חובה ערכית: להפוך כל אבן כדי לסגור מעגל

דובר צה"ל אמר אתמול את המובן מאליו: צה"ל מסכן חיים של לוחמים כדי להגיע לחטופים, ובכלל זה גם לגופות של חטופים • זה היה המקרה בפעילות שבמהלכה אותרו גופותיהם של עדן זכריה וזיו דדו, במהלכה נהרגו שני לוחמים • צמד המילים "לעשות הכל" מחייב לפחות ללכת עד קצה הסבירות, וקצת מעבר לו

נפצע מרימון, חתר למגע וחיסל שני מחבלים: תיעוד היתקלות פנים אל פנים של לוחם יהל״ם (ארכיון) // דובר צה"ל

דובר צה"ל אמר אתמול את המובן מאליו: צה"ל מסכן חיים של לוחמים כדי להגיע לחטופים, ובכלל זה גם לגופות של חטופים.

מידת הסיכון במבצעים כאלה משתנה. לעיתים ניתן להעריך אותה מראש, ולעיתים לא. המבצע שבו חילצו לוחמי שב"כ את החיילת אורי מגידיש מהדירה שבה היא הוחזקה בעזה נוהל בסיכון גבוה מאוד. ועדיין, הוחלט שהשבת חטופה חיה מצדיקה את הסיכון הזה, שבקצה שלו לוחמים היו עלולים להיהרג או ליפול בשבי.

הגופות מובאות ארצה, צילום: דובר צה"ל

החלטה דומה התקבלה בשבוע שעבר, כשהוחלט לשגר לוחמים למבצע לשחרור חטוף אחר, שהיה מידע כי הוחזק במבנה מסוים. המבצע הזה נחשף, ובחילופי האש שהתפתחו נפצעו שני לוחמים. החטוף עצמו נהרג, ומאוחר יותר קבע צה"ל כי הוא נרצח עוד קודם לפעולה הזאת.

בשבועות האחרונים היו עוד לא מעט מבצעים כאלה, שלא הניבו תוצאות. חלקם בוצעו בסיכון גבוה, חלקם פחות, חלקם היו חלק מפעילות אחרת או במהלך הלחימה להשמדת כוחות חמאס ותשתיות טרור. זה היה המקרה בפעילות שבמהלכה אותרו גופותיהם של עדן זכריה וזיו דדו, ושגבתה את חייהם של הלוחמים גל מאיר איזנקוט ואיל מאיר ברקוביץ'.

לגבי דדו, הוכרז רשמית כי הוא נהרג ב־7 באוקטובר וכי גופתו נחטפה לעזה. לגבי זכריה ההערכה היתה שהיא נרצחה, אבל לא היו לכך סימוכין רשמיים עד ששרידי גופתה אותרו בעזה, הובאו לישראל וזוהו במכון לרפואה משפטית. אמה, אורין, האמינה עד לרגע האחרון שבתה בחיים. למרות התוצאה הטרגית, התרת הספקות היתה חיונית עבורה וכדי להבטיח שבתה לא תישאר "תיק פתוח" לנצח.

רס״ר (מיל׳) גל מאיר איזנקוט ז״ל ורס״ר (מיל׳) איל מאיר ברקוביץ׳ ז״ל, נפלו בפעולה שאפשרה את חילוץ גופות החטופים, צילום: דובר צה"ל

לכאורה יש כאן דילמה בין החיים למתים, ועד כמה רחוק יש ללכת כדי להגיע לאלה שמתו. גם כאן התשובה כמעט מובנת מאליה: צה"ל הפקיר את ביטחון העוטף ב־7 באוקטובר, ואת ביטחונם של כל מי שנחטפו. חובתו להפוך כל אבן כדי לסגור מעגל. זה נכון ערכית, וזה נכון הומנית - כדי לאפשר למשפחה קבר להגיע אליו. יתרה מכך, השארת "תיקים פתוחים" בסוגיית החטופים עלולה ללוות את ישראל שנים ארוכות, ואולי לנצח. אם תרצו - רון ארד כמשל. מה שהיה בהישג יד ברגע אחד עלול להיעלם ולא לשוב לעולם, ואז יידרש לשלם, להשקיע או לסכן פי כמה בניסיונות כושלים ויקרים להביא מידע או פתרון.

אלה דילמות יומיומיות שהמלחמה בעזה מביאה איתה. עלולות להיות קשות מהן, למשל אם יידרש להכריע על חיסול בכירי חמאס בידיעה שהם מקיפים את עצמם בחטופים. לא צריך לקנא במי שנדרשים לקבל את ההחלטות האלה ולחיות אחר כך עם תוצאותיהן, אבל גם זה חלק מהמערכה הארורה, המורכבת והחיונית מאין כמוה הזאת.

למלחמה בעזה יש שתי מטרות־על: הכרעת חמאס והשבת החטופים. שתיהן חשובות באותה המידה, ועל שתיהן לדור בכפיפה אחת. מדינת ישראל הבטיחה למשפחות לעשות הכל: אפשר להתווכח מה המושג הזה - הכל - כולל בתוכו, אבל צמד המילים הזה מחייב לכל הפחות ללכת עד קצה הסבירות, וקצת מעבר לו. זה מה שצה"ל ושב"כ עושים, והם ראויים על כך לכל שבח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר