ישראל נכנסה לעימות הנוכחי ברצועת-עזה כמעט בלית ברירה, לאחר מתקפת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי בשבוע שעבר ולנוכח מה שנתפס כשחיקה בהרתעה. חיסולם של בכירי הארגון במכת-הפתיחה המוצלחת, השיג את היעד העיקרי של המבצע.
בהמשך, מאמצי ההגנה, בשילוב "כיפת ברזל" והתנהלות אחראית של העורף – הכשילו את ניסיונות הג׳יהאד לשנות את המאזן לטובתו. ואולם, מבצע "מגן וחץ" לא נועד לחולל שינוי יסודי בסוגיית עזה, אלא רק לקנות עוד תקופה של שקט ביטחוני יחסי.
שינוי יסודי במצב בעזה מחייב מבצע עמוק, רחב וממושך, שכרוך במחירים שספק אם לישראל כדאי לשלם עבורו.
החלופה למבצע שכזה היא "תפיסת הסבבים" המוכרת לנו. חסרונות התפיסה רבים וברורים, אך כדי למצות את יתרונה העיקרי -– השקט הזמני שהיא מעניקה – חיוני לנהל בחסות השקט הזה, מערכה שיטתית, בפרופיל נמוך, לבלימת התחמשותם של גורמי הטרור.
כדי להרחיק את הסבב הבא חיוני לבלום את ההתעצמות בעזה
לאחר שתיכנס לתוקף הפסקת-האש המי יודע כמה, בסגנונה המוכר במזרח-התיכון, יגיחו ממקומות המסתור המוגנים, בכירי הג'יהאד וחמאס בעזה. אלה, אשר לא "זכו" להיכלל ברשימת השאהידים של הסבב הזה. הם יסיירו בין ההריסות, יצטלמו במרחב הפתוח ליד דגל מתנופף של ארגונם וישמיעו את נאומיהם המוכרים על העמידה האיתנה מול התקפות האויב הציוני ועל "המכה של לוחמנו, שזרעה פחד ובהלה בכל פינה״.
בשעה שהם ינהלו את קמפיין התודעה, יעסקו בכירי הזרוע הצבאית בהפקת לקחים, באיוש מחדש של תפקידים בארגון, ובהצטיידות והכנות לסבב הבא. בד בבד, מבלי להמתין לפקודות ובפעולה כמעט אוטומטית ישוב לתפקד מתחת לפני השטח אחד המנגנונים הקריטיים להצלחת ארגוני הטרור: מנגנון יצור אמצעי הלחימה.
מאמצי ההתחמשות יגברו והקצב יואץ, במטרה לחדש את המלאים ולאפשר בסבב הבא: הרבה יותר ירי, שיגיע רחוק יותר, ויהיה קטלני ומדויק יותר. עיקר אמצעי הלחימה והתחמושת המשמשים ללחימה נגד ישראל, מיוצרים בתוך רצועת עזה, באמצעים ומחומרים המועברים אליה, מישראל או משטח מצרים.
בחלק מהמקרים מדובר באמצעים דו-שימושיים, כלומר חומרים שיש להם שימוש אזרחי וצבאי. ישראל מתירה את הכנסתם לצורך שימושים אזרחיים לגיטימיים, והם נלקחים ע"י גורמי הטרור ומוסבים לשימוש התעשיה הצבאית המקומית.
מדיניותה של ישראל בנוגע לרצועת עזה, נדרשת לקבוע את נקודת האיזון בין שיקולים ואינטרסים מנוגדים: מחד, ישראל שואפת לאפשר רווחה כלכלית ומענה לצרכים ההומניטאריים של תושבי עזה, דבר שיכול גם להגדיל את מחיר-ההפסד שבכניסה לעימות איתה, וכך להרחיק את הסבב הבא. משום כך, היא נכונה לאפשר הכנסת אמצעים כאלה. מנגד – היא מבקשת להקשות על התעצמות ארגוני הטרור, מה שמוביל אותה להימנע מהכנסת אמצעים שיכולים לשמש למטרה זאת.
ואולם, תהליך קבלת ההחלטות בתחום זה מורכב ועלול לתת העדפה לשקט בטווח המיידי, על חשבון האינטרס למנוע התחמשות, וזאת לאור האתגרים הרבים שבמאמץ הזה: ראשית, לאור מלאי התחמושת של ארגוני הטרור ברצועה, נראה לעיתים הניסיון למנוע את התעצמותם כחסר תוחלת. שנית, בשל הקושי לפקח על הכנסת חומרים שכאלה ושלישית בשל תסמונת ״הצפרדע המתבשלת״ – כאשר האיום גדל במתינות ולאורך זמן, אין הרגשת דחיפות ביחס אליו. רביעית, לעיתים ניכרת הנטייה להתאהב בשקט היחסי, מה שמשתלב עם רצון לצמצם את זירות הפעולה שבהן נדרשת תשומת הלב המבצעית.
דווקא משום כך, נכון ללוות את ההחלטה על הפסקת-אש בקביעתם של כללים נוקשים, ומנגנוני מעקב ופיקוח לעצירת התחמשותם של ארגוני הטרור ברצועה. לכן, יש להגדיר למערכת הביטחון את בלימתה של ההתעצמות ואת הפגיעה במרכיבי האיכות שלה, כיעד מרכזי ל"מערכה שבין המערכות" ולהטיל עליה להציג תכנית-פעולה מקיפה שיטתית ומדידה, בתחום הזה.
בתוך כך, חיוני להקשיח את המדיניות במתן היתרים להכנסתם לעזה של חומרי גלם ואמצעים דו-שימושיים, ולתבוע ממצרים לאמץ מדיניות זו גם ביחס למה שמועבר ממנה אל תוך הרצועה.
לצד זאת, יש צורך לגבש תוכנית מקיפה, בהתאם למציאות הכלכלית בעזה ולהסדרים שאליהם התחייבה ישראל, לפגיעה במערך הייצור של ארגוני הטרור – עליה להיות מקיפה, מדידה ולנצל הזדמנויות לפגיעה באתרים ובנכסים השייכים למערכים אלה.
השקט חיוני לנו כדי לפנות את משאבינו לאתגרים האחרים , לקיים שיגרה בריאה, לצמוח ולשגשג. הארגונים בעזה זקוקים לו כדי לשפר את הכנותיהם לעימות הבא. ככל שנשקיע בשגרה בבלימת ההתעצמות, כך נרחיק את הסבב הבא ונפחית את עוצמתו כאשר יגיע.
הכותב הוא ראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים. קודם לכן שימש כיועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל וכיהן בצמרת השב"כ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו