"הלב שלי נשבר בצורה כל כך קשה. לקח לי שלוש שנים להתאושש"

הזיכרון המוקדם (והמפחיד) מילדותה בצ'כיה • המפגש עם אביו של בנה ("סיכוי כמעט אפסי, ובכל זאת הפכנו לזוג") • והחפץ המפתיע שסבתה הורישה לה • חיים שלמים ב-15 שאלות • והפעם: הצד הטוב של דליה שימקו, במאית, שחקנית ומנהלת אנסמבל

"אני חווה אהבה בעוצמות גבוהות מאוד, לטוב ולרע". דליה שימקו. צילום: אבישג שאר-ישוב; איפור: ורד בדוסה רוטרו

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
"נולדתי בצ'כוסלובקיה, ואחד הזיכרונות הראשונים שלי הוא מתוכנית ילדים בטלוויזיה, עם בובות שנראו לי כמו מכשפות. אני זוכרת בעיקר את הפחד שהן עוררו בי".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהורייך?
"גדלתי עם אמא וסבתא, ואחר כך רק עם אמא. הדבר החשוב ביותר שקיבלתי מאמא שלי הוא ההבנה שאהבה היא הדבר החשוב ביותר בעולם".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם, והוא רק שלך?
"הטוטאליות. הטוטאליות שלי לאמנות, לתיאטרון וליצירה".

דליה שימקו קוראת את "תפוחים מן המדבר" מאת סביון ליברכט // צילום: מרכז ענב לתרבות

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?
"סבתא שלי. היא היתה האישה החכמה ביותר שהכרתי, מצחיקה, חריפה ומלאת אהבה. יכולתי לדבר איתה על הכל. כל עוד היא היתה בחיים, ידעתי שיש לי משענת".

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?
"בגיל 10 בערך. הצטרפתי ללהקת ילדים בגבעתיים והתחלתי להופיע. מרגע שעליתי לבמה הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: להיות שחקנית".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?
"כשקיבלתי את התפקיד הראשי בסרט 'נועה בת 17' (שיצא לאקרנים ב־1982; ש"ג). היה תהליך ארוך של אודישנים, ובתוכי הרגשתי שהדמות הזאת היא אני. כשקיבלתי את התפקיד, ישבתי באמבטיה ופשוט הרגשתי אושר".

"קיבלתי את התפקיד וישבתי מאושרת באמבטיה". ב"נועה בת 17"

7. הכישלון שהכי השפיע עלייך?
"בשנת 2000, בזמן שעבדתי על תפקיד ראשי בתיאטרון בית ליסין, עברתי תקופה קשה מאוד בחיים האישיים והמקצועיים. בסופו של דבר חליתי בפיברומיאלגיה (תסמונת שמלווה בכאב כרוני בשרירים ובעייפות קיצונית, ש"ג) והייתי מרותקת למיטה במשך שנה וחצי. זו היתה תקופה ששינתה את חיי".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?
המפגש עם אביו של בני. פגשתי אותו במקרה מוחלט בבר בלונדון, אחרי הצגה. הסיכוי שניפגש היה כמעט אפסי, ובכל זאת הפכנו לזוג, הבאנו ילד לעולם וחלקנו יחד 13 שנים.

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?
"אהבות שברו לי את הלב. היו לי כמה קשרים משמעותיים מאוד, וחוויתי שיברונות לב עמוקים. אחד מהם היה כה קשה, שלקח לי שלוש שנים להתאושש ממנו. אני אדם שחווה אהבה בעוצמות גבוהות מאוד, לטוב ולרע".

10. דבר אחד שתרצי להשאיר כמורשת אחריך?
"יופי. כתבתי מחזות, יצרתי הצגות וסרטים, ואני מקווה שכולם ישאירו אחריהם משהו יפה".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?
"לעמוד לצד החלשים. כבר מילדות נמשכתי להגן על מי שנשאר לבד או נדחק לשוליים. יש בי הרבה חמלה, ואני משתדלת להשתמש בה".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?
"'חלום ליל קיץ' של שייקספיר. בעיניי זהו המחזה המושלם על אהבה. הוא מכיל את כל היופי, הטירוף, הכאב והקסם שיש ברגש הזה. במשך 20 שנה ביימתי אותו בדמיון, עד שזכיתי לביים אותו על הבמה".

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?
"אני לא מאמינה באלוהים במובן הדתי המקובל. אני חושבת שאנחנו חלק מיקום אדיש וגדול לאין שיעור מאיתנו. אבל אני כן מאמינה שיש רבדים של קיום שאנחנו עדיין לא מבינים - רוח, נשמה, אנרגיה וקשרים נסתרים בין בני אדם".

"התפקיד שלי בחיים - לעמוד לצד החלשים. אני משתדלת להשתמש בחמלה שיש בי". דליה שימקו, צילום: משה שי

14. מהו החפץ האחד שאת תמיד לוקחת איתך?
"החפץ הכי יקר לליבי הוא מונוקל שסבתא שלי הורישה לי. הוא תלוי על הקיר בביתי. הוא נשבר פעם אחת ותיקנתי אותו. אם הוא יאבד, ייעלם או יישבר שוב, ליבי יישבר איתו".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?
"האמת? יש לא מעט אנשים שצריכים לבקש סליחה ממני, לפני שאפתח את הרשימה שלי. ובכל מקרה, כשאני צריכה להתנצל, אני בדרך כלל עושה את זה בזמן אמת".

כמה קטנות

  • אם לא ישראל - היכן?
    "פראג, צ'כיה".
  • אם לא עברית - איזו שפה?
    "אנגלית. למרות שתמיד חלמתי לדעת צרפתית".
  • אם לא דליה - איזה שם?
    "נינה".
  • לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
    "ליפסטיק".
  • מדד האושר האישי?
    "בממוצע החיים: 5–6 מתוך 10, ברגע זה: 3–4".

אנסמבל אספמיה, בניהולה של דליה שימקו (64), יעלה את ההצגות "השתקפויות" (26.6 ו־6.7) ו"מהפכניות (18.7) בתיאטרון תמונע בתל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר