ארז (שם בדוי) מבקש שתקשיבו לו בלי שיפוטיות. זו לא בקשה טריוויאלית כשמדובר באדם שהונה משקיעים אירופאים בעשרות מיליוני יורו. לזכותו ייאמר שהוא מודה בעברו, שכנראה ימשיך לרדוף אותו כל חייו, כדמות מרכזית בתעשיית הסייבר־טריידינג - רשת של פלטפורמות מסחר מקוונות שהבטיחו רווחים מהירים בשוק ההון, ובחלק מהמקרים שימשו להונאת משקיעים; תעשייה מפוקפקת, שמדינת ישראל הפכה - שלא בטובתה - לאחד ממוקדיה המרכזיים בעולם.
"עשיתי טעות", הוא אומר. "שילמתי את חובי לחברה, ואני עדיין משלם עליה מחיר כבד. אם הייתי יכול, הייתי הולך לכל אדם שעובד בזה עכשיו, נותן לו סטירה ואומר לו לעוף משם, כי מה שקרה לי יכול לקרות לכל אחד - ואת מה שעברתי אני לא מאחל לאף אחד".
ארז מדבר על השנים הקשות שבהן ריצה עונש מאסר שנגזר עליו בעיר קטנה על גדות נהר הדנובה בגרמניה, ועל הטראומה שהתקופה הזאת צרבה בו. כמותו, בשנים האחרונות עוד ועוד ישראלים מצאו את עצמם עומדים לדין בבתי משפט אירופיים בגין מעורבותם בפלטפורמות מסחר מקוונות, שפעלו מול משקיעים בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה.
על פי הערכות גורמי אכיפה, אלפי ישראלים עבדו לאורך השנים במערך הגלובלי של הסייבר־טריידינג - תעשייה שנשענה על מוקדי מכירות, על פרסומות באינטרנט ועל פלטפורמות מסחר שנראו כמו זירות השקעה לגיטימיות. משקיעים פרטיים, רבים מהם אזרחים גרמנים, הפקידו לעיתים עשרות אלפי יורו מתוך אמונה שהם סוחרים במט"ח או במוצרים פיננסיים אחרים.
ניסיונות חקיקה ישראליים שנועדו להילחם בתופעה, ובראשם האיסור לשווק אופציות בינאריות - אחד המוצרים הפיננסיים העיקריים שמציעה התעשייה - לא חיסלו אותה לחלוטין, ובמקרים מסוימים דחפו אותה לגלגולים חדשים ומתוחכמים יותר. במקביל, רשויות האכיפה באירופה, ובראשן התביעה בגרמניה, הגבירו את המאבק בתופעה, לעיתים בשיתוף האינטרפול ורשויות נוספות.
בישראל מנהלים הגורמים הרלוונטיים שיתוף פעולה הדוק עם רשויות האכיפה באירופה, ובאישור שר המשפטים המדינה מסגירה יותר ויותר אזרחים ישראלים החשודים במעורבות בפרשות סייבר־טריידינג.
התיק של ארז - ישראלי שהורשע בגרמניה במסגרת פרשה הקשורה להונאת מסחר במטבע חוץ (מט"ח) - ממחיש היטב את התופעה. סיפורו משקף פרק אפל בתולדות ההייטק הישראלי: תעשייה שעטפה את עצמה בשפה של פינטק (טכנולוגיה פיננסית) ומשכה אליה צעירים מוכשרים שחיפשו דריסת רגל בעולם הסטארטאפים, ושיושבים כעת מאחורי סורג ובריח בבתי סוהר באירופה.
"אעזור לך להרוויח"
בעולם הפלילי אין ואקום. לכל מקום שבו נפתחת אפשרות לעשות כסף קל ולהפיל בפח אנשים תמימים או מוחלשים ייכנסו גורמים עברייניים וישלטו בו ביד רמה, וכשהרשויות ייכנסו לתמונה - בדרך כלל זה יהיה מאוחר מדי.
בעשור האחרון, המקום הזה הוא פלטפורמות מסחר מקוונות שמציגות את עצמן כאתרי השקעות לגיטימיים, בדרך כלל מתחום ה"פורקס" - שילוב של המילים Foreign Exchange (מסחר במטבע חוץ). מדובר בתחום שהוא למעשה הימור על ערך של מטבע מסוים מול מטבע אחר. למשל, על האפשרות שהיורו יעלה או שהדולר יירד. אם ההימור מוצלח, ההשקעה משתלמת והכסף נכנס לכיסו של המשקיע.
עד כאן, מדובר במסחר אמיתי בפורקס. בנקים, קרנות וגופים גדולים עושים את זה. בשנות האלפיים החלו להופיע ברשת פלטפורמות מסחר פרטיות שהציעו לאנשים לסחור בפורקס מהמחשב הביתי. השיטה פשוטה: פתח חשבון, הפקד כסף ותוכל לסחור במטבעות דרך האתר.
נשמע לגיטימי - ולעיתים זה באמת היה לגיטימי - אבל הרבה פעמים לא. איך נראית ההונאה? זה מתחיל בפרסומת ברשתות החברתיות: "השקע 250 דולר והתחל להרוויח מפורקס!". הסרטון נגיש, מבטיח, מזמין, והקורבן - נגיד, פנסיונר גרמני שנקרא לו האנס - משאיר את פרטיו. בשלב הבא מתקשר אליו "ברוקר", שהוא למעשה איש מכירות שיושב במוקד טלפוני. "אתה מוכשר מאוד", מחמיא לו האדם בצד השני של הקו, "אני אעזור לך להרוויח".
האנס אדם שקול, והוא לא יפקיד את כל חסכונותיו בלי להבין במה מדובר, אז הוא מפקיד סכום קטן. מפריח בלון ניסוי. 250 דולר, 1,000 דולר, 10,000 דולר, לפעמים יותר. ואז קורה הקסם: האזור האישי באתר מתמלא גרפים, רווחים, סכומים שעולים ועולים. האנס עדיין לא יודע זאת, אבל מדובר באחיזת עיניים. האתר מזויף, המסחר לא אמיתי, והכסף שלו כבר מזמן נמצא בחשבונות בלתי ניתנים לזיהוי של חברות קש במקלטי מס.
כשהאנס מבקש למשוך את הכסף, מתחילים תירוצים: צריך להוסיף מיסים, לשלם עמלה, להשקיע עוד סכום. וכך, פנסיונר קשיש שעבד כל חייו וחסך כסף מוצא את עצמו חסר כל, לאחר שהופשט מכל נכסיו, וגם ממה ששם בצד עבור צאצאיו.
עו"ד ד"ר פלוס: "התובע הראה לי, מתוך חומר הראיות, התכתבות של חברי הקבוצה בווטסאפ. היה כתוב שם 'זיינו את הנאצים', עם אמוג'יז של מחיאות כפיים ששלחו חברי הקבוצה הישראלים. הוא דפק על השולחן ואמר לי: 'על זה אני לא אוותר!'"
על פי ההערכות, בגרמניה בלבד נפלו אלפי אזרחים תמימים קורבן לעוקץ מהסוג הזה, לפני שרשויות האכיפה החלו להבין שלא מדובר במקרים בודדים. עד אז פעלה תעשייה מאורגנת היטב, חוצה מדינות, של הונאות השקעה מקוונות, שכללה מוקדי טלפנים, פלטפורמות מסחר ואתרי אינטרנט שנראו לגיטימיים לחלוטין ונעלמו בן־לילה.
כשהתבררו ממדי התופעה - הגרמנים, שרוב הקורבנות באו מקרבם, לקחו את המושכות על החקירה הבינלאומית והקימו מערך ייעודי לטיפול בתופעה. במשטרה הוקמו יחידות סייבר ופשיעה כלכלית, ובכמה מדינות פדרליות, וביניהן בוואריה, הוקמו צוותים בתוך הפרקליטות שמתמקדים בהונאות השקעה בינלאומיות.
אלפי תלונות החלו להצטבר, שיחות הוקלטו, וחוקרים החלו לאתר דפוסים: מכתובות IP ועד למוקדי מכירות אגרסיביים במדינות כמו גאורגיה, אוקראינה ובלארוס, שכונו Boiler Room (חדר רתיחה) על שם ה"הרתחה" האיטית שמפעילים הטלפנים על קורבנות כמו האנס, שמתחילים לחשוד כשכבר מאוחר מדי.
בתגובה, הרשויות בגרמניה ניהלו חקירה אגרסיבית לא פחות, והדרך מאנשי המכירות לראשי הפירמידה היתה קצרה, ועברה דרך חדרי חקירות והבטחות להקלות בתמורה לשיתוף פעולה. וכשהחוקרים טיפסו גבוה במעלה הפירמידה - הם הגיעו לישראל.
"אני לא חושב שזה משהו להתגאות בו, אבל כשאני מדבר עם מנהלי מחלקות פרקליטות במדינות זרות הם אומרים לי 'ניר, אתם פשוט מעצמה'", אומר עו"ד ניר יסלוביץ', מומחה למשפט בינלאומי ולייצוג ישראלים בתיקים פליליים בחו"ל. "זה כמו פטריות אחרי הגשם. אתה לא יכול לעצור את זה. מבחינת הגרמנים, זה לא משנה אם היית הטלפן או היזם - אתה היית חלק מהתעשייה. בלעדיך הארגון לא יכול היה לפעול. יש לך אחריות. אנחנו שם דבר בעולם בדבר הזה - ולאחרונה הגרמנים התחילו לתת גז בעניין של בקשות הסגרה של ישראלים".
"זאת התמכרות"
לא כל התיקים במעורבותם של ישראלים מגיעים לבתי המשפט בישראל. לדבריו של עו"ד יסלוביץ', "השיטה של הגרמנים היום היא לא לבקש להסגיר, אלא לחכות שהאדם יעשה טעות - יטוס, למשל. הרי הישראלים טסים הרבה. ואז, כשהוא מגיע למדינה מסוימת, מופיעה בפני בקר הגבולות Red Notice (התרעה אדומה) - והוא נעצר בידי האינטרפול".
ב־2017 ישראל חוקקה חוק שאוסר סחר באופציות בינאריות - בין שהזירה פונה ללקוחות בישראל ובין שהיא פונה ללקוחות בחו"ל. אחד מנימוקי החוק היה החשש שהתופעה "עלולה ללבות אנטישמיות". זמן קצר לאחר מכן, ב־2018, פרסם ה"גרדיאן" הבריטי תחקיר נרחב, שלפיו מאז 2010 הפכה ישראל למרכז עולמי של התעשייה, עם לפחות 100 חברות פעילות, אלפי עובדים ומוקדים בערים כמו פתח תקווה, רמת גן והרצליה, שמהם נעשו שיחות טלפון למקומות נידחים בגרמניה, בבריטניה, בצרפת ועוד.
אחרי האיסור, הרבה חברות ישראליות עברו להציע מוצרים אחרים, כמו קריפטו, אבל השיטה נשארה אותו הדבר. בשלב זה האינטרפול נכנס לתמונה, וחוקרים ותובעים אירופאים הגיעו במיוחד לישראל כדי לבצע חיקורי דין ולאסוף ראיות נגד הזאבים מגוש דן.
עורכת הדין ד"ר ליה פלוס, המייצגת ישראלים בתיקי הסגרה רבים, מספקת הצצה לעולמם של הלקוחות שלה: "זאת אוכלוסייה מאוד מגוונת", היא אומרת. "זה יכול להיות כוכב עבר בכדורגל, או איש ביטוח שיושב בבית מאחורי המקלדת. אנשים נורמטיביים לחלוטין, שעבדו שנים בעבודות רגילות, ואז טעמו את טעמו של הכסף הקל".
איך אנשים שאת מכנה "נורמטיביים" מגיעים לבצע עבירות חמורות כל כך?
"אנשים רגילים עובדים כל החיים כדי לגמור את החודש, ופה פתאום מגיעים סכומים אחרים לגמרי. בוכטות. אחרי שאתה מתרגל לזה, קשה מאוד לחזור אחורה. זאת התמכרות".
לדבריה, מאחורי הדרג הזוטר יחסית עומדת שכבה אחרת לגמרי. "מי שנמצאים בראש הפירמידה הזאת, שהיא מאוד מסועפת, עם זרועות תמנון בכמה מדינות, אלה אנשים שלא כדאי לזלזל בהם. אלה אנשים סופר־חכמים, עם מוח אנליטי. כשאני מדברת איתם, אני מרגישה שהם רואים גרפים ודיאגרמות מול העיניים. אם הם לא היו בוחרים בדרך הפשע, הם היו יכולים לנהל את הבנק של האיחוד האירופי".
השילוב הזה, בין אינטליגנציה גבוהה לתכונות אישיות מסוימות, מאפשר את קיומן של המערכות הללו. "כמו שכדי להיות פתיינית את צריכה להיות יפהפייה, וכדי להיות רוצח בדם קר צריך להיות נטול רגשות - כך גם מי שמבצע עבירות כאלה הוא אדם עם יכולות גבוהות, אבל גם עם תכונות שמאפשרת לו לחצות גבולות".
