מזרחים מרוויחים יותר מאשכנזים. זה נפלא, ולא רק מהסיבה שחשבתם

בין כל הנתונים שעברו על פנינו השבוע, מול גשם המספרים והשקרים, הזדהר נתון אחד שלא קיבל מספיק תשומת לב לטעמי. לראשונה מאז קום המדינה, בני הדור השני ממוצא מזרחי מרוויחים יותר, בממוצע, מבני הדור השני האשכנזי. כלומר, על פי המדד הזה של מרכז אדוה, כל הסיפור של אפליה כלכלית נגמר. אצל גברים ונשים כאחד. נשים, אגב, מצטיינות יותר מהגברים ופותחות פער של כ־15% על האשכנזיות המקופחות.

האין זה מדהים? האין זה נהדר? אמנם גברים אשכנזים מבוגרים עדיין מרוויחים יותר משמעותית ממזרחים בני אותו גיל, ויש ירושות אשכנזיות שמנמנות שעוד ישפיעו איזה עשור קדימה, אבל בגדול הפער הזה נגמר. היה צריך רק דור אחד כדי להפוך נתון שנראה כמו ביטוי גזעני ומפלה של החברה. עכשיו מתברר שלא. אלה היו חבלי לידה. רואים? הכל לטובה.

האמת, הנתון הזה משמח אותי. אני שמח, כי אני חושב שעכשיו אנשים שחיים בתודעת קורבן וכל עשייתם הנצחת הקורבנוּת יצטרכו למצוא סיפור אחר לאכול את הראש איתו. היעמדו במשימה להתחדש? ספק קל מקנן.

אני חושב שאת הזירה הזאת בקרע הישראלי אפשר להרגיע. המספרים מספרים סיפור של הצלחה גדולה. כמה טוב לחיות במדינה שבה ניתן להפוך ממעמד נמוך לעליון בדור אחד. זאת מוביליות חברתית ראויה לציון. לא בהרבה חברות קרה דבר כזה ללא שימוש בכוח.

לא להכחיש את השד. על הדרה על רקע עדתי

אז המזרחים עקפו את האשכנזים. ונשאלת השאלה: למה? אני בטוח שיש המון הסברים, וההסבר שלי הוא אחד הגרועים, אבל אני חושב שמי שחווה ילדות תחת אפליה מבנית מסוימת - והיתה כזאת, ללא ספק, וגם יותר מצומצמת כלכלית - תהיה לו, בממוצע, יותר מוטיבציה להצליח ולהוכיח. לתת לילדים שלו את מה שלא היה לו. לקחת את הכבוד שלא ניתן לו. זה מנוע חזק יותר להצלחה ממנוע "שימור הקיים" של האשכנזים הממוצעים בראש שלי.

את הזירה הזאת בקרע הישראלי אפשר סוף־סוף להרגיע. כמה טוב לחיות במדינה שבה ניתן להפוך ממעמד נמוך לעליון בדור אחד. לא בהרבה חברות קרה דבר כזה ללא שימוש בכוח

המזרחיות לא רק ניצחה בטבלאות השכר, היא פשוט הפכה לזרם המרכזי של הישראליות. תסתכלו על החתונות הכי אשכנזיות בישראל, העומר אדם, שפת הגוף, החום שמפרק את הנימוס המרוחק של הדור של ההורים. נשיקה על גב היד עאלק. עכשיו זה לא "כור היתוך" מאולץ מלמעלה, זו פשוט תרבות חיה וחזקה שכבשה את המרחב כי היא מתאימה לכאן יותר מכל דבר אחר. זאת האינטגרציה האמיתית. נשתה כוס של בורשט לחייה.

כיכר השוק

השבוע הייתי בעיר העתיקה בירושלים. אולי ראיתם סרטון ויראלי שלי מבקר בישיבת "עטרת ירושלים", שהיתה פעם "עטרת כהנים", שהיתה פעם פעם "תורת חיים", שהקימו סבא־רבא שלי ר' שמחה וינוגרד ואחיו. לא ניכנס לסיפור הזה. והנה אני בלב העיר העתיקה, מהלך לי בדרך לישיבה, מזהה את הרחובות שהרבה מנעוריי התרחשו בהם, אבל הבדל ניכר לעין מייד: אין אנשים. בכלל. ריק דממה.

נצר לשושלת מהעיר העתיקה. השורשים הירושלמיים שלי

יושבים הסוחרים בפתח חנויותיהם, ממוללים מה שממוללים, ואין אף אחד שבא לקנות. נכנסתי אצל סוחר בדים ידוע, החנות היתה ריקה. הוא ישב בפינה. מיהר והגיש לי מים. ישבתי. שאלתי: מהבוקר, כמה אנשים נכנסו? העפתי מבט בטלפון, השעה היתה 15:35. "אתה הראשון", הוא אמר. נהיה לי לא נעים. אני הפותח ואני הסוגר, אולי אני צריך לקנות משהו? לשמן את המערכת טיפה, לתת תקווה?

שאלתי: כמה הבד הזה? אמר: "3,500 למטר. זה מדמשק, אריגה ידנית". מה לי ולדמשק, ואני בכלל אוהב אריגת מכונה. הציע כרית מבד מיוחד ואף מרהיב ביותר. "רק 800 שקל", אמר. לא רציתי אותה, ומי משלם 800 שקל לכרית? מי אני? מירילשוילי? נפרדנו בתפילה משותפת שנפסיק להרוג ונתחיל לארוג. וישבנו בכיכר השוק. זאת מהשיר. זאת שבגלל המילים "כיכר השוק ריקה" החונטה התרבותית השמאלנית של אז הדביקה על נעמי שמר עלילת גזענות. השיטה הישנה תמיד עבדה. אמרו - מה פירוש ריקה? יש שם ערבים. אמרה - בשבילי ריקה זה ריקה מיהודים שהיו שם קודם וגורשו. הם צדקו והיא צדקה. וחבל שלא ראו איש צדק רעהו. אבל כשאני הייתי בכיכר השוק היא היתה ריקה לגמרי. אף אחד. אני ויאיר דן ומואיז הקטן. זהו.

מה זאת אומרת, ריקה? על השורה המפורסמת והשנויה במחלוקת מ"ירושלים של זהב"

והרִיק הזה אפשר לראות את העיר לא מבעד לדוחק ההמונים, אלא עירומה. כמו ציפור רטובה שרואים לה את השלד הדק. וראיתי כמה הושקע בעיר, כמה שופרו התשתיות, הונגשו הרחובות, הוסתרו מפגעים. כבוד. מישהו נתן עבודה רצינית לדורות.

ועלתה בי חמלה כלפי הסוחרים שכבר שנתיים וחצי לא מוכרים כמעט כלום, ורכשתי כיפה מאחד מהם, אבל הלב שלי גם שם סייג לחמלה, כי אני יודע היטב איפה הלב של רובם. מוכרים חולצת טי של צה"ל בדוכן - מדים של חמאס בארון בבית.

והלוואי שיחזרו התיירים, ונשוב לטייל שם כבימים ימימה, והכל יירגע אחת ולתמיד, ושנרוויח יחד מהנכסים האדירים המשותפים שלנו, רק נכריז על שלום והכסף יזרום כמי מעיין השילוח. עד אז, ריק.

ענקים

אחד, מילואימניק בשם אסף לב־ארי, שלח לי פרויקט שהוא הרים. "כתפי ענקים". אתר חינמי ובו כל התנ"ך עם פירושים רבים ומגוונים, מאלפי מקורות, שנותנים תמונה רחבה על כל פסוק וכל מילה. באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שמשולבים עם יודעי תורה אנושיים, הוא יצר את הדור הבא של תנ"ך מפורש. קחו לינק, תיכנסו, תראו מה זה יופי. אה, ואפשר להקדיש פסוקים לזכות חללי צה"ל. חינם. פרויקט מהמם. הזוכה שלי לשנה הזאת. kitfei.org.