קשה להתרשם מהזעזוע: פתאום נזכרתם שיש גזענות נגד מזרחים?

לכאורה, היה מרענן לראות השבוע קונצנזוס כל כך מקיף, ימין ושמאל, ביביסטים ורל"ביסטים, כולם מאוחדים בזעזוע עמוק מצחנת הגזענות. ציטוט רודף ציטוט בחשיפה הזו של עמית סגל בחדשות 12, כמו קילף שכבה אחר שכבה של כללי נימוס, של תכתיבי שיח, של מוסכמות חברתיות, של ריסון עצמי. עד שהתגלה מבעד לחליפה המגוהצת, קבור עמוק מתחת לקפלים של חינוך ושל קדמה, מה שבאמת חושבים. נמצא חומר הגלם, כלומר האורניום המועשר עצמו. ובכמויות. יש, יש גזענות בישראל.

הכל, כל הרפרטואר. מרוקו, אפריקה, פיגור, בבונים, קופים, גנבים ופורצים. לא רק שכבות של תקינות פוליטית קולפו, אלא גם שכבות ארכיאולוגיות. הרי את "מרוקו סכין" של שנות ה־50 החליפו פרחות וצ'חצ'חים משנות ה־80, ואלה הוחלפו ב"ביביסטים" של דורנו. האם יכול להיות שדווקא אצל בחור כה צעיר ומעודכן טמונים קללות וכינויים, סטיגמות רבות שכבר שכחנו? הכל נשמר? דבר לא גז?

בטעם של פעם

זה כל כך גולמי, כל כך שורשי, כל כך פרימיטיבי, שאני מתחיל להשתכנע שאולי באמת הדברים הוצאו מהקשר, או נאמרו בין חברים בנימה קומית, כפרודיה על התנשאות אשכנזית־מפא"יניקית של הדור ההוא. בדיחה פנימית בין חברים, על השד העדתי; אותו שד עדתי שכל מי שמעז לרמוז שהוא קיים באמת מקבל מייד שטיפה על הראש: הרי אין דבר כזה מזרחים ואשכנזים, אין ישראל הראשונה והשנייה. די, די לחרחר שנאה.

ובכן, לא. האיש אמיתי, וגם הגזענות, וגם הציטוטים. האם הם חלקיים ומחוץ להקשר? יכול להיות. מאידך, הדעת נותנת שאם יש לציטוטים האלה ראשית ואחרית, המשך או הקשר שהופכים את המשמעות מקצה לקצה וצובעים את הרושם באור שונה, הם כבר היו מוצגים לראווה.

ועם זאת, מה ששונה הפעם הוא לא רק השכבה הגיאולוגית הקדומה, אלא הגינויים. עוד בערב הפרסום התייצבו בזה אחר זה חברי הכנסת של הליכוד והקואליציה למצעד גינויים. ולא רק: גם דרישה חד־משמעית מראש הממשלה נתניהו לגרש את הנגע הזה מלשכתו. בלי פיצוי בצורת ג'וב סרק חליפי במוסדות הלאומיים, בלי הגליה מפנקת לאיזה תפקיד בנציגות ישראלית בחו"ל. "אדם כזה לא ראוי לשרת את הציבור בשום מקום, וכל מי שיבחר להשאיר אותו בסביבתו או כשלוחו חושב כמותו", קבע ח"כ אלי רביבו מהליכוד. הוא לא היה היחיד.

זו היתה התנערות מהירה, ברוטלית, החלטית. בלי הנחות, בלי תירוצים ובלי "אבל". מה נגיד? יחסית לחבורת "שאווישים" שמשרתים את "הראיס" - כן, כן, כך מכונים לא אחת חברי הכנסת של הליכוד והימין על ידי לא מעט גזענים בישראל - הם דווקא הפגינו עמוד שדרה אידיאולוגי, פוליטי ואישי. לא רק גינו את הגזענות בלשכה, אלא גם ביקרו את נתניהו.

קונצ'רטו לצרצרים ואהוד ברק

גל הגינויים הזה עמד בניגוד חריף לקונצרט הצרצרים מצד האופוזיציה ומחנה הרל"ב, בפעם הקודמת שנחשפה אמירה גזענית בסדר גודל כזה. אני חושב שאין צורך להזכיר: בשלהי כהונתו כשר ביטחון, בשיחה עם ידידו המורשע ג'פרי אפשטיין, הסביר אהוד ברק שאפשר להשביח את החברה הישראלית, ולהביא לארץ עלייה איכותית מאירופה - וגם הרבה בחורות יפות. גזענות ושוביניזם בכרטיס אחד.

אהוד ברק כבר לא נושא בתפקיד רשמי, אבל הוא עדיין יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, ראש ממשלה לשעבר, והוא פעיל מאוד בזירה הפוליטית החוץ־פרלמנטרית. הוא ממנהיגי המחאה נגד נתניהו, הוא כותב, מתראיין, מתבטא, מושך בחוטים, מגייס משאבים ומחבר כוחות, ובעיקר – עבור המחנה המתנגד לנתניהו, הוא מנהיג רוחני ומורה דרך. הוא הדמות הבכירה בזרם הרל"ביסטי.

האם זה חולל מבול גינויים מחברי הכנסת של האופוזיציה, לרבות במפלגת "הדמוקרטים"? צרצרים. האם חברות הכנסת של האופוזיציה הודיעו שהן לא יוכלו לסבול את נוכחותו ויחרימו כל מפגש איתו? צרצרים. האם ראשי המחאה למיניהם, מובילי התנועות והארגונים שאהוד ברק הוא פטרונם הרוחני, טרחו להתנער, להיגעל, להיפרע? צרצרים.

זו הסיבה שקשה להתרשם מהזעזוע הסלקטיבי של השמאל בכלל, ושל מתנגדי נתניהו בפרט, מהגזענות של דובר ראש הממשלה. מי שלא מסוגל לגנות את אהוד ברק, לא יכול להעמיד פני מזועזע מציטוטים של פקיד, מקורב ככל שיהיה, שתוך 48 שעות כבר לא היה בתפקידו.

מתחבר למורשת עשירה

ברור שהזעזוע והגינויים, בעיקר אלה שהגיעו מכיוון ראשי מפלגות האופוזיציה ושאר פעילי הרל"ב, מאוד רצו לייחס את הגזענות הזו ל"סביבת נתניהו". כאילו נמצאה איזו הוכחה שבעצם, מתחת לשכבת איפור של עממיות וחיבור לישראל השנייה, בנימין נתניהו מקיף את עצמו בגזענים, ובעצם הוא וסביבתו שונאים מזרחים ורק מנצלים את הערצתם העיוורת כדי לצבור עוד ועוד כוח.

הנרטיב הזה הוא כמובן מגוחך. אבל מה שהופך אותו לבלתי אמין הוא לא רק הזעזוע הסלקטיבי של השמאל ושל ראשי האופוזיציה. צריך להתייחס גם לתוכן. ומה שעולה מתוך הציטוטים הוא שיח שנאה עמוק נגד מזרחים, שמשולב בשיח שנאה עמוק לא פחות לליכוד ולנתניהו. שונא המזרחים מהלשכה התגלה כשונא ליכוד מובהק, וכרל"ביסט אדוק לא פחות.

או במילים אחרות: זה לא נשמע שונה במיוחד משיח השנאה השגרתי, הבנאלי, היומיומי, שנוחת על ראשם של ליכודניקים וימנים מכלי התקשורת, מהרשתות החברתיות וממובילי הדעה בשמאל. אותו השיח שקושר בין סטריאוטיפים מזרחיים גזעניים לבין תומכי הליכוד ונבחריו. מצ'חצ'חים במצודת זאב ועד אספסוף בשוק, ועד מנשקי קמעות שהם רק קומץ, ועד עדר של מלחכי קש וגבב, ועד תרבות של דרבוקות. ועד "אז קיבלו כל מי שבא מאפריקה, היום אפשר להיות סלקטיביים". הציטוטים המזעזעים שנחשפו השבוע הם חלק מאותה מורשת מפוארת של גזענות פוליטית בישראל. אין הבדל.

אז לא. זה לא נשמע כאילו נחשף איזה סנטימנט גזעני חבוי בסביבת ראש הממשלה; זה נשמע יותר כאילו נחשף קפלניסט סמוי בבלפור. אחד כזה שיכול באותה מידה להגיד שהליכוד מפעיל "ערסים בתשלום". אה, רגע - מישהו באמת פלט את הרפש הגזעני הזה? כן, והוא גם אחד מראשי המחאה בקפלן, מרואיין לגיטימי, ומועמד בולט לאחת המפלגות בכנסת. אני משאיר לכם לברר באיזו מהן. מתנה קטנה לחג.