בשיתוף עורך דין ורואה חשבון משה פרץ
הכירו את עו”ד משה פרץ הנחשב לאחד המוכרים והמוצלחים בתחום זה.
מה היתרון של ייצוג במיסוי באמצעות עו”ד חדלות פירעון שהוא גם רואה חשבון?
תחום המיסים הינו תחום אשר דורש רקע משולב בכלכלה, חשבונאות ומשפט. מלבד זאת, העדכונים בתחום המיסים הם עצומים חדשות לבקרים וכמו כן, השינויים במדיניות של ממשלת ישראל היא תכופה כך גם התכנונים על בסיס אותם השינויים התכופים.
השאלה היא מה עלינו לוודא או לבדוק טרם בחירת איש מקצוע שייצג אותנו מול רשויות המס? את כל הפרטים אביא בכתבה לפניכם.
מי אתה עו”ד משה פרץ?
את עו”ד משה פרץ ראיינתי שלשום, כך שיכולתי להבין מה היתרון שלו בתחום של ייצוג נישומים מול רשויות המס. עוה”ד פרץ, הוא כאמור גם עו”ד וגם רו”ח, כך שהוא יכול להשתמש בשני הכובעים שהם הכי רלבנטיים לייצוג מול רשויות המס. נפח העבודה של עו”ד פרץ, הוא יותר מול דיוני מס מול מע”מ ומס הכנסה ומלבד זאת, הוא מנוי על פירוקי חברות וכן, הוא נאמן ברשימת הנאמנים של תאגידים. שאלתי את עו”ד פרץ את השאלות המתבקשות והרי הן לפניכן.
באיזה שלב אתה מייעץ לחשודים בעבירות מס לפנות אליך?
כבר ביום הראשון, כאשר לחשוד ידוע שהוא נמצא בשלב ביקורת או בשלב חקירה. אם נודע לו בשלב הפרוץ, אסור להתמהמה ולו לרגע אחד ומיד לפנות אליי לייעוץ, ייעוץ בשלב מוקדם יכול למנוע הרבה אי נעימויות בהמשך התהליך.
בעבירות הצווארון הלבן האם ניתן לסגור את ההליך הפלילי כבר בשלבי החקירה? מה המלצתך?
תשובתו הייתה חיובית, עו”ד פרץ טוען כי יש להכיר את התיק לבצע את העבודה מול מחלקת החקירות, על מנת לשכנע, כי אין מספיק ראיות בתיק או שהנסיבות הנכונות אינן עולות כדי עבירה בה הם חושדים. הוא עוד ציין בפני, כי ההליך הפלילי נעשה כתומך להליך כספי אזרחי ולכן, כאשר חשוד נחקר, רשויות המס, מסתכלות יותר על הפן הכספי האזרחי. אם שולמו הכספים שחייב הנישום, קל הרבה יותר להימנע מכתב אישום. תביני, אומר לי עו”ד פרץ, כי כאשר נישום אין ביכולתו לשלם את הכספים שנדרשים ממנו, וכן, ככל שהסכום שעליו לשלם יהיה גבוה יותר, כך יהיה קשה יותר.
זו הסיבה, כי יש לבחור בנתיב הכופר. אני בדרך כלל מציע ללקוחות שלי, כבר בשלביה האחרונים של החקירה, לבקש מסלול כופר וכן, עליהם לעמוד בשני תנאים מצטברים: הודאה בעבירה המיוחסת ושנית, על הנישום לבצע הסדר תשלומים על המס המבוקש, אשר בגינו הרשויות מעוניינות להגיש כתב אישום. היתרון הוא, שניתן להמיר כתב אישום בכופר (תשלום כספי) וכך נמנעים מאישום פלילי.
עוד מציין בפני עוה”ד משה פרץ, כי היתרון בתשלום כופר קנס לרשויות, מחד גיסא, מונע רישום במרשם הפלילי שזה בהחלט הישג די יפה ואי הגעה לכופר ומאידך גיסא, יכול להגיע להגשת כתב אישום והטלת כפל קנס המגיעים לסכומי עתק שהחשוד לבטח לא יוכל לעמוד בהם.
לפי ניסיונך בתחום מתי מותר לעכב או לעצור חשודים בעבירת מס?
עורכי הדין העוסקים בנושאים של עבירות מס, יודעים כי רשות המיסים, לפני שהיא עוצרת חשודים בהעלמות מס או אי דיווח, עורכת בד”כ חקירה סמויה. הם למעשה אוספים ראיות, מסמכים מוסדות, רשויות אחרות ובנקים באמצעות צווים ורק אז יוצאים לחקירה גלויה מה שקרוי “פרוץ”. הליך הפרוץ, הוא ההליך שכבר כאשר קיימת תשתית ראייתית, וישנן די ראיות, חוקרי הרשויות יכולים להגיע עם צו חיפוש ומעצר. בסיום החקירה בעצם, הם מחתימים צו בבית המשפט ואז החשוד למעשה משוחרר בערובה ו/או נעצר בהתאם לנסיבות בתיק. לפי ניסיוני, ניתן לשחרר את החשוד בערבות אך מדובר בד”כ על סכום גבוה מאוד של כסף.
האם לדעתך שימוע לפני הגשת כתב אישום זה טוב או רע?
לדעתי זה מצוין, משיב לי עוה”ד פרץ. זו ההזדמנות הבלתי חוזרת של החשוד, לשכנע את התביעה שלא תגיש את כתב האישום. בשלב הזה, לפרקליט כבר אמור להיות את כל החומר ולכן, ניתן יהיה להראות בשלב השימוע, את המוקשים הראייתיים. לדעתי זהו הליך מעולה לחשוד, ולכן עליו לנצל אותו עד תום.
האם אתה יכול לספר לי על הישג משמעותי שלך?
כן, הוא מחייך, היה לי תיק מחלוקת עם מס הכנסה על הפרשי הון. סוגיות מעין אילו מעבר להסברים הכספיים הם לרוב אחת משתי אפשרויות: האחת – הפרשי הון בעצם מתפרשים על תקופה מסוימת הקרויה “תקופת ההשוואה” והשנייה- היא בעצם ההתיישנות הרגילה (במס הכנסה 4 שנים), הליכי שומה שעשויים להתיישן, אך נובעים מהפרשים של הצהרת הון. למשל, אם הוגשה הצהרת הון בשנת 2013, עד להצהרת ההון השנייה בשנת 2020, שהן 7 שנים זוהי תקופת ההשוואה. מצד שני, מס הכנסה נוהג לדרוש כי את הפרשי ההון נשייך רק ל- 4 השנים האחרונות, למרות שעל פי תקופת ההשוואה, ישנן 3 שנים שמס הכנסה אינו רשאי לבקר אותן. למעשה, קשה למס הכנסה להוכיח, מאיזו שנה נבע אותו ההפרש.
הם עשויים לטעון שההבדל בהון, נובע מהשנים שכן ניתן לדרוש בחוק. ישנם שופטים, הסבורים כי שיטת מס הכנסה מקובלת עליהם, אך ישנם שופטים, שיאמרו כי יש לבדוק באופן שוויוני ולייחס את ההפרשה על כל תקופת ההשוואה. ביהמ”ש שייחסו לשנים הפתוחות טענו כי הם קיבלו את גישת מס הכנסה, אך השאירו מאוחר יותר פתח לפיו במידה ותהיינה למערער ראיות שאין מדובר בתקופת השנים הפתוחות הן יבוטלו. במקרה שטופל על ידי, מס הכנסה טענו להפרש של כ- 1,500,000 ₪, כאשר המס היה שנבע ממנו עמד ע”ס של 1,000,000 ₪.
הם היו ביקשו לייחס את מלוא החוב לשנים של 2016-2017, כאשר הביקורת הראשונה, כאשר תקופת ההשוואה הייתה משנת 2012 עד 2017 וכי השנים שלפני 2016 בעצם התיישנו לטיפול. אני הגשתי ערעור לביהמ”ש המחוזי, כאשר המחלוקת הייתה נעוצה בהתיישנות. למעשה, למקרה זה היו שתי פנים – הפיצול בין השנים בהפרשי ההון. בפיצול ספציפי זה, היה צריך להתייחס למעשה לנכס שיצר את הפרש ההון, כאשר הנישום עבר מעוסק מורשה לחברה בע”מ בשנת 2013. בסופו של דבר, מס הכנסה הסכים, בדיון שזה הנכס שיצר את הפרש ההון ואני מצדי טענתי, שאם מסכימים כי זה הוא הנכס אשר היצר את ההפרש בהון בעת המעבר לחברה בשנת 2013, אז לא ניתן לטעון כי ההפרש כולו הוא מהשנים “הפתוחות” 2016-2017.
זו בעצם הנקודה שאני הוכחתי, ובנוסף לכך היות ואת אותה השומה, הוציא מס הכנסה בתקופת הקורונה, הודעת השומה ונימוקיה לא הגיעו למערער במועד החוקי אלא באיחור רב מה שגרם גם כן לטענת התיישנות השומות בכללותן. למעשה לפקיד השמה, יש תקופת זמן של שנה להודיע לנישום שהוציא שומה ולנמק את סיבותיו וההודעה זו חייבת להימסר לנישום במועד, די באיחור של יום אחד, והשומה פשוט בטלה ומבוטלת. אני טענתי את שתי הטענות הללו במצטבר. ביהמ”ש טען, כי אלה טענות כבדות משקל, מה שגרם לכך שהתיק נסגר בפשרה של 250,000 ₪ ולא ב-1,000,000 ₪ לפי דרישתם הראשונה.
ליצירת קשר עם משרד עורך דין משה פרץ
https://www.mosheperetz-law.com/
כותבת- אמירה אדמוני . צילום- קרנית יהב
באדיבות חגית יצחק- בעלת מא’צפוינט תקשורת שיווקית
בשיתוף עורך דין ורואה חשבון משה פרץ