בישראל, היא אומרת, הסוף כמעט ידוע מראש. ישראל מסגירה את כל מי שהיא מתבקשת להסגיר. אין בקשת הסגרה שלא מתקבלת. "אני אומרת ללקוחות שלי בצורה הכי ברורה: 'אתה תוסגר'. זו לא שאלה של אם, אלא של מתי. מי שמגיע אלי צריך להבין שאני יכולה לקנות זמן, לנהל הליכים ולטרטר את המערכת במשך שנים - אבל בסוף זה שעון חול".
עו"ד פלוס כבר ראתה כמעט הכל במסדרונות בתי המשפט ברחבי גרמניה. "היה לי מקרה שבו טסתי לגרמניה לנהל משא ומתן רב־משתתפים עבור לקוח שלי", היא מספרת. "ישבתי בשולחן מול התובע ושאלתי אותו למה הוא לא מוותר. הוא התעצבן, קם על רגליו והאדים כולו. הוא הראה לי מתוך חומר הראיות התכתבות של חברי הקבוצה בווטסאפ. היה כתוב שם 'זיינו את הנאצים', עם אמוג'יז של מחיאות כפיים ששלחו חברי הקבוצה האחרים. הוא דפק על השולחן ואמר לי: 'על זה אני לא אוותר!'. זה תובע שהפך אחר כך להיות שופט".
"נגיע לכל העבריינים"
לרשויות בישראל מגיעות בקשות הסגרה ממדינות כמו נורבגיה, גרמניה, אוסטריה וצרפת. ה"תעשייה" בארה"ב ספגה מכה קשה כשלי אלבז, מנכ"לית חברת האופציות הבינאריות הישראלית "יוקום תקשורת", נידונה שם ל־22 שנות מאסר בגין הונאת משקיעים בהיקף של 148 מיליון דולר. במסגרת הפרשה הסגירה ישראל שישה ישראלים, וביניהם ארבעה שעבדו כטלפנים.
"עבירות כלכליות זה לא כמו עבירות של אלימות או רצח", מסביר גורם שמעורב בחקירות פשיעה בינלאומית. "בתיק רצח יש קורבן מדמם, יש אקדח מעשן. עבירות כלכליות, באופן אינהרנטי, הן נסיבתיות, מורכבות, בנויות טלאי על טלאי. כשנעשית פנייה ממדינה זרה, קודם כל המשטרה בוחנת את הראיות בתיק, ואם יש צורך בהשלמות חקירה, היא מבצעת. אם זה תיק לענישה, בוחנים את ההחלטה השיפוטית, אחר כך החוק מחייב קבלת הוראה משר המשפטים - ואז ההליך מגיע לבית המשפט".
עו"ד יסלוביץ': "זה לא משהו להתגאות בו, אבל מנהלי מחלקות פרקליטות במדינות זרות אומרים לי: 'ניר, אתם פשוט מעצמה'. אנחנו שם דבר בעולם בדבר הזה - ולאחרונה הגרמנים התחילו לתת גז בעניין של בקשות הסגרה של ישראלים"
אלא שגם שם לא מסתיים התהליך. "צריך לזכור שאלה עבירות שמניבות הרבה כסף, כל שיש להם הרבה אמצעים, והם מביאים עורכי דין מהשורה הראשונה שנלחמים בהסגרות - אבל אלה תיקים חזקים".
איך זה שיש כל כך הרבה תיקים כאלה?
"זה שילוב של זמינות, ידע ומרחק. אתה יכול לבצע עבירה פה, בישראל, ולהרגיש שאתה לא בהישג יד של החוק. אבל זה לא עובד. התיקים האלה יגיעו אלינו, ואנחנו נגיע לעבריינים, לא משנה איפה הם מסתתרים".
הנוסעים בטיסה המסחרית לגרמניה ב־28 באפריל 2025 לא נתנו דעתם לחבורת הגברים שעלתה לטיסה. שום דבר לא הסגיר את העובדה ששני הישראלים שבחבורה, פבל קוטלר ודוד בר־אל, עומדים בפני משפט בגרמניה על חלקם בפרשה מסועפת של סייבר־מרקטינג במיליוני יורו.
הסוהרים הגרמנים שליוו אותם, לאחר שקיבלו אותם לידיהם מאנשי חוליית האינטרפול של משטרת ישראל, היו לבושים בגדים אזרחיים, כדי לא למשוך תשומת לב בטיסה. על פי הרשויות בגרמניה, השניים השתתפו במיזם הונאה שפעל לאורך שנים נגד מאות לקוחות, באמצעות פלטפורמות מסחר שהתחזו ללגיטימיות ומוקדי טלפנים שפעלו מגאורגיה וממדינות נוספות. בסך הכל, הם גרפו מיליוני יורו.
בפרשה הוגשו שתי עתירות להסגרת חמישה מבוקשים לגרמניה, כדי שיעמדו שם לדין, וביניהם קוטלר ובר־אל, שהליכי המשפט בעניינים עדיין מתנהלים בגרמניה. גם משפטם של שני ישראלים נוספים, טימור רוחלין וטל אהרון, המואשמים בהונאת משקיעים בשווי של כ־8 מיליון יורו, עדיין מתנהל. על פי הגרמנים, רוחלין היה המוח שמאחורי העוקץ, ואהרון היה טלפן. הוא הספיק לעשות זאת במשך שלושה וחצי חודשים בלבד לפני שנעצר והוסגר על ידי ישראל בשנת 2023.
לאחרונה גם קבע בית המשפט שאבי כהן, תושב קיסריה בן 45, הוא בר־הסגרה לגרמניה, שם יעמוד לדין בגין חלקו לכאורה בהונאת פורקס שהתבצעה ממרכז מכירות טלפוני בקוסובו. הרשויות בגרמניה מייחסות לו מרמה בהיקף של 5 מיליון יורו. זאת, בזמן שמתנהלים בישראל לפחות עוד ארבעה תיקי הסגרה דומים.
"זו טרגדיה משפחתית"
בינתיים, ארז, שסיים לאחרונה לרצות את עונשו, מנסה להשתקם, לדבריו. "כל ניסיון שלי להסביר איך הגעתי למקום הזה יישמע כמו תירוץ", הוא אומר בכנות. "אני חושב שאנשים עושים את זה מכל מיני סיבות. חלק בשביל כסף, חלק בשביל ההישגיות, חלק בשביל האגו".
למה לדעתך דווקא ישראלים הפכו למזוהים עם הפשע הזה?
"זה שילוב של התרבות הישראלית, שמאוד דוחפת לעשייה, להישגים ולהצלחה, ושל העובדה שהישראלים הם מוכשרים ויש להם את היכולת להצליח. הדרייב הזה מביא אנשים מאוד אינטליגנטיים, מוצלחים, לעשות טעויות טיפשיות ומסוכנות. חוכמה היא לא ערובה לשום דבר, ולפעמים היא יכולה להיות מכשול אצל אדם".
האם בכלא הגרמני חטפת את סטירת הלחי שהיית צריך?
"סטירת לחי? זה יותר כמו פגיעה של רכבת. צריך להבין: בבתי הכלא בגרמניה אין הפרדה בין סוגי העבירה. זה אומר שאתה יכול לישון באותו תא עם פדופיל, או עם אדם שדקר את אשתו רק כי היא אמרה לו משהו לא במקום. ראיתי שם דברים, הכל מהכל. זה גם משהו שיוצר סדק נפשי אצל בן אדם.
"אלה מתקנים של 1,000 איש שהייתי בהם היהודי היחיד, ובטח הישראלי היחיד. אתה במדינה לא שלך, שפה זרה, מנטליות שונה, הכל - ואתה לא תייר, אתה בסיטואציה הכי קשה בחיים שלך. ואתה גם במדינה שאין לה היסטוריה של דאגת יתר לעם שלנו.
"חשוב להבין שרוב האנשים בכלא בגרמניה הם בכלל לא גרמנים. יש כמויות מטורפות של טורקים, עיראקים, אפגנים, פלסטינים, סורים, לבנונים, מרוקאים ואלג'יראים. אני לא מאחל את זה לאף אחד. כל התקופה הזאת היתה סיוט, מהלילה הראשון עד האחרון".
על מה אתה הכי מתחרט?
"תראי, זה לא רק שינה את החיים שלי - זה שינה את החיים של כל המשפחה שלי. אמא שלי איבדה בן לכמה שנים. מה שהיא עברה כואב לי יותר ממה שעבר עלי. זו לא טרגדיה אישית - זו טרגדיה משפחתית".
אלה לא דברים שחשבת עליהם בזמן אמת?
"ברור שלא. זו חוכמה שבדיעבד. אם היה לי שבריר של ידיעה שככה הסיפור שלי עומד להתגלגל - ברור שהייתי עוזב הכל בשביל המשפחה שלי".
אתה מדבר הרבה על המחיר שאתה וקרוביך שלימתם. מה לגבי המחיר ששילמו הקורבנות?
"ברור, זה חלק מהכאב ומהחרטה, שנובעים גם מזה שלא הייתי נאמן לעצמי. זה נוגד את כל העקרונות שחונכתי עליהם. אני בסך הכל אדם נורמטיבי. הישראלי הממוצע".
