זו הייתה אחת מהתוכניות המבצעיות הגדולות, השאפתניות והסודיות ביותר שצה"ל הכין לקראת מלחמת יום הכיפורים. "בנדיגו" נועדה להשמיד סוללות טילי קרקע אוויר של המצרים, על ידי ארטילריה כבדה של התותחנים, באמצעות הכוונה של מטוסי חיל האוויר, מכיוון שבצה"ל ידעו שהטילים המצרים קטלניים ועשויים לשנות את יחסי הכוחות במלחמה.
על הנייר התוכנית הייתה מושלמת, אך במציאות היא קרסה. במשך שנים כמעט ולא נכתב דבר על המבצע שיצא לפועל כנגד כל הסיכויים, הביא לפתיחת השמיים עבור חיל האוויר וסייע להכריע את המצרים. כעת נחשפים מסמכים ותמונות לרגל עצרת התותחנים לציון יובל למלחמת יום הכיפורים, שתתקיים ב-2 ביולי בבריכת הסולטן בירושלים בהשתתפות אלפי לוחמים בעבר ובהווה. את המסמכים אסף בני ארבל, קצין תותחנים שהשתתף במבצע בנדיגו.
אוקטובר 1973. בימיה הראשונים של המלחמה ספגו כוחות צה"ל אבדות רבות. גורם ההפתעה הכתיב את קצב הלחימה, ובדרום סוללות טילי הקרקע-אוויר המתקדמים העניקו למצרים יתרון עצום, שפגע אנושות בחופש הפעולה של חיל האוויר, ולפגיעה דרמטית לפעילות כוחות הקרקע, שלא קיבלו את הסיוע שנדרש להם. על מנת לממש את תוכנית בנדיגו נדרשו הלוחמים לעשרות שעות הכנה, והמלחמה שנפתחה במפתיע לא אפשרה זאת. הגזרה הדרומית נותרה חשופה לירי כבד וקטלני של המצרים.
"הייתי בין הבודדים בצה"ל שהכירו את תוכנית בנדיגו במסגרת שירותי הסדיר", מספר בני ארבל, שהיה קצין מילואים בתותחנים במלחמת יום הכיפורים. עם תחילת המלחמה, אמר, "ראינו את בנדיגו נמוגה. ראינו כיצד המצרים יורים טילים לעבר מטוסינו וגורמים אבידות. מטוסינו כמעט ולא נראו עוד בשמי הזירה".
מסמך שנכתב בכתב יד במהלך המלחמה ונחשף לראשונה מציג את מאחורי הקלעים של גיבוש ההחלטה לבצע את "בנדיגו" על אף הפערים בשטח. במסמך מתואר כיצד אלוף פיקוד הדרום גורודיש מציג את התכנית ומגדיר את הפגיעה בטילי הקרקע-אויר המצריים, כמטרה ראשונה וקריטית להמשך הלחימה. נציג הרמטכ"ל בדרום, רב אלוף חיים בר לב, נותן אור ירוק לבצע את תכנית "בנדיגו" באופן חלקי ומדגיש – אם זה לא יצלח, חיל האוויר יאלץ לתקוף את טילי הקרקע-אויר על ידי מטוסים של חיל האוויר.
המבצע יצא לדרך, נגד כל הסיכויים ועם כוח אש מזערי ביחס לתוכנית המקורית, ולוחמי התותחנים הצליחו לעשות את הבלתי ייאמן. בזמן לחימה ותחת אש, פרסו הלוחמים את הסוללות בשטח ומוציאים לפועל "בנדיגו קטן".
המתקפה הראשונה יצאה לדרך ב-14 באוקטובר, אז הצליחו לשתק התותחנים חמש סוללות לאחר מתקפה אחת. הם תקפו בכוח אש ארטילרי משולב עם תצפית אוויר, את סוללות הטילים המצריים ומצליחים תוך כשעה לשתק חמש סוללות. בהמשך, הצליחו הלוחמים לשתק ולנטרל עוד ועוד סוללות. סך הכול שותקו במהלך המלחמה יותר מ-20 סוללות טילי קרקע אוויר מצריות, כעשר מתוכן ע"י ארטילריה.
המבצע הוביל למהפך בשטח, שכן הוא פתח את השמיים לחיל האוויר, מה שאפשר למטוסי הקרב לסייע לכוחות הקרקעיים בלחימה. המתקפה של ה-14 באוקטובר הייתה המתקפה המשמעותית האחרונה מצד המצרים. "באוויר הייתה תחושת ניצחון. מטוסינו חזרו לשמים ותקפו את המצרים באין מפריע. על פני הקרקע הסתובבו חיילים מצרים וביקשו להיכנע. השטח היה מלא בשרידים מעשנים של הצבא המצרי. לנו היה ברור כי המלחמה הוכרעה", מספר ארבל.
"לוחמי התותחנים השתתפו בקרבות הקשים ביותר במהלך המלחמה בחזית הצפונית והדרומית, הצילו חיים של מאות לוחמים והפגינו יוזמה, פיקוד ואחריות בסיטואציות בלתי אפשריות – והכול בצניעות וענווה יוצאת דופן", מוסיף דני כסיף יו"ר עמותת יד לתותחן. "החלטנו לקיים את העצרת לכבודם, להשמיע את הסיפורים לדור ההווה של החיל, להתייחד עם זכר הנופלים שבזכותם אנחנו כאן ולהיזכר בעוצמת החיל מאז ועד היום. אני מזמין את כל לוחמי חיל התותחנים, לאורך כל השנים להגיע לערב בלתי נשכח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
