"הכל קרס לי מול העיניים. הרגשתי בשקר אחד גדול": עומר חזן פותח את הלב

עומר חזן נכנס למסעדה בנונשלנטיות של רוק סטאר, עם כובע מצחייה ממותג ותכשיטים מנצנצים. מכל עבר מתמגנטים אליו מייד מבטים, ניידים נשלפים לתעד בסתר.

"זה קורה לי הרבה", הוא מסמיק. "עד לשנתיים האחרונות תמיד התחבאתי. לא הבאתי את עצמי עד הסוף".

ומה השתנה היום?

"אני רוצה להיות הכוכב הכי גדול בעולם. נלסון מנדלה אמר פעם שהפחד הוא לא שלא נצליח, אלא שנצליח מעבר לכל דמיון. אז אמרתי לעצמי, למה להנמיך ציפיות? זה מה שאני רוצה וזאת המטרה שלי".

להיות סטאר הוליוודי?

"כן, אני מכוון לשם. אני רוצה לזכות באוסקר. כשאני אומר את זה לחברים אני שומע לפעמים גיחוך, אבל אני דווקא שמח. אומרים שאם אחרים לא צוחקים מהחלומות שלך - הם כנראה לא גדולים מספיק. עלי אומרים שאני סייקו, כי המטרות שלי נראות לא ריאליות. אבל זה בסדר.

"כשהייתי בן 16 עשיתי אודישן ל'אלאדין' ולא התקבלתי. זאת היתה אכזבה מבאסת, אבל עבר לי. אני צריך להסתכל על העתיד ולהגיד 'איך אני מספר את הסיפור הזה אצל ג'ימי פאלון?'. אני שואף להגיע למצב שהמפיקים של דיסני יגידו 'איך ויתרנו עליו?'".

הקאמבק של חזן (23) מול העולם בא אחרי שהתאושש לאחרונה מתקופה קשה ומאתגרת בחייו. קריסה נפשית ופיזית שאירעה בגלל עומס רב מדי שנטל על עצמו.

"שנים הייתי בלופ של עבודה. הרגשתי שכל יום מנוחה הוא יום מבוזבז. בקושי היו לי חופשות. הייתי מסיים יום צילום ב־7 בערב, נוסע לשדה התעופה כדי להספיק לתפוס טיסה של 10, טס לשלושה-ארבעה ימים, וחוזר ב־4:30 בבוקר, כי למחרת כבר היה לי יום צילום. היו ימים שהייתי מרוסק, בלי כוח לקום. אמרתי, 'אלוהים, מה אני עושה?', עבדתי בקצב לא נורמלי".

מה שנקרא, הבאת את עצמך לקצה.

"כן. וגם פגעתי בעצמי. אני מודה בזה היום. הייתי רדוף, כל הזמן בלחץ. ההשלכות היו מאוד קשות. עומס נפשי בעיקר, וגם פיזי. מאז למדתי להקשיב לנפש ולגוף שלי, ולהרשות לעצמי גם ליהנות, כי מגיע לי. אף אחד לא עשה בשבילי, לא נתן לי. לא הורה, לא אח, לא כלום. עשיתי הכל בזכות עצמי, בעשר אצבעות".

ההתמוטטות הגיעה לפני שנתיים, כשחזן, אחרי תקופת צילומים לשלושה פרויקטים במקביל, הפסיק לענות לפתע לטלפונים. באותה עת היה מעורב גם בפרידה מתוקשרת מבת זוגו, הרקדנית ליהיא פרוד, שעימה ניהל קשר יציב של שלוש שנים.

"פתאום הייתי בנקודה בחיים שהגעתי לשפל עם עצמי. היתה לי תחושה של ריקנות. העולם קרס לי מול העיניים. לא האמנתי ביכולות שלי, זלזלתי בעצמי, לא הייתי מודע לכוחות שלי. לא חשבתי שאני נראה כמו שאנשים רואים שאני נראה, או שאני טוב כמו שאנשים חושבים שאני טוב. הרגשתי שכולם משקרים לי, שאני חי בשקר אחד גדול. הרגשתי שסביבי הכל שקר. הבנתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא להתמקד בעצמי.

"הגעתי למצב שלא עניתי למי שהתקשר אלי, ביטלתי פרויקטים, עברתי גבולות – ובשלב מסוים זה יצא מפרופורציות. אנשים שאלו שאלות, והיה כעס. מפיקים ובמאים רצו תשובות. ואני לא רציתי לתת, כי בעצמי לא ידעתי להצביע מה עובר עלי. הרגשתי שלאף אחד לא באמת היה אכפת ממני".

למה הכל התפרק אצלך פתאום?

"לא הקשבתי לעצמי, נתתי יותר כוח לאנשים אחרים. היום זה נגמר - אני משתדל להשאיר את הכוח אצלי. הבנתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים, ולדאוג לנפש שלי ולגוף שלי, שלא דאגתי לו שנים. חשבתי שאני גיבור, והבנתי שאני לא. בסופו של דבר, אתה יכול לחשוב שאתה חכם גדול, אבל יש מחיר".

איך יצאת מהמשבר?

"בזכות הקדוש ברוך הוא. זה לקח ארבעה-חמישה חודשים, וזאת עדיין מלחמה יומיומית, כי קל יותר ליפול לעצב ולקושי מאשר לשמחה ולאושר. ויש לי נפילות. לפחות פעם בשבוע יש לי נפילה. יש לי קואוצ'רית ורב שהם העוגן שלי. נעזרתי בהם, בלי אף איש מקצוע נוסף ובלי תרופות, הכל באופן טבעי. טיפלתי בעצמי, ניקיתי את עצמי מאנשים שהיו בחיים שלי".

"לא מעניין כמה כסף וכוח"

בפברואר 2022 העלה חזן פוסט חושפני שבו עדכן את מאות אלפי עוקביו ברשתות החברתיות על מצבו הנפשי: "היו ימים שלא רציתי לעשות כלום, וימים שהייתי בשמיים, עליות וירידות, ולא הצלחתי להסביר מה אני מרגיש בפנים", כתב בפוסט. 

"אני לא בן אדם שמצליח להסתיר שקשה לו, וכנראה רובכם שמתם לב. אחרי שנים שלא עצרתי לרגע הרגשתי שהנפש שלי צריכה שקט, ובחרתי להתנתק קצת מכולם. אני יודע שחשוב לעבור את המשברים האלה, הזריחה תמיד מגיעה אחרי החושך... בסוף רק אנחנו אחראים לאושר שלנו. ואם יש מישהו שעובר דבר דומה, שיידע שהוא לא לבד".

זה היה פוסט אמיץ מאוד ברמת החשיפה שלו.

"ביום ששלחתי אותו ישבתי עם הוריי ועם אחיי במסעדה בשוק נחלת בנימין, ולמרות ההתלבטות אם להעלות או לא, הרגשתי שאני חייב לפרסם את זה, בעיקר כדי להראות לאחרים. כששחררתי את הפוסט היה לי מין קווץ' כזה, שעכשיו כולם יודעים את הסיפור שלי. אני חושב שזה היה הרגע הכי קשה בחיי".

מאז שסיפרת לעולם מה עבר עליך המצב השתפר?

"עכשיו אני רוצה להיות רק מאושר. נמאס לי מבולשיט, מדרמות מיותרות, מוויכוחים ומריבים. מה שלא עושה לי טוב - אני כבר לא עושה. לא מעניין כמה כסף וכוח יש בזה, זה כבר לא רלוונטי. אני לא רודף אחרי זה. זה פוגע לי בחיים האישיים, בנפש. בא לי לקום בבוקר, לשמוח, לעבוד עם אנשים שאני רוצה, לחייך ולהיות מאושר".

הרדיפה אחרי רשתות חברתיות לא תמיד עוזרת לאושר.

"רק לפני שבוע פתחתי טיקטוק. אנשים חושבים עדיין שזה מזויף, אבל זה לא. מבחינתי, רשתות זה כוח בינלאומי גדול. אבל ההיבט הציבורי הוא גם הכי קשה, החשיפה. אני יכול לצאת החוצה עם פרצוף מבואס, ומישהו ישלח תמונה שלי וכולם יכתבו 'מה קרה לעומר חזן?'. יש דברים שמנעתי מעצמי בגלל החשיפה, פחדתי מהצל של עצמי. הייתי יוצא רק עם כובע, אבל היום אני משחרר. אני כבר לא הילד ההוא".

"אלון לא פתח לי דלתות"

אנחנו נפגשים לרגל יציאת לא פחות מארבעה פרויקטים שלו בקולנוע ובטלוויזיה, אבל לפני כן הוא מספר בהתלהבות על הים של קוסטה ריקה, שם גלש לפני שנה בחופשת חלומות עם חבריו מהילדות.

"כילד גלשתי המון. בשנה האחרונה אני מתמקד בהנאה מהדברים שתמיד רציתי לעשות ולא עשיתי - גלישה, ספורט, כיף. להתרכז באושר, בטבע, בחברים, במשפחה. קוסטה ריקה החזירה אותי להיות בן 12. נסעתי שם על טרקטורון, מסריח, בלי תחתונים, בלי חולצה, בתוך האבק, זרוק, בצ'יל, בשחרור.

"טסתי יום אחרי שסיימתי את הפסטיגל. הרגשתי שאלוהים בוחן אותי, כי נכנסו לי פרויקטים, הצעות שוות מאוד, ולמרות זאת ויתרתי. כשאני מוותר על עבודה אני במלחמה פנימית, יכול להלקות את עצמי, אבל אמרתי: בא לי ליהנות עכשיו ולא לדחות יותר".

בשנה האחרונה טייל גם בדובאי, בארה"ב וביוון, ולאחרונה שב מחופשה משפחתית בוורשה. מהתמונות שהוא מעלה ברשתות אפשר להתרשם שהוא חי בערוץ החיים הטובים: פה גולש, שם מגיח רטוב מבריכה, ובין לבין הוא מחייך על שפת הים או צמוד לרכב יוקרה בארה"ב.

"אני חולה אדרנלין, חולה, חולה. זה כיף, זה מחזיר לי את החיים. עשיתי באנג'י, סקי, צניחות, גלישות, הכל. עכשיו אני חולם לטוס בטרקטורון עם מצנח רחיפה".

הוא גר "אול אובר דה פלייס", כהגדרתו, נודד בין לוס אנג'לס, אשדוד ותל אביב. אבל לא משנה איפה יניח את ראשו, תמיד לפני השינה יתקשר לאמא, הבסיס של חייו.

"אני מדבר עם אמא שלי שמונה פעמים ביום, זה נראה לי המינימום. היא החברה הכי טובה שלי. רכבת ההרים של החיים שלי מאוד לא מובנת להוריי, אבל הם תמיד שם, העוגן שלי. המשפחה הכי חשובה לי. אם סבא וסבתא שלי לא נוכחים בפרמיירה כלשהי שלי - מבחינתי לא ניצחתי. והם תמיד נוכחים".

"אני מרגיש שיש בי דרייב שהוא קצת יותר גדול ממני. אני מרגיש שזה ייעוד. מרגיש שהקב"ה הוריד הארה ואמר לי: 'תכיר בזה ואל תנסה לברוח'. מאז שאני זוכר את עצמי אני בלימודי משחק, עם המון לחצים וטירוף, שיגעון טוטאלי עם עצמי"

אחיו הצעיר, יאיר חזן בן ה־17, עושה כעת בעצמו צעדים ראשונים בתעשיית הבידור. "יאיר עשה תפקיד קטן ב'שמיים אדומים', שיחק את אמיר ח'ורי כילד. זה מזכיר לי איך התחלתי בעצמי, יש לו מקור להשראה בבית. הוא למד ממני המון דברים, ועכשיו הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל בזכות עצמו. אני מאוד מעריך את זה. הוא כמוני, אף פעם לא חיפשתי טובות ולא רציתי שיעשו לי קיצורי דרך".

בל נשכח גם את הדוד שלך, מאמן נבחרת ישראל בכדורגל אלון חזן.

"הוא מדהים. השבוע הייתי בחתונה של הבת שלו, דניאל. אלון הוא אחד האנשים הטובים, הצנועים והאמיתיים שיש, ואני חושב שהנבחרת זכתה מאוד כשקיבלה אותו. הוא נכס. אגב, הוא היה מאמן הנבחרת הצעירה המון שנים, והוא בנה שם את השורשים שאיתם אופיר חיים עשה את הדברים המדהימים שלו".

אלון פתח לך פעם דלת כלשהי?

"לא, אני אפילו לא מבקש ממנו כרטיסים לנבחרת - אני קונה והולך".

חזן נולד וגדל באשדוד. כבר כילד למד תיאטרון, משחק, פיתוח קול ואנגלית. בגיל 5 נהג לטפס על במות בחופשות המשפחה במלונות באילת, ובגיל 11 כבר קטף תפקיד ראשון בסדרת הקאלט "עספור", בדמות מוטי הצעיר. בהמשך הופיע בשלל סרטים ("הקפות", "לאן נעלם נימני?") וסדרות נוער ("אחותי קפצה כיתה", "אילת", "פוראבר", "בצפר", "זיגי", "פלמח") שמיתגו אותו ככוכב נוער לוהט והובילו גם להנחיה ("הקומה האחרונה"). בצבא שירת בתיאטרון צה"ל.

לאורך השנים זכה בפרסים ובעיטורים מטעם אתרי נוער ובידור, כיכב בפסטיגלים, במחזות זמר ("כמו גדולים") ובמופעי חנוכה, והוביל קמפיינים של מותגים מוכרים (סמסונג, פקטורי 54, אדידס, פיאט).

"מאז שאני זוכר את עצמי אני בעניין של משחק, עם המון לחצים וטירוף, שיגעון טוטאלי עם עצמי. אני מרגיש שיש בי דרייב שהוא קצת יותר גדול ממני. אני מרגיש ייעוד. מרגיש שהקב"ה הוריד הארה ואמר לי: תכיר בזה, אל תנסה לברוח".

מה בעצם הייעוד?

"אני מרגיש שאני נותן הרבה מוטיבציה לאנשים אחרים, שאני מעניק תקווה ואור דרך המשחק והאישיות שלי. לכן אני רוצה להיות גם בינלאומי, בגלל שאני יודע שאוכל לתת יותר".

אפרופו בינלאומי - מי מודל ההשראה שלך?

"ליאונרדו דיקפריו. נפגשנו לפני כשנה באירוע של חבר משותף בישראל. שוחחנו שיחה ארוכה, שבמהלכה הוא שאל אותי מה הסרט שלו שאני הכי אוהב. עניתי לו 'שאטר איילנד', ואז הוא הסתכל עלי ואמר: 'בחירה טובה'. הרגשתי שהוא שמע ממני משהו אחר ממה שאומרים לו בדרך כלל, ושמחתי".

את חלום הוליווד החל לממש לפני שנה, כשהצטלם ("אחרי הרבה אודישנים") לסרט האקשן האמריקני "המהנדס", בבימויו של דני איי אבקסר. בסרט, שמביא את סיפור המצוד אחרי רב־המחבלים יחיא עיאש, שהוציא לפועל פיגועי התאבדות קשים נגד ישראלים בשנות ה־90, מופיע חזן לצד אמיליו הירש, צחי הלוי, אושרי כהן ואנחל בונני. במסגרת הצילומים הפכו סמטאות דרום תל אביב לעזה.

"כששמעתי שהתקבלתי הטלפון הראשון שלי היה לאמא: 'עשיתי את זה'. אני מגלם דמות בלאגניסטית, לא אופיינית לטייפקאסט שלי. נראה לי כאילו גדלתי שם פיזית, עם יותר מסה, נהייתי יותר שרירי, עם זקן ארוך. זה סרט אקשן עם רובים ואקדחים, אז הלכתי לשיעורי ירי, למדתי לעבוד על הפיזיות שלי. איך להחזיק רובה, לטעון, לשלוף ולירות".

כרגע משתתף חזן גם בסדרה "בעלת החלומות" (א'-ג', 19:35, HOT בידור, VOD HOT ו־Next TV), שאליה הגיע אחרי ששיחק ב"שבאבניקים" המוערכת. "לשחק בסדרות דרמטיות זה לא דבר פשוט", הוא מסביר. "מצלמים 60 סצנות ביום, רגע אחד אתה אוהב, רגע אחד שונא, רגע אחד בוכה, רגע אחר צוחק - והכל באותו יום".

במקביל הוא מככב בתפקיד הראשי בסרט "אל תחכי לי", של דני רייספלד ורועי גלוסקא, שעלה החודש לאקרנים בישראל. בסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, מגלם חזן בן טובים שנפל לפשע ונידון למאסר עולם על פשע חמור. הצלע הנשית שלצידו היא טיילור מלכוב ("בחורה מהממת, נהניתי מאוד לעבוד איתה").

למען התפקיד התובעני הוא החליט ללכת רחוק, רחוק מאוד. "ירדתי 12 ק"ג בחודשיים, שמתי דגש על ארוחות מסודרות ולא גדולות. האם בריא לרזות ככה? ברור שלא, אבל זה השתלם. זה הביא אותי לקצה שלי, וזה מה שהייתי צריך. למען הדמות הייתי חייב להרגיש רע, להסתכל במראה ולהגיד 'אני נראה זוועה'. במקלחת ראיתי את הגלח המזעזע שלי ואת כל העצמות והצלעות ואמרתי: 'מה זה?'. בסצנה הכי קשה הרביצו לי עם שוט, סצנה מאוד קשוחה. חצי שעה אחרי לא הצלחתי לנשום רגיל. שאלתי את עצמי מה עשיתי - אבל הרגשתי גאווה".

למען תפקיד ראוי תשקול גם סצנות עירום?

"אם זה משהו שמצדיק באמת ובתמים, אני אעשה. ראיתי ב'שעת נעילה' את עופר חיון בסצנה על הטנק, מוריד את כל הבגדים וצורח. הייתי עושה את זה, כי יש לזה סיבה. הוא עשה שם תפקיד מדהים".

בימים אלה עולה גם עונה חדשה של הסדרה "זיגי" (ב-TeenNick לצופי HOT), ובהמשך השנה תעלה בנטפליקס הסדרה הבאה בהשתתפותו - "באש ובמים" של חנן סביון וגיא עמיר. "הדמות שלי שם, שאסור לי לספר עליה כלום, באה ועושה המון בלאגן לשני החבר'ה הנפלאים האלה. זה היה הפרויקט שהכי נהניתי בו. לא הרבה פעמים אני מגיע לסט ונהנה מהפאן".

"משתדל לשמור מצוות"

המצב החברתי במדינה לא מטריד אותך?

"אני מאמין שהכוח שלנו הוא רק ביחד. אלפי שנים, עוד מתקופת התנ"ך, כוחנו היה תמיד באהבה שלנו זה לזה. אני לא מפחד שזה ייעלם, כי תמיד יקרה איזה משבר - ואז כולנו נתאחד. אני מאחל שתמיד נאהב איש את רעהו. ממילא יש כל כך הרבה מסביב שלא אוהבים אותנו".

לאורך השנים סוקרו מערכות היחסים של חזן בהרחבה, כששמו נקשר לנאיה פדרמן, לקים אור אזולאי ולמפורסמות אחרות. "כשהייתי רווק היו ממציאים לי זוגיות עם מלא כוכבות, וזה לא קרה באמת. רוב מה שכתבו היה שקר מוחלט".

כעת הוא מנהל זוגיות של כמה חודשים עם גיל שטרית, בעלת סטודיו לעיצוב פרחים מרמת גן, שאותה הכיר דרך חברים משותפים. מודה שהוא מאוהב. עם האקסיות המפורסמות הוא לא בקשר ("אני לא עוקב אחריהן ברשתות"), גם לא עם האקסית האחרונה, ליהיא פרוד, שיוצאת בימים אלה עם דור רפאלי (אחיה של בר).

סדר היום שלו כולל אימון כושר ב־6:30 בבוקר, מדיטציה, הליכה בים או משחק טניס. נוסף על כך הוא מרבה לקרוא ספרים בנושאי רוחניות, בהם "הדרך לחיים של משמעות" של הרבי מלובביץ', וכן "מדיטציה שלמה", "כוחו של התת־מודע" וליקוטי "ניצחתי ואנצח".

הרבה יהדות.

"הדרך שלי, מבחינת יהדות, היא מאוד־מאוד מאמינה. הייתי אפילו אומר אמונה עיוורת. אני משתדל לשמור מצוות, צם בכיפור והולך לבית כנסת כשאני יכול. בשבת לא אעבוד בחיים. בפסטיגל עליתי רק אחרי צאת השבת, זה היה התנאי שלי. אני מאמין ששבת היא מקור הברכה. גם אם תגיע אלי הצעה לשחק בסרט ענק, עם עבודה בשבת, אני אגיד 'תודה רבה, תקראו למישהו אחר'. כבר קרה לי שקיבלתי טיסות לקמפיינים, פרויקטים בחו"ל, פרסום שאין דברים כאלה, סכומים מאוד גדולים - ולא הסכמתי לעבוד בשבת.

"אני מרגיש שהקב"ה עושה לי המון מבחנים, בוחן כמה אני חזק, ואלה מבחנים מאוד קשים. במקצוע שלי שום דבר לא בטוח. אתה יכול לעשות בחצי שנה 20 קמפיינים ו־20 סדרות - ואז פתאום כלום, חצי שנה שקט. אני יכול להיות חודשים במצב של אי־ודאות.

"הקמפיינים כרגע לא פורחים, אין תפקידים, כי הכל נדחה, אין כסף לאף אחד. זה היה ככה בקורונה, וגם עכשיו יש תקופה של עננת חוסר ודאות בכל תעשיית הטלוויזיה. זה בגלל הסטרימינג".

"בשבת אני לא אעבוד בחיים. בפסטיגל זה היה התנאי שלי. אני מאמין שהשבת היא מקור הברכה. גם אם תגיע אלי הצעה לשחק בסרט ענק, עם עבודה בשבת, אני אגיד 'תקראו למישהו אחר'. כבר קרה שקיבלתי פרויקטים בחו"ל, סכומים מאוד גדולים - וסירבתי"

יש לך אמונות טפלות?

"אני לא מספר על אודישנים ולא מדבר על כסף. כששואלים אותי כמה משהו עלה - אני לא עונה. אני לא אגיד אם קניתי בית. זה הכל עין הרע".

מה החפץ שתתקשה לחיות בלעדיו?

"תפילין".

עוזרת צלם: קאי זיו, איפור: ורד בדוסה רוטרו, שיער: אלמוג כהן, סטיילינג: שני לסרי

shirz@israelhayom.co.il