בחסות המלחמה: הרימונים והרובים של צה"ל מתגלגלים אל ארגוני הפשיעה

מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, מבחינים במשטרה בזליגה ההולכת ומתגברת של חימושים מהצבא לארגוני הפשע. זה הולך ומחמיר ככל שהמלחמה מתארכת. רק לאחרונה דיווחנו על חייל גולני שיצא מעזה ונעצר לאחר שמכר רימונים לסוכן סמוי. במקרה אחר נמצאו בשבוע שעבר בראשון לציון אמצעי לחימה בשני מקרים שונים. נוסף על כך, חלה התגברות הדרגתית במקרי השלכת רימונים במרכז הארץ.

כל החימושים למיניהם נקראים בצבא "ציוד חימוש מתכלה". מדובר, בין השאר, בטילי לאו, בטילי נ"ט, ברימונים לסוגיהם, בכדורי רובה בקוטר 5.56 וגם בלבני חבלה. מאחר שהצבא משתמש בחימושים בכמויות גדולות, ובמלחמה לא תמיד ניתן לספור או לחתום על אותו אמל"ח כפי שנהוג בימי שגרה באימונים ובתעסוקה מבצעית - ארגוני הפשע מנצלים זאת כדי להעשיר את המלאי שלהם.

גם כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב, ששימשו מחבלים וצה"ל לקח אותם כשלל, לא תמיד נרשמים במלואם. בארגוני הפשע מכנים אותם "נשקים נקיים" שאינם רשומים בשום מקום, וקשה מאוד לעקוב אחריהם. 

בכירים במשטרה מאשרים ל"ישראל היום" כי האתגר הגדול של הארגון הוא לאתר את כל התחמושת שזלגה משדות הקרב ברצועת עזה ובצפון הארץ לארגוני הפשיעה בישראל. נצ"מ בדימוס ירון קלדס אומר כי זאת התקופה הטובה ביותר מבחינת ארגוני הפשיעה למילוי הארסנלים שלהם באמצעי לחימה. "אני אומר לך שארגוני הפשע, מידיעה, חגגו בשטחים של עוטף עזה ב-8 עד 10 באוקטובר", הוא מסביר. "נוסף על כך, בוודאות יש חיילים שמוציאים אמל"ח מעזה, כולל קלצ'ניקובים. קשה מאוד למשטרה ולצבא לאמוד את זה - כי גם אם אחד נתפס, יש לפחות עשרה שלא נתפסו".

"בכל מלחמה יש תופעות כאלה", מודה תא"ל (מיל') מיקי בראל, ששימש בתפקידו האחרון קצין המשטרה הצבאית הראשי. "כל היחידות יוצאות החוצה מהמחנות, יש כמויות גדולות של אמל"ח ושל כלי נשק שמסתובבים בשטח, ומטבע הדברים הפיקוח קטן והנגישות של אמצעים וכלי נשק לגנבים במצבים כאלה - גבוהה הרבה יותר. יש קצת, בוא נקרא לזה, אי-סדר".

האם מדובר רק בחיילים שיכולים לגנוב אמל"ח?
"ממש לא. יש גורמים פליליים שברגע שהם רואים את הכמות האדירה של האנשים ואת הכמות האדירה של האמל"ח, אז מספיק שמישהו עולה על בגדי עבודה ומסתובב בשטח, והוא נטמע בתוך האוכלוסייה כדי שתהיה לו גישה יותר קלה לגניבה".

מניסיונו של בראל, בשעת מלחמה הטיפול בזליגת נשק מהצבא הוא חלק מהיעדים שהמשטרה הצבאית מציבה לעצמה. זה כולל ביקורות, חקירות ופעילות מניעתית. כאמור, שלשום דיווחנו על חייל של גולני שיצא מהרצועה, והתקבל מידע מודיעיני, שלפיו ייתכן שהוא מעוניין לסחור באמצעי לחימה. סוכן סמוי של המשטרה הצבאית פנה אליו, ובתוך זמן קצר הצליח לבצע עימו עסקה למכירת רימונים - שבסיומה מצא עצמו החייל אזוק ובדרך למעצר.

עסקה רודפת עסקה

בראשון לציון אירעו בתוך שבוע שני מקרים שמדירים שינה מעיני קצינים בכירים במשטרה. ביום שני שעבר התקבל דיווח מאזרח על תיק חשוד בסמוך לבניין ברחוב אנילביץ' בעיר. שוטרים שהגיעו למקום איתרו שני תיקים שבהם פרטי אמל"ח רבים כגון לבני חבלה ורימוני רסס. חבלן המשטרה בחן את הפריטים והעבירם להמשך בחינה ולמיצוי ראיות במעבדות הזיהוי הפלילי, כדי לנסות לאתר את המקור שלהם בצבא.

