אחרי 20 שנה: היה זה אחד האירועים הטראומטיים והקשים ביותר של האינתיפאדה השנייה. לפני 20 שנה בדיוק, בערב שבת, הגיעו מחבלים לכניסה הדרומית לקרית ארבע. הם פתחו באש לעבר הכוחות שהיו שם ובקרב שהתפתח בציר המתפללים נהרגו 12 לוחמים ואנשי כיתת הכוננות של היישוב קרית ארבע. בין ההרוגים היו גם מח"ט חברון אל"ם דרור ויינברג, ההרוג הבכיר ביותר באינתיפאדה השנייה, וקב"ט קרית ארבע יצחק בואניש.
20 שנה לאחר הפיגוע ציינו בשבועות האחרונים בחברון ובקרית ארבע את האירוע, שמאז הפך לאחד מאבני היסוד של היישוב. "החיים נחלקים ללפני הקרב ואחריו", כפי שהגדיר זאת אחד מבניהם של אנשי כיתת הכוננות שנלחמו באותו הקרב. בסרטון שהופק לציון 20 שנה, משחזרים הילדים של אנשי כיתת הכוננות מה התרחש בלילה הנורא ההוא. בין המרואיינים – יהודה בואניש וחדווה שרביט, ילדיו של יצחק בואניש.
"רק התחלנו את המרק ואז שמענו צרור יריות. וזהו, אבא שלי קפץ", מספר יהודה. הצעירים, שהיו אז ילדים ונערים, משחזרים את מה שחשו מאותו אירוע. "שמענו איזה צרור יריות גדול. אני זוכר שאבא קם ואמר זה לא משהו רגיל", מספר דוד פאסי, בנו של מיכאל פאסי.
אלישע ליבמן, בנו של אליהו ליבמן, גיבור הקרב וכיום ראש מועצת קרית ארבע, סיפר כי הם שמעו את היריות מביתם ויצאו למרפסת. "ממש ראינו את כל האמבולנסים". יעלה בן שלוש, בתו של הרב יוסי לוי סיפרה כי זה היה בתחילת הארוחה: "אחרי שהוא יצא ישבנו על הספה ואימא שלנו אמרה לנו לקרוא תהילים".
הקרב ארך כ-4 שעות
הקרב ארך כ-4 שעות. המחבלים התבצרו בסמטה וירו בכל אדם שהתקרב. הלוחמים ואנשי כיתת הכוננות הסתערו לעברם ולבסוף הצליחו לחסל אותם. חדווה שרביט, בתו של יצחק בואניש, סיפרה כי לא הייתה בביתה אלא בסעודה של שבת ארגון. "גם אנחנו שמענו את הצרורות. היינו בבית שיחסית היה קרוב לשער הדרומי. ממש נבהלנו. היינו מאוד בלחץ ולא ידענו מה קורה".
"הייתי בן חמש בערך אבל אני זוכר שאבא קפץ", סיפר אריה בן זיקרי, בנו של אלכס בן זיקרי שנפצע אנושות. "הוא התלבש מהר, שם את הציוד עליו ואמר 'חמש דקות אני חוזר'. הוא חזר אחרי שבועיים לבית".
בעת הפיגוע התרחש מחזה סוריאליסטי בקרית ארבע. בעוד החיילים ואנשי כיתת הכוננות נלחמים בקרב, החיים בקרית ארבע, רק מאות מטרים מהאירוע, מתנהלים כסדרם. חלק מילדי הנפגעים הסתובבו מחוץ לבית, כפי שעשו כל שבת, והתושבים שכבר ידעו על מה שהתרחש נאלצו להעמיד פנים כאילו הכל כרגיל. "פתאום שומעים על זה שאולי נפצע קשה וזה שנהרג", מספרת חן אריאל, בתו של עמיחי אריאל, ששכלה את אחותה, הלל, בפיגוע ב-2015.
"אמרו שהיה פיגוע ושיש מלא הרוגים ושהמח"ט דרור ויינברג נהרג", משחזרת חדווה. "אני ישר קפאתי במקום כי דרור היה מאוד מאוד קרוב לאבא וידעתי שמן הסתם הם ביחד באירוע, ומן הסתם אם קרה לו משהו אז גם לאבא קרה משהו. הייתי מאוד נסערת. כשיצאנו ראיתי ג'יפ ביטחון עובר במהירות, את הג'יפ של אבא בעצם, שחשבתי שהוא היה עליו, אז אמרתי אה טוב, חשבתי שראיתי אותו ונרגעתי. בדיעבד זה לא היה הוא, והוא בכלל לא היה בחיים בזמן הזה. ליוו אותי הביתה ומשם המשיך כל הערב".
"חיבור בין צבא והתיישבות"
הקרב בציר המתפללים נחשב עד היום כאחד האירועים המשמעותיים ביותר באינתיפאדה השנייה, וכאירוע שהוכיח את החשיבות של החיבור בין צה"ל לבין המתיישבים. בצה"ל ערכו בשבוע שעבר יום עיון בחברון שבמסגרתו הלכו מאות חיילים ב"סמטת הגבורה" שבה התרחש הפיגוע. לאחר מכן התקיים מעמד מצומצם שבו העניקה החטיבה מדליות הוקרה לחברי כיתת הכוננות אשר לחמו בקרב.
"במסגרת יום העיון השתתפו מאות חיילים, חיילות, מפקדים ומפקדות, בית ספר של פיקוד, תלמידים, תלמידות, בני ישיבה ומכינה ותושבים מהמרחב. הלכנו, למדנו ושמענו על ערכים וגבורה, שמענו על קרב של חיבור", אמר מפקד חטמ"ר יהודה, אל"ם ישי רוזיליו,
"חיבור בין אנשים שונים מכל הבחינות, חיבור בין צבא והתיישבות, חיבור של ערכים נדירים - של אומץ לב, פיקוד מלפנים, רעות ובעיקר מסירות ואחראיות", הוא סיכם, "בקרב בציר המתפללים נהרגו שנים עשר מפקדים ולוחמים מצה"ל, מג"ב וכיתת הכוננות, בראש הנופלים היה אלוף-משנה דרור ויינברג ז"ל שפיקד על חטיבת יהודה. באותם ימים הייתי לוחם צעיר שרק שמע על דרור, המפקד הנערץ שהיה אמור לפקד עלינו כמח"ט הצנחנים. דבריו וכתביו של דרור היו נר לרגליי כמפקד צעיר ועד היום".
"לפני 20 שנה, בליל שבת, האווירה המיוחדת שכה מאפיינת את חברון בערבי שבת, הופרה", אמר מפקד אוגדת יו"ש, תא"ל אבי בלוט, "כדורי המוות של חוליית המרצחים מהג'יהאד האסלאמי פילחו את האוויר וגדעו את חייהם של 12 גיבורים. באותו לילה מר ונמהר נתקבעו במסמרות הברזל ערכי הגבורה, הרעות והדבקות במשימה של המסתערים בראש ושל אלו המקריבים נפשם למען אחיהם - בזכותם אנו חיים כאן היום".
"חברון, הייתה ועודנה סמל לשרשרת חזקה שכלל חוליותית חזקות. צבאיות ואזרחיות כאחד", הוא המשיך, "פועלים כולם בסינרגיה, ברעות ובאחדות מטרה בכדי לספק את הביטחון הטוב ביותר לתושבים ולמבקרים הרבים. בשבת חיי שרה, שהיתי במחיצתכם והתרשמתי עמוקות מהכמות העצומה של מעל ל-30 אלף מבקרים שהגיעו, זוהי בעיניי עדות לאמון הרב שאזרחי המדינה והתושבים נותנים במפקד החטיבה, במג"ד צבר, בשב"כ, במג"ב, במשטרה ובכלל מרכיבי הביטחון והלוחמים. אכן היו אירועים חריגים, ואנו מוקיעים אלימות מכל סוג וביזוי של כבוד האדם באשר הוא".
"אני זוכר כלוחם וכקצין את המח"ט אל"ם דרור ויינברג ז"ל. ערכי, בשליטה, תחבולן ובעל דוגמא אישית – ויש לציין אף בעל רגישות מיוחדת לאנשיו. ומתוך עוצמה זו לוחם ללא חת המסתער בראש אנשיו- בגבורה עד לחירוף נפשו. זכיתם אנשי חברון שגם היום בראשכם עומד מפקד שכזה", הוא הדגיש, "רגיש לאנשיו, ערכי, ממלכתי, בעל עמוד שדרה ותחבולן ובעל ניסיון קרבי עשיר לרבות מול אש אויב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו