החקירה שלכם התחילה שעות לפני שדפקו בדלת

בשיתוף עו"ד שקמה אדרי

עו”ד שקמה אדרי, קצינה לוחמת לשעבר וסנגורית פלילית מובילה, מסבירה איך מתמודדים עם תיק ש”נתפר” דיגיטלית עוד לפני שהחשוד התיישב על הכיסא, ולמה אסטרטגיה משפטית תוקפנית היא הדרך היחידה לפרק את הראיות מבפנים.

זהו התרחיש הקלאסי, והוא חוזר על עצמו מדי יום בתחנות המשטרה ברחבי הארץ: אדם נורמטיבי לחלוטין – איש הייטק, בעל עסק, מורה או קצין במילואים – מקבל שיחת טלפון או דפיקה בדלת. הוא מוזמן לחקירה. הלב מחסיר פעימה, הלחץ עולה, אבל ההיגיון הבריא (והשגוי) מתחיל לעבוד שעות נוספות.

“לא עשיתי כלום”, הוא אומר לעצמו. “אני פשוט אגש לשם, אסתכל לחוקר בעיניים, אספר לו בדיוק איפה הייתי ומה עשיתי, והאי-הבנה הזו תיפתר תוך שעה”. הוא נכנס לחדר החקירות בביטחון יחסי, מוכן לקרב של “מילה מול מילה”. הוא בטוח שהגרסה שלו חזקה יותר מהגרסה של המתלונן.

אבל הוא טועה. טעות קריטית, ולעיתים בלתי הפיכה.

מה שהחשוד הנורמטיבי לא יודע, זה שבזמן שהוא ישב בחדר ההמתנה ושתה מים מכוס פלסטיק, החוקר בחדר הסמוך לא המתין למוצא פיו. החוקר כבר הוריד את הנתונים מהענן, צפה בתיעוד ממצלמות הרחוב, וקיבל דו”ח איכון ראשוני. החקירה לא נועדה כדי לגלות את האמת – היא נועדה כדי לראות האם החשוד ישקר לגבי עובדה שהמשטרה כבר יודעת שהיא נכונה.

“בעידן הנוכחי, חדר החקירות הוא כבר לא זירה של גרסאות, אלא זירה של טכנולוגיה”, מסבירה עו”ד שקמה אדרי, בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי בתל אביב. “אנשים נכנסים לחקירה עם מנטליות של שנות ה-90, בזמן שהמשטרה עובדת עם כלים של 2025. הפער הזה הוא בדיוק המקום שבו אנשים חפים מפשע מפילים את עצמם”.

האח הגדול המשטרתי: הארסנל הטכנולוגי שמופנה נגדכם

כדי להבין את גודל הסכנה, צריך להבין קודם כל את הכלים. המשטרה בישראל מחזיקה היום ביכולות מודיעיניות שבעבר היו שמורות לשב”כ ולגופי ביטחון בלבד. עבור האזרח הקטן, המשמעות היא שהפרטיות שלו כמעט ולא קיימת ברגע שהוא הופך ליעד לחקירה.

1. האיכון הסלולרי: המרגל שבכיס שלכם

רבים טועים לחשוב שרק אם ה-GPS שלהם דלוק, ניתן לאתר אותם. בפועל, המכשיר הסלולרי שלכם “מתכתב” ללא הרף עם אנטנות סלולריות בסביבה. “המשטרה יכולה להפיק דו”ח איכונים שממקם אתכם ברדיוס מסוים בכל רגע נתון ביום”, מסבירה עו”ד אדרי. “אם נחקר טוען ‘הייתי בבית בראשון לציון כל הלילה’, אבל האיכון מראה שהטלפון שלו נקלט באנטנה בתל אביב בשעה 02:00 בלילה – הוא בבעיה חמורה. החוקר לא יטיח בו את הראיה מיד. הוא ייתן לו לשקר, יחתים אותו על הגרסה השקרית, ורק אז ישלוף את האיכון. באותו רגע, אמינות החשוד מתרסקת, וכל מילה נוספת שיאמר תיחשב כשקר”.

