כומתה צעירה, מדים מהבית, גרביים מצמר בקיץ: השינויים ההיסטוריים בהופעה הצה"לית

הידעתם שפעם לא הייתה כומתה בצה"ל ולבשו כובע? שחיילות לבשו רק חצאית, ושמריחת לק נחשבה לעבירת משמעת? מאחורי המדים האחידים, מסתתרים גלגולים משמעותיים של המדים הצה"לים, והם תמיד בהתהוות.

"כל שינוי נולד מצורך אמיתי", אומר סא"ל יצחק חי, רע"ן משמעת בצה"ל. לכבוד יום העצמאות ה־77, חזרנו אחורה כדי לבדוק: איך באמת התלבש צה"ל - ואיך המדים נראים היום לעומת פעם?

כומתה

בעשר השנים הראשונות להקמת המדינה, בין 1948 ל־1958: לא הייתה כומתה בצה"ל. במקום, חיילים חבשו כובע היטלמאכר, כובע צבאי שיכול להתקפל שהם הגן על החיילים מהשמש. רק בשנות ה־60 נכנסה הכומתה הסרוגה, הכומתה שנשארה איתנו עד היום, שהפכה לחובה. 

בשנות ה־70 קרה דבר: נוספה כומתה מיוחדת לנשים שהייתה שחורה וקשיחה, שלא הייתה ניתנת לעיצוב. קראו לה כומתה צעירה - "כומתת גריסון".

אך בשנות ה־2000, ההבדל בין הנשים לגברים בוטל, והיום כולם חובשים את אותה כומתה סרוגה שכולנו מכירים. "אין ולא הייתה סיבה להבדיל בין גברים לנשים", אומר סא"ל יצחק חי.

מדים

בהתחלה, כל אחד לבש מה שהיה. חלק מהחיילים קנו באתא, אחרים הביאו מהבית והיו גם כאלה שעדיין היו לבושים במדי הצבא הבריטי. האחידות של המדים נבעה מכך שהצבעים היו בצבע חאקי, אבל הגוונים של הצבע והגזרות עצמן, היו נראות שונה וכל אחד לבוש בצורה אחרת ולא מאוחדת.

ב־1949 התחילו לעשות סדר: מדי קיץ בהירים, מדי חורף כהים, מקטורן מצמר שהרגיש לחיילים "מחוספס", הוא אפילו זכה לכינוי "סקוטש ברייט", כי הוא הרגיש כמו ספוג. בשנות ה־50 התחילו להגיע תגי הכתף ותגי המקצוע, וגם צבע הזית נכנס לתמונה בזרוע היבשה. קודם בצנחנים, אחר כך בכל הזרוע. צבע הזית לא נכנס אל חיל האוויר, חיל הים והנשים, שמרו על צבע החאקי הבהיר עד תחילת שנות ה־80.

עם הזמן נכנסו בדים קלים יותר, צירפו את מעיל הדובון המפורסם שהוחלף עד ממש לא מזמן במעיל ה"סופטשל" ובשנות ה־90 הגיע גם בד הקרוהן, שאותו אנחנו מכירים עד היום - הבד שמשמש מדי האל"ף של היום. "לא היה ניתן לזוז במדי החורף הישנים. זה שינה לגמרי את ההתנהלות", אומר סא"ל חי.

חצאית לנשים

בעשורים הראשונים, חיילות לבשו חצאיות כחלק בלתי נפרד מהמדים. החולצות הותאמו במיוחד עם כיס אחד בלבד, והחצאית הייתה חלק מהמראה התקני. רק בשנות ה־70 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות שאפשרו גם לנשים ללבוש מכנסיים, וההבדל בין המדים הלך והיטשטש.

נעליים

הנעליים הצה"לים היו שונים למדי בין נשים לבין גברים. שמדובר בנשים, נעלי השירות שלהן בשנות ה-50, היו נעליים נמוכות, חומות או שחורות, שנקראו נעלי גולדה. הן ננעלו עם גרבי צמר גם בקיץ. לעומת זאת, הגברים נעלו מגפיים גבוהים, גסים וכבדים, בצבע חום כהה או שחור, שנועדו בעיקר לשטח. 

בשנות ה-70, עברה כל המערכת לנעליים שחורות בלבד שכבר אז הראתה על המגמה לאחידות בין גברים לבין נשים. בעשור האחרון שופרו הנעליים באופן ניכר והן הפכו לקלות יותר, גמישות ומותאמות למזג אוויר הישראלי ולפעילות ממושכת. "נעליים משתנות בצבא לאורך השנים מתוך טעמים של נוחות המשרת וגם של מבצעיות וגם של אחידות. לכן משנים את הנעליים בכל כמה שנים", מציין סא"ל חי.

ירכית

הירכית, פריט המזוהה עם הצנחנים, הופיעה לראשונה בשנות ה-50 והייתה ייחודית להם כיחידת עילית. בשנות ה-70 החלו גם נשים ללבוש ירכית, אך בשנת 2012 הופסק השימוש בה עבורן ללא סיבה רשמית ידועה. "באותם השנים, יחידת הצנחנים היתה נחשבת כיחידת עילית ולכן נתנו רק להם את הירכית הצה"לית", מסביר סא"ל יצחק חי.

לק

לק בצה"ל? פעם זו לא הייתה אופציה. עד שנות ה-80, מריחת הלק נחשבה לא ראויה במסגרת הצבאית והייתה אסורה באופן מוחלט. רק עם השנים הגיעו השינויים. פקודת המשמעת עודכנה, והיום חיילות יכולות למרוח לק - כל עוד מדובר בצבעים מותרים.

בחודש אפריל 2025, חודשו הפקודות בנוגע ללק נשות הקבע: יש להן אפשרות למרוח כל צבע שירצו כל עוד הוא במראה אחיד. כשמדובר בחיילות בשירות סדיר, להן מותר למרוח לק בצבעים ורוד בהיר, לבן פנינה ולק שקוף. "היום יש צבעים מותרים. זה חלק מהפקודה. אנחנו מתייחסים גם לנראות, תוך שמירה על גבולות ברורים", אומר סא"ל חי.

זקן

עד שנות ה-80, לא הייתה מגבלה על גידול זקן בצבא. מפקדים הסתובבו עם זקנים ושפמים בצורה חופשית. משנות ה-80, החלו להיכנס הגבלות, ובשנת 2005 בג"ץ קבע שאין למנוע גידול זקן מטעמים של זהות ומהות. מאז, חיילים יכולים לבקש לגדל זקן גם לא מטעמים דתיים, אך נדרשים לעמוד בקריטריונים של הופעה הולמת. "היום אנחנו חיים במציאות, בה אנחנו מבינים שהזקן הוא חלק מהנורמה של המשרת", מדגיש סא"ל חי.

אז איך ולמה משנים את ההופעה הצה"לית?

"אנחנו לא עושים שינויים סתם. כל שינוי בלבוש או בהופעה הצה"לית נולד מתוך צורך אמיתי – מהשטח או מתוך שיח חברתי. אנחנו שואפים לאחידות ולתרבות צבאית, אבל גם קשובים לצרכים של הפרט". מציין סא"ל יצחק חי, רע"ן משמעת בצה"ל "התפקיד שלי הוא לחזק את המשמעת בצה"ל, לתת כלים למפקדים ולמשרתים, ולשמור על איזון בין נוהג, טקסים ונראות לבין מה שחשוב בשטח".

המדים היום, לעומת קום המדינה הם אחידים ומאחוריהם מסתתר סיפור צבעוני של שינויים – לא רק בבד ובגזרה, אלא גם בערכים שהצבא משקף. מהימים של כובע היטלמאכר וגרבי צמר בקיץ, ועד ללק בצבעים שונים ואישור לגידול זקן: כל שינוי קטן מספר איך גם צה"ל, כמו החברה הישראלית כולה, ממשיך להשתנות עם הזמן.