אותו משפיען רשת אנטישמי הידוע בשמו "קלוויקולר" בא אלינו השבוע לסיבוב. ותרעש הארץ. כן, הוא הצטלם בזמנו שר בזכות היטלר ימ"ש, וכן, הוא הביע דעות שנאה כלפינו, אבל הוא הגיע לכאן, וזה טוב. אבל מייד קפצו כל הכסילים, העיפו אותו מברים, פיטרו חיילת שיצאה איתו, ואפילו האפס המוחלט, מרדכי דוד האומלל, הזדרז לחסום אותו במלונו. כמה טיפשות. נבהל האיש וייסע.
צריך להבין משהו. כל היוטיוברים, הסטרימרים, וכל המילים המתארות צעירים בעלי השפעה גדולה מכפי אישיותם הדלה, לא באמת שונאים אותנו, כי הם לא יודעים על מה הם מדברים. הם פשוט מכורים ללייקים ולעוקבים, והיום כל פוסט אנטישמי מביא מאות אלפי עוקבים, שכולם מגיעים מהקהל המוסלמי. לכן זה משתלם, ולהם לא אכפת שאנחנו אוכלים אותה בקצה. הם מרוויחים. אבלללל, כשהם מגיעים לכאן, אחרי 48 שעות הם מתהפכים ברובם והופכים מאויבים בעל כורחם לחברים. יש לא מעט מקרים כאלה.
אני עצמי הגיתי במוחי וטרם ביצעתי פרויקט בשם F**K ISRAEL, המאתר משפיענים חריפים במיוחד נגדנו - ומביא אותם לביקור כאן. מחכה לפילנתרופים שייתנו יד. כשהם מסתובבים בתל אביב, מגיעים לכותל, צפים בים המלח, כל מה שהם פרסמו מתברר להם כעורבא פרח, ויש חזרה בתשובה. לכן לא ברור לי מה הרווחנו כשהפכנו את ביקורו של אותו דפקט רשתות לבלתי נסבל.
ההפך, היינו חייבים לארח באופן מלכותי, לקבל במאור פנים, להשפיע כל טוב, לגרום לצעיר המבולבל הזה להבין שהוא טעה בגדול ולאפשר לו לעשות פניית פרסה פומבית, מהדהדת, ואף לגרום למשפיענים נוספים לרצות לבוא ולקבל את כל החום הישראלי בלי לשלם דולר מכיסם. אין מחווה שנחקקת יותר בלב מאשר מישהו שאתה שונא כביכול שפותח את ביתו ואת ליבו בפניך. לא משנה מי אתה, תשתנה. ומה קורה כשההפך מתרחש? כשהשונא מקבל שנאה? הוא מתבצר בעמדתו ומחפש לה חיזוקים וסימוכין. מה הרווחנו? כלום. הוא חזר הביתה, ואנחנו נשארנו עם מרדכי דוד. בקרוב בכנסת. אולי משוריין. לא אתפלא.
אין מחווה שנחקקת יותר בלב מאשר מישהו שאתה שונא כביכול שפותח את ביתו ואת ליבו בפניך. לא משנה מי אתה, תשתנה. ומה קורה כשההפך מתרחש? כשהשונא מקבל שנאה? הוא מתבצר בעמדתו ומחפש לה חיזוקים וסימוכין. מה הרווחנו? כלום. הוא חזר הביתה, ואנחנו נשארנו עם מרדכי דוד. בקרוב בכנסת. אולי משוריין. לא אתפלא
יש להזמין את שונאינו לכאן, ללמד אותם עלינו, לתת להם לטעום ממתיקותנו, להשפיע עליהם טוב ועוד יותר טוב. בסוף זאת קבוצה לא גדולה שניתן להזיז מעמדותיה די בקלות, כי הן לא מעוגנות בשום דבר חוץ מבשיקולי תועלת אישית. תנו לי עשרה מיליון דולר ואני מסדר את זה בחודשיים. מקצת הכסף עשוי להיעלם בדרך. גם לי יש תועלת אישית לדאוג לה. פרי פלסטיין.
נקודות
כשתפסו אותי בפעם השנייה על מהירות, בליל טילים מאיראן בכביש ריק, ידעתי - העונש יגיע. ואכן, הוא לא בושש לבוא. מעטפה ובה הודעה לקונית על העונש הגרוע מכל: קורס נהיגה נכונה, העינוי הישראלי הכי פחות מדובר, אבל יש לשים אותו על השולחן.
השבוע הלכתי ל־8 שעות של זלילת מוח בכפית מטעם המדינה, כעונש על הנקודות שצברתי. זאת היתה חוויה קשה. לא משווה לחוויות השבי במנהרות חמאס, חלילה, אבל בטוח שאם בחמאס היו יודעים על שיטת העינוי הזאת, היו מפעילים אותה ללא היסוס. זה קל: מקבצים כמה עשרות נהגים, שחלקם עבריינים כבדים ומסוכנים וחלקם נהגים נורמטיביים לגמרי, בכיתה אחת, מביאים מורה ששולט יפה בחוקי התנועה אך מלמד על פי עדותו מ־1971, מעבירים למצב צינוק, והכיף מתחיל.
קודם כל, ניתוק בכפייה מהטלפון, החבר הטוב המאפשר התמודדות עם כל מצב. אסור לגעת בו, ואיום מרחף באוויר - מי שיישבר וייגש אל המכשיר, ייפלט ויצטרך להתחיל מחדש. סבבה. הטלפון בתיק. ואז מתחילים התלמידים והתלמידות שפחות בורכו במנת משכל סבירה להשמיע קולם, לשאול שאלות ולהביע עמדות. אלוהים, רק נסעתי 130 בכביש של 110, לא הצטרפתי לכיתה טיפולית של חסרי סיכוי. ולאט־לאט אני מבין שאת הכביש חולקים איתי גם אנשים שנראים לגמרי נורמליים, אבל בפועל הם מאותגרים, או מעמידים פנים. כמו שהמרצה אמר: "אחרי כל קורס אני לא עולה לכביש שבועיים מהפחד". צודק.
חשוב, בטח חשוב - אבל מרגיש כמו עונש. "הסתכלות ואיתות"
אין גבול לשעמום. הצטיין במיוחד הסרטון המדגים כיצד ללחוץ על הבלם עם הרגל. ספילברג. ושאלתי את עצמי: מילא, כבר גררתם אותנו לפה, מילא, כבר עצרתם אותנו לשני ערבים מלאים - לפחות תנו ערך. תנו אמצעי המחשה מהמאה הזאת, תנו סימולטור, למדו אותנו משהו חדש. אל תשתמשו בקורס הזה כחלופת מאסר, כי אם אני צריך לבחור, אני מוכן לשבת את השעות האלה בכלא ולא לשבת בכיתה הזאת, כי בכלא אין בנאדם שיושב לידי ואוכל ביסלי גריל בפה פתוח כל השיעור. בכלא דוקרים אותך וזהו, בלי העינויים. עדיף.
תקנסו, תשללו, תעצרו, תחרימו, תגבילו, רק אל תשעממו. בבקשה. שעמום הוא העונש הכי קשה למוח כמו שלי, וגם לשאר המוחות שישבו בכיתה וחישבו קיצם לאחור. רשמתי לכם נקודות על הקורס הזה. בקרוב הקורס שלכם מגיע.
תתלבשו 2
אחרי שיצרתי השבוע סערה עם דיבור על החוטיני של הבנות בים, אני רוצה לאזן. כן, גם אתה, תתלבש. מה אתה מסתובב לי ברחוב בלי חולצה? מה אתה לובש חולצת כפתורים פתוחה לגמרי וכל מפלי השומן שלך נשפכים על המדרכה? נכון, חזה נשי וחזה גברי זה לא אותו דבר, אבל חשיפת יתר במקום לא מתאים זה אותו דבר. גם החריץ שלך לא מתאים לחשיפה. זאת לא פוריטניות, זאת תרבותיות. זאת היכולת לזהות הקשרים. אתה לא בסוואנה, אתה בז'בוטינסקי. תכיר. נחשפים איפה שמתאים, מכסים בשאר המקומות. פשוט תתלבש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

