קללות, גניבות ותפילין: "זגורי אימפריה" היא מראה עצובה לחברה הישראלית

"מה שקורה באילת נשאר באילת", אמרו הצעירים (הייתי אומר ערסים, אבל... טוב, אני אגיד ערסים) בתחילת הפרק השביעי של "זגורי אימפריה", רגע לפני שירדו לעיר הדרומית והתנהגו שם בצורה הכי מכוערת של הישראלי המכוער.

קראתי תגובות מזועזעות באינטרנט: "איזו דוגמה נותנים לבני נוער שצופים בסדרה", כתבו מתחסדים. אבל זאת לא דוגמה, אלא מראה. ישראל 2026 היא מדינה של נהוראי ושל ערק, קללות והרס. אין שיקוף מדויק יותר לריקבון בקרב נערי ישראל מאשר פרק שמתאר בילוי פרוע ומטריד של שני אחים עם חבריהם הערסים.

אחרי שאנסו, גנבו, קיללו ואיימו, השתכרו והרעישו, קפצו מהגשר האילתי והחריבו את הווילה המושכרת שבה התארחו - הם נעמדו לרגע בסלון הווילה ההרוסה. טינופת וזוהמה כאלו לא זוכרים אפילו זקני העיר. גרעינים, סיגריות, כריות וזבל פזורים על הרצפה, הספה שרופה, הכל שבור, הכורסה הוטבעה בבריכה. ובמרכז ההרס - ארבעה צעירים בכפכפים, ציציות, כיפות ותפילין על הראש והיד. והם מתפללים בלחש.

העונה הנוכחית של "זגורי" מדהימה, אבל גם עצובה. כמו בעיטה בביצים. ישראל המכוערת בלי פילטרים ובלי התנצלות. מה שקורה באילת - קורה בכל הארץ.