בן שני: "הרגשתי שוב מאוהב"

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?

"אני זוכר את אבא שלי מניח אותי במיטה של תינוק. משום מה אני זוכר שזו שבת בצהריים, למרות שלא מאמין שבגיל הזה היה לי מושג מהי שבת. אני זוכר שהעריסה הזו הייתה ממוקמת במרפסת, ואני זוכר קרניים של שמש חודרות דרך החורים בתריסים".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהוריך?

"להורים שלי היתה חנות לספרים, עיתונים ומכשירי כתיבה, שנקראה 'עיתון וספר'. בתור ילד קצת התביישתי בחנות ובשם המגושם שלה, אבל דווקא היום, כאדם בוגר, אני מזהה בעצמי הרבה מהאופן שבו הוריי התנהלו והתפרנסו, ופתאום הבנתי שגם אני גדלתי להיות 'עיתון וספר' - עיתונאי ובמאי".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?

"בחיי החברה שלי אני מופנם וביישן, ואין לי את היכולת הנפלאה של הוריי לארח, להרגיש בנוח בחברה וליצור חוג גדול ואוהב של חברים".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?

"הבן הבכור שלנו, אורי. הוא נולד בשבוע מוקדם מאוד של ההיריון, והיום הוא צעיר בן 25 בעל מוגבלות שכלית ונכות קשה. אורי הפך אותנו להורים, ועדיין מלמד אותנו את השיעור הכי חשוב בחיים, בעיקר באופן המאושר שבו הוא חי את חייו".

"הוא האדם שהשפיע על חיי יותר מכל". בן שני עם בנו אורי

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?

"כילד הייתי בטוח שאהיה עורך דין, אבל כסטודנט לקולנוע הזמין אותי המורה שלי, מנשה רז, שהיה הכתב הפוליטי של הערוץ הראשון, ללוות אותו ביום צילומים הכי שגרתי בבניין מפלגת העבודה בירקון 110 בתל אביב. זה היה ב-1994, ואני הרגשתי כמו בדיסנילנד".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?

"כשנולד יונתן וכשנולדה שירי. הלידות שלהם הם הרגעים המאושרים בחיי".

7. הכישלון שהכי השפיע עליך?

"אני לא מצליח להיזכר בכישלון או בתבוסה צורבת, למרות שבטח היו רבים כאלה בחיי המקצועיים. אבל אני חושב שהבחירה שלי לעשות שירות צבאי עם חבריי בנח"ל היתה בחירה במסלול שהיה קשה מאוד עבורי. לא אהבתי להיות לוחם חי"ר, אבל כבר אז היה ברור לי שהשירות הצבאי המשמעותי ומה שחוויתי במהלכו ילוו אותי לכל אורך דרכי המקצועית כעיתונאי וכבמאי".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?

"להיות דוקומנטריסט זה לייחל בכל יום צילומים לרגע כזה מפתיע, שישנה הכל, אבל באשר לחיי, אני חושב שזה היה כשפתחו מגמת קולנוע בתיכון אלון ברמת השרון.

"הלכתי לשם בעקבות חברי הטוב רם נהרי, וההורים שלי לא הבינו למה אני זונח את התוכנית ללמוד ביולוגיה, לעשות בגרות טובה ואחרי הצבא ללכת לאוניברסיטה ללמוד משפטים. אבל שם, במגמת הקולנוע של תיכון אלון, עם מצלמה ושפה חדשה שלמדתי לדבר באמצעותה, הרגשתי שזה המקום שלי".

הדבר שכל דוקומנטריסט מייחל לו - רגע שישנה הכל. בן שני בראיון לפודקאסט "לך תחפש"

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?

"החברה שנפרדה ממני בתקופת הצבא שברה את ליבי. זה היה כאב שהבטחתי לעצמי לא להרגיש יותר בחיים. לקח הרבה זמן להתגבר על כאב הפרידה ההיא, ולימים, כשפגשתי את קרן, אני זוכר בבירור ובחיוך את הרגע שבו הרגשתי שוב מאוהב וכמה זה טוב".

10. דבר אחד שתרצה להשאיר כמורשת אחריך?

"ילדים ונכדים מאושרים ומשפחה מלוכדת".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?

"להיות קרוב לאנשים ולאירועים שמשפיעים על חיינו, ולתעד אותם באופן שייתן למי שצופה בסרטיי מושג על איך שהדברים נראים שם באמת".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?

"הסרט 'עיניים גדולות' של אורי זוהר ויעקב שבתאי, בעיקר בזכות הדמות המורכבת של בני פורמן. גבר תל אביבי שבור, שנקרע בין התשוקות והנאמנויות הסותרות שלו".

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?

"במשך שנים דיברתי עם אלוהים וביקשתי שישמור על בני משפחתי ועליי, וכשהייתי אבא ונזקקתי לכך באמת כבר ידעתי שאין מי ששומע. ועדיין, ברגעים של חיים ומוות אני מוצא את עצמי מתפלל ומבקש עזרה, וכשאני הולך לבית הכנסת ביום כיפור אני חושב על סבא שלי, שלקח אותי לשם כילד, ונהנה מהניגון של התפילה".

14. מהו החפץ האחד שאתה תמיד לוקח איתך?

"אני לא מסוגל להיפרד משום דבר. יש מחסנים שמלאים בחפצים שאני שומר. ובכל זאת, כדי לבחור משהו מתוכם, אספר על המדף בחדר העבודה שלי שעליו מסודרות כל המצלמות ששימשו אותי מאז ומעולם, וגם מכונת הכתיבה שכתבתי בעזרתה את התסריטים הראשונים שלי".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

"כנער צעיר בבית הספר התנהגתי כלפי כמה ילדים באופן שאני מתבייש בו היום. השפלתי אותם וצחקתי עליהם. אני מצטער על כך ומבקש מהם סליחה. תודה על ההזדמנות להודות בכך".

כמה קטנות

• אם לא ישראל - היכן?
  "יוון".
• אם לא עברית – איזו שפה?
  "יידיש".
• אם לא בן – איזה שם?
  "אורי".
• לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
  "משהו שמאוחר יותר אאבד".
• מדד האושר האישי?
  "ממוצע 9, כיום 8".

בן שני (56) יארח את תיקי דיין (18.7) ואת דורון צברי (8.8) במסגרת סדרת מפגשי התרבות "סינמה שבת" בהנחייתו, בסינמטק הרצליה