בשיתוף עו"ד אביחי בן דוד
הטבלה שמחליטה הכל
במציאות של היום, כשלא מעט מהנישואים מסתיימים בגירושין, נוצר צורך במערכת מסודרת שתבטיח שהילדים יזכו לחוות את החגים עם שני הוריהם. הפתרון? טבלת חלוקה מפורטת שנראית כמו לוח זמנים של חברת תחבורה ציבורית – רק עם הרבה יותר רגשות מעורבים.
עפ”י הנוהג המקובל בבתי המשפט, חגי תשרי מתחלקים בסבבי זוגיות-אי זוגיות של השנים. בשנת תשפ”ו, למשל, האמא תזכה בילדים בראש השנה, בעוד האב יקבל אותם ביום כיפור. בשנת שלאחר מכן (תשפ”ז) התמונה תתהפך. ובכל שנה אחרי חוזר במהופך.
סוכות: החג שמפצל את עצמו
אם חשבתם שראש השנה ויום כיפור מסובכים, חכו עד שתגיעו לסוכות. כאן הטבלה הופכת להיות יצירת אמנות של דיוק יפני: א’ של סוכות ערב החג ועד מחצית חול המועד לאחד מההורים. חצי השני של חול המועד ושמחת תורה להורה השני.
נשמע מסובך? כי זה מסובך. אבל ההיגיון פשוט: כל הורה מקבל “חתיכה” מהחג, והילדים מקבלים את המקסימום מכולם.
יום כיפור: החג שמחייב תיאום מדויק
אולי החג הכי מעניין לחלוקה הוא יום כיפור. הטבלה קובעת שההורה שמקבל את הילדים ביום כיפור בערב החג ועד צאת הצום או למחרת היום. אם עד היום חלקתם את נטל המרדף אחר האופניים של הילדים כעת אין ברירה וכל אחד מתמודד עם האתגר לבדו.
חופש הביניים: הילדים בחופש, ההורים במשמרות
כאן מגיעה התוספת המעניינת למערכת: היום הילדים יוצאים לחופש מכיפור ועד אחרי סוכות. בימים שבין החגים, כשהילדים נמצאים בחופש אבל החגים עדיין לא הגיעו (או כבר עברו), ההורים חוזרים לחלוקת זמני השהות הרגילה. כלומר – החופש הארוך של תשרי לא מבטל את הסדר הקבוע, הוא רק מאפשר לו לפעול גם בימי החול הרגילים.
מה קורה כשהחגים מתנגשים עם סוף השבוע ובזמני השהות הרגילים?
חלוקת החגים גוברת על סדר חלוקת זמני השהות הקבועים. אם אבא אמור לקבל את הילדים לסוף שבוע אבל זה מתנגש עם ראש השנה שלפי הטבלה הילדים חוגגים עם אמא – פועלים בהתאם לטבלת החגים שגוברת על זמני השהות ולכן הילדים יחגגו את החג עם אמא בסוף השבוע. לאחר כל חג יחזרו סופי השבוע במתכונתם לפי הסדר הרגיל שהיה עד לאחרונה והילדים ישהו עם האב בסוף השבוע הראשון שלאחר החג וכך ההורים ימשיכו לחלוק את סופי השבוע לסירוגין.
עורך דין לענייני משפחה אביחי בן דוד, המתמחה בענייני משפחה, מסביר: “החלוקה הזו נועדה ליצור צדק וויסות בין הצדדים. החגים הם רגעים רגשיים חשובים בחיי הילדים, והמטרה היא לוודא שכל הורה יקבל הזדמנות שווה לחוות אותם עם ילדיו. הטבלה המפורטת מונעת סכסוכים וחוסכת מהילדים להיות ‘כדור פינג פונג’ בין ההורים בתקופות הרגישות ביותר בשנה.”
גמישות בתוך הנוקשות
למרות הדיוק השוויצרי של הטבלה, המערכת כוללת גם אפשרות לגמישות. ההורים יכולים להסכים ביניהם על שינויים – אבל בתנאים: ההסכמה צריכה להיות בכתב ולהיות מספר ימים לפני החג ולא להמתין לרגע האחרון. כי גם ברגשות, תכנון מראש חוסך הרבה כאב ראש.
המציאות מאחורי המספרים
בסוף היום, מה שנראה כמו טבלת אקסל קרה ומחושבת הוא למעשה ניסיון לשמר משהו חם ומשמעותי – את החיבור של ילדים להוריהם בזמנים המיוחדים ביותר. זה לא מושלם, זה לא תמיד פשוט, ולפעמים זה מרגיש כמו ללמוד בעל פה את מערכת השעות של בית הספר.
אבל כשבשבוע שעבר הילד היה אצל אמא בראש השנה וקיבל ברכה ותפוח בדבש, והשבוע הוא אצל אבא ביום כיפור וחווה את הצום הראשון שלו – יש כאן משהו שעובד. לא בדיוק כמו שהיה פעם, אבל אולי בצורה שמתאימה למציאות החדשה.
והילדים? הם לומדים שהחיים יכולים להיות מורכבים, שהחגים יכולים להיראות אחרת מאשר אצל החברים, אבל שיש הורים ששמחים לראות אותם – גם אם זה לפי לוח זמנים מאוד מדויק.
בשנה הבאה הטבלה תתהפך, והילד שחגג השנה ראש השנה אצל אמא יחגוג אצל אבא. וכך, מדי שנה, מתגלגלת הרכבת של החגים החדשים – מדויקת כמו שעון שוויצרי, מורכבת כמו החיים עצמם.
בשיתוף עו"ד אביחי בן דוד
