בתחילת השבוע יצאה ישראל למבצע הטילים הנרחב ביותר בתולדותיה נגד איראן. מבצע "עם כלביא", שהחל בליל שישי האחרון, כלל תקיפות של מאות מטוסי חיל האוויר על מתקני הגרעין והטילים האיראניים. במכת הפתיחה חוסלו עשרות בכירי המשטר האיראני, בהם הרמטכ"ל מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ומדעני הגרעין הבכירים. אולם מאחורי המבצע הדרמטי חבוי סיפור של חודשי תכנון מואץ וחדשנות טכנולוגית שלא פורסם עד כה.
תיעוד מלב איראן: כלי טיס של חיל האוויר מזהה טילי נ״מ משוגרים לעברו - ומחסל תוך שניות את חוליית השיגור // דובר צה"ל
"פגיעות משמעותיות בעורף יכולות לקזז לא מעט מההישגים", אמרו בצה"ל על רקע ההישגים הנרחבים שידעה ישראל במערכה מול איראן - הישגי סיכול ממוקדים של בכירי משמרות המהפכה ופגיעות מדויקות במתקני גרעין.
הדאגה לעורף הייתה גם הדאגה המרכזית שליוותה את הצבא לאורך כל שלבי התכנון - האתגר להשיג עליונות מכרעת באיראן תוך הגנה מיטבית על החזית הפנימית.
בסוף אוקטובר, בשיא הלחימה מול חיזבאללה ועזה, התרחש מפנה מכריע בתכנון הצבאי הישראלי. אמ"ן נכנס לנוהל הקרב עם חיל האוויר, במעבר היסטורי מרעיון לפרקטיקה מבצעית. בעד הצוות המשותף עמדו יתרונות משמעותיים: היכולות הגנריות המתקדמות של חיל האוויר, זרוע ארוכה שמאפשרת הגעה למרחקים של אלפי קילומטרים, ויכולות מודיעיניות עמוקות בזירה האיראנית שהצטברו לאורך שנים.
מאחורי הקלעים של המערכה המודיענית נגד המשטר האיראני // דובר צה"ל
אולם לצד היתרונות, התגלו גם חסרונות מהותיים. תשתית ידע עמוקה, פרקטיקה ותוכן למלחמה קינטית - לא היו הרבה. במשך שנים התמקד התכנון הישראלי בפעולות חשאיות על אתרי הגרעין, כשפעולות חיל האוויר נועדו להשלים אותן, אך מעולם לא תוכננה מלחמה קינטית מלאה מול איראן.
המפתח למבצע: העליונות האווירית
בתחילת דרכו של התכנון המואץ, הגדירו אנשי הצבא את האתגר המרכזי במטאפורה פשוטה אך מדויקת: "אם המלחמה באיראן משולה למכונית, המפתחות של המכונית זו העליונות האווירית".
זה היה האתגר הגדול ביותר שעמד בפני הצבא - השאלה הקריטית אם יצליחו לפתח ולבסס עליונות אווירית מלאה ולפתוח "אוטוסטרדה בשמי איראן" כפי שהגדיר רה"מ נתניהו, מול מערכות ההגנה האיראניות המתקדמות. כי ללא עליונות אווירית, פשוט אין לצה"ל יכולת פעולה באיראן.
נוהל הקרב: סדנה אסטרטגית תוך כדי מלחמה
בנובמבר החל הגיבוש של נוהל הקרב האמיתי. במהלך תמרון פעיל בלבנון, נערכה סדנה אסטרטגית יוצאת דופן שנמשכה כ-10 שעות. המטרה: לשרטט את מרכזי הכובד של המלחמה ולקבוע את המאפשרים הנדרשים להגשמת התכלית.
שמונת מרכזי הכובד שזוהו:
- טק"ק - טיל קרקע-קרקע
- כטב"ם - כלי טיס בלתי מאויש
- טל"ש - טיל שיוט
- העליונות האווירית - התנאי הבסיסי לכל פעולה
- הגרעין - התוכנית הגרעינית האיראנית
- פו"ש - פיקוד ושליטה (מפקדות ולא רק אנשים)
- כלכלה איראנית
- שלטון ותעשיה צבאית
המסקנה המרכזית הייתה חד-משמעית: חייבים לפרוץ את העליונות האווירית תחילה, ורק לאחר מכן להתמודד עם מרכזי הכובד האחרים.
"חדר המוחות"
ברגע שהמסגרת האסטרטגית התבהרה, עבר הצבא לשלב הביצוע. "הייתה הרבה מוטיבציה ורוח קרב", כפי שתיאר בכיר בצה"ל. ההחלטה הייתה דרמטית: להקים צוות פריצת דרך מיוחד.
במפקדת 8200 הוקם מבנה מיוחד לצוות של 120 איש איכותיים, שרוכזו יחד בחדר אחד. הרציונל מאחורי המהלך היה: אם ישימו 120 אנשים איכותיים יחד במקום אחד, בסביבה שמעודדת שיתוף פעולה מיידי וחשיבה יצירתית, יוכלו להביא לפריצת דרך תוך כמה שבועות. והשאר, כפי שמגלה המבצע עצמו - הוא היסטוריה.
תיעוד מתקיפת משגר וטילים בכביש בין טהרן לקום// דובר צה"ל
המבצע שיצא מהתכנון הזה, "עם כלביא", הוכיח את עצמו כאחד המבצעים המוצלחים והמורכבים ביותר בתולדות צה"ל. לפי הנתונים הרשמיים, במבצע הותקפו 720 תשתיות צבאיות ו-170 מטרות ברחבי איראן, ובכללן מתקני הגרעין המרכזיים בנתנז ובאיספהאן.
המשבר שכמעט סיכל הכל - והפריצה
בליל שישי, כאשר עשרות מטוסי חיל האוויר החלו בתקיפות המסיביות במסגרת מבצע "עם כלביא", מעטים ידעו על המשבר הקשה שכמעט סיכל את כל התכנית. עד ינואר השנה, לאחר חודשי עבודה מואצת של 120 מומחים במפקדת 8200, הצבא הגיע למסקנה מטרידה: הם הולכים בנתיב רע ועלולים שלא להצליח.
בינואר 2025, לאחר שלושה חודשי עבודה אינטנסיבית, עמדו הצוותים במפקדת 8200 מול מציאות מתסכלת. עד ינואר לא הייתה פריצת דרך והתגבשה ההבנה שהולכים בנתיב רע, בדרך ללא להצליח.
הבעיה המרכזית התמקדה באתגר שהוגדר כבר בתחילת הדרך - השגת עליונות אווירית מול מערכות ההגנה האיראניות המתקדמות. הגישה הראשונית, שהתבססה על פתרונות קונבנציונליים, פשוט לא הצליחה לתת מענה למורכבות הטכנולוגית שעמדה מולה.
הפיצוח: שבעה פיתרונות למערכת אחת
ההכרה במשבר הובילה לשינוי דרמטי בגישה. הצוות התכנס פעם נוספת לסיבוב חדש, והפעם עם הבנה מעמיקה יותר של האתגר. הפיתרון לעליונות האווירית יצטרך להיות מורכב יותר.
העיקרון החדש שהונח היה מהפכני: על כל מערכת ההגנה האווירית יצטרכו למצוא 7-8 פיתרונות, ואז ללכד הכל לפיתרון אחד. במקום לחפש "כדור קסם" אחד לכל מערכת, החליטו לפתח ארסנל של פתרונות מקבילים שיפעלו בסינכרון.
הפריצה הגיעה בפברואר-מרץ 2025 עם שינוי בגישה שהניב תוצאות. ברגע שהפתרון הטכנולוגי התבהר, הבינו בצה"ל שאפשר לרכז את הצוותים השונים כדי שיבנו את בנק המטרות.
מעשרות לאלפי מטרות
אחד האתגרים המרכזיים שזוהה היה היקף בנק המטרות. נקודת האור הייתה שיש בסיס מודיעיני שאיתו אפשר לעבוד, ויש את חיל האוויר, אך בנק המטרות באיראן היה כמה עשרות מטרות בודדות שלא הספיקו למלחמה אמיתית. בצבא רצו אורך נשימה למלחמה גם אם תהיה ארוכה והפתרון היה בניית צוותים - כשכל צוות עסק בסוג אחר של מטרות. באמצעות צוותי לוחם של חיל האוויר ואמ"ן, ומרכז המטרות של אמ"ן, נבנתה התכנית המפורטת.
בשלב מסוים, בכירי צה"ל הרגישו בשלים מבחינה מבצעית. אך העיתוי נקבע על פי שלושה "שעונים" שתקתקו במקביל: שעון הגרעין, שעון הטילים ושעון קודס.
שעון הגרעין: בצבא הגיעו לנקודה בזמן שאם לא תנוצל, ישראל עלולה למצוא עצמה בתוך זמן לא ארוך הכי קרוב לפצצת גרעין באיראן. "יש נטייה לדבר על החומר המועשר אבל אם זה לא פוגש פצצה החומר לא שווה הרבה", הסביר בכיר בצה"ל.
שעון הטילים: למרות התקיפה הטובה שנעשתה באוקטובר על מערבלי הטק"ק (טילים קצרי קלע), גילו שקצב הייצור של טק"ק חזר פחות או יותר למצבו הקדום. החמור מכך: הבינו שבין יוני השנה לסוף השנה הזו אפשר להכפיל את הסד"כ האיראני בטק"ק.
שעון קודס: כוח קודס עשה הכל כדי להשלים את התכניות, להשמדת ישראל על ידי השלוחים. שעון הגרעין, הטילים והמזימות של קודס הביאו להחלטה שניתן וצריך לפעול.
התוצאות והמבט קדימה
המבצע עצמו הוכיח את התכנון המדויק. העליונות האווירית שהייתה האתגר הגדול והמדאיג ביותר - צה"ל הצליח לפגוע במרחבים באיראן שמאפשרים לטוס שם. למרות סיכונים רבים וחיכוך יומיומי.
משרדי תאגיד השידור האיראני עולים בלהבות אחרי התקיפה// רשתות ערביות
טק"ק - פגיעה אסטרטגית. איראן מחולקת ל-8 מרחבי טק"ק, 8 פיקודים. אמנם בתחילה המשחבה הייתה בנוהל הקרב שיתמודדו רק עם 3 הפיקודים ה"קרובים" לישראל, אך בפועל חיל האוויר מתמודד עכשיו עם הרבה יותר מזה. התוצאה: 35-40 אחוז מהמשגרים שלהם נגרע. "טיל זה דבר חשוב אבל אם אין איך לשגר אותו..", מסביר הבכיר.
הפגיעה בגרעין - שלוש משפחות מטרות. בגרעין שמו דגש על 3 קטגוריות שנכון להתכתב איתן: מדענים, מתקני העשרה ולא מעט מתקנים עיליים כמו משרדים, מפקדות וכו' שקשורות בגרעין. התוצאה על פי צה"ל: בזמן הקרוב ישראל תגיע למקסימום הביצוע שהוצב כמטרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו