אני זוכרת את הרגע הזה, שבו חיי התחלקו ליום שלפני הופעת הבכורה ב"גלגל המזל" וליום שאחרי.
איך המצב התהפך פתאום ממישהי שהיתה יכולה ללכת ברחוב בלי שאיש יידע מי היא לכזה שבו בכל רגע עצרו אותי.
מה שקרה אחרי אותו יום, באמצע שנות ה־90, שינה את חיי מן הקצה אל הקצה. למעשה, עד היום אני מרגישה את ההשפעה של "גלגל המזל" על חיי, כשאנשים עוצרים אותי ברחוב ומדברים איתי על הימים ההם.
כן, מדובר באנשים בגיל 35 מינימום, אבל מבחינתם, כנראה, אני עדיין אותה נערת גלגל שהייתי אז, בגיל 24.
אני לא חושבת שהתקופה ההיא יכולה לחזור. שעשועון בימי חיינו כבר לא יביא נתוני צפייה של 30 אחוזי רייטינג, ועוד שעשועון עם שאלות בשפה העברית שצריך לקנות בו אותיות אהו"י.
כן, מדובר באנשים בגיל 35 מינימום - אבל מבחינתם, כנראה, אני עדיין אותה נערת גלגל שהייתי אז, בגיל 24. אני, מצידי, לא חושבת שהתקופה הזו יכולה לחזור
לשמחתי, עדיין יש היום שעשועונים בטלוויזיה, אבל ההיסטריה ההיא, שבאה לצד תמימות של משהו חדש - שייכת לעידן אחר.
אני חושבת על כך שחילקנו מכונית חדשה במתנה, והמדינה כולה השתגעה מזה. איפה זה ואיפה סף הריגוש הנוכחי של תוכניות ריאליטי דוגמת "האח הגדול", "המירוץ למיליון" ו"הישרדות". היתה אז תמימות גם בפריים טיים של ערוץ 2, והיא נעלמה.
למעשה, היינו פורצי דרך. כל מה שאנחנו רואים כיום בטלוויזיה - התחיל בתקופה ההיא. קשת וארז טל עשו משהו שתפס מדינה שלמה והמציאו טלוויזיה חדשה.
מהזווית האישית שלי, לא הבנתי עד כמה הדבר הזה הוא אבן דרך בהתפתחות הטלוויזיה. הייתי צעירה, וכשהסוכן שלי התקשר אלי והציע לי לגשת לאודישן, שאלתי אותו אם זה מה שהוא חושב שאני שווה. אחר כך, כשהתקבלתי, למדתי ליהנות מזה בזמן אמת - ובעיקר לא לקחת את הדברים ברצינות.
באותה העת אמא שלי חלתה, ו"גלגל המזל" הפך למעשה לגלגל ההצלה של חיי. שעות הצילומים היו עבורי ניתוק מושלם.
הייתי מוקפת באנשים מתוקים בערוץ שהיה עדיין בחיתוליו, והשעשועון הצליח לרגש בשאלות מאוד פשוטות לפתרון. העניין הוא שלהופיע אז מול המצלמות בטלוויזיה היה דבר כל כך מרגש, שאנשים פשוט התבלבלו מול המסך והתקשו בתשובות.
אילו היו משחזרים את התוכנית הזאת כיום, בעשור השלישי של שנות האלפיים, היה נכלל בה, מבחינתי, הבדל אחד משמעותי: שיחפשו להם גבר שיסובב את האותיות וימחא כפיים אחרי שהוא עושה את זה. נער הגלגל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו