"אב טיפוס ללוחמה מודרנית": המומחים הצבאיים מהללים את המבצע באיראן

בנג'מן ג'נסן ממכון "CSIS": "המתקפה ממחישה כיצד לשילוב של תקיפות ארוכות טווח קונבנציונליות ופעולות לא קונבנציונליות יש תפקיד ייחודי" • זינב ריבואה ממכון הדסון: "מאזן הכוחות במזרח התיכון השתנה" • גרהם סקארברו, קצין בחיל הים האמריקני: "התקפות צה"ל ייחקרו במשך שנים רבות" • התגובות בעולם ל"עם כלביא"

מטוס קרב של חיל האוויר ממריא לתקיפות באיראן. צילום: דובר צה"ל

מבצע "עם כלביא" החזיר לישראלים את הגאווה הלאומית. אחרי ריסוק חיזבאללה והפגיעה הקשה בחמאס, חשים כעת לא מעט ישראלים כי הצליחו, סוף סוף, להחזיר את ההרתעה שאבדה ולנצח את אויבי ישראל בצורה חד משמעית. אך לא רק בישראל מתלהבים במיוחד. גם המומחים הצבאיים, שהחלו לפרסם ניתוחים על מה שמתרחש בטהרן ובאספהאן, מרעיפים מחמאות על הדרך שבה מתנהל המבצע העוצמתי.

"מבצע 'עם כלביא' הוא תוכנית אב לקמפיינים משותפים עתידיים ומציע נקודות מפתח לשינויים שאותם הצבא האמריקני יצטרך לבצע, כדי להסתגל לאופי המשתנה של המלחמה", מציין בנג'מן ג'נסן ממכון המחקר "CSIS", מרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים.

הוא התייחס למתקפה הראשונית על איראן וציין כי "המתקפה ממחישה כיצד לשילוב של תקיפות ארוכות טווח קונבנציונליות ופעולות לא קונבנציונליות יש תפקיד ייחודי במלחמה המודרנית, שמזכיר את שחר המבצעים המיוחדים", כתב בנוגע למבצע של המוסד על אדמת איראן.

נחילי המזל"טים ורשתות המודיעין המודרניות, מרחיבים לדבריו את עומק מרחב הקרב, ואת הקשר בין אסטרטגיה, מבצעים וטקטיקה. "הוא יוצר צורת מערכה חדשה, שבה סדרה של פשיטות נועזות יוצרות אפקטים ברמה מבצעית. במקרה זה הן זעזעו את איראן מספיק כדי לבצע תקיפות עומק ברחבי המדינה - המכוונות להנהגה, למתקני גרעין, להגנה אווירית ולטילים בליסטיים".

מבצע עם כלביא הוא "אב טיפוס ללוחמה מודרנית", צילום: דובר צה"ל

"שילוב עמוק של כוחות מבצעים מיוחדים, רחפנים אוטונומיים ומודיעין, מעקב וסיור מבוססי בינה מלאכותית, הוא כעת קו הבסיס לכניסה לזירה, משום ש'רובוטים לא ג'נטלמניים' אלו מכריעים את ההגנות האוויריות ומשבשים את שדרת הפיקוד מהר יותר מכל חבילת תקיפה בודדת".

השילוב של עמדות חשאיות ואש ארוכת טווח שוחק את ההרתעה האסטרטגית, מצמצם דרמטית את לוחות הזמנים של קבלת ההחלטות של האויב, ומצמצם את חלון ניהול המשברים משעות או ימים - לדקות בלבד - ומשתק את היריב.

"מבצע 'עם כלביא' של ישראל פירק את איראן מבפנים - מקרה בוחן באמנות ההונאה", כתבה זינב ריבואה ממכון הדסון כבר ב-13 ביוני, יום המתקפה על איראן. היא ציינה כי "הרפובליקה האסלאמית חוותה קריסה אסטרטגית ששינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

"התפיסה המבצעית של ישראל שילבה מתקפת עריפת ראש עם שיבוש קוגניטיבי. אלמנט הלוחמה הפסיכולוגית, שבו המתקפה הגיעה מאדמת איראן, הגביר את ההשפעות הקינטיות של המתקפה, והותיר את איראן משותקת".

גם חוקרת זו סבורה כי מדובר לא רק במבצע ספציפי, אלא בשינוי הדרך שבה המדינות נלחמות. "המבצע מספק הדגמה קונקרטית של מה נדרש לסיכול יעיל של הפצת נשק גרעיני. המבצע משמש תזכורת לכך שהדיפלומטיה צריכה להיות מגובה בכוח אמין, בעליונות מודיעינית ובתיאום הדוק עם שותפים מהימנים".

"ישראל מתפקדת כעוגן אזורי לאי הפצת נשק גרעיני. מינוף משא ומתן נבנה בשדה הקרב, לא ליד השולחן, ומודיעין ללא אכיפה פוגע בכוח ההרתעה", היא מבהירה עוד.

הכנות מטוסי חיל האוויר לתקיפה באיראן, צילום: דובר צה"ל

"מבצע 'עם כלביא' מדגים כיצד לוחמה מודרנית מעוצבת על ידי תפיסה, שיבוש ויוזמה. ישראל פירקה אלמנטים מרכזיים במבנה הפיקוד של איראן, חיסלה אנשי מפתח הקשורים לפיתוח גרעיני וחשפה את הפערים בהגנה הפנימית של איראן. באופן מכריע יותר, המבצע שיבש את ההיגיון האסטרטגי העומד בבסיס עמדתה האזורית של איראן.

"טהרן הניחה שניתן לעכב את ההסלמה, שעומקה הטריטוריאלי מספק בידוד, וכי ישראל תישאר מוגבלת על ידי לחצים פוליטיים ודיפלומטיים. ב-13 ביוני הנחות אלו קרסו".

גרהם סקארברו, קצין בחיל הים האמריקני, ניתח גם הוא את המבצע והסביר כי "ההתקפות הפותחות של צה"ל על מטרות באיראן ייחקרו במשך שנים רבות". לדבריו, ישראל הצליחה להתגבר על בעיית הגיאוגרפיה באמצעות שליטה על הגבול עם סוריה ועל חלק משטחה הדרומי. "המרחב האווירי הסורי והמרחב העיראקי פתוחים ונגישים לישראל, והם מהווים את ציר התקיפה הסביר ביותר בדרך לאיראן".

במאמרו הוא ניתח לפרטי-פרטים את המתקפות הישראליות, בסדרה של נתונים טכניים. בין היתר ציין כי ביצוע המתקפות המדויקות על בכירי הצבא האיראני ומשמרות המהפכה היו מאתגרות ואמיצות. "שימוש בנשק מונחה לייזר ממטוסי אף-16 הוא צעד אמיץ, שדורש מהם להתקרב למטרותיהם ולשמור על קשר עם החיישנים עד לפגיעת הנשק. פעולה זו דורשת רמת מיומנות גבוהה מצד צוותי התקיפה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר