החל מהשנה: התלמידים חוזרים להיבחן בבחינות בגרות בכל המקצועות

תתחילו לשנן: החל מהשנה, התלמידים (שוב) חוזרים להיבחן בבחינות בגרות בכל המקצועות. השנה, בעקבות החלטת שר החינוך יואב קיש, תלמידי ישראל יחזרו לשנן את חומר הלימוד - וסביר שישכחו אותו רגע אחרי המבחן. לצד זה, הם יצטרכו להגיש גם עבודות ומטלות.

לפי הרפורמה, החל משנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ד, תלמידי ישראל ייגשו לבחינות בגרות כתובות בכל מקצועות הרוח, החברה והמורשת - ספרות, תנ"ך, היסטוריה, אזרחות וכדומה. ההחלטה הגיעה לאחר ששר החינוך קיש ביטל את הרפורמה של קודמתו בתפקיד, יפעת שאשא ביטון, שהחליפה את הבחינות החיצוניות במדעי הרוח בעבודה רב־תחומית.

המשמעות של הרפורמה הנוכחית היא שתלמידי ישראל חוזרים לשנן, "לחרוש" ולנסות לזכור הרים של חומר. התלמידים ייאלצו להיבחן בתשע עד 12 בחינות בגרות חיצוניות, וזה יכלול גם בגרויות באנגלית, במתמטיקה, בלשון, במקצועות המורחבים וכדומה. לצד זה, הם יצטרכו להגיש עשרות עבודות ומטלות פנימיות וחיצוניות.

"זו תוכנית שמחזירה אותנו לאחור. תלמידים ישננו חומר וישכחו אותו רגע אחרי הבחינה", טוענת אביגיל סאמין, מנהלת תיכון מקיף אריאל ויו"ר משותף של ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים".

"כאב ראש נטול ערך"

"הגדילו בחזרה את מספר הבחינות החיצוניות, ולא רק זה - בכל מקצוע יהיו גם הערכה בית־ספרית וגם משימות שייבדקו על ידי המשרד. כלומר, בכל מקצוע חובה יש ארבעה ציונים שונים. אם מכפילים את זה בכל מקצועות מדעי הרוח לבדם (היסטוריה, ספרות וכו') - זה עומס מטורף על התלמידים, על המורים, על המנהלים ועל המערכת, שצריכה לנטר את כל הציונים. זה כאב ראש נטול ערך. הדגש צריך להיות על הערכות חלופיות בתוך בתי הספר, ועל תהליכי עומק שמפגישים את התלמידים עם דרישות העולם החדש".

לפי המתווה הנוכחי, הציון של כל מקצוע בהיקף של 2 יחידות לימוד (כמו היסטוריה או ספרות) יורכב משלושה חלקים. החלק הראשון יהיה בחינת בגרות חיצונית (35% מחומר הלימוד), השני יכלול שתי משימות בעלות מיומנויות של המאה ה־21 (35% מחומר הלימוד), והשלישי יהיה הערכה בית־ספרית (30% מהציון). מנהלי בית ספר שמרגישים כי תלמידיהם לא מסוגלים להיבחן השנה לפי המתווה החדש - יכולים לבחון אותם לפי מודל הלמידה המשמעותית, שהיה קיים טרם הקורונה.

יש לציין כי במהלך הקורונה הופחת מספר הבחינות החיצוניות לחמש בלבד, וכי בשאר המקצועות ניתן ציון לפי מבחנים בית־ספריים. "ציפינו שמה שיקרה אחרי הקורונה זה שנלמד מההצלחות ונתקדם, ולא שנלך אחורה", אומרת סאמין. "למשל, שיהיו יותר תוכניות הערכה חלופיות כמו 'ממיר בגרות' שאין בהן בחינות, אבל שיש תהליך שמעניק ידע ומיומנויות.

"בתשפ"ד ייצא מצב שבו מורים שילמדו שכבות שונות - ילמדו לפי שלוש תוכניות היבחנות שונות, כי הרפורמה החדשה תקפה רק לכיתות י', בעוד כיתות י"א נבחנות לפי מצב טרום הקורונה, וכיתות י"ב לפי מודל הקורונה".

מנגד, דוד גל, מנהל אגף בכיר בחינות במשרד החינוך, טוען: "מתווה הבגרויות החדש נולד מתוך הקשבה לגורמי המקצוע במטה משרד החינוך ולאנשי החינוך הרלוונטיים - מורים, רכזי בגרויות ומנהלים. זה מתווה גמיש שמאפשר בחירה והתאמה פרטנית, בהתאם למאפייני בית הספר, התלמידים והצוות החינוכי: כל בית ספר מחליט על המתווה המתאים לו, בהתאם למוכנות שלו ולמוטיבציה שלו".

לדבריו, המתווה מפחית באופן משמעותי את נושא השינון של החומר הנלמד, ואף מפחית את המתח הנפשי, את רמת החרדה ואת העומס הרגשי המוטל על כתפי התלמידים, מכיוון שהם יכולים לבטא את היכולות שלהם בדרכים נוספות, ולא רק באמצעות בחינה.

היסטוריה של בעיות

בבתי הספר שלא ירצו להתחיל עם הרפורמה החדשה השנה, התלמידים יוכלו להיבחן לפי המתווה הישן מתקופת שר החינוך שי פירון, שכולל שני חלקים בלבד: בחינה חיצונית (70% מהציון) והערכה בית־ספרית (30% מהציון).

עם זאת, המנהל יוכל לעשות זאת רק פעם אחת, וייאלץ לסגל את בית הספר לרפורמה החדשה בתשפ"ה. אלא שבדיקה עם משרד החינוך העלתה כי לא ידוע להם כמה מנהלים מתכוונים ללמד בשנת הלימודים הקרובה לפי הרפורמה החדשה, בשל העובדה שהמשרד העביר סקר לא מחייב בין בתי הספר.

כמו כן, למנהלים יש אפשרות לקיים חלק מהבגרויות בכיתה י', כדי להפחית את העומס על התלמידים בשנים הבאות (כשיעלו לי"א ולי"ב). גם במקרה זה, במשרד החינוך לא ידעו לספק נתונים על שיעור בתי הספר שיעשו זאת.

רוני לוי עולה לכיתה י' בתיכון בויאר שבירושלים, והיא עדיין לא יודעת באיזו מתכונת תיבחן. "הבלבול נובע מהרבה מאוד שרים שהתחלפו, שכל אחד הביא את התוכנית שלו - זה מצב אבסורדי שבכל שנה יש רפורמה חדשה", היא אומרת. "אין זמן להתרגל, אין זמן להבין. אני לא יודעת אם אני הולכת להיבחן בבגרות בכיתה י', כי כל בית ספר מחליט לעצמו.

"חוסר היציבות הזה גורם למשבר אמון במערכת. התלמידים שעולים לתיכון לראשונה ממילא מודאגים מכמה גורמים, לימודיים וחברתיים, ואז מוסיפים להם מכשול נוסף - שינוי בבגרויות. כשהדברים לא ברורים זה מוביל להרבה לחץ. אני מקווה שנקבל הסבר ברור על כך בפתיחת שנת הלימודים, אבל בינתיים מדברים רק על עיצומים ועל שביתה בתחילת השנה".

חשוב לצין כי המתווה החדש שנכנס לתוקף יהיה רלוונטי רק למי שעולים השנה (תשפ"ד) לכיתה י'. כל מי שעולים לי"א או לי"ב ממשיכים להיבחן לפי מתווה הקורונה, עם חמש בחינות בגרות חיצוניות - אנגלית, מתמטיקה, שפה ועוד שתי בחינות (במקצוע הומני ומורחב) - וכל שאר הבחינות הן בית־ספריות.

שינויים תכופים

תעודת הבגרות וציוניה הם קריטיים, וכל שינוי קטן גורר חשיבה והשקעת משאבים אדירה. אך שרי חינוך שבאו זה אחר זה עשו שינוי במודל הבגרויות בהתאם לאג'נדה או ללחצים, או שנאלצו לשלוף פתרונות מהמותן. את השינוי הגדול חולל השר לשעבר שי פירון, במסגרת רפורמת "למידה משמעותית" (70% מהציון בבחינה ו־30% שנקבעו על ידי בית הספר לאחר עבודת חקר). הדבר גרם לכשלים שונים - למשל, בתי ספר נתנו ציונים גבוהים כדי להעלות את ממוצע הציונים.

דוח של מבקר המדינה הראה שאפילו המורים לא הבינו איך יש ליישם את הרפורמה. גם הרפורמה של השרה הקודמת, יפעת שאשא ביטון, לא היתה חפה מפגמים. למשל, תלמידים היו צריכים לתאם עבודה רב־תחומית בנושא שמשותף לארבעה תחומי דעת עם ארבעה מהמורים שלהם, כולל בדיקה פנימית ובדיקה חיצונית, ואף היה חשש שתלמידים יקנו עבודות או יעשו אותן יחד, בעזרת מורים פרטיים.

"כל שר מבטל תוכנית בגרות של השר שהיה לפניו", אומרת ד"ר ורד יפלח־וישקרמן, ראשת תוכנית ההכשרה לבתי הספר העל־יסודיים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. "הדבר מטלטל מאוד את המערכת, וגם את בתי הספר - את המנהלים, את המורים ואת התלמידים. חוסר היציבות הזה משפיע על כולם. אי אפשר לדעת מה תהיה תוכנית ההיבחנות בסופו של דבר.

"השינויים התכופים משפיעים גם על הכשרת המורים. התלמידים שנכנסים לכיתות נתקלים בחוסר ודאות בעת ההתנסות המעשית בבית הספר. במערכת יש חוסר שקט, ומשאבים וכספים יורדים לטמיון בעקבות השינויים התכופים. כולנו מסכימים שחשוב לחדש ולעשות שינויים, אבל לא בכזו תכיפות".