זה התחיל כהבטחה נוצצת לעתיד כלכלי בטוח: ריביות של 10-12 אחוזים, סיכון אפסי ונזילות מלאה. אמיר ברמלי, הילד מעכו שהפך לסופרסטאר פיננסי, הצליח לעשות את הבלתי ייאמן: הוא הונה לא רק משקיעים פרטיים, אלא גם את העיתונות הכלכלית, אנשי מקצוע מנוסים ואפילו רואת חשבון מרשות ניירות ערך שהשתכנעה מהמסמכים (המזויפים) שהציג.
במשך ארבע שנים פעל ברמלי בשיטת "פונזי" קלאסית: כספי משקיעים חדשים שימשו לתשלום הריביות למשקיעים הוותיקים, בעוד הוא עצמו חי חיי פאר ראוותניים, רכש רכבי יוקרה ודירות, ומשך לכיסו כ-18 מיליון שקלים. את שאר הכסף, שעמד על מאות מיליוני שקלים, איבד במיזמים כושלים וחסרי אחריות.
"כמעט כמו כת"
עובדיו של ברמלי, רובן נשים שהעריצו אותו ותיארו אותו כ"גורו", מספרים על דמות כריזמטית באופן יוצא דופן. "הוא היה איש של אנשים, נגיש ובלי פוזות", מעידים הסובבים אותו. הכריזמה הזו היא שגרמה לעובדות לשכנע את בני משפחתן להשקיע בקרן - החלטה שהפכה לאות קלון שמלווה אותן עד היום, לאחר שיקיריהם איבדו את כל חסכונותיהם.
בין הקורבנות המפורסמים הייתה גם מיכל אנסקי, שהפסידה כ-2.4 מיליון שקלים בפרשה. אך מאחורי השמות המוכרים עומדים מאות אנשים שקופים: פנסיונרים, אלמנות ואנשי חינוך. עבור חלקם, הטלטלה הכלכלית הפכה לטלטלה בריאותית קשה, עם דיווחים על אירועי לב ומוח בעקבות אובדן מפעל חיים.
הונאה גם מבין כותלי הכלא
בשנת 2021 הורשע ברמלי ונשלח ל-17 שנות מאסר. השופט, שציין כי גם הוא התרשם מאישיותו החדה והשנונה של הנאשם, קבע בסופו של דבר כי מדובר באדם מניפולטיבי שפעל בשיטתיות.
אך נראה שגם חומות הכלא לא עצרו את ברמלי. באוקטובר 2025 נחשף כי במהלך משפטו המשיך להונות משקיעים נוספים בסכום של כ-18.5 מיליון שקלים. בעקבות כך, צפוי עונשו להחמיר ב-6 שנים נוספות. ברמלי מצדו ממשיך לטעון עד היום כי מדובר ב"טעויות עסקיות" בלבד ומפנה אצבע מאשימה לרשות ניירות ערך, שלטענתו עצרה אותו מלהניב רווחים.
המסקנות שהוסקו והפיקוח שהתהדק
הפרשה הכואבת הזו הובילה את הרשות לניירות ערך להידוק הפיקוח, אך הלקח המרכזי נותר על כנו:
- הבטחות מוגזמות: אם מציעים לכם תשואה גבוהה משמעותית מהשוק ב"אפס סיכון" - כנראה שמדובר בתרמית.
- בדיקת פיקוח: השקיעו רק דרך גופים המפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך (ניתן לבדוק זאת בקלות באתר הרשות).
- נורות אזהרה: אל תסתנוורו ממשרדים מפוארים, כנסים נוצצים או כריזמה של המנכ"ל. אלו הם לעיתים קרובות רק התפאורה להונאה הגדולה.
עד היום, רוב הכסף של 550 המשקיעים לא חזר, וההערכה היא כי כספם אבד לעד. לקח של 340 מיליון שקלים.
כך תזהו הונאת פונזי לפני שיהיה מאוחר מדי
סיפורו של אמיר ברמלי מוכיח שגם המשקיעים המנוסים ביותר יכולים ליפול קורבן לכריזמה ולמצגי שווא. הנה 5 נורות אזהרה שחייבות להדליק אצלכם את כל האורות האדומים:
1. תשואה גבוהה ב"אפס סיכון": בעולם ההשקעות יש חוק ברזל - ככל שהסיכוי לרווח גבוה יותר, כך הסיכון להפסד גדל. אם מבטיחים לכם 10% או 12% תשואה ומבטיחים שאין סיכון - תתרחקו.
2. מילים מפוצצות ומושגים מעורפלים: נוכלים אוהבים להשתמש במושגים פיננסיים שנשמעים מורכבים (ברמלי השתמש ב"השלמות הון לטווח קצר") כדי לגרום לכם להרגיש שהם גילו סוד שהשוק לא מכיר. אל תשקיעו במשהו שאתם לא מבינים עד הסוף איך הוא מייצר כסף.
3. נזילות מיידית: ברוב ההשקעות האמיתיות שמניבות תשואה גבוהה (נדל"ן, הייטק), הכסף "נעול" לתקופה מסוימת. אם מבטיחים לכם רווחים אסטרונומיים וגם מבטיחים שתוכלו למשוך את הכסף "מתי שתרצו", זהו מאפיין קלאסי של פירמידה שנשענת על כניסת מזומנים חדשים.
4. הילה של יוקרה וכריזמה: משרדים במגדלים יוקרתיים, כנסים עם כיבוד עשיר ומנכ"ל שמתראיין בכל מקום הם לא ערובה ליושר. נוכלים משתמשים בתפאורה הזו כדי לייצר אשליה של יציבות. בדקו את המספרים, לא את העיצוב של המשרד.
5. היעדר פיקוח רגולטורי: זהו המדד החשוב ביותר. גופים שמנהלים כספי ציבור חייבים בפיקוח או בתשקיף מאושר. היכנסו לאתר הרשות לניירות ערך ובדקו אם הגוף שפנה אליכם מופיע ברשימות הגופים המפוקחים. אם הוא לא שם - אין פיקוח על הכסף שלכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו