הסיבות לשינויים במדיניות ההתגוננות - וכיצד היא נקבעת | הסבר פיקוד העורף

צה"ל משנה את מדיניות ההתגוננות לאחר שישה ימי לחימה • הציבור מתחיל להישבר והחוסן מתערער, אך האיום עדיין קיים – ונתב"ג ייפתח רק עם ירידה נוספת במדרג • העבודה טרם הושלמה: כ־400 טק"ק שוגרו לישראל, אך בצבא מדגישים – חייבים לעקור את האיום מהשורש

תקיפה ישראלית בטהרן. צילום: אי.אף.פי

בצה"ל אומרים היום (רביעי) כי השינוי בהנחיות פיקוד העורף נובע מהערכת מצב עדכנית שמראה ירידה קלה באיום, אחרי חמישה ימים שבהם הציבור היה ברובו ממושמע, אך החוסן האזרחי מתחיל להיסדק. בפיקוד העורף מדגישים כי מדובר בתהליך מבצעי מרכזי, שעליו אחראי הפיקוד מתוקף חוק ההתגוננות האזרחית, ושהוא מתבצע תוך מתח מתמיד בין הרצון לאפשר שגרת חיים לבין הצורך להגן על חיי אדם.

 

מדיניות ההתגוננות מחולקת לארבעה תחומים עיקריים: פעילות חינוכית, התקהלויות ושירותים, מקומות עבודה, ומשק חיוני. קיימים ארבעה מדרגים: ללא מגבלות, פעילות חלקית, פעילות מצומצמת, והגבלות ופעילות מינימלית. ישראל מחולקת ל־30 אזורי התרעה, ובכל יום מתקיימת הערכת מצב לקביעת המדיניות לפי האיום הביטחוני.

אילוסטרציה בנושא תקיפות חיל האוויר במרכז איראן//דובר צה"ל

המערכה נפתחה ביום שישי בשעה 2:55 במדרג 4 – הגבוה ביותר, שמעולם לא הופעל עד כה. ההבנה אז הייתה שהתגובה האיראנית עלולה להיות קשה מאוד. כעת, עם כניסה ליום השישי ללחימה, בצה"ל מזהים ירידה בכמות המטחים ובכמות טילי הקרקע-קרקע, גם אם האיום לא הוסר לחלוטין. בצה"ל מעריכים כי בעקבות תקיפות צה"ל – שתקפו כ־40 אחוז מהמשגרים, פגעו בפיקוד ובשליטה האיראנית, ומבצעים "ציד" מתמשך מהאוויר – כושר השיגור נפגע.

הפתיחה ההדרגתית מלווה בקשיים. מצד אחד, יש צורך לאפשר תפקוד למשק, שמוגדר חלק מהביטחון הלאומי. מצד שני, פתיחה תחת איום יוצרת בלבול וביקורת ציבורית. הניסיון מראה שכאשר פותחים, אנשים תוהים מדוע, אם האיום לא נעלם. עם זאת, בצה"ל מדגישים שאם יהיה צורך – ידעו להחזיר מגבלות.

תלמידים בדרך לבית הספר, צילום: לירון מולדובן

המעבר הראשון שמבוצע כעת הוא פתיחת מקומות עבודה שיש בהם מרחב מוגן תקני. מערכת החינוך תישאר סגורה בשלב זה, למעט תחילת חינוך בלתי פורמלי במקומות ממוגנים, ופתיחה הדרגתית של החינוך המיוחד. מחר יסתיימו הלימודים בתיכונים, ובעוד שבועיים גם בבתי הספר היסודיים "גם ככה עוד מעט החופש הגדול", אומרים בצה"ל. עוד מוסיפים, כי קיים אתגר ממשי בכך שהורים נדרשים לשוב לעבודה בזמן שהילדים בבית, ומתנהל בנושא שיח עם משרד האוצר.

השינוי במדיניות כולל גם התאמה גיאוגרפית: בעוד שבמרכז הארץ, בגוש דן, חיפה והדרום נרשמה תדירות ירי גבוהה – דווקא בגבולות ובפריפריה הירי היה מועט יותר, וראשי הרשויות שם ביקשו לא להמשיך בהגבלות. לכן בגבולות תונהג מדיניות בדרגה 2, ובאזורים המאוימים בדרגה 3.

טילים איראניים בשמי ישראל, צילום: AFP

בכל הנוגע להתקהלויות, ההיתר משתנה לפי רמת המדיניות. ההבדל בין מדרג 2 ל־3 הוא במספר האנשים שיכולים להתקהל, ובכל מקרה מותרת התקהלות רק אם כל הנוכחים יכולים להיכנס למרחב מוגן תקני תוך זמן ההתראה – שעומד על כ־10 דקות.

המלחמה במספרים

עד כה נורו לעבר ישראל כ־400 טילי קרקע־קרקע וכ־1,000 כלי טיס בלתי מאוישים. מתוך כלל טילי הקרקע־קרקע, מעט יותר מ־20 גרמו לפגיעות בשטחים בנויים. בצה"ל מציינים כי מספר הנפגעים בפועל נמוך משמעותית מההערכות שהיו בתחילת המערכה.

בצה"ל מוסיפים כי מתוך כ־1,000 הכטב"מים ששוגרו, פחות מ־200 חדרו לשטח ישראל. אף אחד מהם לא פגע במטרה, והאפקט המבצעי שלהם הוגדר כנמוך. בצה"ל מדגישים כי "לא לעולם חוסן" – אך נכון לעכשיו, לא נרשמה אף פגיעה ישירה של כטב"ם במטרה.

דיווחים נוספים באיראן על פיצוצים בטהרן

צה"ל עוד צריך להשלים את העבודה. בצבא מבינים היטב מה יכול לעשות טיל קרקע־קרקע אחד, ולכן מדגישים את הצורך לעקור את האיום מהשורש – "כולם מבינים את זה". לדבריהם, העורף חזק ובעל חוסן, אך יש למשוך עוד קצת, כל עוד נדרש, כדי לאפשר טיפול יסודי באיום.

בצה"ל מציינים כי לא ניתן לפתוח את נתב"ג כל עוד לא מתבצע מעבר למדרג התגוננות נמוך יותר. ההמשך, לדבריהם, הוא לבחון מהי מדרגת ההקלות הבאה שתתאפשר בהתאם להתפתחויות בשטח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר