"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין לנו לילה: כך הרסה המלחמה את השינה של הישראלים

סקר של "ישראל היום" קובע: איכות השינה הישראלים ירדה בחדות בעקבות המצב הביטחוני בארץ מאז 7 באוקטובר • המומחים לא מופתעים: "אנשים נדחקו מעבר לקצה מבחינת הבריאות הנפשית בגלל המלחמה - ואחד המקומות שזה בא לידי ביטוי בהם הוא בלילה, בשינה" • הכתבה המלאה – ביום שישי במוסף "שישבת" ומחר באתר "ישראל היום"

,עודכן
0השמעה
מתוך התערוכה "חלומות צלולים". צילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל בירושליםצילום: זוהר שמש, מוזיאון ישראל בירושלים

אנשים כאן לא ישנים טוב מאז7 באוקטובר. על פי סקר מיוחד של "ישראל היום", רוב הישראלים סובלים מירידה באיכותהשינה, כשהסיבה המרכזית לכך - בפער גדול מהסיבות האחרות - היא המצב הביטחוני.

"טילים מלחיצים אותי, והעובדה שאנחנו נאלצים לקום וללכת לממ"ד בלילות היא משהו שאני לא מצליחה להתרגל אליו", מספרת אלונה (שם בדוי), אחת מהישראליות שסוחבות עייפות של שנה ושלושה חודשים. "הרבה פעמים הייתי ערה כשהאזעקות התחילו בזמן שכולם בבית ישנו, כי אני מרגישה שככה, בעירנות שלי, אני שומרת עליהם.

"אף פעם לא ישנתי טוב, אבל מאז 7 באוקטובר המצב החריף מאוד. בחודשים הראשונים היו לי סיוטים וחלומות על המלחמה, על החטופים ועל החיילים.הכל היה נורא קיצוני ומפחיד. אולי לא רציתי להירדם כי דאגתי".

פסיכולוגים קליניים ומומחי שינה מאששים את תוצאות הסקר ומעידים על עליה בכמות הישראלים שמדווחים על נדודי שינה וסיוטים, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. "רבים מדווחים על חלומות רעים שמובילים ליקיצה ולקושי לחזור לישון", מעידה ד"ר מיכל קהן, פסיכולוגית קלינית וראש מעבדת השינה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר מיכן קהן,צילום: ללא

"סיוטים הם אחד התסמינים השכיחים של פוסט טראומה, אבל הם מופיעים גם אצל מי שלא סובל מכך. אנשים שהיו בסדר והצליחו להתמודד טוב עם כל מיני לחצים בחיים שלהם נדחקו מעבר לקצה מבחינת הבריאות הנפשית בגלל המלחמה", אומרת ד"ר קהן. "אחד המקומות שזה בא לידי ביטוי בהם הוא בלילה, בשינה".

אחרים מנסים בינתיים להרגיע - ככל הנראה, כדי לעזור לנו להירדם. "יש למצב הנוכחי השפעה על השינה, בוודאי, אבל היא לא דרמטית", טוען פרופ' ירון דגן, ראש מערך השינה של אסותא ומכבי שירותי בריאות, ומצביע על גורם ספציפי לחוסר השינה שלנו - העיסוק במכשיר הנייד, למשל בעקבות התמכרות לחדשות.

פרופ' ירון דגן,צילום: ללא

"חשיפה למסכים בערב הרסנית לשינה", הוא אומר. "לא בגלל התוכן, אלא בגלל האור שמאיר למוח דרך העיניים כמו פרוז'קטור, מדכא את הפרשת המלטונין ומאותת למוח שעכשיו יום ולא לילה. זה מפריע בצורה בלתי רגילה גם להירדם וגם לשמר את השינה".

הכתבה המלאה – ביום שישי במוסף "שישבת" ומחר באתר "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר