כשנוקשים בצהרי יום שישי בדלת ביתו של ישראל אטיאס ביבנה, קשה לדעת מי יפתח את הדלת: אביה מ"זגורי אימפריה", מאיר מ"שבאבניקים", פקד קובי מ"אור ראשון", או דוד, הבן שנסע מטבריה כדי לעשות את זה בגדול, בקומדיה החדשה "חינה אמריקאית". כשהדלת נפתחת, מתגלה מאחוריה גבר עם עיניים בורקות בחולצה של "מלחמת הכוכבים", ראשו עטור תפילין ועל פניו חיוך ענקי.
בראיון יוצא דופן למגזין "היום", אטיאס פותח הכל על הדרך שעבר מ"ילד טוב יבנה" לארכיטיפ של הגבר הישראלי החדש, על הסיבה שהוא לא מוכן לקבל אישורים מאף אחד חוץ מזה שלמעלה, על הטראומה שהשתיקה אותו שנים, על שיברון החלום להיות טייס קרב, ועל הסירוב להיות עוד פרצוף יפה בתוך הגדרות או הקטנות.
אטיאס פותח את הלב, חושף את הצלקות שעיצבו את חייו, ומזמין הצצה במה שמסתתר במגירות האי שבלב המטבח. "חיצוניות זו קליפה", הוא מסביר בשיחה פילוסופית, "אם אין משהו אמיתי מבפנים - זה חלול, כמו אוטו יפה בלי מנוע". כמי שברח במשך שנים מקמפיינים של אופנה כדי לשמור על הפנימיות שלו, הוא הפך לפרזנטור של קסטרו, ומחבק היום בגאווה כל סימן של גיל: "אני כל כך אוהב את הבגרות, את קמטי ההבעה. אני לא בעד בוטוקס, אני חושב שכל קמט וקמט הרווחתי ביושר".
הסצנות האהובות על ישראל אטיאס ב"זגורי אימפריה"
בקרוב גם בפסטיגל
איש מיבנה או אמן העיניים המתחלפות? בסופו של דבר, אטיאס מבקש לגעת בלבבות, גם הרחק מהרעש התקשורתי: "כבר יותר מעשור אני מעביר הרצאות לבני נוער ולחיילים על חשיבותן של המילים בניתוב של חייך. אני מעדיף שייחשפו אלי 10,000 איש, אבל עם מסר - ולא מיליון אנשים בכתבת רעשי רקע", הוא מצהיר, ומסביר מדוע הוא מתעקש לא להיכנס למגירות: "המילה 'דתי' מצמצמת אותי!"
ישראל בעל אלף הפרצופים. מתוך "שבאבניקים"
ואם תהיתם איך נראים חיי הזוהר של מי שמככב עכשיו בקולנוע בסרט "חינה אמריקאית", ושבקרוב יעלה על במת הפסטיגל - את התשובה הטובה ביותר מספקת אשתו, נעמי, שממהרת להסגיר בחיוך: "אל תתבלבל, בסופו של דבר הוא מוציא את הזבל ועושה כלים בבית".
הראיון המלא - מחר במגזין "היום" ובסוף השבוע ב"ישראל שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

