להלן ציטוט מתוך אלבומו החדש של 50 סנט, "לפני שאני משמיד את עצמי" (הליקון): "הבטחתי לשמור אותך קרוב אלי, את נותנת לי ביטחון, בתוך כל הדרמות נותנת תחושה שזה נכון... מחמם אותך עם האצבע בנקודה שאת אוהבת, אני אוהב אותך אם האהבה שלך חוזרת...". נעים לגלות שהבחור עדיין רומנטיקן. השיר הוא שיר אהבה מרגש של האמן לאקדח שלו. הביוגרפיה מוכרת: בגיל 12 החל למכור סמים ברחובות קווינס, בגיל 25 נורה תשע פעמים, ניצל, ושנתיים אחר כך התגלה על ידי אמינם. בדברי ימי ההיפ-הופ תירשם ההצלחה הנדירה של "In Da Club" - הלהיט שאמינם וד"ר דרה רקחו עבורו - כנקודה שבה הז'אנר קבע השתלטות סופית על עולם הפופ, כמו גם כנקודה שבה מכר את נשמתו לעסקני עופרת אלימים. פיפטי מייצג את כל מה שרע בהיפ-הופ, היציר המובהק של האלימות וההתמסחרות שלו. כעת הוא מוציא כאמור אלבום חדש, שנתיים אחרי אלבומו האחרון והכושל יחסית, אך גם לאחר שצבר הון עתק של יותר מ-400 מיליון דולר ממכירות מטורפות של אלבומיו, הופעות, השתתפות בסרטים ויוזמות עיסקיות מצליחות, הכוללות משחקי מחשב, קו ביגוד, ספרי הגשמה עצמית ואוטוביוגרפיות בסנט. האלבום עצמו, כרגיל אצל פיפטי, הוא תצוגת תכלית של מקסימום סטריט-קרד עם מינימום כישרון. הביטים בנאליים, העטיפה מזעזעת והטקסטים אלימים ושטחיים, ברמת "בוא אלי אקדח נחמד, שב אצלי על כף היד". נקודת השפל נשמעת ב"Gangstas Delight", גרסה של להיט המסיבות של שוגרהיל גאנג, שהופך אצלו לשיר על יריות, מחסניות ומה שבין הביריות. עם האלבום יוצא די.וי.די של סרט באותו שם שפיפטי ביים, הפיק ומככב בו. באופן טבעי הוא נכנס לדמות של רוצח שכיר מוצלח, שלטענתו בחר בחיים האלו כי לא היתה לו ברירה. לרוצח יש אח גאון שבגיל 13 מקבל מלגות מהרווארד וייל, אך, כמובן, בלית ברירה בוחר גם הוא ללכת בדרך של אחיו. מה לעשות, החיים בגטו קשים. לכן צריך לרצוח (או לעשות כאילו ולהתעשר). בתוך סיפור הפרוורים המחליא שעשה אותו עשיר, החיים של פיפטי כנראה כל כך אינטנסיביים, שהוא נמצא רגע לפני השמדה עצמית. ובכן, מר סנט, אל תיתן לנו לעצור אותך. "50 Cent, Before I Self Destruct (הליקון)
yashiv@gmail.com