במקרה אחר, ביום חמישי שעבר, התקבל דיווח על צידנית חשודה בשטח פתוח בראשון לציון. שוטרים וחבלני משטרה שהגיעו למקום הבחינו בתוך הצידנית ב־13 רימוני רסס, ולאחר בדיקה היא הועברה למעבדות הזיהוי פלילי. במשטרה יודעים היטב שאם נתפסו הרימונים ולבני החבלה האלו באקראי, אז בוודאות לא מעט אמצעי אמל"ח שנגנבו מגיעים אל ארגוני הפשיעה.

רק בשבוע שעבר נחשפה פרשת "פלח הרימון" - סחר בשלל מלחמה ואמל"ח, ובהם מטול אר.פי.ג'י, לבני חבלה, רימונים, רובי קלצ'ניקוב ותחמושת. שלושה חשודים נעצרו בפרשה, ובהם חייל מילואים. המידע הגיע למשטרה מגורם באחת ממערכות הביטחון, על חייל בשירות מילואים בעל גישה לאמצעי לחימה ולשלל מלחמה ברצועת עזה. על פי המידע, הוא פנה עם אנשים נוספים לגורמים עברייניים, ויחד הם הציעו למכור להם תמורת מאות אלפי שקלים אמצעי לחימה בעלי יכולת קטלנית.

במשך כמה שבועות התנהלה חקירה סמויה, ובמהלכה התחקו במשטרה אחר ציר התקשורת שיצרו עם גורמים עבריינים. בתום איסוף התשתית הראייתית ניתנה הפקודה לבצע את מעצרם טרם הצליחו לבצע את העסקאות.

עם מעצר החשודים בוצע חיפוש בבתיהם, ושם נתפסו מטול כתף, שני נשקי קלצ'ניקוב, לבני חבלה תקניות, רימוני רסס ורימוני עשן, תחמושת, אמל"ח נוסף וכ-100 אלף שקלים במזומן. וכאילו לא די בכך, אתמול נתפס בכפר אבו סנאן ארגז תחמושת חדש לגמרי ובו 8 רימוני רסס תקניים. חשוד נעצר, וקשה להאמין שדרכו תגיע המשטרה למי שהעביר לו את הרימונים.

ידע לשימוש ברחפנים

בהקשר הזה, נצ"מ קלדס מבין שלהגיע לכל העברייניים זה כמעט בלתי אפשרי. "אמנם יש מספרים סידוריים ואתה יכול לדעת, אם אתה תופס רימון, מאיפה הוא הגיע, אבל זה לא שעכשיו נכנסים ויש רישום מי לקח מה", הוא מסביר. "ונאמר שידעו שהאמל"ח הגיע ממחסן תחמושת בבסיס מסוים, איך יידעו מי לקח את זה? אין מעקב ואין כלום. לא אומרים - זה וזה לקחו שתי קופסאות רימונים וההוא  לקח ארבע קופסאות רימונים. אני אתן לך דוגמה נוספת. זיבדו מאות טנקים, אז בטנק יש גם מקומות לשים רימונים. בכל טנק המפקד גם שם שמונה רימונים פה, שמונה רימונים פה, לוקח עוד קופסה. לאף אחד אין מעקב על זה. במלחמה אין רישום ואין סיכוי למצוא מי לקח מה - וגם אם היה אפשר, לאף אחד אין את הזמן לזה עכשיו".

לדבריו, בשל הזמינות של אמצעי הלחימה הללו, סביר להניח כי מחיר החימושים ירד: "בגלל ההיצע הגדול, המחירים של האמל"ח ירדו. אני לא יודע להגיד מספרית, אבל המחירים יורדים. אבל זה לא רק מעזה, זה נכון גם לגבי גם הצפון", הוא מסביר.

נוסף על כך, ההערכה היא כי תהיה גם זליגה של ידע מלחמתי. אחת הדוגמאות לכך היא השימוש המרכזי של צה"ל ואויביו ברחפני לחימה. עד המלחמה נספרו כמה אירועים בודדים בישראל של רחפני נפץ בעולם הפשע. הללו גרמו לפגיעות מועטות ושוליות ברכוש. כעת החשש הוא שהידע שנצבר בשדות הקרב בעזה יזלוג ועבריינים יראו בטכנולוגיה הזאת אמצעי יעיל מבחינתם לפגוע ביריביהם.