בשיתוף עו"ד אחיקם שוסטר
הוא מאמין שהתנהלות נכונה מול ועדת המכרזים, בכל שלבי המכרז, היא המפתח לשיפור סיכויי ההצלחה במכרז; וממליץ לתת עליה דגש רב יותר לפני שרצים להליכים משפטיים – שבהם לרוב יש לוועדת המכרזים יתרון מובנה. בראיון מיוחד הוא חושף את התובנות העמוקות שלו על עולם המכרזים.
מאחורי הגלימה; ראיון אישי עם עו”ד אחיקם שוסטר. מאת: אדי סוברי
תוכן:
שם: עו”ד אחיקם שוסטר
תחום מומחיות: מכרזים, תשתיות וליווי פרויקטים
מצב משפחתי: נשוי
מקום מגורים: נס ציונה
- עו”ד אחיקם שוסטר, מה הביא אותך להתמקד בדיני מכרזים כתחום מרכזי בקריירה המשפטית שלך?
בתחילת דרכי, תיקי המכרזים נדונו בבתי המשפט האזרחיים וכל הליך ל”תקיפת” מכרז היה מלווה בבקשה לצו מניעה. זה הכתיב קצב מאוד מהיר ורמת מיקוד מאוד גבוהה בניהול התיק. אהבתי את האקשן שנלווה לעיסוק הזה.
אחרי שהוקמו בתי המשפט המנהליים; ונתקבלו פסיקות ששוללות צווי מניעה במכרזי שירות, תיקי המכרזים עברו לקצב איטי יותר והאקשן פחת. היום ההנאה והעניין שלי בתחום נובעים מההתעמקות וההבנה של ההיבטים הטכניים והמקצועיים של המכרז (הנדסה אזרחית, טיפול בפסולת וכו’),
- אם התחלת לעסוק במכרזים עוד לפני שהוקמו בתי המשפט המינהליים, זה אומר שאתה הרבה שנים בתחום. כמה זמן אתה עוסק במכרזים?
25 שנה. בהחלט תקופה.
- בפרספקטיבה של 25 שנים בתחום, מה התובנה הכי גדולה שלך על עולם המכרזים?
המכרז מחליף את המו”מ המוקדם שמנהלים גורמים פרטיים לפני שהם כורתים חוזה. במכרז, מטעמים של שוויון, המזמין הציבורי קובע את כל תנאי ההתקשרות מראש והמתמודדים אמורים להציע הצעה ביחס לתנאים שהמזמין הכתיב.
הנוקשות הזו וה-“חד צדדיות” הזו יוצרות הרבה מאוד בעיות להמשך והן כר פורה לסכסוכים משפטיים ביחס להתקשרות.
התובנה השנייה נוגעת לרמת התחרות. כעיקרון מכרזים מיועדים לייצר תחרות בריאה בין המציעים במכרז; ועל בסיסה לייצר יתרונות כלכליים למזמין. אלא שבתחומים מסוימים התחרות הבריאה הופכת לפרועה והיא מזיקה לכולם. למרות שברמה התיאורטית קיימים כלים משפטיים למזמין להימנע מבחירה בהצעה גרעונית, שצפויה להסב הפסדים כספיים למציע כתוצאה מההתקשרות, בפועל, האפקטיביות של הכלים האלה מוגבלת.
- אתה מציג כאן בעיות מאוד קשות בבסיס של תחום העיסוק שלך. אין להן פתרון?
לגבי הבעיה הראשונה שהצגתי, מזמין חכם יודע לנצל את שלב שאלות ההבהרה במכרז ואת מפגש המציעים כדי להקשיב לשוק ולבצע את ההתאמות הנדרשות בתנאי המכרז. הבעיה היא שמזמינים רבים מתייחסים לשאלות הבהרה כמטרד. במקום לראות בהן משוב מהשוק לתנאים שהם הכתיבו; ומציעים רבים מידי ממוקדים יותר מידי בדרך לזכייה ופחות מידי בשאלה מה צפוי להם אחרי שיזכו. לגבי הבעיה של ‘מציעים מתאבדים’, שמנסים לזכות במכרז בכל מחיר, עוד לא מצאתי את הפתרון האידיאלי.
- מה אתה מחשיב כהישג הגדול ביותר שלך בתחום?
ניהלתי מספר תיקים כנגד הצעות תכסיסניות במכרז שגרמו לי לסיפוק רב; ניצחתי בעתירות שנוגעות לגמישות הנדרשת בניהול הליכי מכרז מורכבים, אבל בסוף, בראיה לאחור – ההישג הכי גדול שלי הוא מערכות היחסים הארוכות והקרובות שיצרתי עם הלקוחות.
- מה לדעתך הלקוחות הפונים אליך צריכים לדעת על דיני המכרזים עוד בטרם הם שוקלים לפנות להליך משפטי?
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שלרוב, בהליך משפטי כנגד תוצאות מכרז, ועדת המכרזים היא הפייבוריטית; ובכדי לגרום לבית משפט לשנות את החלטתה, צריך להציג טענות כבדות משקל שיביאו את בית משפט להתערב. לכן, אצלנו הדגש הוא קודם כל על עבודה נכונה מול ועדת המכרזים; ואנחנו מפצירים בלקוחות שלנו להגיע אלינו הכי מוקדם שאפשר, ברגע שהם מבינים שיש להם בעיה במכרז. זה משפר מאוד את הסיכוי להצליח.
- מה לדעתך היתרון הגדול ביותר שלך בתחום?
כמו שאמרתי קודם, אנחנו נותנים דגש מאוד גדול להתנהלות של המציע מול ועדת המכרזים. בין אם בשלב המקדמי של שאלות ההבהרה, בין אם בשלבי הביניים שבהם מקיימת ועדת המכרזים בירורים עם המציעים, ובין אם לאחר מעשה, בשלב שבו נודעו תוצאות המכרז.
כמי שגדל “בתוך המערכת”, בצד של המזמינים, אני מכיר היטב את הדינמיקה של קבלת ההחלטות בגופים ציבוריים ואת “השפה” הנכונה שבה צריך לדבר עם המזמין. אני גם מכיר היטב את נקודות הכשל השכיחות בעבודת ועדת המכרזים ואת הנקודות שעליהן כדי ללחוץ אם נאלצים ללכת להליך משפטי.
- האם תיקח תיקים חסרי סיכוי לטיפולך?
לקוחות בעולם המכרזים הם שחקנים חוזרים. מזמין ציבורי מפרסם עשרות עד מאות מכרזים בשנה; וחברה שחייה מהתקשרות עם המגזר הציבורי, תשתתף באין ספור מכרזים במסגרת פעילותה. לכן, אני ממליץ לכל הלקוחות שלנו, הן מהצד הציבורי והן מהצד הפרטי, להימנע מהליכי סרק. לועדות המכרזים אני ממליץ לתקן בעצמן טעויות שהן נחשפות אליהן בעקבות פניות מהמשתתפים לאחר מעשה, ולא לגלגל את הטעות האלה לפתחו של בית המשפט;
ולמתמודדים במכרזים אני ממליץ להימנע כמו מאש מהמעמד המפוקפק של “עותר סדרתי”. אם אתם שחקנים קבועים בעולם המכרזים, תתייחסו גם למערכת היחסים שלכם עם בית המשפט כמערכת יחסים ארוכת טווח; ואל תשרפו את השם שלכם על הליכי סרק.
- אם אני אבקש מהלקוחות שלך לספר לי מי אתה, מה לדעתך הם יגידו לי?
“שחקן נשמה”
- מה הלקוחות שלך לא יודעים עליך?
הגעתי ללימודי המשפטים כמעט בטעות. סיימתי בית ספר בלי בגרות וכשרציתי להירשם לאוניברסיטה אחרי הצבא, לא הייתה לי ברירה אלא להירשם למכינה. נרשמתי למכינה של האוניברסיטה העברית.
כשנדרשנו לבחור לאיזה מסלול להירשם באוניברסיטה בתחילת המכינה רשמתי משפטים, למרות שבנתוני הפתיחה הסיכוי שלי להתקבל שאף לאפס. אבל תוך כדי התהליך התעורר בי היצר התחרותי (אני שונא להפסיד) וזה הביא אותי להשיג את הציונים הנדרשים.
- היכן אפשר למצוא אותך מבלה את שעות הפנאי שלך?
אני מאוד אוהב לטייל בטבע; והכי אני אוהב לטייל בטבע עם האופניים.
- היכן עו”ד אחיקם שוסטר יהיה בעוד 10 שנים מהיום?
אנחנו מלווים הרבה מאוד פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות ואני נחשף להמון סכסוכים ומחלוקות תוך כדי הפרויקט ולאחריו, שאת רובם אפשר לפטור עם שכל ישר והבנה של התחום.
בעתיד אני שואף להיות בפוזיציה שתאפשר לי לפתור את הסכסוכים האלה.
*עו”ד אחיקם שוסטר, בעל וותק של 25 שנים, בעלים של משרד בוטיק העוסק במכרזים, תשתיות, ליווי פרויקטים ומייצג בהליכים משפטיים בתחומי ההתמחות האלה.
בשיתוף עו"ד אחיקם שוסטר
