לפיד לראשי הרשויות בעוטף: המשך המבצע יעשה יותר נזק מתועלת

ראש הממשלה לפיד אמר היום (ראשון) לראשי הרשויות בעוטף כי המטרות הושגו וכי אין טעם יותר להמשיך במבצע. כמו כן, ההמשך יכול לעשות יותר נזק מתועלת. 

כזכור, לפיד ביקר היום בפיקוד דרום בעקבות הדיווחים על הפסקת אש. תחילה סייר רה"מ בפיקוד הדרום, יחד עם שר הביטחון בני גנץ. שם קיימו השניים הערכת מצב, בהשתתפות הרמטכ"ל אביב כוכבי, המזכיר הצבאי לרה"מ אבי גיל, מפקד פיקוד דרום אליעזר טולדנו, מנכ"לית משרד רה"מ נעמה שולץ וגורמים נוספים.

מבצע "עלות השחר" - כל העדכונים מהיום השלישי >>>

לאחר מכן ביקרו רה"מ ושר הביטחון במרכזי השליטה בפיקוד, ועקבו מקרוב אחר פעולות התקיפה שמבוצעות מגזרה זו. השניים שוחחו עם חיילים המשרתים במקום ועם מפקד מרכז השליטה. בהמשך ביקר רה"מ בעיר שדרות, שם נפגש בעירייה עם ראשי רשויות בדרום, יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי.

שיתוף פעולה הדוק

לפיד עדכן את ראשי הרשויות בפורום מנכ"לי משרדי הממשלה שהתכנס אתמול, במטרה לתכלל את המענה האזרחי בצורה מיטבית במבצע "עלות השחר". ראשי הרשויות ציינו כי בימים האחרונים מתקיים קשר שוטף ושיתוף פעולה הדוק אל מול המערכת, וכן אמרו כי זו פעם ראשונה שמשרדי הממשלה יוזמים ופונים אליהם ישירות.

בפגישה השתתפו ראש עיריית שדרות אלון דוידי, ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידן, ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני, ראש העיר אשקלון תומר גלאם, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון איתמר רביבו, מנכ"לית משרד רה"מ נעמה שולץ, המזכיר הצבאי של רה"מ אלוף אבי גיל וגורמים נוספים.

קולות התושבים

המגוון הרחב של התושבים בעוטף עזה, דעותיהם השונות וגישתם למצב - כל אדם חווה אחרת, עם אופטימיות וקושי, עם חשש או עם עצב, כולם שווים, וכולם תחת אותה סכנה של שיגורים מרצועת עזה. נפגשנו עם תושבי העוטף במקום מבטחם כדי להבין שגם שם החשש והפחד לא באמת עוזבים אותם.

רחל בוזגלו, תושבת נתיבות, לא עוזבת את הבית בגלל הוריה המבוגרים: "היה מתח באוויר - ברגע שיש את האזעקות אתה נכנס לסטרס מתמיד ומחכה לאזעקה הבאה", היא מספרת בשיחה עם "ישראל היום". "אני פה בשביל ההורים שלי, בנינו להם ממ"ד במיוחד. לאחרונה יותר ויותר משפחות בונות ממ"דים מהכסף שאין להן מחשבונן הפרטי, ויש משפחות ללא ממ"ד. עד לבניית הממ"ד הייתי לוקחת את ההורים לכמה זמן שצריך".

האסימון נפל למשפחת בוזגלו כבר במבצע צוק איתן - שאין להם ברירה אלא לחיות מסבב לסבב. "לקראת שומר החומות בנינו את הממ"ד. היום אנחנו יותר רגועים, עדיין בלחץ, אבל ההורים המבוגרים יכולים לישון בממ"ד ולא צריכים לרוץ יותר. אחי התקשר מהצפון וביקש מאיתנו לבוא, אבל ההורים בני 80 פלוס, זה לא בשבילם. אין לנו לאן ללכת, ואנחנו גם לא רוצים לעזוב".

בתום מבצע שומר החומות רבים מתושבי העוטף חשבו שהשקט יישמר זמן רב, אך לא בוזגלו. "אנחנו נחזור לאותה נקודה כל הזמן", היא אומרת, "זה לא תלוי בצבא או בעורף. מה תעשה, תשרוף את עזה? הרגו להם בכיר - יהיה אחד חדש. שום דבר לא משכנע, המציאות פוגשת אותנו בכל פעם מחדש וזה תמיד מגיע בהפתעה. הילדים גדלו לתוך זה, בכל פעם הם מחסירים פעימה, אבל מצד שני מראים בגרות ונשמעים להוראות".

מציאות שונה לגמרי

בנסיעה קצרה דרך השבילים והכבישים העוקפים אנחנו מגיעים למציאות שונה לגמרי. מהעיר המסורתית במערב הנגב לקיבוץ פסטורלי המזכיר יותר את היישובים בצפון הארץ ולא את הנגב, מקום שנראה כמו גן עדן. אך האווירה בקיבוץ הריק של כפר עזה מציגה תמונה מתעתעת. "כשאין פה ילדים - אין פה חיים", משתפת שונטל קנר, חברת הקיבוץ, בכאב. "אני גידלתי את הילדים באווירה של אינתיפאדה. יש להם פחדים, בכל מבצע מייד הם התפנו. הבית שלנו נפגע בעבר, אבל הכי עצוב זה שהילדים והנכדים לא יכולים להגיע".

קנר מספרת על המצב מתוך הממ"ד בביתה. "אין ארוחות ואין אווירת משפחה, במיוחד בסוף השבוע. אני גרה בסמוך לבריכה, כל הזמן שומעת את הרעש שלהם, ולא אכפת לי כמה חזק הם מרעישים - זה מעיד על חיים. פתאום אין כלום, אין פה נפש, רק המעטים שנשארו. ובאמת אין סיבה שיישארו בזמן מלחמה.

"גן עדן עזוב, הכל מתהפך ברגע. אנחנו יודעים שאנו בשר תותחים של ארגוני הטרור, אבל האמא שגרה שם היא אמא שרוצה שקט, וגם אנחנו כאלה. ברור לנו שארגוני הטרור מחליטים, אבל אני בטוחה שהאנשים לא רוצים בזה".

"עברנו הרבה סבבים"

טוהר גבאי משדרות עוד מתאוששת מהטראומה שחוותה בשבוע שעבר, עם מותם של חבריה בתאונה הקטלנית בסיני. אביה אלברט משתף: "עברנו הרבה סבבים, אני בן שדרות. מסבב לסבב המצב נהיה קשה יותר. הלילה בין שישי לשבת היה קשה מאוד. אם היינו ישנים בחדרים - לא היינו מספיקים. פעם דיברו איתנו על 15 שניות, היום בשש-שבע שניות אתה שומע את הפיצוץ, או את כיפת ברזל.

"זה לא מה שהיה פעם. אתה רואה את העוצמות שלהם, שהם כל פעם מתחזקים". משפחת גבאי מתמודדת עם שבוע לא קל, "שבוע שבו הבת שלי מנסה להתאושש מהאסון הגדול בסיני, שבו היא איבדה את החברים שלה. היא בעצמה נפצעה, והנפש שלה פגועה. היום היא הייתה צריכה לעלות לבית העלמין של מתן, אבל היא לא הייתה יכולה לצאת מהבית בגלל המצב. העיר היא כמו עיר רפאים, בודדים יוצאים לקניות, מלחמה לכל דבר.

"אחרי כל מבצע שבא - היינו זוכים לתקופה ארוכה של רוגע ושקט, אבל לצערי טווח הזמן התקצר", מסביר אלברט. "ציפיתי ליותר משנה אחת, אבל הם מתעצמים ומתעצמים. וזה ילך ויחמיר. אני אומר לך את האמת - איפה קיים דבר כזה בעולם שאתה חי כמו ברווז במטווח? 95 אחוז הצלחה ביירוטים, אבל עדיין יש חמישה אחוזים שאתה יכול למצוא את מותך.

"כשאומרים 'נפגעי חרדה' לא מתרכזים בזה מספיק - יותר מ־75 אחוזים מתושבי העיר סובלים מטראומה ומחרדה. יש מרכז חוסן מצוין שעובד, אבל יש כאן בעיה רצינית - דור שלם שגדל לתוך זה. מאז פינוי גוש קטיף אנחנו המוקד".