יש רגע אחד, שנייה מדויקת שחוזרת אצל כל מי שנפלו להונאת קריפטו. בדרך כלל הרגע הזה מלווה בצליל של סמס, אימייל או שיחה נכנסת. מייד לאחר מכן, החיים משתנים לנצח. הפנייה, שלפני רגע נראתה תמימה, הופכת לצינור יניקה מתוחכם של כסף, של נתונים - ולעיתים של חיים שלמים.
שוק שחור של זיופי AI: כך מזמינים הונאות קריפטו ופיננסים תמורת מאות דולרים // צילום: Envato
במקרים רבים, זה מתחיל בפנייה על רקע "רומנטי". "יש תקופות שבהן פתאום טינדר מוצף בפרופילים של נשים אסיאתיות", פותח יפתח רותם, מייסד־שותף בחברת הסייבר Cyvore, צוהר לעולם האפל של הונאות הקריפטו. "כולן מאומתות עם וי כחול, כולן נראות קרובות אליך, כולן לכאורה פה בישראל. אתה מתחיל להתכתב, אמנם באנגלית, וזה נחמד, זה מרגיש תמים, ומהר מאוד היא מתחילה עם הסיפור על דוד שהיא עושה איתו כסף מקריפטו. 'אם זה מעניין אותך, אני יכולה לחבר אותך אליו'. זה תמיד מגיע לשם".
רותם מכיר את הרגע הזה היטב. לא כי הוא נפל, להפך - הוא אחד מהאנשים שקשה מאוד לעבוד עליהם. ועדיין, גם הוא מוצא את עצמו מדי פעם יושב מול הטלפון ותוהה אם מאחורי הפרופיל המאומת ביישומון ההיכרויות התמים בכל זאת עומדת מישהי אמיתית. "זה פתטי", הוא אומר, "אנשים נופלים בזה על ימין ועל שמאל. מאות פרופילים, אותן תמונות, שמות שונים, כולם מאומתים, והרבה מהם בכלל לא מופעלים בידי בני אדם. בינה מלאכותית מנהלת איתך שיחה. זה קל".
ואם לא די בכאב הלב שמייצרת הונאה מסוג כזה, היא גם זכתה לכינוי הציורי Pig Butchering - "שחיטת חזיר", מונח שמגיע מסין, שם נולדה השיטה: לפני ששוחטים חזיר, נהוג לפטם אותו, להשקיע בו ולטפח אותו, כדי שברגע השחיטה הרווח יהיה גדול יותר. כלומר, ההונאה לא מבוססת על טריק רגעי, אלא על יצירת קשר "אמיתי וחם" עם הקורבן. הנוכל מזין אותו באהבה ובתקווה - ואז שוחט אותו כלכלית. וככל שהכסף שלנו יותר וירטואלי ואנונימי, ככה קל יותר לשחוט אותנו.
בחודשים האחרונים הצטברו במשטרת ישראל עשרות תלונות על פשיעות קריפטו - מהונאות רומנטיות ועד לגניבות מתוחכמות של מיליוני דולרים. מאחורי חלק מהתיקים עומדים עבריינים מקומיים, אחרים מנוהלים מחו"ל, ורובם נשענים על אותה חולשה אנושית - האמון. ובישראל 2025 לא קשה למצוא קורבנות. על פי רותם, "יש קבוצות בפייסבוק שמתמקדות באלמנים, באלמנות ובנכי צה"ל - אנשים שעברו משהו בחיים.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו: "אם מישהו מתקשר אליכם בשם זירת מסחר כלשהי, מדבר במבטא בריטי מושלם ושולח 'קוד אימות' - אתם מנתקים את השיחה, נכנסים בעצמכם לאתר הרשמי ומוודאים שם שאכן פנו אליכם"
הרבה יותר קל לנצל אותם. הם מחפשים קשר ותמיכה, ואז אפשר לשכנע אותם יחסית בקלות להעביר כספים, לפעמים עשרות אלפי שקלים, למישהו שמעולם לא פגשו".
יצאנו לבדוק כיצד פועלים ארגוני הפשיעה החדשים במרחב הווירטואלי, מיהם הישראלים שנופלים בהונאות האלה, כיצד אפשר להיזהר מפניהן, מה עושה (או לא עושה) המשטרה בעניין, ואם ניתן בכלל לסמוך על ארנק דיגיטלי. הסיפורים ששמענו והתשובות שקיבלנו לא ממש מרגיעים, בלשון המעטה.
"המשפחה שלך תיפגע"
זה היה נראה כמו בוקר שגרתי בדירה משפחתית בהרצליה. זוג ושתי בנות. ב־8:10 פתח אב המשפחה, גיא (שם בדוי), את הדלת, ושני גברים במסכות שחורות הסתערו עליו. בעיטה חזקה בחזה, דחיפה לאחור, והוא נהדף לתוך הדירה. אחריהם נכנס לדירה אדם שלישי, ולפני שגיא הבין מה קורה הוא נגרר לממ"ד והושב על הרצפה עם הפנים לקיר, וידיו נקשרו מאחורי גבו באמצעות כבל שמצאו האורחים הלא קרואים. גיא ההמום ניסה להרים את הראש. "אם תסתכל עלינו, נדקור אותך", הוא שמע קול מאיים, ומייד אחריו חש חבטה, ואז עוד אחת. השודדים היכו אותו בבעיטות ובאגרופים ללא רחמים.
בשלב מסוים אחד מהם התקרב אליו ונקב בשמו. זה היה הרגע שבו הפחד השתלט עליו: הם יודעים מי הוא. הם יודעים עליו הרבה יותר ממה שהוא חשב. ואז אחד מהם אמר משפט שאף אחד לא רוצה לשמוע בבית שלו: "באנו לקחת כסף. אנחנו ממשפחת קראג'ה". "איזה כסף?", שאל גיא בפליאה. מה לו ולמשפחת הפשע קראג'ה? חשב לעצמו. הוא שמע צעדים מתרחקים, מגירות נפתחות ונטרקות, ואז צעדים ששבים ומתקרבים. לפתע הרגיש מתכת קרה נצמדת לצווארו.
השודדים דרשו מגיא באיומי סכין להעביר להם 500 ביטקוין, בשווי של יותר מ־55 מיליון דולר. גיא ניסה לומר שאין לו. בתגובה, הם המשיכו להכות אותו, התפרצו לחדרים והפכו את תכולתם בחיפוש אחר הארנק הדיגיטלי. במקביל, גיא שמע את אחד הפולשים אומר לו במבטא ערבי כבד: "תן לי להוציא אותך מהאירוע הזה בחיים. תעביר את מה שאתה חייב ואני אדאג שלא יהרגו אותך, אבל אם לא תשתף פעולה אני לא אוכל לעצור את החבר'ה. עכשיו תפתח את 'אקסודוס'".
גיא הבין שאין לו ברירה. הוא נכנע, פתח את המחשב הנייד והעלה את יישומון "אקסודוס", הארנק הדיגיטלי שבו שמר את המטבעות. הם דרשו את קוד ההעברה. כשהיסס, הם איימו עליו: "אם לא תמסור את הקוד - נדקור ונהרוג אותך". הוא מסר את הקוד ברעד, והם התחילו להעביר מטבעות מארנקו הדיגיטלי לארנק הדיגיטלי שברשותם - אבל האירוע מורט העצבים לא הסתיים כאן, כי השודדים קיבלו שיחת טלפון שבעקבותיה הפכו אלימים יותר. "הכסף לא עבר!", הטיח בגיא אחד מהם. הפעם זה עלה לו בדקירה בכל רגל.
השודדים העבירו מארנקו של גיא לארנקם כ־547 אלף דולר בביטקוין, ועוד כ־42 אלף דולר ב־USDT (מטבע דיגיטלי צמוד־דולר). על הדרך, הם הסירו מידו שעון רולקס בשווי 189,800 שקלים. לפני שיצאו, הם דרשו ממנו להעביר להם מטבעות נוספים כשייצרו עימו קשר, ואיימו: "אם תפנה למשטרה, המשפחה שלך תיפגע". רק אחרי שעה ועשר דקות של סיוט הם עזבו את הבית.
גיא נשאר קשור על הרצפה, דם נוטף מהשוק ומהברך שלו, לבד בבית שעד לפני רגע היה המקום הכי בטוח בעולם. אחרי שנעלמו, השודדים המשיכו להעביר את הכספים בין ארנקים שונים ולזירות מסחר בחו"ל, כדי להסתיר עקבות. גיא כבר חשב שהסיוט מאחוריו - אלא שאז הטלפון צלצל שוב. על הקו היה אותו קול מוכר מהאירוע האלים, והפעם הוא דרש את קוד ארנק ה"טרזור". גיא ניסה להסביר שהארנק ריק, שאין שם כלום, אבל בצד השני של הקו לא חיפשו הסברים, אלא הציבו אולטימטום: 24 שעות להעביר מטבעות נוספים. ואז הגיע איום שהקפיא את דמו: "לאיפה שהעברת את האישה והילדים - אנחנו מגיעים. גיא, תבין, אנחנו לא עוזבים אותך".
סחיטת חזיר
יום למחרת כבר עצרה משטרת ישראל את מוראד מחאג'נה, תושב יפו בן 46, ולפני כחודשיים הוגש נגדו כתב אישום חמור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. את שותפיו לפשע המשטרה לא הצליחה לאתר עד היום, אבל זה לא אומר שהיא לא משקיעה מאמצים בניסיון למגר את התופעה המתרחבת. ביחידת הסייבר הארצית, להב 433, לומדים לזהות עבריינים שאין להם שם, אלא רק כתובת בלוקצ'יין. מולם ניצבים פושעים שהולכים ומשתכללים בקצב מסחרר, משתמשים בבינה מלאכותית ויודעים שהסיכוי להיתפס קטן. במרוץ הזה, נדמה שהעוקצים תמיד נמצאים צעד אחד קדימה.
"אנחנו בעצם מנתחי קריפטו", מסבירה רפ"ק שמרית רייס, ראשת מחלק ברק ביחידה, שעוקבת אחרי הכסף. "אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור בניתוח ארנקים קריפטוגרפיים ופרימה של זהויות - מי עומד מאחורי ארנק קריפטוגרפי? מי המשתמש?"
לא מדובר בשאלה טכנית בלבד. ניתוח ארנקים קריפטוגרפיים הוא כלי מודיעיני של ממש. "אנחנו עובדים על שני צירים מרכזיים", ממשיכה רפ"ק רייס. "האחד הוא פשיעה חמורה וארגוני פשיעה, והשני קשור בתחום הביטחוני של מימון טרור. ארגוני פשיעה עובדים על זה חזק. אנחנו רואים פעילות מאוד גדולה של ארגוני פשיעה בעולם הקריפטוגרפי".
לצד ארגוני פשיעה, היא מצביעה על תופעה נוספת שפוגעת באזרחים רגילים - סחר לא חוקי בקריפטו במדיה החברתית. "אנשים מסתכלים על הריבית הגבוהה ונופלים למלכודת. ברגע שהם מחליטים לסחור בקריפטו עם אנשים שהם לא מכירים, הם נכנסים למצב של סכנה אמיתית. בישראל יש רק חמש חברות שמותר להן לסחור בקריפטו. כל מה שאפשר לראות בטלגרם או בפרופילים מפוברקים באינסטגרם זה לא חוקי, וגם מסוכן".
גיא שמע את אחד הפולשים אומר לו במבטא ערבי כבד: "תן לי להוציא אותך מזה בחיים. תעביר לי עכשיו את מה שאתה חייב, ואני אדאג שלא יהרגו אותך, אבל אם לא תשתף איתי פעולה אני כבר לא אוכל לעצור את זה. עכשיו תפתח את 'אקסודוס'"
רפ"ק רייס מונה כמה מהונאות הקריפטו הנפוצות. הראשונה היא הנוכלות הפשוטה והישנה, שבה "לא בטוח שבאמת מי שעומד מאחורי המשתמש שמציע לך עסקה מביא כסף בתמורה", לדבריה. השנייה היא פישינג: "ברגע שאנשים יודעים שיש לך ארנק דיגיטלי, הם יכולים לשלוח לך הודעה שמתחזה לזירת מסחר, לבקש גישה לחשבון, ואז להשתלט לך על הכל".
פורמט נוסף של הונאה הוא מה שנקרא "הנדסה חברתית": "אנשים מקבלים שיחות מטעם זירת מסחר פיקטיבית, שבהן מבקשים מהם הרשאות או סיסמאות, ואז פשוט גונבים להם את הכסף", מסבירה רפ"ק רייס. "לכן חשוב לסחור רק במקום שמוכר על פי חוק".
שחיטת חזיר? במשטרה קוראים לסחיטה מינית שמסתיימת בהעברה קריפטוגרפית גם בשם אחר - "סקסטורשן" (שילוב של המילים סקס ו־extortion, סחיטה). "אנחנו מבקשים מהציבור לא לשלם", אומרת רייס. "ברגע שאתה משלם, אתה חשוף להמשך הסחטנות. מומלץ להתייעץ עם בן משפחה לפני שמעבירים כסף, ולשאול כמה שיותר שאלות. ידע זה כוח".
רייס מציינת גם את "העוקץ הרוסי" - שיטת מרמה מוכרת ברחבי העולם. "זו תופעה שאנחנו מכירים היטב, שמופנית בעיקר נגד דוברי רוסית, הרבה פעמים קשישים, שמאמינים שנציג של רשות אכיפה מתקשר אליהם. מראים להם תמונה של שוטר ומבקשים מהם להעביר כסף לקריפטו. קשה מאוד לשקם את האמון שלהם אחרי זה".
המשטרה בכלל ערוכה לטפל באירועים בינלאומיים בסדר גודל כזה?
"כן. גם למחוזות יש היום יכולת לנתח את האירועים האלה, אבל אנחנו צריכים את האזרחים, שידווחו, שיתעדו, שלא ימחקו את מה שקרה מרוב בושה. אנשים מתביישים, חושבים שהם טיפשים שנפלו - אבל הם לא לבד, יש עוד הרבה קורבנות, וכדי להבין את היקף התופעה אנחנו חייבים דיווח".
גם אם הסיכוי להחזיר את הכסף נמוך, המשטרה, לדברי רייס, מנסה לפעול: "כשאנחנו מזהים תיק שצובר תאוצה, עם היקפים גדולים, אנחנו מעלים אותו ליחידות ארציות - אבל זה יכול לקרות רק אם יש תלונות".
למעשה, הקריפטו הפך למערכת העברת כספים שעוקפת את הרגולציה - בדיוק מה שפושעים זקוקים לו. "לעבריין שמייצר כסף בדרכים לא חוקיות יש שתי אפשרויות: להלבין את הכסף ולהפקיד בבנק, מה שלא באמת אפשרי מבלי שישאלו מאיפה הכסף, או להחזיק מזומן מתחת לבלטות, שזה מסוכן, כי יכולים לשדוד אותו, והמשטרה יכולה לתפוס. הקריפטו מאפשר לו להחזיק כסף לא חוקי בלי לעבור דרך הרגולטור".
"אני בהיי-טק. איך לא זיהיתי?"
ביום שני השבוע התקיימה בוועדת הכלכלה של הכנסת ישיבה בנושא הרגולציה של המסחר במטבעות הדיגיטליים. ח"כ אבי מעוז (נעם), שיזם את הדיון בנושא, אמר שישראל מפגרת שנות דור אחרי מה שקורה בעולם. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) ציין שאין שחקן מרכזי שמוביל את הטיפול באירוע, ושהבנקים מתנהלים במדיניות של אפס סיכון. נציג איגוד הבנקים טיבי רבינוביץ דחה את הטענה, והאשים את המדינה בכך שהיא מצפה מהבנקים להיות שומרי סף בנושא הלבנת הון, מימון טרור וניכוי מס. ח"כ אביגדור ליברמן סיכם את הנושא וביקש לשוב לדון בטיוטת הרגולציה החדשה של בנק ישראל.
אבל את מיכאל (שם בדוי) זה לא מעניין. הוא בן 64, גרוש, לא מאמין שזה קרה לו, ועוד יותר לא מאמין שיקבל את כספו בחזרה. "אני איש היי-טק. בטוח שאדע לזהות הונאה, אבל כנראה באמת הסנדלר הולך יחף", הוא אומר.
זה התחיל בהודעה שקיבל לפני שנה. "יום אחד קיבלתי סמס ממישהי שהציגה את עצמה בשם לין, אישה ממוצא סיני שגרה בלונדון. היא שלחה לי תמונות והודעות, ולא הפסיקה. בכל בוקר 'בוקר טוב', ובערב עשר הודעות לפני שהיא הולכת לישון. מפה לשם, זה התפתח".
בהמשך הגיעו גם שיחות - כולל, לדבריו, שיחת וידאו קצרה (שהתבררה כפייק). בתור איש הייטק, מיכאל ניסה לאמת את זהותה של המחזרת שלו. "ניסיתי לבדוק ב־AI אם התמונות שהיא שלחה לי מופצות ברשת. כל תמונה אפשר לסרוק היום. לא הצלחתי לגלות כלום, אז המשכתי. זרמתי. כשאמרתי לה שאני משקיע בשוק ההון, זה מה שהפיל אותי. ברגע שהיא שמעה את זה, היא כנראה שמה עלי מלכודת".
שחיטת חזיר, סקסטורשן, לא משנה איך תקראו לזה - מיכאל היה לכוד. "היא אמרה לי 'אם אתה כבר משקיע, יש לי הצעה יותר מעניינת', וסיפרה על אפליקציה שמתחברת לארנק דיגיטלי, שבה אפשר לקנות מטבעות קריפטו ולקבל עליהם תשואה. שאלתי מה ההיגיון, והיא הסבירה שזה עובד כמו הלוואה. מפתחי קריפטו משתמשים בכסף, ואני מקבל בתמורה ריבית של 5%-1% ביום".
רפ"ק שמרית רייס: "יש היום יכולת לנתח את האירועים האלה, אבל אנחנו צריכים את האזרחים, שידווחו, שיתעדו, שלא ימחקו את זה מרוב בושה. אנשים מתביישים, חושבים שהם טיפשים שנפלו, אבל הם לא לבד. יש עוד הרבה קורבנות בתחום הזה"
זה לא נשמע לך טוב מכדי להיות אמיתי?
"כן, חשבתי על זה. לכן התחלתי בקטן, 100 דולר. מה יכול להיות? ראיתי שבכל יום אני מקבל בערך דולר, ואז אמרתי לעצמי 'בוא נבדוק אם אפשר למשוך את הכסף'. היא אפשרה לי, אז מבחינתי המעגל נסגר. גם יש ריבית וגם אפשר למשוך, אז אפשר להשקיע. השקעתי 6,500 דולר".
אתה יודע שזאת קלאסיקה, כן? שיתפת את הסביבה שלך בסיפור?
"כן. יש לי חבר שהיה לידי רגע לפני שהעברתי 20 אלף, והוא אמר לי 'זאת הונאה, אתה לא עושה את זה'. אחרי שזה קרה לי הבנתי שזה קורה הרבה, גם לאנשים חכמים ומנוסים. העיניים והמוח שלך איפשהו נכבים, ואתה לא רואה שהופכים אותך". כאן עוברת ההונאה משלב הפיטום לשלב השחיטה. הנוכלים "מקפיאים" את החשבון, וטוענים שצריך לבצע פעולה כדי "לשחרר" את הכספים - פעולה שתמיד דורשת הפקדה נוספת, עמלות, מיסים. בקיצור - עוד כסף.
במקרה של מיכאל, "היתרה שלי בארנק הדיגיטלי (שמיכאל לא ידע עדיין שהוא מזויף; מ"ש) עמדה על 30 אלף דולר. ואז היא אמרה לי שכדי לשחרר את הכסף, אני צריך להפקיד 50 אלף דולר כדי להגיע למעמד של VIP. אמרתי לה 'אני מרוויח 7,500 ביום, תלווי לי 20 אלף ואני אחזיר בתוך יומיים'. היא הסכימה". מיכאל הפקיד את הכסף, וברגע שהחשבון עמד על 50 אלף דולר - הנוכלים משכו את הכסף. "בתוך עשר דקות ראיתי מול העיניים שלי את החשבון מתאפס. הבנתי שנעקצתי. פניתי למשטרת ישראל ולאינטרפול, מסרתי את כל ההתכתבויות והתמונות, אפילו נתתי את מספר הטלפון של הגנב! אמרתי להם שהוא עדיין עונה ושאפשר לדבר איתו".
ובכל זאת, במשטרת מחוז תל אביב החליטו לסגור את התיק מחוסר ראיות, וגם מהאינטרפול הוא לא שמע - אבל זה לא גרם לו להרים ידיים. "היום אני רואה בארנק הדיגיטלי של הגנב את הכסף שלי, אבל אין לי דרך להשיב אותו. אני לא אופטימי שאראה את הכסף. אני מעריך את הסיכויים ב־50:50".
פשע אנונימי
העוקצים האישיים, כמו אלה שחוו על בשרם מיכאל וגיא, הם רק חלק קטן מהתמונה. בשבוע שעבר הגיעה לשיאה אחת מפרשות הונאת הקריפטו הגדולות בישראל: לאחרונה הוגש לביהמ"ש המחוזי כתב אישום נגד האחים אייל וערן שדה וגיסם ארז פישלר, שלכאורה ניהלו עוקץ מתוחכם ומתמשך. כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד דיוויד סיט מפרקליטות מחוז תל אביב, מייחס להם עבירות בסכום של כ־20 מיליון שקלים.
קחו, למשל, את סיפורו של אורתודונט מהרצליה שטיפל בערן שדה ובבני משפחתו. על פי כתב האישום, מרגע שנודע לכאורה שברשותו של הרופא נמצאים מטבעות אתריום רבים, הם סימנו אותו כמטרה. הנאשמים התחילו בבנייה של אמון - אלמנט קריטי במקרי הונאה מסוג זה. זה כלל מפגשים בבתי קפה בתל אביב ובהרצליה, שיחות טלפון והודעות ווטסאפ עמוסות בהבטחות. הם הציגו חברה שבבעלותם, לכאורה בעלת רישיון בתחום המטבעות הדיגיטליים, אלא שבפועל הרישיון שלה פג עוד ב־2006.
ואז הגיעה ההצעה: להשקיע את מטבעות האתריום של בני המשפחה בפרויקט קריפטו ענק שרשת טלגרם היתה אמורה להשיק, כביכול. פישלר סיפר שיש לו "קשר מיוחד" בטלגרם העולמית, ואפשרות לרכוש "בתנאים מועדפים". כדי לשכנע את הרופא המתלבט, הנוכלים הסבירו לו שהאתריום יעבור ל"ארנקים קרים", בטוחים, שלא מחוברים לרשת, ושהוא לא יזוז משם בלי אישור. הרופא התחיל להעביר להם סכומי כסף שהאמין שמושקעים במטבעות טלגרם - ואז, כמובן, המטבעות זזו, והרבה.
אחרי שהכסף נעלם, הנאשמים לא עצרו. הם המשיכו לבנות מציאות מדומה: כתבו בווטסאפ שהעסקה "סגורה", הציגו מסמכים מזויפים עם תשואה דמיונית ואפילו נתנו למשפחה מדי פעם כסף מזומן, כמקדמה לרווחים הצפויים. כך הם שכנעו את המשפחה האומללה להשקיע עוד ועוד. רק בתחילת 2020 הבינו בני המשפחה שהם נפלו קורבן לעוקץ מתמשך, רחב היקף ומתוכנן לפרטי פרטים. במשך שנתיים בוצעו נגדם ארבע הונאות נפרדות, כולן תוך מצגי שווא, זיופים ושימוש בארנקי קש. בסך הכל, נעלם למשפחה סכום של כמעט 15 מיליון שקלים. המשפחה התרסקה כלכלית ונפשית, כך על פי כתב האישום.
בכלל, במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בראשותו של עו"ד אסף שביט, מזהים לאחרונה מגמה מתרחבת של שימוש של עבריינים במטבעות קריפטו כדי לגבות כספים במעטה של אנונימיות - גם כגניבה וגם כדרך לבצע הלבנת הון ועבירות מס. בין השאר, בקרוב תגיש המחלקה כתב אישום נגד חשוד שמכר גישה למאגרים פדופיליים ובעלי תוכן מיני תמורת קריפטו.
כמו מזומן אלקטרוני
"אנחנו נתקלים בלא מעט תיקים של עבריינים שמפרסמים באופן אנונימי שירותים פיקטיביים כאלה ואחרים, וכדי שלא יעקבו אחר הכסף, הם מבקשים תשלום בקריפטו", מסבירה עו"ד שירי רום, סגנית מנהל המחלקה. "כמו כן, לעיתים אנחנו רואים העברות מארנק לארנק, או המרות של הכסף למטבעות שונים, פיצולים וגשרים, כדי להרחיק את רשויות האכיפה מגילוי העבריין. המגמה הזאת לא פוסחת על ארגוני הפשיעה, כמובן. האתגר בחקירת עבירות בתחום הזה הוא הסרת האנונימיות וחשיפת העבריין שמחזיק בקריפטו. עבריינים מזהים את הקושי הזה ופועלים כדי לנצל אותו לטובתם".
מיכאל (שם בדוי): "היא אמרה לי 'אם אתה כבר משקיע, יש לי הצעה יותר מעניינת', וסיפרה על אפליקציה שמתחברת לארנק דיגיטלי, שבה אפשר לקנות מטבעות ולקבל תשואה. שאלתי מה ההיגיון, והיא הסבירה שזה עובד כמו הלוואה"
נדמה שהם לא מפסיקים להשתכלל.
"נכון שדרכי גביית הכספים של העבריינים הופכות להיות מתוחכמות יותר עם השימוש במטבעות דיגיטליים, אבל גם רשויות האכיפה משתכללות, בזכות אמצעים טכנולוגיים ושיתופי פעולה בינלאומיים. לרוב אנחנו מצליחים להגיע לעבריין, וכמובן גם לכסף. בעזרת שיתוף פעולה עם רשויות המס אנחנו מחלטים כספים, גם באותם מקרים שבהם לא נאספו די ראיות לצורך העמדה לדין פלילי", אומרת עו"ד רום.
לדברי ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בישראל פועלות היום יותר מ־160 חברות בתחום הקריפטו, שמעסיקות אלפי עובדים ושגייסו כבר מיליארדי דולרים. "חשוב מאוד לא להכפיש את התחום הזה, שהוא תחום טכנולוגי", מבקש הירשמן. "ישראלים למעשה בונים את התשתיות של עולם הקריפטו העולמי".
גם הקשר בין קריפטו לפשיעה, הוא אומר, פחות דרמטי משנדמה. "לפי דוח של חברת Chainalysis (חברת ניתוח הבלוקצ'יין המובילה בעולם; מ"ש), יותר מ־98% מפעילות הקריפטו היא פעילות לגיטימית", הוא מבהיר. "הבעיה היא לא בקריפטו, אלא בניסיון לעבוד על אנשים. אותם טריקים של התחזות, פישינג, לחץ ויצירת דחיפות קיימים גם מול בנקים, מול כרטיסי אשראי ומול חשבונות חיסכון. קריפטו פשוט הפך לעוד שכבה במגרש המשחקים הזה. מי שמנסה לפשוע באמצעות קריפטו, ברוב המקרים נתפס".
באופן פרדוקסלי, הסיבה לכך היא בדיוק מה שמפחיד רבים: הכל כתוב על הבלוקצ'יין. "מטבעות דיגיטליים הם כמו מזומן אלקטרוני", מסביר הירשמן. כלומר, ברגע שהכסף עבר לארנק של התוקף - אי אפשר פשוט להחזיר אותו בלחיצת כפתור כמו בכרטיס אשראי. "אבל כדי לקנות עם הקריפטו הזה משהו, התוקף צריך להמיר אותו לשקל או לדולר, וכשהוא ילך להמיר יבקשו ממנו תעודת זהות".
בכל מקרה, מומלץ מאוד להיכנס לאתר של איגוד הביטקוין הישראלי כדי להכיר את דרכי ההימנעות מההונאות. "יש דברים בסיסיים שאסור לעשות", מזהיר הירשמן. "לגופים רציניים, ב־99% מהמקרים אין פניות יזומות בטלפון. אם מישהו מתקשר אליכם בשם זירת מסחר, מדבר במבטא בריטי מושלם ושולח 'קוד אימות' - מנתקים את השיחה, נכנסים בעצמכם לאתר הרשמי ומוודאים שם שאכן פנו אליכם. לא לוחצים על קישורים שנשלחים בסמס או בווטסאפ - גם אם כתוב עליהם Binance או Kraken.
גיא נשאר קשור על הרצפה, דם נוטף מהשוק ומהברך שלו. אחרי שנעלמו, השודדים המשיכו להעביר את הכספים בין ארנקים שונים ולזירות מסחר בחו"ל, כדי להסתיר עקבות. גיא כבר חשב שהסיוט מאחוריו - אלא שאז הטלפון צלצל שוב
"והחוק החשוב מכולם: לעולם לא נותנים לאף אחד את ה־Seed (מילות צופן לארנק הדיגיטלי; מ"ש)", הוא מדגיש. "לא משנה מי הוא, מה הוא אומר ואיך הוא אומר את זה - ברשת אתה אף פעם לא יכול לדעת בוודאות עם מי אתה מדבר".
עו"ד צבר שועלי, שעוסק בתחום ושמסייע בהשבת כספים במקרים של הונאות, מבקש לא להתייאש, גם במקרה שנפלתם בפח. "רוב האנשים חושבים שקריפטו שנגנב נעלם לתמיד, אבל זה לא תמיד נכון", הוא מסביר. "במקרים רבים הכספים עדיין יושבים בארנק של הגנב, ולפעמים יש אפשרות להקפיא אותם. הבעיה היא שרוב הנפגעים מוותרים מראש. חשוב לזכור: העולם הפיננסי המבוזר נותן לאדם אחריות גדולה לכסף ולהשקעות שלו. שילוב של זהירות ואחריות מוגברת יבטיח שמירה טובה על הנכסים".
ממשטרת מחוז תל אביב נמסר בתגובה למקרה של מיכאל: "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, ומשלא ניתן היה להגיע לזהות החשוד - תיק החקירה נסגר. ככל שיתקבל מידע חדש שיוכל להביא להתפתחות בחקירה, הנושא יטופל בהתאם".
