קציני צה"ל בדרג ביניים קיבלו סמכות לאשר הרג של עד כ-20 בלתי מעורבים בכל חיסול ברצועת עזה החל מ-7 באוקטובר, גם כאשר היעדים היו טרוריסטים זוטרים ובדרג נמוך, כך נטען בתחקיר ה"ניו יורק טיימס" שמתפרסם היום (חמישי).
בתחקיר, המתבסס על עשרות רישומים צבאיים, ויותר מ-100 חיילים ובכירים, נטען כי ישראל הרחיבה באופן ניכר את מערך המטרות הצבאיות שלה לתקיפה מהאוויר, במקביל להגדלת מספר האזרחים שעלולים להיפגע בכל תקיפה. הדבר הוביל לירי של כמעט 30,000 אמצעי לחימה על עזה בשבעת השבועות הראשונים של הלחימה, יותר מאשר בשמונת החודשים הבאים גם יחד.
בכמה הזדמנויות אישרו מפקדים בכירים תקיפות על מנהיגי חמאס, בידיעה שכל אחת מהן עלולות לסכן יותר ממאה אזרחים - מספר חסר תקדים עבור צבא מערבי מודרני.
הצבא תקף בקצב שהקשה עליו לאשר כי הוא פוגע במטרות לגיטימיות, ואימץ את מערכת "לבנדר" שפותחה על ידי 8200 והשתמשה בבינה מלאכותית בקנה מידה עצום על מנת למצוא מטרות חדשות. תחקיר "שיחה מקומית" בחודש אפריל חשף כי השימוש המערכת הוביל להרג במודע של אזרחים פלשתינים, בדגש על תקופת הזמן של השבועות והחודשים הראשונים ללחימה.
"הגרדיאן" הבריטי ציטט באותו החודש מספר אנשי מודיעין שלטענתו השתמשו במערכת. אחד מהם טען שמדובר על מערכת "חסרת תקדים שעובדת לפי מכניזם סטטיסטי" ומאתרת מטרות במהירות באמצעות בינה מלאכותית, במקום שאדם יאתר את המטרות. "כולנו מעורבים רגשית כי איבדנו מכרים ב-7 באוקטובר. המערכת מצאה מטרות בצורה 'קרה' וזה עשה את הכל פשוט יותר עבורנו".
כשמשתמש במערכת ציין כי המגע האנושי היה חסר משמעות מאחר והמערכת תפקדה באופן מהיר וללא הפסקה, "הקדשתי 20 שניות לכל מטרה ומדי יום נוכחתי בזיהוי של עשרות מטרות. כאדם, לנוכחות שלי הייתה אפס משמעות ולמעשה הייתי סוג של חותמת גומי לאשר את זיהוי המטרה שנעשה באמצעות בינה מלאכותית וחסך המון זמן".
הצבא הסתמך לעיתים קרובות על מודל סטטיסטי כדי להעריך את הסיכון לפגיעה באזרחים, ולפעמים החל תקיפות על מטרות, שעות לאחר איתורן האחרון - מה שהגדיל את טווח הטעות.
כמו כן עלה כי ישראל נכשלה באופן שגרתי בסקירת כמויות ההרוגים החפים מפשע לאחר כל תקיפה, התעלמה מאזהרות בנושא ולא הענישה את מי שחרגו מהנהלים.
מהיום הראשון למלחמה, ישראל צמצמה משמעותית את שימושה ב"הקש בגג": יריות האזהרה המאפשרות לאזרחים זמן להימלט מהתקפה קרובה. גם כאשר הייתה יכולה להשתמש בתחמושת קטנה יותר או מדויקת יותר כדי להשיג את אותה מטרה צבאית - היא גרמה לעיתים לנזק גדול יותר באמצעות הטלת פצצות "טיפשות" ולא מונחות של כמעט טון.
במהלך החודשים הראשונים של המלחמה, המערכה האווירית הייתה בשיא האינטנסיביות שלה, כאשר יותר מ-15,000 פלשתינים נהרגו על ידי משרד הבריאות העזתי שאינו מבדיל בין אזרחים ללוחמים.
מנובמבר 2023 ישראל החלה לחסוך בתחמושת ולהחמיר חלק מכלליה, כולל צמצום בחצי של מספר האזרחים שעלולים להיות בסכנה בעת פגיעה בחמושים שלא מהווים איום מיידי. אף על פי כן, הכללים נשארו מתירניים יותר מלפני המלחמה. מאז נהרגו יותר מ-30,000 פלשתינים, בעוד ישראל חולקת על נתונים משרד הבריאות העזתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו