הסבב הבא מול איראן יהיה קשה יותר. זה האיש ש"ישלוף את האס"

האזעקות תפסו את תא"ל עומר טישלר בבית. רק שבועיים קודם לכן הוא מונה לראש להק המטה (רמ"ט), ובקושי הספיק להתמקם במשרדו החדש שבמרומי בניין חיל האוויר בקריה. מסדרון דק מפריד בין המשרד הזה ללשכתו של מפקד חיל האוויר, ולא במקרה: הרמ"ט, שאחראי על בניין הכוח של החיל, משמש לא רק סגנו בפועל של מפקד חיל האוויר, אלא פעמים רבות גם יורשו בתפקיד. הסמיכות הפיזית בין הלשכות מעידה על הסמיכות באחריות, במעמד.

אך ב־7 באוקטובר, בזמן שהרמ"ט הטרי טישלר עשה את דרכו לתל אביב מביתו שבדרום, לא רחוק מבאר שבע, סביר להניח שחשב דווקא על תפקידו הקודם. עד אוגוסט 2023 כיהן טישלר כראש להק מבצעי אוויר (רמ"א), מי שאחראי על הפעלת הכוח האווירי של חיל האוויר, ובתוך כך אמון על הכוננויות שמחזיק החיל בשגרה ובחירום. בעודו נוהג צפונה, טישלר ידע אילו כוננויות קיימות בחיל, ולא מן הנמנע שהעריך שכולן מאוישות כנדרש וכנראה כבר מוזנקות ברגעים אלה ממש. ייתכן שזה הרגיע אותו. לא היה לו מושג מה הוא עומד לגלות.

על פי התחקיר הרשמי, טישלר התייצב בקריה בשעה 07:44 ונכנס להערכת מצב. הדיון נמשך כשעה וחצי, אך ככל הנראה לא היה מועיל במיוחד. באותם הרגעים, לאיש בחיל האוויר לא היה מושג לגבי היקף המתקפה שמחולל חמאס בעוטף עזה. הטייסים עדיין היו שרויים באפלה.

בתום הדיון, בעוד מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר עסוק בפגישות עם הרמטכ"ל, טישלר נכנס לראשונה לבור, מרכז העצבים של חיל האוויר. השעה היתה כבר 09:15. ייקחו לו דקות בודדות כדי לקלוט שמנגנון הפעלת האש הסדור והמדוקדק, שבו דבק בדרך כלל חיל האוויר, אינו מתאים לסיטואציה הנוכחית. לאחר שהגיעה הפקודה ישירות מבר, טישלר הוציא לפועל מדיניות אש שונה לחלוטין. מעכשיו, פקד טישלר על כל הטייסים, תתחילו לירות לעבר כל מי שמתקרב לגדר. אתם לא צריכים לבקש אישור.

בגרף שמופיע בתחקיר חיל האוויר ניתן לראות זינוק בהיקף התקיפות החל מהשעה 09:30. טישלר לא רק מקסם את הפוטנציאל של מטוסי חיל האוויר - הוא גם אפשר להם, אולי לראשונה בהיסטוריה, לתקוף באופן נרחב בתוך שטח ישראל. "אני גר בצפון, והגעתי לבור רק בסביבות 11:00 בבוקר", נזכר איש מילואים בכיר בחיל האוויר. "יש לי תמונה בראש שאני נכנס לתא השליטה ורואה את טישלר עומד שם. אנחנו מחליפים מבטים, ואני מבין ממנו שקורה משהו רציני. ואז אני רואה שהוא עושה דברים שאנחנו לא עושים - תקיפות בשטחנו".

טישלר היה ממוקד. "הוא היה בעשייה. הוא לא היה בהלם, אלא בקטע של 'חברים, קדימה'", ממשיך אותו איש מילואים. "הוא גם לא נשאר ליד שולחן הפיקוד, אלא ירד לשולחנות שלמטה. הוא הלך למקום שבו צריך לקבל החלטות, הוא התערב בגובה העשייה כדי להצליח להביא לידי ביטוי את הכוח של מטוסי חיל האוויר באירוע הזה".

אבל זה היה מאוחר מדי. אמנם טישלר היה האדם החד והנמרץ ביותר בחדר, כהרגלו - אבל בעת שהפקודות שלו ניתנו, אלפי מחבלים כבר חצו את הגדר המפרידה בין עזה ליישובי העוטף ועשו שמות בתושביהם. מרגע שהאוכלוסיות התערבבו, חיל האוויר החזק ביותר במזרח התיכון מצא עצמו מרחף בשמיים כשהוא חסר אונים. "אנו אחראיים לכך שלא מנענו את האירוע הנפשע הזה", אמר טישלר לכתבים הצבאיים ב־11 באוקטובר. הוא היה הקצין הראשון, למעט דובר צה"ל, שנשלח לתקשורת כדי להודות בתבוסה.

בתחקיר חיל האוויר, תפקודו של טישלר מקבל ציונים גבוהים. כמפקד הבכיר ביותר שניהל את הלחימה האווירית, הוא בהחלט עשה כמיטב יכולתו. באופן לא מפתיע, התחקיר גם מצא שחיל האוויר אכן עמד בכוננויות שנקבעו לו, אלא שהן היו רחוקות מלהספיק. למשל, בבוקר 7 באוקטובר היו לחיל רק שני מסוקי קרב בכוננות להזנקה מהירה. "הכוננות ב־7 באוקטובר היתה רחוקה מהנדרש", נקבע בתחקיר. "במצב זה, החיל לא היה מסוגל למנוע את ההתקפה ללא התרעה מוקדמת".

גם טישלר עצמו נשמע אומר שלו "צה"ל היה מתעורר מוקדם יותר", חיל האוויר יכול היה למנוע, או לכל הפחות לצמצם משמעותית, את מתקפת חמאס. ובכל זאת, כרמ"א, טישלר לא זיהה מבעוד מועד את העובדה שהכוננות האווירית פשוט לא חזקה מספיק כדי להגן על גבולות המדינה. הוא לא הקים קול צעקה.

"קצין טוב יותר"

כישלון 7 באוקטובר כמעט לא פגם במסלול הקידום המרשים של טישלר בן ה־51. כרמ"ט, הוא היה האדריכל המרכזי (לצד תומר בר) של המערכה המזהירה שניהל חיל האוויר באיראן, ובשבוע הבא יועלה לדרגת אלוף, יחצה את המסדרון ויהפוך למפקד חיל האוויר ה־20.

"טישלר הוא קצין מושלם. זה אולי יכול להרגיז, אבל זו עובדה", פוסק בכיר לשעבר בחיל האוויר שמכיר אותו היטב. "הביקורת היחידה שהיתה לי עליו היא שהוא בעצם אף פעם לא נכשל. ב־7 באוקטובר הדבר הזה השתנה. אני חושב שהכישלון הזה יעשה אותו קצין טוב יותר".

המילה "מושלם" חוזרת על עצמה כשמשוחחים עם אנשים שמכירים את טישלר מקרוב. גם המילה "קונצנזוס". נדמה שאין אדם בחיל האוויר שלא חושב שטישלר הוא המועמד הראוי ביותר להחליף את תומר בר בתפקיד.

"לא היה מישהו אחר", אומר טייס ותיק. "שני המועמדים הנוספים לתפקיד היו ניר ברקן ואיל גרינבאום (שניהם תתי־אלופים שכיהנו בתפקיד הרמ"ט לפני טישלר; א"א), ושניהם רחוקים מהליגה של טישלר, לא מנהלים מבריקים ולא אנשי חזון. שניהם גם לא קודמו להיות אלופים במטה הכללי. נוצר מצב שבו טישלר היה המועמד היחיד הרלוונטי להיות מפקד חיל האוויר. לשמחתנו הרבה, הוא גם ממש מתאים".

מי שלא הסכים אוטומטית עם הקביעה הזו היה ישראל כ"ץ, שכשר הביטחון התמהמה באישור מינויו של טישלר למפקד חיל האוויר, בטענה כי מידת אחריותו למחדל 7 באוקטובר עומדת לו לרועץ ונבדקת בידי מבקר משרד הביטחון. החיל כולו, וגם טישלר עצמו, כססו ציפורניים בהמתנה להכרעתו של כ"ץ. כפי שאנחנו מפרסמים לראשונה, בשלב מסוים הרמטכ"ל אייל זמיר אמר לכ"ץ כי לא ידע לעבוד מול אף מפקד חיל האוויר אחר פרט לטישלר. לבסוף כ"ץ השתכנע וחתם.

לאחר עיכוב קל בשל מבצע שאגת הארי, טישלר ייכנס לתפקידו בתאריך סימבולי: בחיל האוויר, כשמישהו שואל אם הוא נשמע היטב בקשר, עונים לו "חמש חמש". טקס חילופי מפקדי חיל האוויר יתרחש ב־5 במאי.

לפתחו של טישלר מונחת עבודה רבה. במשך עשרות שנים נבנה חיל האוויר הישראלי כמעט אך ורק לצורך מטרה אחת - תקיפה באיראן. "עכשיו מימשנו את הייעוד שלנו", אומר קצין בכיר לשעבר בחיל, שהשתתף במלחמה כאיש מילואים. "כבר שנים כל מה שאנחנו מדברים עליו זה איך לנצח את איראן". כעת ייאלץ טישלר להכין את חיל האוויר לפסגה הבאה שלו. "להכניס לחיל האוויר משמעות חדשה", כפי שמנסח זאת אותו קצין.

מפקד חיל האוויר החדש יתמודד בדרך עם מחסור מטריד בכוח אדם, עם סימני שחיקה שיצרו כמעט שלוש שנות מלחמה, וגם עם מסקנות תחקירי 7 באוקטובר, שיטילו על החיל עומס רב לשנים הקרובות. רק לשם המחשה, תחקיר חיל האוויר על השבת השחורה כולל 143 מטלות שיש לבצע עד סוף 2026. "מבחינת החיל, השגרה החדשה עד קץ הימים היא בנייה של כשירות מבצעית למלחמה בהפתעה - 'מצב אפס' חדש, שבו יש יותר כוננויות בשדה ובמטה", אומר גורם שמכיר היטב את תחקירי חיל האוויר. "המצב הזה יטיל עומס כבד על אנשי הסדיר והמילואים".

אם יש משהו שעולה וחוזר בכל שיחה שערכנו עם גורמים בחיל האוויר בעבר ובהווה, זה תחושת העומס. "האנשים עייפים, יש לאות", מודה בכיר שהשתתף במלחמה. "במיוחד אחרי המבצעים באיראן, שהובילו לירידת מתח. האתגר הכי גדול של טישלר יהיה האנשים".

"סקרנות לא מוגבלת"

טישלר, נשוי ואב לשלושה, נולד בכרמיאל וגדל בכפר סבא. אביו, אמנון, הוא עורך דין ותיק המתמחה בנזיקין ובביטוח, שבגיל מבוגר החל לעסוק באמנות והפך לצייר מוכשר ולחבר האיגוד הבינלאומי לאמנות פלסטית. אמו, סילביה, היא מומחית בעלת שם לפלדנקרייז. השילוב הזה של דייקנות ויצירתיות מאפיין גם את בנם. הוא התגייס לקורס טיס ב־1993 ונמשח לגדולות מהרגע הראשון,

לאחר שהתגלה לא רק כטייס מצוין, אלא גם כמנהיג חברתי שהיה אהוב מאוד על חבריו. דוגמה אחת מני רבות לרושם שהותיר גם במפקדיו התקבלה לקראת סוף הקורס, כשהשתתף בתרגיל סולו מסוכן, שבמהלכו נדרש לנווט את מטוס הקרב שלו בגובה נמוך.

"בתרגיל הזה המדריך 'שומר' על החניך מאחור באמצעות מטוס אחר, כדי להזהיר אותו אם הוא מתקרב יותר מדי לקרקע", נזכר האלוף (מיל') עמיקם נורקין, לימים מפקד חיל האוויר ומי שהיה אז מדריכו ומפקדו של טישלר. "בתרגיל של טישלר, לקחתי איתי לטיסה כצ'ופר את הרס"ר המיתולוגי של בית הספר לטיסה, אריה בן גידה. אחרי שטישלר סיים את התרגיל, הוא טיפס חזרה לגובה והתיישב לי על הכנף. אמרתי לאריה: 'תסתכל ימינה, החניך הזה יהיה פעם מפקד חיל האוויר'".

הנבואה החלה להגשים את עצמה כמה שבועות מאוחר יותר, כשטישלר נבחר לחניך המצטיין של קורס הטיס שלו. ככזה, מי שענד לו את כנפי הטיסה היה ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, בכבודו ובעצמו. בתמונה המתעדת את המאורע קשה להתעלם מהדמיון בין שני הג'ינג'ים, עורם צרוב מעוצמת השמש שמכה במגרש המסדרים. חודשים בודדים מאוחר יותר רבין נרצח.

טישלר הוכשר כטייס F-16, ובתוך זמן קצר נשלח לצוות ההקמה של טייסת 69 המחודשת, "סיירת מטכ"ל" של חיל האוויר, שהחלה לקלוט אז את מטוסי ה־F-15I ("רעם") החדישים. זו היתה הבעת אמון גורפת בבחור הצעיר, שהצטרף לצוות המובחר ביותר אף שבקושי צבר ניסיון כטייס.

הקצין האמביציוזי המשיך לטוס ולהתקדם בשירות הקבע שלו, אך לא מצא את סיפוקו. בשנת 2002 יצא ללימודים אקדמיים, השלים תואר ראשון בהנדסה ביו־רפואית, ואז החליט לפרוש מצה"ל, למורת רוחם של מפקדיו. "הסקרנות של עומר לא מוגבלת רק למשימות הצבאיות", מסביר אחד מהם. "הוא רצה לראות וללמוד דברים חדשים, והוא היה צריך תקופה באזרחות. יש אנשים שצריכים את הסיבוב הזה בחוץ כדי להבין שהם במקום הנכון".

באזרחות עבד טישלר כמנהל שיווק ומכירות בחברת המכשור הרפואי "דובר מדיקל", ובמקביל התנסה בכמה פרויקטים חדשניים. אחד מהם היה סטראט־אפ שיזם אחד ממכריו בחיל האוויר, שעסק בבינה מלאכותית עוד הרבה לפני שהתחום היה פופולרי.

"באותה תקופה הרגשתי שאני מתחרה על הקשב שלו, כי רדפו אחריו מכל מיני מקומות", מספר אותו חבר, שהעדיף להישאר בעילום שם. "הבן־אדם הוא חיית עבודה משוגעת. הוא אלפיים אחוז בכל דבר שהוא עושה, והוא פועל בכמה חזיתות במקביל כל הזמן. איכשהו הצלחתי להדליק אותו על נישה מאוד ספציפית, פלטפורמה לאופטימיזציה של ציי רכבים באמצעות בינה מלאכותית, והוא הצטרף אלי. בדיעבד, הקדמנו את זמננו. הלכנו לשוק שלא היה מספיק בשל כדי להתעסק ב־AI, כי בהרבה מאוד רכבים אפילו לא היו עדיין מכשירי ג'י.פי.אס".

לימים, הרעיון שמאחורי הסטארט־אפ הבשיל ושגשג. "פניתי אז לטישלר ואמרתי לו 'מגיע לך קרדיט על הדבר הזה'", מספר השותף לשעבר. "אבל הוא כבר היה סגן מפקד טייסת ובמקום אחר לגמרי. אז הוא אמר 'עזוב, אחי, זה שלך'. הוא יצא גבר שחבל על הזמן".

מתן כהנא: "מעבר לזה שיש לו רמת טיסה מאוד גבוהה, טישלר הוא מענטש. אכפת לו מאנשים, אכפת לו מהחברים, אכפת לו מהטייסים בטייסת. הוא שילוב יוצא דופן, אפילו בחיל האוויר, של אישיות מדהימה, יכולות פיקוד מרשימות וטייס מעולה"

"חוויה מתסכלת"

התקופה של טישלר באזרחות היתה קצרה. לאחר שהשתתף כאיש מילואים במלחמת לבנון השנייה, ולאור הפצרות חוזרות ונשנות ממפקדיו בחיל האוויר, הוא חזר לשירות ומונה ישירות, ובאופן חריג, לסגן מפקד טייסת 105, שמפעילה מטוסי F-16D ("ברק"). כפי שאנו חושפים כעת, בתפקיד זה היה טישלר מוביל השמינייה, שסיפקה הגנה אווירית למטוסי ה־F-15 שתקפו בספטמבר 2007 את הכור הגרעיני בסוריה.

בהמשך מונה טישלר למפקד טייסת 140 בבסיס נבטים, שהפעילה אז מטוסי F-16 "נץ" מיושנים יותר ושנועדה בעיקר להכשרת טייסי קרב. מי שפיקד אז על הטייסת המקבילה בבסיס היה מתן כהנא, לימים שר וחבר כנסת. "להיות קולגה של טישלר היה חוויה די מתסכלת, כי היה ברור שהוא עושה הכל יותר טוב", נזכר כהנא בחיוך. "מעבר לזה שיש לו רמת טיסה מאוד גבוהה, טישלר הוא מענטש. אכפת לו מאנשים, אכפת לו מהחברים, אכפת לו מהטייסים בטייסת. הוא שילוב יוצא דופן, אפילו בחיל האוויר, של אישיות מדהימה, מפקד עם יכולות פיקוד מרשימות ביותר וטייס מעולה".

באחד הימים התקיימה בין הטייסות תחרות, שנועדה לבדוק כשירות בנושאים כמו הפצצות, קרבות אוויר וכו'. "אמרתי לעצמי: 'הפעם אנחנו מנצחים את טישלר'", משחזר כהנא. "השקענו בזה את הכל, וזו היתה הפעם הראשונה שבאמת ניצחנו. עומר לקח את ההפסד כל כך קשה, שבתחרות הבאה בין הטייסות הוא עשה הכל כדי לנצח". לטישלר לא הפריע שהתחרות הבאה נערכה במהלך מסיבת פורים, והיתה קשורה בהופעת תחפושות. "החבר'ה של טישלר עשו הופעה פסיכית, העיקר לנצח", אומר כהנא. "והם ניצחו".

על התחרותיות שטבועה בטישלר מעיד סיפור נוסף של כהנא: "הטייסות שלנו נועדו בעיקר להכשיר את הדור הבא של הטייסים", הוא מספר. "מי שסיים קורס טיס במגמת קרב היה מגיע אלינו לשנה של אימון מתקדם, ואז היו מחלקים אותם לטייסות המבצעיות השונות. הטייסות שלנו היו הכי מיושנות בחיל, ועל פניו, באופן טבעי היינו אמורים לקלוט את הטייסים הפחות מצטיינים. אבל עומר, כתפיסה, היה נלחם כדי לקבל לטייסת שלו את הכי טובים בכל קורס.

"ניסיתי להסביר לו שזה לא התפקיד שלנו להשאיר את הכי טובים בטייסות הנץ, אלא לחלק אותם באופן שהכי תורם לחיל האוויר. הוא אמר: 'הגישה שלי אחרת. שכל מפקד טייסת יגיע לדיון השיבוצים, יילחם הכי טוב שהוא יודע על האנשים הכי טובים, ומי שינצח - ינצח'".

האופי התחרותי של טישלר מודגש גם על ידי אנשים אחרים שעבדו איתו בחיל, שלעיתים קרובות מקשרים זאת לצבע השיער שלו. "הוא ג'ינג'י", אומר אחד מהם. "כלומר, מאוד ידידותי - עד שהוא מתעצבן. עד הרגע שבו התחרות מתחילה הוא החבר הכי טוב שלך, תוך כדי התחרות הוא הגדול שבאויביך, ודקה אחרי זה הוא שוב החבר הכי טוב שלך. הוא גם קונטרול פריק ברמות־על. היכולת שלו לשחרר קטנה, עם רמת ביצוע ודייקנות מעולה, לפעמים מוגזמת. גם אם אתה בא אליו עם תוכנית מבצעית מבריקה, הוא כבר ימצא איך צריך לשפר אותה".

"הוא מנהל מאוד מרשים, בקיא בפרטים ומכיר את היכולות ואת ההפעלה המבצעית של חיל האוויר", מצטרף טייס שנכח בכמה וכמה דיונים בהובלת טישלר. "יש לו יכולת מאוד נעימה לנהל שיחה. בוא נקווה שזה יישמר לו בתור מפקד חיל האוויר, ושהוא ישמר את העובדה שעל שולחנו של מפקד חיל האוויר אפשר לנהל דיון".

"מתוך רגישות אמיתית"

ב־2013 מונה טישלר למפקד טייסת 119, שמפעילה מטוסי "סופה" בבסיס רמון. אחד מהמהלכים הראשונים שלו בתפקיד היה להרים טלפון לכל המשפחות השכולות של הטייסת. אחת מהן היא משפחת איטקיס, שבנה, רס"ן עמיחי איטקיס ז"ל, נהרג שלוש שנים קודם לכן בתאונת אימונים מבצעית במכתש רמון, בעת שהיה סגן מפקד הטייסת.

"כבר מההתחלה היה ברור שיש פה משהו אחר", אומרת מיטל, אחותו של עמיחי. "אחד מהדברים הראשונים שטישלר עשה היה פשוט להגיע אלינו הביתה, לשבת ולדבר איתנו. כך הוא עשה גם עם משפחות שכולות אחרות. כבר שם אפשר היה לזהות את האנושיות, הרגישות והחום שלו".

