בשיתוף עו״ד אמיר רובין
פסק הדין מדגיש את הגישה העקבית של בתי המשפט בישראל, הרואים בבוררות הליך סופי ומחייב שרק במקרים חריגים ביותר תתערב בו ערכאה שיפוטית.
הרקע לסכסוך
בשנת 2016 נחתם הסכם מייסדים בין הצדדים לצורך ביצוע פרויקט תמ״א 38/1, שבמסגרתו התחייב אחד הצדדים להעמיד הלוואת בעלים בהיקף של עד 1.8 מיליון ₪. לפי ההסכם, במקרה של הפסד בפרויקט, נדרשה השבה של מחצית סכום ההלוואה על ידי השותף השני.
עם הזמן נתגלעו מחלוקות מהותיות בנוגע לאופן ניהול הפרויקט, לרבות טענות על הנחות שניתנו לקרובי משפחה, ניהול כספי “בלתי מובן” במקביל לחשבון הליווי והפרות של כללי שקיפות בסיסיים. חילוקי הדעות הועברו להכרעת בורר, עו״ד בועז ורדי, שמונה מטעם לשכת עורכי הדין.
פסק הבורר
לאחר שמיעת ראיות מקיפה וקבלת סיכומים משני הצדדים, קבע הבורר כי שני הצדדים נשאו באחריות משותפת להתנהלות לא תקינה מבחינה חשבונאית וניהולית, אולם סעיף ההשבה שנקבע בהסכם המייסדים – המחייב החזר מחצית מהלוואת הבעלים – נאכף במלואו.
בהתאם לכך נפסק כי יש לשלם ללקוח שיוצג על ידי עו״ד רובין סכום של 725 אלף ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 250 אלף ₪. הפסק ניתן לאחר ניתוח מפורט של המסכת הראייתית, ובחן את אחריותם המשותפת של הצדדים תוך הדגשה שההסדר החוזי גובר על טענות כלליות הנוגעות להתנהלות הכספית.
ניסיון הביטול – והכרעת המחוזי
הצד שכנגד ביקש מבית המשפט המחוזי לבטל את פסק הבוררות, בטענה כי מדובר בפסק הנוגד את הדין המהותי (“מעילה בת עוולה לא תצמח עילה”), סותר את תקנת הציבור, ניתן באיחור ואף מבוסס על אומדנה.
כב’ השופטת טולקובסקי דחתה אחת לאחת את כלל הטענות, בקובעה כי מדובר בטענות ערעוריות גרידא שאינן מקימות עילה לביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ”ח–1968. עוד נקבע כי פסק הבוררות היה מנומק, מבוסס על ראיות ועמד בדרישות הדין המהותי.
השופטת ציינה כי מוסד הבוררות נשען על עקרון הסופיות, וכי “בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי בוררים”. בנוסף נקבע כי לא נשמרה מראש הזכות לטעון לאיחור במתן הפסק, כמתחייב מסעיף 26(ג) לחוק, ולכן גם טענה זו נדחתה.
לבסוף אישר בית המשפט את פסק הבוררות ונתן לו תוקף של פסק דין, תוך חיוב נוסף של הצד המבקש בהוצאות משפט בסך 20 אלף ₪.
עו״ד אמיר רובין – ייצוג אסטרטגי ומדויק
עו״ד אמיר רובין, המתמחה בדיני בוררות ויישוב סכסוכים עסקיים, הוביל קו אסטרטגי ממוקד שהתבסס על הוראת ההשבה הברורה ביותר בהסכם – החזר מחצית ההלוואה. הקו החד והמדויק אפשר ללקוחו ליהנות מהכרעה צודקת, שנעמדה במבחן הן בפני הבורר והן בפני בית המשפט המחוזי.
בעוד הצד השני העלה טענות מגוונות שנסמכו על פרשנויות רחבות מדי, הצליח רובין לשמר קו אחיד, מבוסס חוזה ונתמך בהוראות הדין – גישה שהתבררה כמכריעה.
משמעות משפטית רחבה
פסק הדין מחזק את מדיניות בתי המשפט בישראל התומכת ביציבות ובסופיות מוסד הבוררות. הוא מדגיש כי רק סטייה חמורה מהדין או פגיעה בתקנת הציבור עשויות להצדיק ביטול פסק בורר.
בנוסף, ההכרעה ממחישה את החשיבות של ניהול כספי תקין בפרויקטים משותפים, ואת הערך שבהתייעצות מוקדמת עם עו״ד מנוסה בתחום דיני הבוררות, המזהה את נקודת המשען המשפטית הקריטית ומבסס עליה את כל קו הטיעון.
ת”א (מחוזי- מרכז) 41740-04-25 רויאל גרדן נדל”ן בע”מ נ’ חזי לידן שניתן ביום 25.8.25.
בשיתוף עו״ד אמיר רובין
