איש לא ייחס חשיבות מיוחדת לקשיש המזוקן ולילדה בת ה־6 שירדו יחדיו מהאוטובוס ברחוב הומה בצהרי היום בדנמרק היל, שכונה נעימה בדרום לונדון. אילולא הג'יפ המשטרתי שחלף לידם במקרה, ניתן להעריך בביטחון שהילדה היתה נפגעת מינית בידי האיש המבוגר. מדובר היה בדיוויד צ'נלר (73), פדופיל מסוכן ומורשע, שמיותר לציין שהפר את צו ההרחקה נגדו מילדות מתחת לגיל 14.
אמה ההמומה של הילדה לא היתה מודעת כלל לעברו המחליא של השכן החביב־למראה שלה, שכבר הציע את עזרתו פעמיים בעבר באיסוף הבת מהלימודים בבית הספר. הפעם, למרבה המזל, הוא נתפס על חם. בצפייה בסרטוני מצלמות הגוף של שוטרי משטרת המטרופולין של לונדון, אפשר לשמוע את צ'נלר מתמקח עם השוטרים ומבקש שישחררו את האזיקים מידיו. כשהם עושים זאת, הוא מראה להם סכין קפיצית שהחביא בחגורה.
מה שהציל את הילדה היה טכנולוגיית LFR (זיהוי פנים בזמן אמת, Live Facial Recognition), שמצלמת אנשים במרחב ציבורי ומשווה את פניהם בתוך שניות אחדות לרשימת אנשים מבוקשים - עברייני מין, פושעים נמלטים או נעדרים - והכל באמצעות אלגוריתם של בינה מלאכותית. המצלמות סורקות את פניהם של העוברים ושבים, ומשוות אותם לרשימת מעקב הכוללת מאגר תמונות חשודים. כשמתבצע זיהוי חיובי, מתקבלת התרעה בזמן אמת ושוטרים מוזעקים למקום.
בפענוח רצח בהודו ב־2006, השתמש צוות החוקרים בטכניקה מתקדמת ל"הזקנת" דמות החשוד מתוך צילום ישן שלו. בשלב מסוים עלתה בפייסבוק תמונה עדכנית של הרוצח בחתונה, שתאמה את מראהו ה"מבוגר". הוא אותר מייד
ב־2020, מצלמות ה־LFR הוצבו ברחבי לונדון על עמודי חשמל, בתחנות רכבת ובאירועים המוניים. משטרת המטרופולין לא שעתה לאזהרות של ארגוני זכויות אדם שלפיהן מדובר בפגיעה בפרטיות. בכיריה התעלמו ממחקרים שמצביעים על כך שגם בקרב סוכני בינה מלאכותית קיימות הטיות גזעיות ודעות קדומות, ממש כמו אצל בני אדם.
מאז, מיליוני פנים נסרקות מדי יום בכרך העמוס, ללא ידיעת בעליהן. העוברים ושבים ממשיכים בדרכם, ממהרים לעמל יומם, למשפחותיהם, לא מקדישים מחשבה למה שעד לא מזמן נראה כמדע בדיוני. רק מדי פעם נשמעות סירנות הניידות, שוטרים קופצים על אדם שהולך ברחוב ועוצרים אותו - ממש כמו במקרה של צ'נלר. השאר ממשיכים ללכת.
הסכנה: "הזיות" במכונה
זאת המציאות ב־2025. לא רק טכנולוגיית LFR משרתת כיום את רשויות אכיפת החוק - מדע הפורנזיקה, הזיהוי הפלילי, משלב כבר זמן רב כלים עוצמתיים מתחום הבינה המלאכותית, שמשנים את הדרך שבה חוקרים ומפענחים פשעים.
NLP (עיבוד שפה טבעית, Natural Language Processing) מאפשר ניתוח של תמלולים, הודעות ודואר אלקטרוני לצורך זיהוי דפוסים מחשידים או איומים פוטנציאליים; AI לזיהוי קול מסייעת בהשוואת הקלטות לחשודים; עיבוד תמונה משמש לשחזור תמונות מטושטשות או לניתוח מיקרוסקופי של סרטוני אבטחה; גם אלגוריתמים לניתוח נתוני דנ"א תורמים לפענוח ראיות גנטיות במהירות גבוהה יותר מבעבר.
התחום זולג גם למערכת המשפט. בדיון על גזר דינו של רוצח בארה"ב הופיע לא אחר מאשר הקורבן שלו, כריסטופר פלקי, שנרצח באריזונה ב־2021. באמצעות AI, קרוביו יצרו אווטאר דיגיטלי שמחקה את דמותו ואת קולו של פלקי. השופט התרשם, והחמיר בעונשו של הרוצח.
לעיתים, הבינה המלאכותית דווקא "מפילה" את הרשויות. בארץ ובעולם פורסמו לאחרונה כמה מקרים, שבהם הוגשו לבתי המשפט סעיפי חוק או פסקי דין שהם פרי "הזיות" של AI. כלומר, מסיבה בלתי מוסברת המערכת מייצרת מידע שגוי, ואף מומצא.
תא"ל (מיל') ירון רוזן: "אפשר ללמד מודלים לחזות התנהגויות. אם נזין למודל את כל סרטוני האבטחה שאי פעם תועד בהם פשע חמור, עם אנשים ששולפים אקדח או דוקרים - המכונה תלמד איך נראה אדם שבעוד רגע יורה. זה העתיד"
בעוד יכולות הבינה המלאכותית לסייע בחקירות ובאיתור מתרחבות באופן אקספוננציאלי, והיא הופכת לשחקנית מרכזית במלחמה בפשע ובטרור בידי האינטרפול, וכן במשטרות מקומיות - במשטרת ישראל לא ממהרים להשקיע בטכנולוגיות החדישות ביותר, וככל הנראה בינתיים פונים בעיקר למיקור חוץ. בעולם שבו ארגוני הפשיעה עברו לפעול במרחב הדיגיטלי, המשטרה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור.
האם בעתיד לא נוכל לשהות במקום מסוים מבלי שהרשויות יידעו על כך? האם בכלל נוכל לשקר? האם קרוב היום שבו ניתן יהיה לבסס תיק פלילי שלם על ראיות שהושגו ב־AI? האם מכונה יכולה בכלל להבין את טבע האדם ואת מניעיו?
בלי שוטר עם דונאט
תא"ל (מיל') ירון רוזן נלהב לדבר על מהפכת הבינה המלאכותית בכלל, ועל הכניסה המסעירה שלה לעולם המרתק של המדע הפורנזי בפרט. על החברה שהוא עומד בראשה, היכולות והלקוחות שלה - קצת פחות.
אחרי יותר מ־30 שנות שירות צבאי כטייס מסוקים וקצין בכיר בחיל האוויר, וכמי שהקים את מטה הסייבר של צה"ל ועמד בראשו, רוזן פרש משירות המדינה. ביחד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, רוזן ייסד את Toka - סטארט־אפ ביטחוני לפיתוח טכנולוגיות סייבר מתקדמות ככלים מודיעיניים וחקירתיים, בין היתר באמצעות AI.
בעבר דווח ב"הארץ" ובכלי תקשורת בעולם ש־Toka מוכרת טכנולוגיה שמאפשרת לאתר מצלמות אבטחה, לפרוץ אליהן, לשנות את התיעוד ואף לזייף אותו בשידור חי. אם זה מזכיר לכם מותחן הוליוודי טוב - זה לא מפתיע כלל. פעילות החברה זכתה לביקורת מצד ארגוני זכויות אזרח, שהזהירו מפני הסכנות שבמניפולציה כזאת. "אני לא יכול לפרט על הלקוחות שלנו", אומר רוזן. "החברה עובדת עם מדינות מערביות על הבעיות הכי גדולות שלהן בתחום המודיעין".
לדבריו, "הרעיון שעומד מאחורי AI הוא שעל בסיס מידע רב מאוד, אפשר ללמד מודלים של מחשבי־על לחקות את המוח האנושי - לא רק במבנה שלו, אלא גם ביכולת שלו ללמוד. לדוגמה, אם המחשב הזה היה מקליט מיליארדי תגובות אנושיות לשאלה 'מה שלומך?', אז סטטיסטית, אחרי מיליונים ומיליארדים של פעמים, הוא יידע להגיד מה בדרך כלל בא אחרי השאלה הזו, ולענות בצורה שמחקה תשובה אנושית".
נשמע יותר מפי אלף מהמוח האנושי של רובנו.
"כן, בהיבט של עיבוד מידע זה יותר מהמוח האנושי. אבל מבחינת מה הדבר הבא שצריך לעשות, ה־AI עדיין לא שם. היא תהיה - ומהר מאוד. היום יש מודלים שיכולים ללמוד פעולות יחסית לא מורכבות, בצורה מאוד קונטקסטואלית. רוב הסטארטאפים בתחום היום עוסקים בפיתוח Agentic AI - בינה מלאכותית סוכנית. ה'סוכן' לומד לבצע פעולה מסוימת שוב ושוב. למשל, אם מישהו מתעניין בחופשה - הסוכן יידע לעשות כמה פעולות ולהחזיר תשובה".
וזה מתקדם לרמות גבוהות הרבה יותר?
"בהחלט. בקצב שבו מודלים לומדים היום, ההנחה היא שבתוך שנתיים עד חמש שנים תהיה ASI - בינת־על סוכנית (Agentic Super Intelligence). זה כבר כמו בן אנוש - ואפילו יותר. מודל שיידע את כל מה שכל העולם יודע. זאת קפיצה מטורפת. ממש לא מדע בדיוני - אלא מדע אפשרי".
בדיון על גזר דינו של רוצח בארה"ב הופיע לא אחר מאשר הקורבן שלו, כריסטופר פלקי, שנרצח ב־2021 באריזונה. באמצעות AI יצרו קרוביו אווטאר דיגיטלי, שמחקה את דמותו וקולו של פלקי. השופט התרשם והחמיר בעונשו של הרוצח
מה לגבי הבנת רגשות או כוונות אנושיות?
"בחלוף השנים, באמצעות הופעת התופעה הזאת של בינת־העל, נגלה את יכולת הלמידה והחיזוי של העולם האנושי עצמו - שלנו. כבר היום אנחנו יודעים ללמד AI מיקרו־תנועות פנים. כשאדם משקר - יש תנועות מאוד קטנות בפנים. לכל אחד מאיתנו יש מיקרו־תנועות ייחודיות, כמו טביעת אצבע. הן כמעט בלתי ניתנות להבחנה בעין אנושית, אבל למחשב יש סיכוי גבוה לזהות. כמו מכונת אמת, רק בלי סנסורים - אלא עם מידע ויזואלי.
"אפשר יהיה ללמד את המודלים האלה לחזות התנהגויות. אם נזין למודל את כל סרטוני האבטחה שאי־פעם תועד בהם פשע חמור, כולל כאלה שבהם נראים אנשים ששולפים אקדח ויורים, או דוקרים - אפשר ללמד את המכונה איך נראה אדם שבעוד רגע יורה. זה העתיד".
נשמע כמו סצנה מהסרט "דוח מיוחד" עם טום קרוז.
"ממש ככה. ולא מדובר במדע בדיוני, זה לגמרי מדע שיהיה אפשרי בעוד חמש שנים. ובתחומים כמו אבטחה - מדובר במהפכה: סוכן שיושב 'על הקצה' של המצלמה לא רק יזהה תנועה חשודה, אלא גם יבדוק אם היא רלוונטית ויתריע רק כשצריך".
זה יחליף סוכן משטרתי אנושי?
"בדיוק. במקום לשים שוטר חשאי שאוכל יותר מדי דונאטס, שצריך לישון, שמתאגד בוועד עובדים - יש מכונה שלא עייפה, שלא שופטת ולא טועה. כבר היום יש יכולות מדהימות. לעבור על אלפי לוחיות רישוי, מסמכים, צילומים - המכונה מקצרת משמעותית את העבודה של החקירה. כל מה שהיא צריכה זה אנרגיה. השרתים האלה זוללים הרבה אנרגיה, וזאת אחת הבעיות של האנושות היום - אבל גם אותה נפתור.
"זה בדיוק העניין. אחד הדברים הכי משמעותיים במהפכת ה־AI הוא האפשרות של המכונה לפתור את הבעיות של האנושות. החל במחלה הכי קשה שלה - המוות - וכלה בטיפול בפשיעה, בטרור ועוד. הבינה המלאכותית פותרת גם את בעיית הפגיעה בפרטיות - היא לא מכירה ולא שופטת, ואפשר לגרום לה לשכוח את כל מה שלא רלוונטי".
נשמע שבעתיד הקרוב יהיה כמעט בלתי אפשרי לבצע פשע במרחב הציבורי או לשקר בחדר החקירות.
"בסבירות גבוהה, יהיה מאוד קשה. מהרגע שבו הופיעו הדרכונים הביומטריים, כבר מאוד קשה לזייף זהות. זה יוצר בעיה לפושעים, אבל גם לסוכנויות הביון. הדברים האלה כבר קיימים היום במידה כזו או אחרת, וככל שיעבור הזמן זה יהיה הרבה יותר חכם.
"אני מניח שבעתיד יפוזרו סוכני ASI סביב אתרים רגישים, למשל אתרים יהודיים בעולם, שיזהו התנהגויות חשודות - עצבנות, פריטי לבוש מחשידים, נגיעה חוזרת באקדח בכיס. כבר היום יש יכולות כאלה שצה"ל עושה בהן שימוש. מבלי לפרט יותר מדי, הצבא משתמש במודיעין מאוד מתוחכם לזיהוי טריגרים. בעתיד תעשה את זה מכונה - ולא אדם שעלול להירדם בשמירה".
רוצח עם זהות בדויה
כל מה שנותר מהרצח המחריד של רנג'יני (24) ובנותיה התאומות, בנות 17 יום בלבד, בביתן במדינת קרלה שבהודו, היה כמה תמונות מטושטשות של צמד הרוצחים שאת פניהם כיסה צעיף עד העיניים. מאז הרצח ב־2006, אמה של רנג'יני, סנתמה, לא הרפתה מהמשטרה המקומית, וייחלה ליום שבו השוטרים ישימו את ידם על הרוצחים של בתה ושל נכדותיה הרכות.
החשוד המרכזי ברצח המשולש, שלטענת האם היה אביהן של התאומות, נעלם. למשטרה לא היה קצה חוט באשר למקום הימצאו, וגם לא שום הוכחה לאשמתו. אף שהתיק הטראגי המשיך לרדוף את אנשי המשטרה שחקרו אותו, הוא היה נותר קבור מתחת לאבק במשרד - אלמלא שיחה שהתקיימה כמעט שני עשורים לאחר מכן, ב־2024.
אחד החוקרים הוותיקים בתיק, שכבר פרש מאז מתפקידו, פגש קולגה שלו, קצין צעיר ביחידת מודיעין הסייבר של המשטרה. הוא סיפר לו על הצעירה ובנותיה הקטנות שנשחטו בביתן, ועל אמה שלא מוצאת מאז מנוח.
"המקרה סקרן אותי, ותהיתי מה אפשר לעשות איתו היום", סיפר הקצין הצעיר לכלי תקשורת מקומיים. "הנחתי שאם הרוצחים עדיין חיים - הם בטח משאירים אחריהם טביעות דיגיטליות".
מצויד בידע טכנולוגי מתקדם, הקצין הפך את פענוח התיק למשימת חייו. הוא כינס סביבו צוות מומחי AI מתקדם מיחידת המודיעין. "הצעד הראשון של הצוות היה ניתוח תמונה ישנה של החשוד המרכזי, דוויל קומאר", הוא הסביר, "אך התאמת תמונה בת 19 שנים, שצולמה כשעולם הטכנולוגיה עוד היה בראשיתו, דרשה יותר מכך".
פרופ' שלמה אנגלסון ארגמן: "בלשנות פלילית כוללת דרכים לניתוח שפה לצרכים משפטיים. המחקר מראה ששפה יכולה לחשוף גיל, מגדר, שפת אם ואפילו אישיות. ככה אפשר לנתח מחבר של מסמך - דוגמת מכתב דרישה לתשלום כופר"
בהמשך עשו חברי הצוות שימוש בטכניקה מתקדמת ל"הזקנת" דמויות בתמונות, ושיחקו עם סממני הזדקנות שונים ועם פרמטרים כמו משקל גוף, תסרוקת ושיער פנים. פריצת הדרך הגיעה בזכות תמונה שמישהו העלה לפייסבוק, שבה נראה קומאר כאורח בחתונה. החוקרים התחקו אחריו ואחרי החשוד הנוסף בפודוצ'רי שבדרום הודו, שם הם חיו בזהות בדויה.
"החזקתי מעמד כל השנים האלה בזכות כוח לא מוסבר", סיפרה אמה של רנג'יני בהתרגשות לנוכח פענוח התיק. "אלוהים הציל אותי".
פרופ' שלמה אנגלסון ארגמן, מומחה לבלשנות פורנזית וסגן רקטור לבינה מלאכותית באוניברסיטת טורו שבניו יורק, מכיר מקרוב, אם כי מזווית אחרת, את התרומה של ה־AI למדע הפורנזי. "מקרה אחד שבו טיפלתי היה ערעור על פסק בוררות. צד אחד טען שחלק מהפסק נכתב על ידי מישהו שלא היה חבר בוועדה - מה שהיה מבטל את הפסק.
"זה היה מסמך רב־מחברים, אז פיצלנו אותו לחלקים, והשווינו את הסגנון שלהם למסמכים ידועים אחרים מהבוררים, מהחשוד ומאחרים. מצאנו שחלקים מהמסמך ככל הנראה נכתבו על ידי החשוד. עוד לפני שהראיות הוגשו - הצדדים הגיעו להסכם פשרה".
איך התחום שלך השתנה בזכות מהפכת ה־AI?
"בלשנות פלילית כוללת את כל הדרכים שבהן ניתן לנתח שפה לצרכים משפטיים, אם בחקירה ואם בבית המשפט עצמו. המחקר מראה ששפה יכולה לחשוף גיל, מגדר, שפת אם ואפילו אישיות. זה כולל ניתוח של מחברי מסמכים כמו מכתבי כופר, בדיקת אמיתות הודאות, בהירות בשאלות בבית המשפט ועוד.
"בינה מלאכותית מבצעת ניתוח של כמויות גדולות של מידע במהירות וביעילות. לדוגמה, המחקר שלי מתמקד בשימוש ב־AI לזיהוי מחברים של מסמכים שנויים במחלוקת, באמצעות ניתוח המבנה הלשוני והשוואת סטטיסטיקות של מילים ודקדוק למסמכים עם מחברים ידועים. שימוש בשיטות AI מתקדמות שעדיין נמצאות בפיתוח יבצע את הניתוחים האלו בצורה מדויקת ויעילה יותר".
עד כמה "טביעות האצבע" הלשוניות האלו אמינות כראיה? האם בתי המשפט מקבלים אותן?
"למיטב ידיעתי, סוג כזה של ניתוח עדיין לא נבחן בבית המשפט. ייתכן שאפשר יהיה להגיש ממצאים כאלה, אם יהיה ניתן להציג הוכחות מדעיות לדיוק. הבעיה העיקרית בתחום היא שמערכות בינה מלאכותית מבוססות על נוסחאות מתמטיות מורכבות מאוד, והסבר אנושי לתוצאה הוא אתגר משמעותי. התחום הזה נקרא 'בינה מלאכותית ניתנת להסבר' (Explainable AI), והוא מהווה קושי מרכזי בהפיכת ה־AI לראיה קבילה. איך נקבל ראיה שלא ידוע איך היא הושגה?
"בכל מקרה, ה־AI לא צריכה להחליף את החוקרים האנושיים, אלא לסייע להם. ההקשר שה־AI 'מבינה' מבוסס על תבניות בנתונים, ולא על ניסיון חיים. בניגוד לחוקרים אנושיים, שמרגישים כשמישהו עצבני או מזהים חוסר היגיון כרונולוגי או פיזיקלי - ל־AI אין תחושת כבידה, נורמות חברתיות או מוסר, אלא אם זה הופיע בנתונים.
"השימוש הנכון ב־AI הוא ככלי עזר לחוקרים אנושיים - לעזור להם לראות דפוסים ורמזים, להעלות רעיונות חדשים ולנתח ראיות מורכבות, אבל לא כדי לספק תשובות סופיות".
מה צופן העתיד ל־AI פלילית?
"לבינה המלאכותית יש שימושים רבים בפורנזיקה מעבר לתחום הלשוני שאני עוסק בו - משיפור התאמה של דנ"א במקרים מורכבים, ועד שיפור של ניתוח כתמי דם ודפוסים אחרים. בכל מקום שבו חוקרים מתמודדים עם נתונים מורכבים, ניתן ללמידת מכונה לנתח אותם. עם הזמן, אני מצפה שמומחים פורנזיים בתחום הבינה המלאכותית יפתחו פרוטוקולים ברורים להוכחת אמינות ולהסברת תוצאות ניתוחי ה־AI בבית המשפט, כך שהשימוש בראיות AI יהפוך לשגרה".
לא ידני ומסורבל
בעשור האחרון, הסחר המיני בקטינים, שבמסגרתו עבריינים מנצלים את הדארקנט (הרשת האפלה) להפצת מרכולתם המזוויעה, הפך לאחת הבעיות הקשות ביותר להתמודדות מצד רשויות אכיפת החוק. מאז השקתה ב־2014, מערכת Spotlight, יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח, הפכה לכלי המרכזי עבור חוקרי סחר מיני בקטינים בארה"ב.
יותר מ־26 אלף קורבנות סחר בינלאומי בקטינים זוהו מאז תחילת השימוש בבינה שיודעת לסרוק פרסומים מקוונים מחשידים. נערה בת 15 אותרה וניצלה בתוך שבועיים מרגע הפעלת המערכת, שיכולה לקצר את משך זמן החקירות בלא פחות מ־60 אחוזים
המערכת סורקת פרסומים מקוונים, מסווגת מודעות חשודות ומצליחה לקשר בין מקרים שונים ברחבי המדינה. המנכ"לית, קריסטין בורס, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי המערכת פותחה אחרי שהתברר שחקירות סחר בילדים נעשו בעבר באופן ידני ומסורבל, ולעיתים היה בלתי אפשרי להבין אם ילד הועבר בין מדינות.
המערכת, ששולבה לראשונה באירועי הסופרבול בפיניקס ב־2015, התגלתה ככלי יעיל במיוחד. מאז היא שודרגה לאינספור גרסאות מתקדמות, כולל יכולת לסנן ולהדגיש תכנים לפי רמות סיכון. כיום, לפי רויטרס, משתמשים ב־Spotlight יותר מ־8,000 חוקרים בארה"ב ובקנדה. המערכת משתלבת עם מאגרי מידע קיימים של רשויות האכיפה, ומאפשרת חיבור בין רסיסי מידע, זיהוי דפוסים ואיתור רשתות סחר שלמות.
התוצאות מדברות בעד עצמן - יותר מ־26 אלף קורבנות זוהו מאז תחילת הפעילות. לדוגמה, נערה בת 15 אותרה וניצלה בתוך שבועיים בלבד מרגע הפעלת הכלי, שלפי משתמשים מקצר את זמן החקירה בכ־60%.
אז האם במשטרת ישראל עושים שימוש בכלי? האם חוקרים "זורקים" לתוך הבינה המלאכותית את כל הראיות בתיק ומתייעצים איתה כיצד למצוא את הרוצח? מתחקים אחר פעילות חשודה ברשת של ארגוני פשיעה? משתמשים בחקירות לא בחום שמייצרת הנורה מעל לראש החשוד, אלא בחיישני־על לזיהוי שקרים? לא בדיוק.
"זה נראה לי עוד רחוק - רחוק מאוד", אומר בחיוך משה גולדפדר, מייסד חברת Magen Forensics, המתמחה בחקירות דיגיטליות פורנזיות. "אין להם זמן להתעסק עם זה כרגע, כי הם עמוסים מאוד".
אחרי יותר משלושה עשורים בשירות משטרת ישראל, שבהם הקים וניהל את תחום החקירות הדיגיטליות במחוז חוף, גולדפדר פרש מהמשטרה ב־2024. מאז הוא ממשיך לפענח פשעים - הפעם כאזרח מהשורה, ועם כלים מתקדמים יותר. "אנחנו עובדים מול המשטרה, משרד המשפטים, וגופים ציבוריים ופרטיים. עוסקים בניתוח ראיות, בסינון קובצי קול, בזיהוי מניפולציות דיגיטליות - כל מה שהעולם המודרני מביא איתו", הוא מתאר את פעילות החברה.
"חקירות דיגיטליות הפכו למרכזיות בכל חקירה. עוד לפני שנפתחת חקירה, מחפשים את הראיות הדיגיטליות: טלפונים, מצלמות, הקלטות. ה־AI שינתה את כללי המשחק. מצד אחד, היא יכולה לקצר תהליכים - זיהוי פנים, חידוד וידאו, חיפוש תכנים. מהצד השני, היא עלולה לשבש ראיות.
הטכנולוגיות ללחימה בפשיעה הפכו משוכללות יותר - אבל כך גם העבריינים. ארגוני הפשיעה עברו כבר מזמן לזירה הדיגיטלית. אנחנו רואים יותר ויותר מקרים שבהם תמונות או סרטונים נוצרים או משתנים באמצעות AI. דיפ־פייק, זיוף עמוק, הוא תופעה סופר־מדאיגה. אפשר היום לקחת את הפנים שלנו ולהרכיב סרטון שבו אנחנו אומרים דברים שמעולם לא נאמרו. זה קורה, וזה כאן. לכן חובה לעשות שימוש בכלים שיזהו מניפולציות כאלה".
משה גולדפדר: "AI הוא לא תחליף לחוקר, אלא כלי עזר – וגם זה, רק אם אנחנו יודעים להסביר אותו. זה דבר מאוד מסוכן. כל תוכנה חייבת לעבור בדיקות מחמירות. אתה לא יכול להגיש לבית משפט משהו שנוצר או נערך בלי לדעת בדיוק איך ולמה"
אז ה־AI היא ברכה או קללה מבחינה ראייתית?
"זה תלוי. כל תוכנה כזו חייבת לעבור בדיקות מחמירות. אתה לא יכול להגיש לבית משפט משהו שנוצר או נערך בלי לדעת בדיוק איך ולמה. כאמור, ה־AI היא לא תחליף לחוקרים, אלא כלי עזר - וגם זה, רק אם אנחנו יודעים להסביר אותה. כל הנושא של ה־AI הוא נחמד, אבל מאוד־מאוד מסוכן. השאלה היא לאן אנחנו, בני האדם, ניקח את זה".
המשטרה: "בחזית החדשנות"
במשטרת ישראל סירבו להשיב לשאלות בנושא, ורק מסרו בתגובה: "המשטרה רואה בטכנולוגיה כלי מרכזי בשמירה על ביטחון הציבור, ובשיפור מתמיד של יכולות האכיפה, הסיכול והחקירה. בהתאם לכך, המשטרה פועלת ללא הרף במטרה להישאר בחזית החדשנות, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחומים שונים, המאפשרות למשטרה לפעול באופן ממוקד, מדויק ויעיל יותר, להתאים את עצמה לאתגרים המשתנים בשטח, ולהעניק שירות מיטבי לאזרחים ושמירה על שלטון החוק".
Morshimony9@gmail.com