בשיתוף יזמית הנדל"ן וההשקעות הדר ברוקנשטיין
נתון זה אינו עומד בקנה אחד עם יעדי הצמיחה אליהם שואף בנק ישראל שציפה לכ- 5% צמיחה, ונמוך בעשרות אחוזים ממדד הצמיחה שנרשם בשנת 2022 טרם פרוץ המלחמה ועמד על 6.5%.
יחס החוב הלאומי שקפץ אף הוא כתוצאה מעלויות המלחמה עומד על 69% (2024), ומרחיק את המשקיעים הזרים והמקומיים כאחד.
לאור הנתונים הללו והתמשכות המלחמה, ובזכות ריבית בנק ישראל שנותרה גבוהה ויציבה, ניתן לראות כי בעלי ההון ומשקיעים נוטים לאמץ מגמה שמרנית, ולהפקיד את הכסף בבנק לצבירת ריבית.
הדר ברוקנשטיין, מייעצת ומלווה משקיעים רבים בישראל ובעלת ניסיון רב שנים, בוחנת מה קורה לכסף ששוכב בתכניות החיסכון, מתי עדיף להסתפק בריבית בנקאית ולהימנע מסיכונים הכרוכים בהשקעות, ולמה ריבית על חסכונות תמיד תהיה נמוכה מהריבית על הלוואות:
מה קורה לכסף ששוכב בתכניות חיסכון?
לכאורה, השארת הכסף בבנק בתכניות חיסכון נראית פתרון יציב ובטוח, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית. עליית הריבית במשק ל-4.5% לאחר תקופה ארוכה של ריביות אפסיות מהווה אף היא גורם שמושך את כספי הציבור לפיקדונות קצרי טווח שמציעים נזילות מחד גיסא, וביטחון מאידך גיסא.
יחד עם זאת, המציאות מלמדת שמדובר בפתרון מוגבל שאמנם שומר על הכסף שלכם, אך הלכה למעשה שוחק את ערכו.
- אינפלציה- האינפלציה שמייצגת את שווי המטבע מצויה במגמת עלייה ויוקר המחייה בישראל מרקיע שחקים. המשמעות עבור המשקיעים היא שקבלת ריבית של 4% על חיסכון, בקצב האינפלציה שעומד על 4.5% בממוצע (2021-2024), מפחית את הרווח הריאלי ולעיתים אף יוצר מגמת הפסד. הלכה למעשה סכום ההשקעה גדל במעט, אולם כוח הקנייה והשווי הריאלי שלו קטן בהרבה.
לצד הרווח והשחיקה הישירים יש להביא בחשבון שבחשבונות קצרי טווח הריביות עשויות להיות נמוכות יותר, ולצורך קבלת ריבית אטרקטיבית נדרשת השקעה של סכומים גבוהים במיוחד לזמן ארוך, תוך ויתור על הנזילות.
- אובדן הזדמנויות- הבחירה לשמור את ההון בבנק לאורך שנים מספקת אמנם ביטחון פיזי ומגנה על הכסף מפני השקעות מסוכנות, אולם אינה ממצה את הפוטנציאל לתשואה, אשר במרבית ערוצי ההשקעה גבוה יותר.
הבחירה אינה חייבת להיות בין ביטחון להשקעות מסוכנות, וניתן למצוא אפיקי השקעה בעלי פוטנציאל תשואה מבטיח והגנות מפני סיכונים.
למעשה, הריבית הגבוהה במשק משרתת את הבנקים ולא את בעלי ההון. מודל הרווחיות של הבנקים מבוסס על הפער שבין הריבית הניתנת על חסכונות לריבית הנגבית על הלוואות. כאשר לקוח מפקיד כסף הריבית תיקבע ביחס לריבית הפריים X% – שנקבע על ידי הבנק, לעומת הלוואות שיתומחרו בריבית פריים X%+.
השקעות שמבוססות על יציבות ובטחונות
בסביבת ריבית גבוהה, אי ודאות גיאופוליטית ושוק הון תנודתי, הפתרון לחוסר הכדאיות שבהפקדת הכסף בבנק אינו באפיקי השקעה תנודתיים המהווים הימור מסוכן, כי אם בהשקעה שכלתנית ומבוקרת, באפיקי השקעה שמאפשרים ניהול והגנות, גמישות ופוטנציאל תשואה גבוה.
ענף הנדל”ן מאז ומתמיד התאפיין במגמות הללו, וגם לאורכה של המלחמה שמר על יציבות וצמיחה עקבית. הדר ברוקנשטיין, יזמית הנדל”ן, מציגה את האפיק המבטיח ביותר למשקיעים:
רכישת קרקעות חקלאיות שטרם הופשרו לבנייה
יתרונות ההשקעה בקרקע חקלאית
- בעלות על נכס מוחשי
- סף כניסה נמוך בעשרות אחוזים ביחס להשקעה בנדל”ן בנוי
- השקעה המקודמת על ידי גורמים ממשלתיים וציבוריים בעלי כוח השפעה ואינטרס.
- פוטנציאל תשואה גבוה במיוחד העומד על עשרות אחוזים לטווח הקצר ומאות אחוזים לטווח הארוך.
השקעה בקרקע חקלאית אינה נטולת סיכונים, אולם היכרות עם עקרונות ההשקעה וההגנות הקיימות לטובת המשקיעים, תצמצם לאין שיעור את הפער בין הסיכון לפוטנציאל התשואה, ותעניק למשקיעים נכס מקרקעין בבעלות פרטית רשומה, עליית ערך הנגזרת מהתקדמות הליכי ההפשרה ואפשרות מימוש גמישה בכל עת, עוד בטרם הפשרת הקרקע בפועל.
נכס מקרקעין מוחשי- כסף שעובד עבורכם ולא עבור הבנק
יזמית הנדל”ן הדר ברוקנשטיין מלווה משקיעים רבים בבחירת קרקעות חקלאיות העומדות בפני הפשרה, ומשווקת קרקעות חקלאיות שטרם אושרו לבנייה באזורי ביקוש מובילים במרכז הארץ, אשר רשומות בתכניות מתאר ומצויות בהליכי תכנון ובשלבי הפשרה מתקדמים.
על מנת למזער סיכונים חשוב לבחור בקרקעות העומדות בתבחינים אשר מהווים את רשת הביטחון למשקיעים, ועושים את ההבדל בין השקעה חכמה להימור ספקולטיבי:
- קרקעות באזורי ביקוש בקרבת ערים גדולות ויציבות, תשתיות ונגישות.
- קרקע מבעלות פרטית בלבד (בשונה מקרקעות בבעלות מנהל מקרקעי ישראל)
- קרקעות המצויות בהליך תכנוני: המופיעות בתכניות מתאר, בשלבי אישור הפשרה מול המנהל, ואישור הוועדות המקומיות/מחוזיות לתכנון ובנייה.
- קידום ההפשרה מתבצע על ידי גורמי השפעה בעלי אינטרס.
- קרקע צהובה- קרקע המופיעה בתב”ע המקומית כקרקע צהובה: אזור בנייה ומגורים, שניתן יהיה לקבל עבורה היתר בנייה לאחר הפשרה.
- קרקעות בעלות פוטנציאל הפשרה גבוה המגובות באמצעות תקן 22- תקן שמאות אובייקטיבי לקרקעות חקלאיות שטרם הופשרו לבנייה.
הדר ברוקנשטיין מסבירה כי השקעה חכמה היא לא בחירה בין ריבית בבנק לסיכון לא מבוקר של הכסף. השקעה חכמה דורשת בחינה של נתונים אופרטיביים, ניתוח פוטנציאל ותחזיות על ידי גורמים מקצועיים, וניהול של ההשקעה בליווי של מומחים פיננסיים תחת מעטפת הגנה משפטית.
בסופו של יום, בעלות על נכס מוחשי, במיוחד בשוק שבו הביקוש לקרקע מבוסס על צורך שהולך וגדל, היא אחת הדרכים היציבות להגן על ערך הכסף ולהגדיל את ההון, לאורך זמן.
**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
בשיתוף יזמית הנדל"ן וההשקעות הדר ברוקנשטיין
