ממוקד 104 ב-7 באוקטובר - ועד להפעלת הצפירה ביום הזיכרון: הסיפור של סמל מ'

היא התגייסה כחודשיים בלבד לפני ה-7 באוקטובר ומצאה את עצמה מהר מאוד בעמדה של מוקד 104 של פיקוד העורף • היום היא מספרת על תחושת השליחות, הלחץ, והחברות שהפכה למשפחה

תפקיד עם משמעות עצומה. צילום: דובר צה''ל

סמל מ', חיילת בחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, לא האמינה ביום הגיוס שלה שהשירות שלה יהיה כל כך מטלטל ומשמעותי. כחודשיים בלבד לפני ה-7 באוקטובר התגייסה ומצאה את עצמה מהר מאוד בעמדה של מוקד 104 של פיקוד העורף, מסייעת לאזרחים שנקלעו למצבים קשים, בזמן שמדינת ישראל חוותה את אחת מההתקפות הקשות בתולדותיה.

"יום לפני ה-7 באוקטובר עשו לנו תרגול על איך לנהל שיחות במצבים כאלה, לא חשבנו שנצטרך את זה כל כך מהר", היא מספרת, "אבל אז התחילו להגיע השיחות. אנשים התקשרו, בוכים ומפוחדים, מספרים שיש מחבל בבית שלהם. הייתי רק חודש בצבא, לא ידעתי איך להתמודד עם מצבים כאלה, אבל ניסיתי לשמור על קור רוח ולתמוך בהם".

"ידעתי שאני חלק ממשהו גדול וחשוב", צילום: דובר צה''ל

בהמשך, היא גם הייתה בעמדה בליל תקיפת הכטב"מים האיראני הראשון, חוויות ששום חייל לא שוכח. "לא הבנתי מיד את גודל האירוע, אבל ידעתי שאני חלק ממשהו גדול וחשוב. כל פעולה שלי משפיעה. החמ"ל עבד באופן מיטבי, והיינו חדורי מטרה".

מחר(רביעי) ביום הזיכרון היא תפעיל את הצפירה - תפקיד לא רגיל ומרגש לחיילת בתפקידה. "זה מאוד משמעותי עבורי, סגירת מעגל אמיתית. גם המשפחה שלי התרגשה מאוד. אני מרגישה שהגעתי לשיא בשירות שלי, וכל רגע בשירות הזה רק מחזק את תחושת השליחות שלי".

החברות בחמ"ל, היא אומרת, הן חלק בלתי נפרד מהחוויה: "החברות כאן לא רק בעבודה - אנחנו משפחה. כל אחת מאיתנו תומכת בשנייה, וזה עוזר לנו להתמודד עם כל האתגרים והלחצים של התקופה הזאת".

"כל התרעה שאני מפעילה", היא מסכמת, "יכולה להציל חיים. אם אני לא שם - זה עלול להיות מאוחר מדי. זה תפקיד עם משמעות עצומה, ואני שמחה שאני יכולה לקחת בו חלק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר