איפה השלט? למי אכפת: השנה שבה הרייטינג צלל למעמקים

את בוקר 10 ביולי 2022 יעדיפו חדשות 12 לשכוח.

היתה זו הפעם הראשונה ב־20 שנה שבה נתוני הערב הקודם העידו כי מהדורת החדשות הלאומית השיגה נתון רייטינג חד־ספרתי - 9.9% בלבד. ב"קשת" סירבו לקבל את הגזירה, נלחמו על עשירית האחוז, ערערו לוועדת המדרוג - אך נדחו. ואם זה לא מספיק, באותו ערב נרשם הפער הנמוך ביותר בין חדשות 12 לחדשות 13 מאז מיזוג רשת־10 בינואר 2019 - רק 1.6% הפרידו ביניהן, לאחר שהמהדורה של "רשת" השיגה נתון יפה יחסית של 8.3%.

למה הנתון הזה היה קשה כל כך לקשת? אולי מפני שהפעם הקודמת והיחידה עד אותו היום - על פי העמוד של "מדרוגית" בטוויטר, המצוין למתעניינים בתחום - שבה הביאו חדשות 12 נתון חד־ספרתי היתה ב־16 ביולי 2001. מה קרה אז? זה היה מול הפרק לפני האחרון של הטלנובלה "לגעת באושר" ששודר במקביל, ובכל מקרה היו טענות מוצדקות על בעיה במדידת הערוצים המסחריים שגרמה למספר הנמוך הזה.

הנתון הזה הוא אחד מני רבים שגרמו לבכירי תעשיית הטלוויזיה הישראלית לראות חושך בעיניים. שנת 2022 - גם עם שידורי המונדיאל, שהביאו נתונים דמיוניים של 30% ויותר למשחקים בפריים טיים - תירשם כשנה שבה שידורי הטלוויזיה הפסידו עוד במאבק בשחיקת כוחם המסחרי והתרבותי.

"זה לא קרה ביום אחד"

מי שעוקב אחרי התופעה הזו וחוקר אותה מקרוב שנים רבות הוא ד"ר יובל קרניאל, חוקר תרבות תקשורת ואינטרנט, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה. לשעבר הרקטור והמשנה לנשיא באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ועורך דין המתמחה בדיני תקשורת ואינטרנט.

קרניאל, למה זה קורה ומה זה אומר?

"במבט רחב יותר, זה תהליך מתמשך וארוך של מות הטלוויזיה. זה לא סיפור שקרה ביום אחד. אנחנו מדברים על כך כבר כמה שנים. זה תהליך שנחזה כשהאינטרנט נולד ופרץ, ולקח זמן עד שהדבר הורגש במספרים. הטלוויזיה ניסתה ונתנה פייט גדול לאינטרנט ולרשתות החברתיות במשך תקופה ארוכה - אבל האמת היא שבמציאות התקשורתית החדשה שנוצרה לטלוויזיה, כפי שהכרנו אותה, אין יותר מקום".

למה? יש בה בידור, יש חדשות, יש ריאליטי!

"כן, אבל לשבת על הספה לראות פרסומת זה רעיון כמעט מגוחך. אנחנו לא מוכנים לעסקה הזאת של שידור ופרסומות. אנחנו רוצים לראות סדרות, אנחנו רוצים לעשות בינג' נקי, בלי פרסומות. וגם לא מעוניינים להיות תלויים בפרוגרמינג או בפילוח שמישהו באחד הערוצים קבע לנו. וגם את החדשות והאקטואליה שלנו אנחנו מקבלים במקומות אחרים".

המספרים, כידוע, נתונים לפרשנות, וכמעט כל נתון גרוע אפשר להציג גם בצורה חיובית. וזה בדיוק מה שעושים גופי השידור במצגות סיכום השנה שלהם. אבל כשבודקים לעומק נחשפת האמת, והיא קשה: הרייטינג הממוצע של "קשת" בפריים טיים בשנת 2022 (ינואר-נובמבר) עמד על % 12.8. לשם השוואה, ב־2019 (שנת המדידה האחרונה לפני פרוץ הקורונה) היה הנתון 14.5%. בסך הכל מדובר בירידה של 12% ו־1.7 נקודות רייטינג. ואילו הפריים טיים של "רשת" מסיים את השנה בממוצע של 8.3 לעומת 9.1 שהשיג ב־2019. בסך הכל ירידה של 9% וכמעט נקודת רייטינג אחת, וזה קרה, בין השאר, מפני שבשנים האלה נוצרו בישראל פלטפורמות שידור חדשות, המציעות אפשרויות רבות יותר, דוגמת נטפליקס, אמזון ודיסני.

"הטלוויזיה בכל העולם נשחקת, אבל בישראל היא נשחקת הרבה פחות, ברוב המקרים הם תלויי תוכן. את 2022 צריך להשוות ל־2019, ובפרק הזמן הזה, של שלוש שנים, הירידה היתה קלה יחסית", מסביר בכיר באחד הערוצים. "זו ירידה שאם תביא לי אותה גם בארבע השנים הבאות, אני חותם עליה עכשיו. אין מדינה בעולם שלא היתה חותמת עליה. בסופו של דבר, המבחן הוא המפרסמים. ואם המפרסמים ממשיכים לפרסם, זה אומר שהם מרוצים מהערך שהם מקבלים בפרסום בטלוויזיה".

למה השחיקה בישראל איטית יותר מאשר במדינות אחרות?

"לקהל הישראלי הרבה יותר קל להתחבר לדמויות ישראליות ולתוכן ישראלי, בשפה העברית. אלה גורמים תרבותיים ששומרים עלינו ועוזרים לנו להישחק בקצב נמוך יותר. עם זאת, אנחנו גם מביטים החוצה, רואים איפה העולם כולו יהיה בעוד עשר שנים ומבינים שלשם אנחנו הולכים".

משבר גם בריאליטי

חותם או לא חותם, בשנת 2022 שישה מהפורמטים הגדולים ביותר בז'אנר המצליח ביותר, הריאליטי, שהכניסו בעבר הרבה מאוד כסף, שברו שיאים שליליים. כאן כבר מדובר במפלצות רייטינג כמו "מאסטר שף", "הכוכב הבא", "חתונה ממבט ראשון" ו"נינג'ה ישראל" של קשת, ו"הישרדות" ו"משחקי השף" של רשת. בקשת, למשל, העונה החדשה של "מאסטר שף" שווקה לצופים בבית כ"עונת העשור" ולכבודה הוסיפו גם את רותי ברודו לצוות השופטים. אז הטעמים היו אולי חגיגיים, אבל הרייטינג קצת פחות.

פרק הבכורה של התוכנית רשם שיא שלילי היסטורי עם נתון של 16.2% בלבד. לשם השוואה, הנתון הגבוה ביותר לפרק השקה של העונה בערוץ 2 הוא 37.4% (עונה 4, 2014), והנתון הגבוה ביותר לפרק פתיחה בערוץ 12 הוא 29.3% (עונה 7, 2017), שהם 13 נקודות יותר מההשקה האחרונה.
נתוני הפתיחה הללו היו רק רמז לקינוח, שהיה מר: פרק הגמר של התוכנית הסתיים ב־17% וזכה בתואר "הגמר הנמוך ביותר בתולדות התוכנית". רק לשם השוואה (וחשוב לזכור שהתחרות היתה קלה יותר באופן משמעותי באותה התקופה), הגמר הגבוה ביותר של הפורמט בערוץ 2 השיג נתון פסיכי של 46.6% (עונה 3, שנת 2012) והנתון הגבוה ביותר לגמר הפורמט בערוץ 12 השיג 26.7% (עונה 8, 2019) - שהם כעשר נקודות יותר מהגמר האחרון. עדיין במטבח - "משחקי השף" של רשת פתחו עם השקה של 11.8% וסיימו עם ממוצע של 9.9% לעונה.

השיאים השליליים הללו המשיכו להירשם גם בריאליטי המוזיקה "הכוכב הבא", שפתח עונה עם נתון שיא לפורמט בערוץ 12, של 21.5%, וסיים את העונה עם ממוצע של 16.6% בלבד - שיא שלילי של כל הזמנים. לשם השוואה, העונה החזקה ביותר של הפורמט בערוץ 22 עמדה על 33.7% (עונה 1, 2013), והעונה החזקה ביותר בערוץ 12 עמדה על ממוצע של 20.2% (עונה 3, 2019). תוכנית הגמר, שבעבר איש לא חלם להחמיץ וכל המדינה עסקה בשיר שיבצעו הפיינליסטים בגמר, הסתפק בשיא שלילי של 20.1% - בדיוק חצי ממה שהשיג פרק הגמר בעונה הראשונה של הפורמט, ואיזה מזל שאליאב המנצח היה שם. "חתונמי" סיימו אמנם את העונה עם חתונה אמיתית, אבל שיא שלילי של 18% בלבד לעומת 18.7% שהשיגה ב־2019 ו־22.8% ב־2018 - ירידה של כחמש נקודות בתוך חמש שנים. ובשורות לא טובות גם בגזרת ה"נינג'ה", שחזרה השנה למסך בכושר פחות טוב והסתפקה בממוצע שלילי של 18.1% בלבד, לעומת 20.9% ב־2019.

וזה לא קורה רק ב"קשת". בעונתה הראשונה בערוץ 10 חוללה "הישרדות" היסטוריה ועקפה לראשונה את ערוץ 22 הבלתי מנוצח. העונה המצוינת, בכיכובם של נעמה קסרי, נועם טור ודן מנו, שינתה את חוקי המשחק והציבה רף חדש לז'אנר הריאליטי בישראל. הרבה מדי מועצות שבט עברו מאז הימים ההם, ובעונתה האחרונה "הישרדות" של רשת התרסקה וספגה שיאים שליליים של כל הזמנים: הושקה עם 20% בלבד, המשיכה בממוצע עונתי של 13.2% והגיעה לגמר עם 17.2% בלבד.

קרניאל, למה גם הריאליטי נחלש?

"תוכניות הריאליטי היו המנוע שנשאר, אבל גם הוא התעייף. תוכניות הריאליטי המשודרות אצלנו מבוססות על פורמטים ישנים, שמחיים אותם בהנשמה מלאכותית. כמה פעמים אפשר לצפות באותם תבשילים של 'מאסטר שף', באותה דינמיקה חברתית ב'הישרדות' ובזמרים של 'הכוכב הבא'? יש פה עייפות החומר, והשאלה היא כמה אפשר לשבת ולצפות באותו הדבר? הרי כמה הקהל מטומטם? אלו אותם סלבס, אותן דמויות ואותן סיטואציות. זו כמעט בושה לחזור ולשדר אותם תכנים ששודרו לפני 15 שנה. זה מביך עבור הערוצים, אבל אין לזה כרגע תחליף כי המדיום כולו נמצא בשקיעה".
לעומת זאת, המונדיאל הצליח להושיב אנשים מול המסך.

"כשיש אירוע ספורט משמעותי כמו המונדיאל, שכל מהותו בשידור הישיר, אז מתחדש העניין בטלוויזיה. אבל צריך לזכור שזה נוגע רק באירועי ספורט ובאירועים גדולים וחשובים, וגם זו, בסופו של דבר, נישה. לערוצי ברודקאסט, כפי שהכרנו, אין תוחלת. הסדרות הולכות לפלטפורמות האחרות ואופי הצפייה השתנה. לדעתי, זה עדיין לא השפל, אלא רק תחילת הצלילה, מפני שהתופעה החדשה והמעניינת באמת היא שאנשים צעירים לא צופים בטלוויזיה".

געגועים לכישלון של "2025"

"היו לנו כמה תמרורי אזהרה בדרך. 'מאסטר שף' ו'הכוכב הבא' היו כאלה", מסביר לנו בכיר באחד הערוצים. "זה לא עבד כי חזרו על נוסחה מוכרת מדי. ותוסיף לזה את ההצלחה של 'האח הגדול' ברשת, שחשפה את הכשלים של 'מאסטר שף' ו'כוכב נולד'. 'ארץ נהדרת', לעומת זאת, נצמדת למה שקורה במדינה והתכנים שלה לא חוזרים על עצמם. וגם אי אפשר להתעלם מהשיח הפורה מאוד ש'האח הגדול' ו'חתונמי' מייצרים בתקשורת הכתובה וברשתות. זה כוח עצום. אם לא נהיה טובים, נגיע לתהומות, אבל זה לא אומר שלא נמשיך לנסות".

ואכן מנסים, אבל לא תמיד זה מצליח. בשנה החולפת עלו שני פורמטים מקוריים חדשים: "המסעדה הבאה" ברשת ו"הקבוצה" בקשת. מדובר בשתי תוכניות שהושקעו בהן עשרות מיליוני שקלים, ושתיהן נכשלו ולא יחזרו לעונות נוספות. גמר "המסעדה הבאה" סיים את העונה עם 9.4% בלבד, וגמר "הקבוצה" עם 5.7% בלבד. רק לשם השוואה, ב־2019 שידרו בקשת את הפורמט המקורי, "2025", שנחשב לכישלון ולא חזר לעונה שנייה, והשיג ממוצע של 14.3% וגמר של 15.2% - נתונים שהיום היו נחשבים להצלחה.

"את הכישלונות האלה אי אפשר לייחס רק לשחיקה של הטלוויזיה, אלא לכך שהפורמטים היו גרועים. כלומר, גם אם הם היו עולים לפני עשור, רוב הסיכויים שהם לא היו מצליחים", אומרת אשת תוכן בכירה. "מצד שני, כשהשחיקה הזאת קיימת והמספרים ממילא נמוכים, ויש לך בחוץ יותר מגוון ואפשרויות, מספרי הכישלון נמוכים מאוד. מי היה מדמיין לפני שנים גמר בקשת עם 5% לתוכנית שעלתה להם מיליונים? זה נתון בלתי נתפס".

"צריך לזכור שגם הנתונים הנמוכים האלה לא אמיתיים לגמרי", מוסיף ד"ר קרניאל. "הטלוויזיה פתוחה בבית כי זה חלק ההרגל שלנו בבית הישראלי, אבל זה לא אומר שאנחנו צופים בה. לפעמים אנחנו יושבים במקום אחר, או עסוקים בטלפון שלנו".

עד כמה ערוץ 14 או כאן 11 משפיעים על המספרים של הערוצים הגדולים?

"מדובר בשתי נישות שיש להן מקום: 14 הוא ערוץ ימני, וזה מתבקש שיהיה לנו 'פוקס ניוז' מקומי, אבל זו עדיין נישה. זה לא ערוץ שיכול להגיע לרייטינג גבוה והוא מתקשה להחזיק את עצמו כלכלית. כאן 11, הממומן על ידי המדינה, נוהג נכון בכך שהוא פונה לדיגיטל ולא רואה עצמו רק כערוץ שידור לצפייה ישירה. הוא פועל בצורה מוצלחת ויוצר תכנים שיש להם גם שוק בינלאומי. אבל מדובר בשידור ציבורי שהמודל הכלכלי שלו הוא מימון. במידה מסוימת זה כנראה עתידה של הטלוויזיה".
ואילו איש תוכן בכיר מוסיף: "לזכות 'כאן' ייאמר שהם נערכו בשני מובנים: הם נתנו הרבה מאוד משקל לצפייה הנדחית ולצפייה הדיגיטלית, ושם המספרים בעלייה. בסדרות כמו 'המפקדת', 'קרתגו' והתכנים של הילדים הם נספרים במאות אלפים. ההבנה של 'כאן' בשנים האחרונות היא שרוב הציבור צופה בתוכן טוב כשנוח לו, וההבנה שהעולם הולך לכיוון הזה עזרה מאוד לתאגיד. הצפייה בזמן אמת במכשיר הממוקם בסלון שמורה לצפיית חובה כמו במשחקי המונדיאל. בתאגיד ניצלו גם את ההצלחה של המונדיאל כדי לקדם נכסים אסטרטגיים אחרים כמו החדשות ולוח החורף. כשהתאגיד הבין גם שהסטרימינג הוא הדבר הבא, הם השיקו את 'כאן בוקס', שהגיעה למאות אלפי בתים בתוך חודש".

ריבוי הפלטפורמות והרייטינג הנמוך מעלימים את "מדורת השבט". זה לא יחזור?
"לא, הרייטינג ימשיך לרדת. הטלוויזיה כבר לא נתפסת כמדורת השבט שיש לה כוח להגיע לרבים. זה קורה פחות ופחות. יותר אנשים נחשפו לצילום של רונאלדו ומסי משחקים שחמט בקמפיין של לואי ויטון ברשתות החברתיות מאשר ראו אותם בטלוויזיה".

"מספרים שלא הכרנו קודם"

"פעם בכמה זמן כל הכוכבים מסתדרים ומשהו מתפוצץ, ואז אתה מצליח לשחזר את התחושה של מדורת השבט", אומר לנו עורך בכיר בגוף שידור, "זה מה שקרה בעונה האחרונה של 'האח הגדול', שהיתה מעולה. כולם דיברו עליה. היא ניצחה את קשת ברוב הערבים, הצליחה מאוד ברשתות החברתיות, הצליחה לייצר תחושת אירוע ותחושה שגם אם אינך נמנה עם צופיה הקבועים של התוכנית אתה חייב לבוא לראות על מה כולם מדברים. ולמרות הכל, עדיין, כשאתה מביט במספרים, הם לא בשמיים. הגענו היום למצב שאם אתה מביא 15%-14% אתה מרגיש סבבה, ואם אתה לקראת ה־20% - אתה בשמיים. אלו מספרים שהתעשייה לא הכירה קודם".

למרות המספרים הנמוכים, התחרות והאתגר הגדול, יש גם נקודות אור ומקום לאופטימיות: התוכנית היציבה ביותר של קשת היא "ארץ נהדרת", שגם בעונתה ה־20 השיגה 21.8% - נתון הגבוה יותר מהשקות של עונות קודמות של התוכנית.

התוכנית הנצפית ביותר בקשת בשנה החולפת היתה "רוקדים עם כוכבים", שהצליחה כנראה לייצר געגוע. היא הושקה עם 24.4%, השיגה ממוצע גבוה של 21% ופרק גמר עם 24.2%. התוכנית הנצפית ביותר ברשת היתה "האח הגדול" עם ממוצע של 17.4%, והרבה ניצחונות על קשת.

אז הריאליטי הוא התקווה האחרונה?

"כבר עשור שלם מספידים את הריאליטי ואת הטלוויזיה", אומר לנו איש טלוויזיה ותיק, "אבל הקהל המבוגר עדיין מגיע מתוך הרגל למשדרי החדשות בשעה שמונה בערב. נכון שיש בעיה עם הקהל הצעיר, אבל בשורה התחתונה אנשים עדיין מחפשים תוכן. הפלטפורמה משתנה, אבל התוכן עדיין מבוקש. מה קורה כרגע? ריבוי פלטפורמות, ריבוי ערוצים, ופחות נקודות רייטינג לכל דבר. אבל הטלוויזיה עדיין רווחית ועדיין משפיעה".

זה הגיע גם לחדשות?

האומנם? נתוני הצפייה בשידורי החדשות מספרים סיפור אחר. למשל, מהדורת החדשות של קשת מסיימת את השנה (ינואר-נובמבר) עם ממוצע של 13.1% בלבד (גבוה יותר מהפריים טיים), לעומת 14.4% שהשיגה ב־2019, 15.7% ב־2020 (שהיתה שנת קורונה) ו־14.5% ב־2021.

מהדורת החדשות של רשת מסיימת את השנה עם נתון נמוך מאוד של 6.5% בלבד, לעומת 7.9% ב־2019, 8.8% ב־2020 (שנת קורונה) ו־7.2% ב־2021. זו שנה קשה מאוד לחדשות רשת, עד שלעיתים נדמה שהיא מתחרה בחדשות כאן ולא בחדשות 12. ואכן, היחידים ששמרו על יציבות הם חדשות כאן 11, שמסיימים את השנה עם ממוצע של 3.7% ועלייה של עשירית האחוז מ־2019.

יכול להיות שהטלוויזיה איבדה גם את החדשות?

"כן, כי בסופו של דבר אנשים לא מקבלים את החדשות מהטלוויזיה, אלא מהאינטרנט, בווטסאפ או בפושים מהאתרים שהם מחוברים אליהם. הטלוויזיה היא כבר לא מקור לחדשות, וגם הדבר הזה יורד באופן טבעי. לפעמים אני מתפלא שעדיין יש קהל שיושב בשעה שמונה בערב וצופה במהדורות. הן כמעט מגוחכות, לא מחדשות כלום ומפציצות אותנו בתוכן שיווקי ובכתבות בידוריות. מטופש לצפות היום בטלוויזיה - ואנשים חשים את זה, ולכן הנתונים מדברים בעד עצמם", אומר ד"ר קרניאל.

אשת טלוויזיה בכירה מוסיפה: "ההיחלשות שניכרת בכל העולם מגיעה גם לחדשות. ולא רק למהדורה המרכזית, אלא גם לתוכניות המקדימות".

ועדיין, ערוצים 12 ו־13 הפכו לערוצי חדשות לאורך היום.

"כי החדשות במידה מסוימת מושיעות את הטלוויזיה, אבל גם הן מאבדות כוח ומשמעות. בחברה הישראלית כשיש אירוע דרמטי כמו פיגועים או בחירות אנשים עדיין נצמדים לטלוויזיה. שידורי חדשות הם אינסופיים גם מפני שהם השידורים הזולים ביותר. זה עדיין המנוע שמאפשר את קיום הערוצים האלה, שהפכו לערוצי חדשות וריאליטי".

מה היו הנתונים של המונדיאל, ומה צפוי ב־2023?

"אפילו גמר המונדיאל הביא רייטינג של 35.5%. חצי הגמר של מרוקו וצרפת הביא 32.9%, וחצי הגמר של ארגנטינה וקרואטיה - 32.8%. אלה מספרים נפלאים אבל נדירים, ונראה שהטלוויזיה המסחרית בישראל תמשיך להפציץ בתוכניות חדשות, שילוו אותנו גם ברבעון הראשון של 2023, ותתמודד שוב עם השחיקה".

ואכן, בקשת כבר עלו עם העונה החדשה של "הזמר במסכה" (השקה של 18.2%, לעומת 26.4% שצפו בפרק הבכורה בעונה הראשונה ב־2020), ו"נינג'ה" תחזור בעונה החדשה עם דו־קרבים וגם פרצופים, או במקרה הזה שרירים, חדשים וצעירים יותר, בלי שמלא, גיל מרנץ ושאר המתמודדים הוותיקים. באמצעות שתי אלה הם ינסו לקבור את "הישרדות", שפתחה בהשקה של 15.2% ושעונתה האחרונה היתה הגרועה ביותר במונחי רייטינג והפסידה לקשת בשלוש התוכניות הראשונות ששודרו עד כה, עם שיא שלילי של 10.8% בלבד. ברשת, מצידם, עבדו על עונה חדשה בלי הצרחות של ג'קי, הרבה יותר משפחתית, מצחיקה ואפילו רומנטית, עם סיפור אהבה פוטוגני שמתרחש מול המצלמות.

בהמשך השנה ישדרו בקשת גם עונה חדשה של "רוקדים עם כוכבים", שתדחק הצידה את העונה החדשה של "הכוכב הבא", שבעונתה האחרונה נכשלה ותעלה לאוויר כנראה רק בשנה הבאה.

תחרות קשה באקסטרים

ראש בראש צפוי בגזרת ריאליטי האקסטרים: "המירוץ למיליון", שתשודר לראשונה בקשת, ו"פקין אקספרס" ברשת, עוד ריאליטי אקסטרים בזוגות, שאמור להיות יותר מאתגר אבל פחות מוכר בישראל.

"זו הפעם הראשונה שבה יש לקשת ריאליטי הארד־קור מאז ש'האח הגדול' נלקח מהם. הם מקווים שיקרה להם עם 'המירוץ' מה שקרה להם עם 'רוקדים עם כוכבים'", מסביר עורך בטלוויזיה. "הם מקווים שיצליחו להוריד ממנו את האבק, לרענן אותו באמצעות כמה טוויסטים חדשים, ועל הדרך גם לנסות לגרום לכישלון של 'פקין אקספרס' ברשת ולכך שייראה כמו החיקוי שלהם".

מה יקרה עם הטלוויזיה בשנה הבאה?

ד"ר קרניאל: "הערוצים מקצצים בהפקות, והרייטינג יצטמצם בהתאם. תהיה התמסחרות הולכת וגדלה, והתוכן השיווקי יגבר, כפי שכבר קורה היום בחלק מהמקומות. הציבור מרגיש שרוב התכנים המוגשים לו הם מניפולטיביים ומסחריים".

עורך בכיר באחד הערוצים מסכם: "להערכתי הרייטינג ימשיך לרדת והתחרות תיעשה קשה יותר, ובקרוב נרגיש את מותם של האפיקים. כלומר, אנשים יקדישו את שעות הצפייה שלהם לתוכניות שבהן הם מעוניינים לצפות באופן נקודתי, ולא לפי ערוצים. בקשת כבר חושבים על היום שאחרי ועובדים על פרי־טי.וי - פלטפורמת סטרימינג שתתחרה בנטפליקס, בדיסני ובאפל, ומפיקים את 'לאב איילנד', שיהיה ריאליטי רווקים ורווקות עם בני 20-30. הם צפויים להתחרות ב'האח הגדול' בשתי פלטפורמות: גם באמצעות ערוץ 12 וגם בפרי־טי.וי. מה שבטוח - הטלוויזיה תתקשה מאוד לשחזר ב־2023 את רגעי ההתרגשות וההתעלות שמסי ייצר עבורנו במונדיאל".

erans@israelhayom.co.il