומר ד״ר דותן, ״ואין ספק שבשלבים מסוימים היא עדיפה, למשל כדי להבין את משמעות הכפל ואת הקשר שלו לפעולת החיבור. אבל זו שאלה מעניינת: מה משמעותי יותר - היתרונות של השיטה הטורית או היתרונות של שיטת הלימוד החדשה שפיתחנו, ׳למידה מבוססת-דמיון׳".

"אנחנו עדיין לא יודעים מי משתי השיטות חזקה יותר – אנחנו בודקים את זה בימים אלה במסגרת מחקר-המשך. אם יתברר, כפי שאנחנו משערים, שהיתרונות של ׳למידה מבוססת דמיון׳ גוברים על היתרונות של השיטה הטורית, המסקנה תהיה שכדאי לשנות את תכנית הלימודים כך שהשלב של שינון תרגילי הכפל יתבצע בשיטת ׳למידה מבוססת דמיון׳".