בשיתוף מיטל פרץ
ביום שלישי בבוקר, נכנסתי לרכב ונסעתי צפונה אל מושב בוסתן הגליל, אל ביתה של מיטל פרץ, ציירת מוכשרת ומחוננת. הסטודיו של מיטל נמצא בחצר ביתה והוא מלא בציוד, צבעים ואיורים משגעים. אחרי שמיטל אירחה אותי עם ארוחה כיד המלך, צללנו לדבר על החיים.
“במה עבדת לפני שהפכת להיות ציירת?”
“כשהייתי צעירה יותר, משחרורי מהצבא ועד גיל 23 עבדתי כשכירה בחברת איפור מאוד ידועה ועם הזמן הפכתי להיות כמאפרת ומסרקת עצמאית עד גיל 27.”
“מה קרה בגיל 27?”
“באותה התקופה, לאחר שהתחתנתי, ילדתי את הילד הראשון והיחיד שלי (הראל). הכול היה נפלא עד אחרי שלוש חודשים מרגע הלידה. בזמן שאני עושה תסרוקת ללקוחה כהרגלי, הופיעו לי תסמינים נוירולוגיים. בהתחלה רק ביד השמאלית, כל פעולה הכי פשוטה שעושים עם שתי ידיים כמו כיפול כביסה, שטיפת כלים, התחרבשה לי. פניתי לרופאת המשפחה שלא לקחה את דברי ברצינות. התחלתי לעבור המון בדיקות וכולם יצאו תקינות. כל הרופאים שפניתי אליהם קישרו את התסמינים לדיכאון אחרי לידה. בכל פעם שפניתי למיון, התשובות היו אותן התשובות ושיחררו אותי הביתה, אבל המצב המשיך להידרדר (גם הצד הימני הצטרף) עד שנעצר והרופאים הבינו שיש פה מצב אחר…”
.
“אז מה עשית?”
“לא ויתרתי, הייתי נחושה להגיע לרופאים הכי הכי בכל רחבי הארץ, הייתי בטוחה שאמצא את הרופא ש’יתקן אותי’. עד שהגעתי לנוירולוג מאוד בכיר שאמר לי ‘מיטל, זה המצב! מספיק לרדוף אחרי הזנב של עצמך, אם הייתי רואה אותך בהתחלה הייתי מאשפז אותך עם סטרואידים במינון גבוה, אבל עכשיו אין כבר מה לעשות’ והסביר לי שתקף אותי וירוס שפגע במערכת העצבים, עזב והשאיר נזק חמור. היום אני מתניידת עם כיסא גלגלים (בשל חוסר שיווי משקל) ועם מיתרי קול פגועים. תקופה ממש לא פשוטה בלשון המעטה.”
לאחר התקופה הלא פשוטה, מיטל לא ויתרה ועם מחשבות חיוביות היא גידלה ילד לתפארת כנגד כל הסיכויים ויצרה לעצמה קריירה מצליחה.
מיטל היא מקור להשראה. למרות הקושי ההתחלתי, היא מצאה את עצמה גדלה ומתפתחת לאופקים שבכלל לא העלתה על דעתה.
“זאת סיטואציה לא פשוטה לאישה בת 27. איך התמודדת?”
“תקופה בכלל לא פשוטה, הפכתי מבחורה שכל היום עובדת ומנהלת חיי משפחה בריאים, לאישה גרושה שכל היום יושבת על כיסא גלגלים והמון חלומות מנופצים. בעזרת תמיכה של המשפחה ואנשי מקצוע, ובעיקר בזכות הבן שלי. הבנתי שאת העבר אי אפשר לשנות, ואת העתיד שלי כן. התחלתי להעסיק את עצמי כדי לא לשקוע בדיכאון ולמצוא דרכים יצירתיות לשפר את איכות חיי. התחלתי שיקום תעסוקתי והתחלתי לצייר (מה שאהבתי כל חיי). ציירתי כתחביב בעיקר לעצמי ולמשפחה. אחרי שקיבלתי הרבה מחמאות, פתאום הבנתי שיש ‘בינגו’, מצאתי את העיסוק שאני נורא אוהבת וטובה בו. ואז התחלתי לעבוד על פיתוח טכניקות ציור שמתאימות לי.”
.
ואיך התחלת להפוך את הציור לקריירה?”
“הכול קרה לאט לאט. התחלתי לבנות לעצמי את הסטודיו שאת רואה פה בחצר. כיום יש לי עובדת זרה שעוזרת לי ולבן המדהים שלי שכבר בן 8. אני לא רק מוכרת את הציורים שלי, אני גם מעבירה הרצאות על סיפור החיים שלי, פה בסטודיו שלי בעיקר למעצבי פנים. דרך הסיפור האישי שלי, אני מעודדת אנשים לרכוש את עבודות הציור שלי.”
“מלבד הסיפור האישי שלך, מה את חושבת שמייחד אותך כציירת?”
“קודם כל, החומרים שאני עובדת איתם מאוד איכותיים. אני מציירת רק על דיקט עץ עם שפכטלים. התוצאה הרבה יותר יפה, מודרנית ומיוחדת. סגנון הציור שלי הוא בעיקר פורטרטים אך גם מציירת לפי הזמנה אישית ומייעצת לפי העיצוב של החלל. בעקבות הפגיעה, הייתי צריכה לפתח טכניקת ציור מיוחדת שהיא מייחדת את סגנון היצירות שלי.”
.
“ואיך את רואה את העסק בעתיד?”
“אני רואה שהוא גדל ומתפתח, מציגה את הציורים שלי בתצוגות נחשבות ובתערוכות בארץ ובעולם.”
סיפורה של מיטל פרץ מעורר השראה. לאחר שיחה עם מיטל, הצלחתי להבין שאין דבר שעומד בפני הרצון. ברגע שהיא הבינה שהיא חייבת להתקדם עם חייה עבורה ועבור בנה, היא פעלה והתחילה למנף את התחביב לעסק מצליח.
בימים אלה מיטל הקימה מיזם בשם ‘יחד’, קבוצה לאנשים עם מוגבלות באמצע החיים, וממשיכה להוות השראה לנשים וגברים עם מוגבלות, ומוכיחה שהכול אפשרי.
הציורים של מיטל עוצרי נשימה ואת כולם תוכלו למצוא באתר שלה, זמן האספקה הוא עד שלושה שבועות. לפרטים נוספים, לחצו כאן.
***הכתבה נערכה על ידי עדן יצחק Eden-Ink
בשיתוף מיטל פרץ