2. מערכת “עין הנץ”: הכביש זוכר הכל

מערכת “עין הנץ” היא רשת מצלמות עצומה הפרוסה בכבישי ישראל, הסורקת לוחיות רישוי באופן אוטומטי. “אתם יכולים לטעון שלא נסעתם למקום האירוע”, אומרת אדרי, “אבל אם המערכת קלטה את הרכב שלכם בצומת מסוים בדרך לשם, יש למשטרה ראיה אובייקטיבית שממקמת אתכם בזירה. אנשים נוטים ‘לעגל פינות’ בחקירה לגבי לוחות זמנים, מבלי להבין שיש תיעוד דיגיטלי לכל תזוזה שלהם”.

3. הסלולר ככספת פרוצה: הודעות שנמחקו

הפחד הגדול ביותר של כל נחקר הוא הרגע שבו החוקר מבקש (או דורש בצו) את הטלפון הנייד. “ישנה אשליה נפוצה שאם מחקתם התכתבות בוואטסאפ, או אם השתמשתם באפליקציות מוצפנות כמו טלגרם, המידע נעלם”, מזהירה עו”ד אדרי. “חשוב להבין: למשטרה יש מערכות פריצה וסייבר (כדוגמת ‘סלברייט’) שיודעות לשחזר מידע שנמחק, לפרוץ גיבויים בענן, ולדלות היסטוריית מיקומים וחיפושים בגוגל. ברגע ששיקרתם לגבי קשר עם אדם מסוים, והמשטרה משחזרת הודעה שמראה אחרת – התיק שלכם נמצא בסכנה קיומית”.

לחשוב כמו קצינה, להילחם כמו סנגורית

עו”ד שקמה אדרי היא לא סנגורית רגילה בנוף המשפטי. את דרכה המקצועית החלה דווקא במערכת הצבאית, שם שירתה שנים ארוכות כקצינה לוחמת בתפקיד ייחודי. את המעבר מהחאקי לגלימה השחורה היא עשתה מתוך תחושת שליחות, אך את ארגז הכלים הצבאי היא לקחה איתה.

“בצבא למדתי שאין דבר כזה לצאת למבצע בלי מודיעין ובלי ניתוח שטח”, היא משתפת. “כשלקוח מגיע אלי וצריך ייעוץ לפני חקירה, אני לא מסתכלת על זה כעל ‘שיחה משפטית’, אלא כעל נוהל קרב. אנחנו צריכים להבין: מה האויב (במקרה הזה – המערכת החוקרת) יודע? מה נקודות התורפה שלנו? ואיפה המארב המתוכנן?”.

הגישה של אדרי, שזכתה להערכה רבה ולשורת הצלחות בתיקים מורכבים, גורסת כי מול טכנולוגיה קרה אי אפשר להילחם רק עם רגש. צריך אסטרטגיה קרה באותה מידה.

“הלוחמנות שלי מתבטאת בידע”, היא מדגישה. “שוטרים בונים על זה שהחשוד יהיה בלחץ ויעשה טעויות. התפקיד שלי הוא להיות ה’שכפ”ץ’ שלו. לוודא שהוא לא דורך על מוקשים דיגיטליים”.

מלכודת “השקר הלבן” של האנשים הנורמטיביים

לפי עו”ד אדרי, הסכנה הגדולה ביותר למי שנעדר עבר פלילי היא לא בהכרח ביצוע העבירה עצמה, אלא הניסיון להסתיר פרטים צדדיים מביכים.

דמיינו אדם שנחשד במעורבות בקטטה או בעבירת מרמה. הוא היה באזור, אבל לא כדי לבצע עבירה, אלא כדי להיפגש עם מאהבת, או כדי לבצע עסקה “בשחור” שלא קשורה למקרה. בחקירה, מתוך פחד שאשתו תגלה או שמס הכנסה יעלה עליו, הוא משקר ואומר: “לא הייתי שם”.

“באותו רגע הוא נפל בפח”, מסבירה אדרי בכאב. “האיכון הסלולרי מראה שהוא היה שם. המצלמה קלטה את הרכב. עכשיו, החוקר כבר לא מאמין לשום מילה שלו. השופט שידון בהארכת המעצר יראה מולו אדם שנתפס בשקר מהותי. מתוך רצון להגן על עצמו ממבוכה קטנה, הוא הפך את עצמו לחשוד מרכזי בתיק פלילי חמור. אם הוא היה מיוצג נכון, היינו יודעים איך להציג את האמת המורכבת מבלי להפליל אותו בעבירה המרכזית”.

מתקפת הנגד: איך מפרקים ראיה “מושלמת”?

אז האם המצב אבוד כשקיימות ראיות טכנולוגיות? התשובה של עו”ד אדרי היא חד משמעית: לא. הטכנולוגיה אולי לא משקרת, אבל היא בהחלט יכולה להטעות, וכאן נכנסת לתמונה המומחיות של סנגור פלילי חד.

“ראיה טכנולוגית היא רק גולם. השאלה היא הפרשנות”, אומרת אדרי. הנה מספר דוגמאות לאופן שבו ניתן לערער גם על הראיות שנראות “מנצחות”:

1. האיכון לא מדויק: “איכון סלולרי מצביע על תא שטח, לא על נקודה מדויקת. במקרים רבים הוכחתי שהלקוח היה בבניין סמוך או ברחוב מקביל, ולא בזירת העבירה”.
2. מי החזיק במכשיר?: “העובדה שהטלפון היה שם, לא מוכיחה שבעל המכשיר היה שם. ישנם מקרים בהם המכשיר נשכח ברכב, נלקח על ידי אחר, או נגנב”.
3. הקשר ההודעות: “הודעת וואטסאפ שנראית מאיימת (‘חכה תראה מה אני אעשה לך’), יכולה לקבל משמעות שונה לגמרי כשהיא מוצגת בתוך קונטקסט של בדיחה פרטית או שיח בין חברים. המשטרה נוטה לבודד משפטים; אנחנו דואגים להחזיר אותם להקשר המקורי”.
4. כשלים טכניים ושרשרת הראיות: לא פעם, המשטרה מבצעת טעויות באופן הפקת הראיה הדיגיטלית. עו”ד מיומן יודע לתקוף את חוקיות הראיה ולעיתים אף לפסול אותה בבית המשפט.

לסיכום: אל תתנו למשטרה להשלים את הפאזל לבד

המסר של עו”ד שקמה אדרי ברור: החקירה המשטרתית היא שדה קרב א-סימטרי. למשטרה יש את המשאבים, את הזמן ואת הטכנולוגיה. לכם יש רק הזדמנות אחת להתנהל נכון.

“הטעות הכי גדולה היא לחכות לאחרי החקירה כדי לפנות לעורך דין”, מסכמת אדרי. “השעות הקריטיות הן מהרגע שקיבלתם את הטלפון ועד שנכנסתם לחדר. זה הזמן שבו בונים את האסטרטגיה. זה הזמן שבו מחליטים אם שומרים על זכות השתיקה או מוסרים גרסה, ואיך מתמודדים עם מה שהמשטרה כבר יודעת עליכם. אל תהמרו על החירות שלכם. מול מערכת דורסנית ומתוחכמת, אתם חייבים מישהו שילחם עבורכם באותה נחישות, מקצועיות ועוצמה”.

זומנת לחקירה? עוכבת על ידי המשטרה? אל תתמודד עם זה לבד. עו”ד שקמה אדרי – משרד עורכי דין פלילי. לייעוץ מיידי 24/7 חייגו: 054-5238646 או בקרו באתר: law-edri.co.il

בשיתוף עו"ד שקמה אדרי