"ויתרתי על הכל בשביל הקורס של גל"צ. הוא לא קרה מעולם"

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"אני בת 3 או 4, בחצר של הגן. הגננת שלי מאחוריי, רוכנת לעברי ומסבירה לי משהו בצרפתית. היא היתה צרפתייה ונהגה לדבר איתנו רבות בצרפתית. אמנם לא ידעתי לדבר את השפה, אבל זכור לי שהבנתי".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?

"ההורים שלי מאוד משחררים וליברלים, תמיד נתנו לי המון חופש ואף פעם לא אמרו לי מה ואיך לעשות, באיזה תחום לבחור וכו'. לדעתי, זה פיתח אצלי איזו ליבה פנימית חזקה ובטוחה, וזה בהחלט משהו שלקחתי, ומקווה גם להעביר הלאה".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?

"את המופנמות. הוריי מופנמים, שלא לומר ביישנים, ואני הרבה יותר מוחצנת, פורחת בחברה ומרגישה בנוח במרכז תשומת הלב".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?

"אחותי הגדולה סמדר, שהיתה תמיד חברה טובה וגם חצי אמא, וערן בן זוגי, שהחיים לצידו גרמו לי להתפתח ולהתבגר".

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?

"בגיל 17, בקבוצת 'הקאמרי הצעיר', קבוצת תיאטרון אקסקלוסיבית שלוקטה בפינצטה מכל גוש דן. לפני כן אמנם הייתי על במות פה ושם בבית הספר, בטקסים וכו', אך בביה"ס שבו למדתי לא הייתה מגמת תיאטרון. כך שבקאמרי הצעיר התוודעתי לראשונה למשחק בצורה רצינית, לבסיס ולמשמעת של תיאטרון, ושם לראשונה העזתי לחלום להיות שחקנית. זה היה רגע מפחיד ומסעיר, כי לחלום זה גם מחייב להגשים ופותח את האופציה להיכשל בכך".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?
"לא בטוחה שיש לי רגע מזוקק אחד כזה, אני מתעסקת בעיקר בהתפתחות, בבנייה עקבית ולאורך זמן, ובעיקר נהנית מהדרך".

7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?

"לא התקבלתי לתיאטרון צה"ל, ומעבר למפח הנפש, ההתעקשות שלי לוותר על כל האופציות האחרות ולחכות לקד"צ של גלי צה"ל (שמעולם לא הגיע) השפיעה על כל מהלך השירות שלי. מצאתי את עצמי בתפקיד ובמקום שלא התאימו לי, הרגשתי כלואה וחסרת משמעות, לא הבנתי מה אני עושה שם וסבלתי מכל רגע. זו היתה תקופה די שחורה, שאף השפיעה דרמטית על הבריאות הפיזית שלי. הייתי כל הזמן חולה ואפילו סבלתי מהתעלפויות".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?

"הסכמתי להיכנס להפקת צעירים דלת תקציב בהבימה שנבנתה דרך אימפרוביזציות. הבמאי היה מאור זגורי, שלימים כתב לי את מירי, התפקיד ב'זגורי אימפריה', על בסיס הדמות שלי בהצגה הזו".

הסצנות האהובות על יפית אסולין ב"זגורי אימפריה"

9. מי או מה שברו לך את הלב?

"הכאב והסבל שעברו כל נפגעי 7 באוקטובר, המחשבה על החיילים שמקריבים את חייהם עבורנו, כל המשפחות שנהרסו, ובכלל - כל אלימות, הרג והתעללות בחלשים ובחסרי ישע. כלה אלה שוברים לי את הלב".

10. דבר אחד שתרצה להשאיר כמורשת אחריך?

"ילדים עם רוגע ושמחת חיים, עם ארגז כלים לחיים, בטוחים בעצמם וביכולות שלהם, ומלאי זיכרונות טובים".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?

"אני פועלת מתוך שליחות לייצר חיבור ואינטימיות. דרך האמנות לעזור לאנשים לזכך את הרגש, לצחוק, להתרגש, לאהוב, להבין את האחר, לחוש חמלה ולהרגיש מחוברים יותר לעצמם - ואחד לשני".

"רוצה לעזור לאנשים להרגיש מחוברים יותר לעצמם - לצחוק, להתרגש, לאהוב". אסולין בפעולה

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?

"הסרטים 'חולה אהבה בשיכון ג' ו'געגוע', שניהם של שבי גביזון. משהו בהם מרגש אותי ברמות העמוקות ביותר. ו'ירח מר', שם יש איזושהי אמת בסיסית ויצרית על יחסים".

"יש בו אמת בסיסית ויצרית על יחסים". הטריילר ל"ירח מר"

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?

"בעיניי, אלוהות נמצאת בכל היקום הזה, שהוא כוח מיסטי מופלא מעצם קיומו. הטבע, הבריאה. אני גם אוהבת את הרעיון שנבראנו כולנו בצלם האל - זה איזשהו סמן עבורנו לשאוף להיות במקום האצילי והגבוה שלנו".

14 מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?

"מחברת שירים שכתבתי בכיתה ד'".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

"מכל מי שאי פעם נאלץ לחכות לי. יש לי קצב משלי, ומישהו מחבריי אף טבע את המושג 'זמן יפית'. אבל אני באמת עושה כמיטב יכולתי, והסביבה שלי לרוב מבינה את זה. אז סליחה ותודה :)".

כמה קטנות

• אם לא ישראל – היכן?
  "קפריסין. אם חייבים, אז הכי קרוב לישראל".
• אם לא עברית – איזו שפה?
  "צרפתית".
• אם לא יפית – איזה שם?
  "יפה".
• לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
  "כוס תה. אני שותה תה בכל שעה, בכל מקום, בכל מצב".
• מדד האושר האישי?
  "9".

יפית אסולין (46) מככבת בימים אלה בקומדיה "זוגות בזיג זג" מבית תיאטרון toMix. הצגות קרובות: 15.7 - היכל התרבות איירפורט סיטי | 18.7 - היכל התרבות כפר סבא