בהמשך, בין טישלר למשפחת איטקיס נוצר קשר חברי, אפילו משפחתי. "אחת לשנה אנחנו נוסעים כל המשפחה למכתש רמון, וטישלר הצטרף אלינו עם אחד הילדים. ככה נוצר החיבור האישי",

מספרת מיטל. "הוא תמיד שומר איתנו על קשר, לא משנה כמה הוא עמוס, וזה נמשך עד היום, שנים אחרי שעזב את הטייסת. אני מרגישה שבמקרה שלו, הקשר איתנו לא מגיע מתוך חובה, אלא מתוך רגישות אמיתית. תמיד בהתכתבויות שלנו הוא מוסיף סלפי עם הילדים, או מהריצות עם הבן שלו בשבת בבוקר".

טישלר עוד הוסיף להתקדם בחיל האוויר, תוך שהוא מסמן וי על כל התפקידים החשובים בדרך לצמרת. ב־2017 מונה לתפקיד היוקרתי של מפקד בית הספר לטיסה, אך היתה זו קדנציה קצרה במיוחד: כשנורקין מונה למפקד חיל האוויר באותה שנה, הוא החליט לשלוח את חניכו לשעבר מיידית, לפני תום הקדנציה, למכללה לביטחון לאומי (מב"ל), כדי לבנות אותו לתפקידי הפיקוד הבאים בצמרת חיל האוויר. באותה תקופה סימנו את טישלר בחיל האוויר כאחד מ"נערי נורקין", מי שאמורים להוות את הדור הבא של בכירי החיל. לנורקין הכינוי הזה לא הפריע.

עם חזרתו משנת לימודים במב"ל, נורקין העניק לטישלר דרגות תא"ל ומינה אותו למפקד בסיס נבטים, שהחל אז לצבור מעמד כבסיס האסטרטגי, בה"א הידיעה, של חיל האוויר, לאחר שקלט את מטוסי ה־F-35, לצד מטוסי הביון והתדלוק, המהווים יחד את הזרוע הארוכה של החיל. יותר מכל מינוי אחר, זו היתה הצהרה לגבי עתידו של טישלר כמועמד מוביל לתפקיד הטייס מספר אחת.

לאחר ההתאוששות מהפתעת 7 באוקטובר, טישלר זינק בחזרה על רגליו ביחד עם חיל האוויר כולו. התקיפות שניהל החיל לאורך המלחמה בעזה, בלבנון, בתימן, בסוריה וכמובן באיראן (החיל תקף לראשונה גם בקטאר, הפעם ללא הצלחה) השיבו לו את ההילה כחיל האוויר הטוב ביותר במזרח התיכון. לאחר שיתוף הפעולה ההדוק עם האמריקנים במבצע שאגת הארי, יש הטוענים שחיל האוויר הישראלי הוכיח שהוא גם הטוב ביותר בעולם.

במהלך ההכנות למבצע עם כלביא ביוני 2025, היה זה טישלר שחיבר את אבני הבניין שנבנו בחיל האוויר לאורך שנים לכדי מכונה משומנת, שהוציאה לפועל מבצע מבריק להשגת עליונות אווירית ולתקיפה רחבת היקף במעגל שלישי. נוהל הקרב שריכז טישלר ידע להוציא מחיל האוויר את המיטב, גם תחת הדרישות הבלתי פוסקות שיצרה המלחמה המתמשכת בעזה ובלבנון. "מה שחיל האוויר עשה באיראן היה באמת מדהים", אומר איש צוות אוויר שהשתתף במבצע. "אלה דברים שראוי לזקוף לזכותו של טישלר, שבתור רמ"ט היה אחראי על בניין הכוח המהיר שנעשה לקראת המבצע".

"המלחמה הבשילה אותו"

בנובמבר 2025 סיים טישלר את תפקידו כרמ"ט, ובתוך זמן קצר מונה בידי הרמטכ"ל למתאם מטעם צה"ל מול הצבא האמריקני, לקראת מבצע שאגת הארי. טישלר טס עם זמיר לוושינגטון בימים שקדמו למבצע באיראן, ושותף בתדרוכים ובסנכרון ההדוק מול האמריקנים, ברמות הגבוהות והכמוסות ביותר. איש הקשר העיקרי שמולו עבד טישלר ישירות היה הגנרל דן קיין, ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב. טישלר תדרך את קיין באופן אישי, החל מהערכות המודיעין ועד להיערכות הכוחות בשטח, ויצר מולו קשר אינטימי שהוכיח עצמו לאורך המערכה המשולבת.

"המלחמה מאוד הבשילה את טישלר", אומר בכיר לשעבר בחיל האוויר. "אמנם הוא ג'ינג'י, אבל יש לו שיער לבן בגלל הניסיון שצבר בתקופה הזו".

אלוף (מיל') עמיקם נורקין: "לרכוש F-35 זה נחמד - אבל לעשות עם המטוס הזה את מה שאנחנו עושים, זה דבר שנשען על יכולות מאוד עמוקות. שנתיים חצי אנשים היו עסוקים במלחמה, הם צריכים רגע לנשום. טישלר יצטרך להחזיר את החיל ליסודות שלו"

"צריך לתת לטישלר קרדיט, כי הוא בעצם עשה את כל התפקידים הכי חשובים בשנים האחרונות שהובילו למלחמה באיראן", אומר ידידו כהנא. "כראש להק מבצעי אוויר הוא היה מהמתכננים של האופרציה, וכרמ"ט הוא בנה את הכוח לקראת המלחמה באיראן.

"אבל במבט לעתיד, חיל האוויר בנה במשך שנים יכולות ותרגולות לקראת המלחמה באיראן, ובעצם שמנו את רוב הקלפים על השולחן. עכשיו מתחילה תחרות למידה, שבה כל צד מתכונן לסיבוב הבא. הרי האיראנים לא יישבו בחיבוק ידיים. זה אומר שצריכים להתחיל לבנות את ה'אסים' שלנו לקראת הפעם הבאה. לשמחתי, עומר מאוד חכם ויצירתי. הוא יידע לעשות זאת".

בגלל 80 ק"ג

כיצד ינווט טייס הקרב על החבל המתוח שבין הכנת חיל האוויר לאתגרי העתיד, לבין המלחמה המתמשכת והמשימה המכבידה של הגנת הגבולות?

"קודם כל, טישלר יצטרך להחזיר את החיל לשגרות", מציע האלוף נורקין, שעמד בראש חיל האוויר עד שנת 2022. "מדובר בחיל של מצוינות בזכות השגרות הללו - איך עושים הדרכה, איך עושים אחזקה, איך מתכננים ואיך מלמדים. הדברים האלה נבנו לאורך שנים. לרכוש מטוס F-35 זה נחמד, אבל לעשות עם המטוס הזה את מה שאנחנו הישראלים עושים, זה דבר שנשען על יכולות מאוד עמוקות. השגרות האלה לא התקיימו בשנתיים וחצי האחרונות, כי האנשים היו עסוקים במלחמה. הכל זז הצידה, ובצדק. אנשים צריכים לחזור לשגרה, רגע לנשום. טישלר יצטרך להחזיר את החיל ליסודות שלו".

"טישלר הוא קצין מעולה, רואה למרחוק, בחירה מצוינת למפקד חיל האוויר", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, שהיה מפקד ההגנה האווירית ושנכנס לתפקיד זה במקביל לכניסתו של טישלר לתפקיד מפקד נבטים. בימים הראשונים שלהם בתפקיד, השניים הבינו שהבסיס, שעד אז לא זכה להגנה אווירית ייחודית, חייב לקבל חליפת הגנה ייעודית, שתגן עליו במקרה של מתקפה איראנית. ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה חמש שנים מאוחר יותר, במלחמה הנוכחית, כשנבטים הפך למוקד של ירי טילים בליסטיים.

לדברי כוכב, גם כעת טישלר צריך להסתכל לעבר העתיד, ולהתחיל להיערך אליו כבר עכשיו. "הייתי מציע לו לצאת לתוכנית 'חיל האוויר 2048'. שיעסוק בשאלה כיצד ייראה חיל האוויר בשנת ה־100 למדינה", הוא אומר. "מי שרוצה את ההגנה האווירית הבאה, שתחליף את קלע דוד ואת כיפת ברזל, צריך להתחיל לבנות אותה היום. מי שרוצה להתכונן למערכה מול טורקיה, או חלילה למהפכה במצרים, חייב לבנות את חיל האוויר בהתאם. ההצלחה הנוכחית של חיל האוויר נבנתה לאורך עשרות השנים האחרונות".

קרוב לוודאי שטישלר יצטרך גם לסגור מערכים ישנים, כמו אלו של מטוסי ה־F-16 מהדורות המוקדמים, ולפתוח ולהגדיל מערכים אחרים, כמו מסוקי קרב, מתדלקים, כטב"מים ועוד. בהיבט התקציבי ייתכן שימצא את עצמו במצוקה, לנוכח העובדה שהסכם ה־MOU עם ארה"ב, שהעניק לישראל מיליארדי דולרים לרכישת אמצעי לחימה, עומד להסתיים בעוד כשנה וחצי, ולא ברור אם יחודש. "יהיה מעניין לראות איך חיל האוויר מתאים את עצמו לעידן שבו הוא בלי דולר סיוע", אומר בכיר לשעבר בחיל.

לדברי האלוף נורקין, "חיל האוויר צריך להיות גם שחקן מרכזי במזרח התיכון שעומד להיבנות, באמצעות דיפלומטיה אווירית. אתה בונה פה גשרים שאחרי זה המדינה יכולה לצעוד עליהם, כדי להשיג אינטרסים ברמה הלאומית. גם אם נגיע להישגים מדיניים, הכוח האווירי צריך למצב את חיל האוויר ברמה האסטרטגית כמי שהוא חלק מהמזרח התיכון החדש, חלק מחזרת הלגיטימציה של ישראל למקום הנכון אל מול צבאות שהתרחקו מאיתנו".

אבל כאמור, האתגר המרכזי והמורכב ביותר שאיתו ייאלץ טישלר להתמודד הוא כוח האדם, או ליתר דיוק - היעדרו. "יש בצה"ל משבר גדול, ובחיל האוויר בפרט", אומר איש מילואים של החיל. "בדרך כלל מלחמות מחזירות אנשים לשירות קבע. המלחמה הזו עשתה את ההפך, משתי סיבות: הרבה אנשי צוות אוויר גילו שאם הם הולכים למילואים, הם יטוסו במלחמה ויקבלו על זה יותר כסף, וגם לא ייסחטו עד דק כמו הסדירים. עדיף לך מלחמה כאיש מילואים מאשר כסדיר. הדבר השני הוא שאנשים הולכים הביתה, כי לא כל כך נעים להיות חלק מארגון מוכה וחבוט, כזה שהפוליטיקאים מזלזלים במפקדיו, לפחות כלפי חוץ. טישלר עומד להתמודד עם משבר גדול בכוח אדם".

תא"ל (מיל') רן כוכב: "מי שרוצה את ההגנה האווירית הבאה, שתחליף את קלע דוד ואת כיפת ברזל, צריך להתחיל לבנות אותה היום. מי שרוצה להתכונן למערכה מול טורקיה, או חלילה למהפכה במצרים, חייב לבנות את חיל האוויר בהתאם"

המשבר הזה כבר החל להטריד בכירים בחיל האוויר, שבימים אלה מחפשים פתרונות יצירתיים. אחד מהאנשים שבכירי החיל התייעצו איתו בנוגע לסוגיית כוח האדם אמר השבוע: "האנשים יהיו אתגר אדיר לטישלר. אחרי מלחמת לבנון השנייה, בסך הכל 33 ימים מצחיקים שקראנו להם מלחמה, לא הצלחנו לגייס אנשים לתפקידי סגני מפקדי טייסות. לא היה לנו את ה־80 קילו לשים על תפקיד. פה היתה מלחמה ארוכה הרבה יותר. אנשים לא ראו את הילדים ואת המשפחות שלהם. אנשי צוות האוויר מעדיפים להגיע למלחמה הבאה כאנשי מילואים. אתגרי כוח האדם בצה"ל, ובחיל האוויר בפרט, מטורפים".

לדברי ד"ר אסף הלר, חוקר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב, האתגר האנושי יועצם בשל הבחירות ההולכות וקרבות, והסכנה בהידרדרות השיח בישראל לשאלות שעוסקות בסרבנות ובאי־התנדבות.

"אנשי חיל האוויר ידעו בעבר לצאת בצורה מאוד בולטת נגד תהליכים כמו המהפכה המשפטית, והחיכוך היה כזה שאילץ את תומר בר לחפש פתרון", אומר הלר. "בסוף, הוא הצליח לא לשבור את הכלים עם אנשיו ולא עם הנהגת המדינה. אבל אם ב־2023 היו דיונים על מה עתיד להיות - ב־2026 כבר עוברת חקיקה, ואנחנו נמצאים בתקופת בחירות. אני חושב שאנחנו לקראת סבב יותר קיצוני ממה שראינו, וזה יחייב את טישלר למצוא פתרונות חדשים".