פתיחתה של שנת לימודים היא הזדמנות עבור תלמידים עם לקויות למידה להתחיל דף חדש. אלא ששיחה עם מנהלים, מורים והורים חושפת בעיה: לבתי ספר רבים חסרים משאבים ואנשי צוות שיכולים לסייע לתלמידים שזקוקים לשעות שילוב.
למשרד החינוך אין נתון מדויק לגבי מספר התלמידים בבתי ספר יסודיים המאובחנים עם לקויות למידה או עם הפרעות קשב וריכוז, אך המנהלים והמורים גורסים שבשנים האחרונות מספרם גדל משמעותית, ומדווחים כי אין להם מספיק משאבים, שעות לימוד וכלים לסייע לאותם התלמידים - כך שלמעשה הם נופלים בין הכיסאות.
"אין במערכת מספיק משאבים לנושא הזה, למשל שעות שילוב או מורים להוראה מתקנת", אומר מיכאל פינטו, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות המורים. "מנהלות ומורות נאלצות לבחור בין התלמידים שאובחנו עם לקויות למידה - מי מהם יקבל סיוע ומי לא. יש המון מקרים, אבל מעט מדי שעות.
"במצב הנוכחי, המנהל מחלק את השעות לפי מה שהכי דחוף. יש תלמידים שאף על פי שהם זקוקים, ואף על פי שהשעה השבועית הזאת יכולה להיות גורלית ולהכריע אם הם יידעו לקרוא או יבינו איך עושים כפל וחילוק - הם פשוט לא יקבלו אותה, וזה יגרור פערים שבשלבים מאוחרים יותר כבר יהיו גדולים מכדי שניתן יהיה לגשר עליהם".
מנהלת ותיקה זועקת: "כשבמשרד החינוך טוענים שלבתי הספר יש מספק משאבים - הם עוצמים עיניים. אין מורות להוראה מתקנת".
מחסור באנשי מקצוע
לקות למידה יכולה להתבטא בקושי בקריאה (דיסלקציה), בקושי בכתיבה (דיסגרפיה), בקושי בחישובים מתמטיים (דיסקלקוליה) ועוד. לצד זה, יש תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז או עם קשיים רגשיים.
עבור כל התלמידים האלה, בתי הספר מקבלים סל שילוב והכלה שממנו יצטרכו לתת לתלמידים מענה - כמו שעות הוראה, שעות סיוע, שעות טיפול ועוד - אבל במערכת אין מספיק שעות ואין מספיק אנשי מקצוע, כמו מורים להוראה מתקנת, למשל.
דנה, מורה בבית ספר יסודי במרכז הארץ: "היו לי בכיתה כמה תלמידים עם לקויות למידה, וההורים של שלושה מהם הגישו תוצאות אבחון. הם היו זכאים לשעתיים בשבוע של הוראה מתקנת, והבעיה היתה שבכל בית הספר היתה רק מורה אחת להוראה מתקנת. לכן נאלצים לבחור את המקרים הכי מורכבים - ושאר התלמידים האלו נופלים בין הכיסאות".
לדבריה, תלמידים שאין להם סל דיפרנציאלי (אישי) תלויים בסל הבית־ספרי: "הבעיה היא שהסל הזה מצומצם מאוד ולא מספיק לכל התלמידים, אז בוחרים את התלמידים עם הלקויות הכי קשות - והשאר נשארים בלי עזרה, בתקווה שהבית יוכל לממן את זה, כך שתלמידים מבתים חלשים לא יקבלו מענה. לעיתים, אם כבר השגת אישור לשעות תגבור - אין מספיק מורות שילמדו בשעות האלה".
"בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר הילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז", אומרת ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן לטיפול בילדים ובבוגרים עם ליקויי למידה והפרעת קשב.
"לאורך השנים נכנסנו לבתי הספר, ונתנו מענה לתלמידים שלא היו זכאים לשעות שילוב שנתנו במסגרת בית. כיום יש מחסור חמור במורים, ובכללם במורים לחינוך מיוחד.
"במציאות זו יושבות ועדות הזכאות ומאשרות שעות שילוב לתלמידים אלה, שזכאים להוראה מתקנת ולתמיכה רגשית - אך אין מי שייתן להם מענה בבית הספר, למרות זכאותם", מוסיפה ד"ר דנינו.
לדבריה, תוכנית הגפ"ן מספקת מענה מצומצם ביותר לחלק מהתלמידים, ורבים נשארים מאחור. "מנהלי בתי הספר עומדים חסרי אונים לנוכח הצרכים של התלמידים ודרישות ההורים. הצרכים הם הרבה יותר ממה שקיים במערכת".
תלמידים מתוסכלים
לצד התלמידים עם לקויות הלמידה, יש גם תלמידים המתקשים עם החומר הלימודי - למשל, בגלל פערים שצברו בתקופת הקורונה. עבורם יש בבתי הספר שעות פרטניות - שתיים עד חמש שעות שבועיות שהן לא רלוונטיות עבור תלמידים עם לקויות למידה, שכן לרוב המחנכת לא עברה הכשרה להוראה מתקנת.
"אלה חמש שעות שאמורות להתחלק בין כל התלמידים המתקשים בכל המקצועות", מסבירה מורה. "אבל יש מחסור במורות, אז במקום שיעור פרטני - מכניסים אותנו ללמד בכיתות ולמלא מקום של מורה נעדרת, השיעור הפרטני מתבטל, והתלמיד נשאר ללא עזרה".
ענת (שם בדוי), אם לתלמידה בכיתה ג', מספרת: "הגענו עם אבחון ועם המלצה לשעות הוראה מתקנת, ופנינו לבית הספר כדי שיבנה לה תוכנית פרטנית. לילדה שלי עדיין יש קושי לקרוא בלי ניקוד, היא מתקשה להתמודד עם טקסטים, היא רואה טקסטים ונלחצת. המליצו לנו שהמורה תקריא לה את השאלות, כי את החומר היא יודעת. היא גם יודעת לפתור תרגילים בחשבון, אבל היא תתקשה לקרוא תרגיל מדף, מה שיפגע בהצלחתה.
"הבעיה הראשונה היא שהקצו לה רק שעה אחת של הוראה מתקנת בשבוע. השנייה היא שבביה"ס יש מחסור במורות להוראה מתקנת, אז מי שמלמדת אותה היא מורה רגילה, שלא הוכשרה להוראה מתקנת.
"אנחנו משלמים על שיעורים נוספים בבית, אבל יש חוסר סנכרון בין המחנכת למורים המקצועיים ולמה שקורה בבית. זה מתסכל גם אותי וגם את הילדה. מאבדים את הילדים האלה, בטח אם אין להם הורים חזקים שיכולים להשקיע".
לדברי ד"ר דנינו, "היום המורה לא יודעת מהו מצבו של התלמיד בקריאה ובכתיבה, זה מתגלה רק כשנוספות בעיות רגשיות וחברתיות. מתעוררים מאוחר מדי. צריך להיכנס לבתי הספר, לאתר את הילדים המתקשים בסוף כיתה ב', לתת להם מענה לימודי מותאם במסגרת בית הספר - ורק לאחר מכן להחליט מי מהם באמת צריך לעבור אבחון".
קטטה בבית ספר בקרית אונו | ידיעות מהשטח מטלגרם
ממשרד החינוך נמסר: "המעטפת המקצועית בבתי הספר כוללת את הצוות המקצועי, שבוחן את צורכי התלמידים גם מול ההמלצות הניתנות באבחון. אם בית ספר זיהה שיש צורך בבניית תוכנית אישית עבור תלמיד - הוא מקיים דיון בשיתוף ההורים, בהתאם לחוות הדעת שבאבחון ובהתאם לתפקוד התלמיד בבית הספר. תוכנית זו אמורה לתת מענה לצורכי התלמיד, הן בשעות הכיתתיות והן בהוראה קבוצתית ו/או פרטנית, בהתאם לחומרת המצב ולמשאבי בית הספר.
"במידת הצורך מתכנסת ועדה רב־מקצועית, הבוחנת את הצורך לתת לתלמיד מענה גם מסל השילוב וההכלה של בית הספר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו