אילון לוי, נראה שאתה מסוגל לענות על כל שאלה קשה שמופנית אליך בקור רוח. היתה שאלה שכמעט שברה אותך בראיון לתקשורת הזרה?
"כן, היתה שאלה על הסבל האנושי של הבלתי מעורבים בעזה. זה סבל שאי אפשר לפקפק בו. לצד כל מה שאנחנו יודעים על המספרים שחמאס מפברק, והתיעודים המומצאים - עדיין יש סבל אמיתי של אזרחים וילדים בעזה. היה לי ראיון עם קיי ברלי. בסופו היא אמרה לי: 'מר לוי, אני נותנת לך הזדמנות להביע סימפתיה לסבל של הפלשתינים בעזה'. זה קומם אותי. האם אני צריך להוכיח שיש לי לב? ברור שזה כואב לנו. הם רוצים תמיד לדעת איפה הגבול שלנו, מהו הקו האדום, ואנחנו נדרשים להסביר".
אכן שאלה קשה. מה ענית?
"שאנחנו לא רצינו את המלחמה הזו, החמאס כפה אותה עלינו, אחרי טבח נורא שכמותו לא נראה מאז השואה. זו מלחמה שאנחנו חייבים לנצח בה, ואנחנו בפירוש רוצים שהיא תסתיים, אבל רק בצורה שמבטיחה שחמאס לא יוכל לעשות זאת שוב לעולם. אין לנו הלוקסוס להכריז על הפסקת אש ולעצור באמצע. בעוד אנו עושים הכל כדי להגן על אוכלוסייה בלתי מעורבת - החל בכרזות הקוראות להם להתפנות, דרך מסדרונות הומניטריים וכלה בסיוע - חמאס הוא זה שמשתמש באזרחים כמגינים אנושיים. בונה את המנהרות והמפקדות שלו מתוך בתי האוכלוסייה.
"אני מציין גם שהצבא פתח קו טלפון מיוחד לעזתים שמוחזקים כמגינים אנושיים של חמאס, כדי שיוכלו לבקש סיוע. קראתי לזה 'קו חם הומניטרי'. במסיבת העיתונאים שערכתי לכלי התקשורת מכל העולם דיברתי על המפה המאוד ממוקדת ומפורטת שהצבא חילק לתושבי עזה, ושבה פירט באופן מדויק את אזורי הלחימה. סיימתי בקריאה שאומרת להם: אם אתם מכירים מפה יותר מדויקת מזו, של צבא אחר בעולם, אתם מוזמנים לשלוח לי. העובדה שאנו פועלים בפינצטה כדי לפנות בלתי מעורבים היא דבר שלא נעשה מעולם בהיסטוריה".
@jewishnewsukWATCH THE REACTION as Sky News interviews Eylon Levy, Israel Government Spokesman.
♬ original sound - Jewish News
איך אתה מחזיק מעמד, ולא מתפרץ על המראיינים שמנסים להוציא אותך משיווי המשקל?
"השיטה של לשבור כלים ולצעוק לא אפקטיבית. אנחנו חייבים להראות ברוגע שאנחנו בטוחים ומשוכנעים שהצדק איתנו. כי העובדות איתנו, והדין הבינלאומי איתנו. חובה לדבר בשפה שלהם ולנצח אותם במגרש שלהם. אם הכתב הצליח להיכנס לך מתחת העור ולערער אותך - זה נראה פחות טוב. היה לי ראיון ברדיו של הבי.בי.סי עם כתבת ששאלה שאלות מרגיזות ממש. לא שברתי כלים וצעקתי, אבל כן הייתי נסער, וזה היה אחד הראיונות הפחות מוצלחים שלי, כי היא הצליחה להפר את שלוותי".
איימו על חייך?
"כן, אבל לא מהארץ. קיבלתי איומים כמו 'אשלח את חמאס להוריד טיל על הבית שלך' או 'לך לתאי הגזים'. הם מגיעים ממדינות שונות ומשונות בעולם. אני מעריך שרבים מהם הם בכלל בוטים".
ראש הממשלה נתניהו כבר התקשר להחמיא לך על עבודתך?
"לא. נראה לי שהוא בטח עסוק מדי. אין לו זמן לגבות של אילון לוי".
עיניים פעורות לרווחה
בעודו רק בן 32 הפך אילון לוי, ישראלי יליד בריטניה, לכוכב ההסברה של ישראל. נקודת המפנה בקריירה שלו אירעה בראיון לרשת סקיי ניוז הבריטית. זה קרה כשהמגישה הוותיקה קיי ברלי שאלה אותו אם העובדה שישראל מוכנה לשחרר 150 אסירים פלשתינים תמורת 50 חטופים ישראלים אינה מעידה על כך שישראל חושבת שחיי פלשתינים שווים פחות.
התגובה האותנטית של לוי לשאלה הבאמת מופרכת הזאת היתה פרצוף מופתע, שכלל הרמת גבות ועיניים פעורות לרווחה. אחרי שתגובתו האותנטית חרכה את הרשתות ושברה במיוחד את טיקטוק באותו יום, הציבור הישראלי חיבק את לוי. הנה סוף־סוף נמצא דובר אינטליגנטי, שמסוגל לייצג את העמדה הישראלית באופן מרשים, ועוד באנגלית אוקספורדית רהוטה.
צחוק הגורל הוא שעד פרוץ המלחמה אפשר היה למצוא את לוי כמפגין אקטיבי בקפלן נגד הרפורמה המשפטית ונגד הממשלה. מאז נקרא אל דגל ההסברה, הוא מצוטט כנציג הממשלה בכלי התקשורת המובילים בעולם, וסדר היום שלו מורכב מעשרות ראיונות, תדרוכים והצהרות לתקשורת הבינלאומית.
המעבר הזה מבעד לנגד לא היה קצת מהיר מדי עבורך?
"לא, כי ב־7 בבוקר של 7 באוקטובר התייצבו כולם, ללא יוצא מן הכלל, כאגרוף אחד מאוחד, גם אחים לנשק, לצד כל מי שרץ להגן על הקיבוצים, לצד גופים מימין ומשמאל. בן־רגע נעשה ברור שהיתה פה רעידת אדמה ושהכל השתנה. ברגע שהתבקשתי להצטרף, לא היה צל של ספק אצלי.
"נדהמתי מההבנה המוחלטת מקיר לקיר וממכרים שלי, שחיזקו את ההחלטה ואמרו לי שברור שזה הדבר הנכון לעשות. שמנו בצד את מלחמות היהודים שלנו, בשונה אולי מרגעים אחרים בתולדות העם שלנו שבהם המשכנו במצעד האיוולת. ברגע שהאויבים הגיעו לשער, לא המשכנו לחנוק אחד את השני. אמרנו שעכשיו כולם מאחדים כוחות למען המטרה המשותפת.
"המראיינת אמרה לי: 'מר לוי, אני נותנת לך הזדמנות להביע סימפתיה לסבל של הפלשתינים בעזה'. זה קומם אותי. אני צריך להוכיח שיש לי לב? ברור שזה כואב לנו. הם רוצים תמיד לדעת איפה הגבול שלנו, מהו הקו האדום, ואנחנו נדרשים להסביר"
"אני זוכר את עצמי חוזר מבית הכנסת ביום כיפור, מדליק את הטלפון, רואה את הכותרות על מה שקרה בתפילה בכיכר דיזנגוף - ובוכה. לא בשביל זה עליתי לארץ, לא כדי שנריב כך זה עם זה. אני מאוד גאה בחברה הישראלית, שברגע האמת, אחרי כל הכאב וכל הצעקות וכל ההיסטריה, השכלנו באמת להבין את גודל השעה ואת עוצמת האתגר. וזה משהו שהוא ממש לא מובן מאליו, שחברה משכילה לעשות את הצעד הזה של איחוד כוחות עד לניצחון".
"קיבלתי גם איומים על חיי, אבל לא מהארץ. כתבו לי: 'אשלח את חמאס להוריד טיל על הבית שלך', או 'לך לתאי הגזים'. הם מגיעים ממדינות שונות ומשונות בעולם. אני מעריך שרבים מהם הם בכלל בוטים"
אז גם אתה, כרבים אחרים, התפכחת?
"קרה לנו דבר שגם בסיוטים הכי רעים שלנו לא יכולנו לדמיין. אף אחד לא יישאר אותו האדם שהיה קודם. יש לקחים רבים שנצטרך ללמוד ולהפנים. ראיתי את עיקר ההתפכחות אצל אנשי שמאל יהודי פרוגרסיבי בעולם, שפתאום גילו שמי שחשבו שהם בעלי בריתם, במידה זו או אחרת, שותקים מול זוועות חמאס במקרה הטוב, או מצדיקים אותן במקרים טובים פחות. אנחנו עוד לא מבינים כמה מה שקרה ישנה את החברה שלנו. תהיה פה מלאכה קשה בשש אחרי המלחמה".
מאבקים גם ב־BDS
אילון, שנולד בלונדון להורים הישראלים גילה ואוריאל, הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת אוקספורד, ותואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קיימברידג', שבה גם כתב תזה על מדיניות החוץ של ישראל בנושא עליית יהודי מדינות ערב. בזמן לימודיו היה פעיל באגודת הסטודנטים היהודים בבריטניה במאבק נגד BDS והאנטישמיות, והתבטא לעיתים בתקשורת. ב־2014 היה ממקימי חדר המצב AGIV in Action שפעל בלונדון למען ישראל ונגד דעת הקהל המוטית נגד ישראל בזמן מבצע צוק איתן. לאחר לימודיו התנדב לשירות צבאי בצה"ל.
לאחרונה אף שימש יועץ המדיה הבינלאומית של נשיא המדינה יצחק הרצוג, ועבד כמגיש חדשות בטלוויזיה ב־IBA NEWS וב־NEWS24I.
מאז פרוץ המלחמה לוי וכל יתר הדוברים והמתנדבים של מערך ההסברה הלאומי, בהובלת מושיק אביב, גויסו למערכה ועובדים סביב השעון. הקומה שלהם בקריה בתל אביב רוחשת תכונה ועשייה. מאולם אחד, שהפך להיות חדר שידורים משוכלל, משדרים 24 שעות ביממה ראיונות לכלי תקשורת בעולם. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לעשות זאת בתפאורה של משרד ראש הממשלה, במקום להתרוצץ בין אולפנים. לוי מבצע מדי יום תדרוך יומי מהמרכז לתקשורת בינלאומית שהוקם בתל אביב. זה המרכז השני שהקים מערך ההסברה כדי לשרת מאות עיתונאים, שהגיעו מהעולם כדי לסקר את המלחמה.
"אח שלי מתמטיקאי. וכשהמראיינת טענה שאין דלק בעזה, הראיתי לה את התמונה של הבואינג שיכול להקיף את כל העולם עם הדלק שנמצא ברצועה. אבל חמאס מעדיף לשמור אותו למנהרות, במקום לצורכי האזרחים"
בזמן שלוי מתראיין לרשת זרה אני תופסת גם את מארק רגב, שמתכונן לקראת ראיון בפוקס ניוז. רגב כיהן כשגריר ישראל בבריטניה וכדובר ראש הממשלה ויועץ לעיתונות זרה ולעניינים ציבוריים עד 2021. הוא מספר כי במוצאי השבת השחורה סימס לרון דרמר וביקש להתגייס ולסייע בהסברה. כבר ביום ראשון הוא התבקש להתייצב. בתו, שבשירותה הצבאי היתה קצינת איסוף קרבית, גויסה אף היא למילואים ומשמשת סמג"דית באורים.
אחד הראיונות של רגב שהתפוצצו ברשת וזכו לתפוצה רחבה התרחש מול מראיינת בסקיי ניוז, שטענה כי ישראל שחררה ילדים (פלשתינים) בתמורה לשחרור חטופים שבידי חמאס. רגב הדגיש: "מדובר בקטינים שביצעו עבירות אלימות", ושאל אותה: "האם את יודעת במה הם הואשמו?" היא גמגמה וענתה: "אינני יודעת", ולאחר מכן אף חזרה בה ותיקנה את עצמה.
"היא הבינה שעשתה טעות", מסביר רגב, "הדברים שאמרה לא היו מתוך בורות אלא מתוך עוינות. ברגע שאתה מתקן, ותיקנתי בעדינות, עמדתי על שלי - היא חזרה בה".
"בשבילי זה מארק האגדי, שאני זוכר עוד כשהייתי תלמיד תיכון", אומר לוי, שבינתיים סיים להצטלם. "אני צופה בטלוויזיה, ומי מגן על ישראל בטלוויזיה העולמית בכל מלחמה? מארק רגב".
אז אתם כמו רב ותלמידו?
"כן", משיב רגב, "אבל במדיה חברתית אילון עולה עלי עשרות מונים. לי יש צוות שאני נעזר בו בדברים רבים. אילון שוחה ברשתות החברתיות. הוא עושה את זה בטבעיות, הנוכחות שלו שם עצומה. אני מכיר את מה שהדור שלי מכיר, שזה טלוויזיה ורדיו - מה שנקרא מדיה מסורתית".
לוי, בתחילת המלחמה גם ההסברה הישראלית, שהונהגה אז על ידי השרה דיסטל אטבריאן, נתפסה עם המכנסיים למטה.
"השרה דיסטל החליטה להתפטר, כי היא עצמה אמרה שלמשרד אין מפקד, והמאבק מרוכז בעצם פה. אני מזכיר שהראיון שלי עם קיי ברלי הגיע אולי אחרי 150 ראיונות טלוויזיה ורדיו שכבר עשיתי. זה פשוט היה רגע ויראלי שפתאום התפוצץ. היום אני מרגיש שאני חלק מנבחרת מדהימה שתפקידה לסנכרן, למקד את המסר והאופרציה המורכבת בין המון גורמים ממשלתיים שעוסקים בהסברה. כל הגופים - משטרת ישראל, משרד החוץ, דו"צ, שב"ס, שב"כ, מל"ל ורבים נוספים - כולם השאירו את האגו מחוץ לדלת ועובדים כיום יחד".
כתגובה לאותו כאוס בתחילת הדרך הוקמו יוזמות אזרחיות רבות. למשל, אלה קינן שיצרה את הסיסמה חמאס = דאעש. אתה מחובר ליוזמות הללו?
"אני מחובר להמון יוזמות של מתנדבים ונעזר בכל מי שרק מוכן לסייע. ההסברה חייבת להיעשות בשילוב בין כל הגורמים. השילוש הקדוש הוא המדינה, התפוצות והאזרחים. יש דברים שאנחנו לא יכולים להגיד ואזרחים כן, ויש דברים שפשוט נשמעים יותר אותנטיים ומעניינים כשהם מגיעים מאנשים 'אמיתיים' ולא מדוברים רשמיים החנוטים בחליפות מאחורי הפודיום. התפקיד שלי הוא להעניק עשרות ראיונות לתקשורת העולמית, ממש בסרט נע, לפעמים יותר מעשרה ראיונות ביום. 60 יום מפרוץ המלחמה הזו, אנחנו עדיין הסיפור המרכזי בעולם".
הניסיון של לוי ברשתות החברתיות מסייע לו לתפקד באופן פנומנלי ולאלתר תוך כדי תנועה. לפני פגישתנו העניק את ההצהרה היומית באנגלית, שהפכה מייד לכותרות ראשיות בכל הערוצים המובילים. "תוך כדי ההצהרה אני מקבל מהאנשים שעובדים איתי דיווחים מאנשי המקצוע על דברים קשים שעברו על החטופים, כאלה שקיבלו אישור פרסום, ותוך כדי תנועה אני מתרגם את הדברים והם הופכים להיות כותרת ראשית".
השליטה של לוי במדיה אינה מתבטאת רק באנגלית האוקספורדית שלו, או ביכולת לדבר בשפה עכשווית, אלא גם בשימוש באמצעים ויזואליים להמחשת דבריו. כך, באמצע ראיון שלף לפתע תמונה של הילד החטוף אוהד מונדר (שחזר בינתיים הביתה). או במקרה אחר, כאשר עלתה שוב ושוב טענה שהדלק בעזה נגמר, לוי עשה חישוב שכמות הדלק שנמצאת בידי חמאס יכולה לתדלק מטוס שיקיף את העולם.
"אח שלי מתמטיקאי, בדקתי איתו שהחישוב שלי נכון. וכשהמראיינת טענה שאין דלק בעזה, הראיתי לה את התמונה של הבואינג העצום שיכול להקיף את כל העולם עם הדלק שנמצא ברצועה, אלא שחמאס מעדיף לשמור אותו למנהרות מתחת לשיפא במקום לצרכים האמיתיים של האזרחים".
לצד חשבונות הטוויטר שלו עם 150 אלף עוקבים, והאינסטגרם שהוא מתחזק עם עשרות אלפי עוקבים, לוי חזק גם בטיקטוק ומדבר בכל פלטפורמה בשפה שלה. גם צבע העניבה שלו אינו מקרי. בהצהרה שהעניק לתקשורת ביום שלישי השבוע הוא ענב עניבה צהובה. כשנשאל על כך, הסביר שזה כדי להביע סולידריות עם החטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס.
למדת מנתניהו להשתמש בתמונות ובאמצעים ויזואליים?
"מנתניהו למדתי בעיקר את היכולת המרשימה לזקק מסר. הוא אשף תקשורת, שיודע להעביר מסרים בצורה קליטה ומרשימה".
למה מראיינים אותך - כדי לשמוע אותך או כדי להיכנס בך?
"במקרים רבים יש רצון לשמוע ולהבין. מבקשים לדעת מה מצב החטופים, מה מתרחש במדינה, ועוד. יש גם את אלה שרוצים להתריס או להוציא כותרת. חלק מהשאלות נובעות מבורות ולא מהתרסה, אך יש כמובן מי שרוצים להתנגח. הייתי בראיון אצל פירס מורגן והרגשתי שהוא מנסה להביך אותי לאורך כל הדרך. הוא שאל אותי 'כמה מחבלים הרגתם מתחילת הלחימה?' עניתי לו שהרגנו אלפים ונמשיך לעשות זאת, אך הוא התעקש שאנקוב במספר מדויק.
"אמרתי לו שאנחנו עדיין בערפל הקרב, ושום דובר של שום צבא או ממשלה בהיסטוריה לא יוכל לציין מספר מדויק תוך כדי קרב. הוא ניסה להקניט ולומר לי, 'אז אתם אפילו לא יודעים כמה הרגתם'. עניתי לו, 'גם אביך שנלחם נגד היפנים בבורמה לא ידע להגיד בזמן אמת כמה יפנים הוא הרג, וגם אחיך שהיה גיבור מלחמה ונלחם באפגניסטן לא ידע לומר לך כמה אפגנים הרג תוך כדי קרב. גם לא דובר צבא בריטניה'. לא היה למורגן מה לענות, אז הוא פשוט עבר לנושא הבא. אמרתי לו: 'כאשר תשווה את מספר המחבלים ההרוגים בעזה למלחמות אחרות בעולם שנלחמות בטרור, המספרים יחמיאו מאוד לצה"ל'.
"הוא המשיך והיה לעומתי ואמר לי שהתמונות שיוצאות מעזה הן התמונות המזעזעות ביותר שראה בימי חייו. עניתי לו שהתמונות המזעזעות והמחרידות ביותר ללא צל של ספק הן מראות הטבח מ־7 באוקטובר. הוא אמר לי שאני צודק, שהוא אמנם לא צפה בסרט הזוועות אך הצדק עימי".
"לפירס מורגן עניתי: 'גם אביך שנלחם נגד היפנים בבורמה לא ידע כמה יפנים הרג. וגם אחיך שהיה גיבור מלחמה באפגניסטן לא ידע כמה אפגנים הרג, וגם לא דובר צבא בריטניה'. לא היה לו מה לענות"
אילו תגובות אתה מקבל בעולם?
"עשרות תגובות, גם של המון יהודים שאומרים: אנחנו הרוב השקט ואנחנו איתכם. תומכי חמאס ברשתות הם מיעוט קולני שאינו מייצג את הרוב. סוקר ידוע הציג לנו סקר מפתיע, שהראה כי אחד הנתונים שיכולים להצביע אם אתה בעד חמאס זה אם אתה מצייץ ומעורב ברשתות באופן יומיומי. מתברר שתומכי חמאס נוטים להיות קולניים יותר".
מה קורה בקהילה היהודית בלונדון, שם גם מתגוררים הוריך?
"זה משבר אמיתי גם עבורם. יהודי לונדון עדים להתפרצות של אנטישמיות. גם אחרי שהרגעים הללו יחלפו לא יהיה ניתן לשכוח אותם. הם תמיד יזכרו מה רוחש מתחת לפני השטח. חברים ובני משפחה מספרים לי שהם מסתובבים בלונדון ולא רואים את הפוסטרים של החטופים, אלא רק שאריות קרועות שלהם. זהו שבר נורא עבורם. הם אומרים לעצמם: אם האנשים הללו, שחיים לצידנו, אינם מסוגלים לגלות אמפתיה בסיסית ועושים דה־הומניזציה ליהודים באשר הם, המצב קשה.
"אם כלפי תינוק הם לא מסוגלים לגלות אמפתיה בסיסית, חשבון הנפש נדרש. במלחמה הזו גילינו וחשנו יותר מתמיד שאנו אורגניזם אחד. צובטים אותנו ביד אחת, ואנו חשים זאת ביד השנייה. אני שומע בלי סוף על יהודים בחו"ל שהזהות היהודית שלהם התחזקה בעקבות האירועים הללו.
"זהו רגע מכונן שמזכיר לאנשיי מי הם ומי החברים האמיתיים שלהם. אני נפגש עם משלחות רבות מחו"ל שמגיעות ארצה, הענקתי להן הרצאות, והם רק רוצים לדעת כיצד ניתן לסייע. הם שואלים: מה אתם צריכים? אתם צריכים עזרה בהסברה? בכספים? אנחנו עם פנקס צ'קים פתוח. רק תגידו. ליהודי התפוצות חשוב להיות חלק מהניצחון וחלק מהשיקום של החברה הישראלית".
"חברים ובני משפחה מספרים לי שהם מסתובבים בלונדון ולא רואים פוסטרים של החטופים, אלא רק שאריות קרועות שלהם. זהו שבר נורא עבורם. הם אומרים לעצמם: אם האנשים שחיים לצידנו עושים דה־הומניזציה ליהודים - המצב קשה"
איך אתה חי עם הכוכבות שנפלה עליך?
"לא הלכתי לאודישן ב'כוכב הבא'. המטרה שלי לא היתה להיות סלב, אלא להיות הפנים של ישראל במלחמה הזו".
אבל בוא, אתה זורם עם זה. פרסמת מם שלך עם תמונת הגבות המפורסמת, פרסמת סרטון מצחיק של דמות שאומרת 'אילון תמיד צודק'. איך אתה מאזן בין הרצינות הנדרשת לוויראליות?
"אני משתדל לזכור שהתפקיד הרשמי שלי הוא להסביר את מדינת ישראל בעולם. אם על הדרך יוצאים רגעים שמעניקים לאנשים רגע של הפוגה קומית ושעשוע, רגע של צחוק בתוך החושך, אז בשמחה. הומור הוא כלי פסיכולוגי חשוב מאוד להתמודדות עם מצבי לחץ וטראומה. זה חשוב בעיניי. אני לא דיפלומט ותיק וחמור סבר שמדבר ממגדל השן. אני קם בבוקר, עולה על הקורקינט שלי ומגיע לקריה, אני אחד מהחבר'ה".
פוליטיקה?
"לא חושב".
הצעות?
"בעיקר הצעות נישואים (צוחק). ועכשיו ברצינות, אני מקבל הרבה מאוד פידבקים ותגובות בכל הפלטפורמות. זה נותן לי הרבה מאוד כוח. אחרי כל כך הרבה ראיונות שאומרים לך שאתה טועה ומנסים לערער אותך ולקעקע את אמינותך, מתגנבת לליבי המחשבה 'מה קורה אם אני באמת טועה?', 'אולי בכל זאת אני המשוגע'. ואז מגיעות עשרות הודעת תמיכה מכל רחבי בעולם שמזכירות לי שאנחנו הטובים, ללא כל פקפוק. חוויתי את הערעור הזה עם הסיפור של ביה"ח שיפא. אמרתי שוב ושוב שיש מנהרות מתחת לבתי החולים. ואז, כשהוציאו את הסרטונים מתוך עזה, חשתי הקלה גדולה".
חשבת כבר מה תעשה כשתהיה גדול?
"אני כבר גדול (צוחק). קודם כל שנצא מהתקופה הזו, ואם לא אעשה יותר מדי פדיחות אשמח להמשיך במה שאני עושה כעת".
meravs1992@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו