"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיקה דרמטית: להחליף עובד ב-AI זה לא חוקי

אם אתם חוששים מגל פיטורים בחברה שלכם בעקבות מעבר לבינה מלאכותית, אולי יש סיבה להירגע • לאחר שפוטר מעבדותו, עובד שעתר לבית הדין בהאנגג'ואו כנגד מקום העבודה שלו זכה בצורה תקדימית במשפט

,עודכן
0השמעה
פטיש בית משפט. אילוסטרציה

בתי המשפטבסיןמציבים גבולות לחברות טכנולוגיה המשתמשותבבינה מלאכותיתכעילה לפיטורי עובדים. פסיקה חדשה של בית משפט בעיר האנגג'ואו דחתה את ערעורה של חברת הייטק, וקבעה כי החלפת תפקידו של עובד על ידי מערכות בינה מלאכותית אינה מהווה הצדקה חוקית לסיום העסקתו.

הפסיקה ניתנה בעניינו של מפקח אבטחת איכות, שתפקידו בחברה כלל בדיקת רמת הדיוק של מודלי שפה. עם הטמעת מערכות אוטומטיות שייתרו את הצורך בעבודתו, הנהלת החברה ניסתה להעבירו לתפקיד זוטר יותר תוך דרישה לקיצוץ של 40 אחוזים בשכרו השנתי, שעמד טרם המשבר על כ-43,900 דולר (כ-130 אלף שקלים). לאחר שהעובד סירב להרעה משמעותית זו בתנאיו, הוא פוטר.

במהלך המשפט טענה החברה כי חדירת הבינה המלאכותית מייצרת "השפעה משבשת" בסביבת העבודה, המצדיקה צמצום של מצבת כוח האדם. בית המשפט דחה טענה זו על הסף ופסק כי אימוץ טכנולוגיות חדשות אינו נופל תחת ההגדרות החוקיות של "קשיים תפעוליים" או "צמצומים הכרחיים", ואינו הופך את המשך העסקתו של העובד לבלתי אפשרית. בנוסף, השופטים קבעו כי הצעת התפקיד החלופי, שכללה חיתוך שכר כה דרסטי, הייתה בלתי סבירה.

מטה DeepSekk בהאנגג'ואו. למצולם אין קשר לכתבה,צילום: AFP

האם זו תחילת מגמה?

משפטנים בסין מצביעים על כך שהחלטה זו מבססת מגמה משפטית רחבה יותר להגנת זכויות עובדים בעידן הבינה המלאכותית. פסק הדין בהאנגג'ואו נשען על תקדים קודם שנקבע בבייג'ינג, בו הוגדר המעבר לבינה מלאכותית כ"בחירה עסקית" של החברה. משמעות קביעה זו היא שמעסיקים אינם רשאים לגלגל את עלויות הטרנספורמציה הטכנולוגית על גבם של העובדים באמצעות פיטורים.

הפסיקות האחרונות מציפות את המציאות המורכבת בשוק העבודה הסיני. מחד, הממשל דוחף באופן אינטנסיבי לפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית. מאידך, חברות רבות מנצלות טכנולוגיות אלו במטרה לקצץ בהוצאות התפעול, על רקע ההאטה הכלכלית הממושכת במדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר