כשאוראל צברי היה בן 9, הוריו עשו רילוקיישן מישראל לבלגיה, בענייני עבודה. הילד החביב מצא עצמו לפתע בסבך של התמודדות רגשית וחברתית לא פשוטה.
"גרנו שנתיים בבלגיה ועוד שנה בצרפת, והיה לי קשה", הוא משחזר. "לא נחשבתי מקובל. הילדים היהודים בבלגיה, למשל, מאוד סנובים, ממותגים כאלה, ואני באתי מהארץ עם טרנינג וסנדלים. לא היו לי כמעט חברים. אני זוכר הרבה לילות של בכי ורצון לחזור לארץ, כי לא מצאתי את עצמי. לפחות למדתי שם סקי וצרפתית".
ורד בדוסה
את הקשר הרגשי לארץ שימר צברי באותה תקופה באמצעות דיסקים שהכילו את שלוש העונות הראשונות של "ארץ נהדרת". הוא צפה בתוכניות שוב ושוב, מפנטז שהוא חלק מפאנל הקומיקאים המפורסם והמצליח ביותר במדינה.
"הכרתי כל חיקוי בקלטות, ושם התחילו גם החיקויים הפרטיים שלי. כשחזרתי לארץ כבר הייתי ה'חקיין' בבית הספר ובצופים. בכל מקום הייתי 'הבחור המצחיק הזה'".
למרות כל ההכנות, אפילו צברי עצמו לא שיער שמקץ שני עשורים הוא יקבל שיחת טלפון גורלית עם הצעה להתארח בתוכנית הסאטירה הנחשקת - והפעם כקומיקאי רשמי לכל דבר.
"מולי שגב, העורך והבמאי של 'ארץ נהדרת', התקשר ושאל אותי אם אני רואה 'כוכב נולד' ואם אני מכיר את אליאב זוהר (זוכה העונה התשיעית של 'הכוכב הבא', ע"ס). הוא אמר שחושבים עלי בקשר לחיקוי של אליאב. איך שסיימנו את השיחה התיישבתי לראות את כל הביצועים של אליאב, כולל הראיונות איתו, ולמחרת כבר שלחתי למולי סרטון חיקוי. הוא אהב את מה שראה, ואמר שנהיה בקשר".
יום אחרי זכייתו של זוהר בריאליטי המוזיקלי כבר הוזמן צברי לעשות את טבילת האש הראשונה ב"ארץ נהדרת", במערכון שבו חיקה בהצלחה את הזמר והיוצר. בהמשך הוזמן להשתתף במערכון נוסף, שכלל חיקוי של נשות חברי כנסת.
מלחיץ להיות על הסט לצד אנשים שבתכלס גדלת עליהם.
"באותם רגעים הבנתי שאני חווה את החלום הכי גדול שלי. תמיד שאפתי להיות בצד השני של המצלמה ב'ארץ נהדרת', ופתאום אני עומד שם וזה קורה. מצד שני, לא הייתי לחוץ, והתנהגתי כאילו אני עושה את זה איתם כבר שנים. כולם בהפקה היו בהלם מזה.
"אחר כך, כשצפיתי בתוצאה, זאת באמת היתה התרגשות מטורפת ותחושת עונג. אמרתי לעצמי, 'אוראל, אתה עושה את מה שתמיד רצית'".
יש לך שאיפות להצטרף לקאסט הקבוע?
"אני לא חי בסרט שאני חלק מהם. השתתפתי בתוכנית פעמיים, ואלה היו פעמיים מדהימות. אני מאמין בעצמי, ואני חושב שאני מסוגל להיות בקאסט, אבל בכל מקרה אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי. מבחינתי, סימנתי וי על החלום הכי גדול שלי. אני מסתכל על 2022 ואני מרוצה".
חתונה מהפסטיגלים
צברי (29) נולד ברחובות למרים (63) וליקיר (65), שניהם אנשי חינוך. הוא למד בישיבת הדרום בעיר, ואחרי שנת מכינה, שבמסגרתה למד גם ערבית, התגייס ליחידת 8200 של חיל המודיעין ("היה לי שירות צבאי מדהים עם תרומה משמעותית").
לפני חצי שנה נישא לבת זוגו בשלוש השנים האחרונות, סיון תם (27), מדבבת ושחקנית, וכמו כל דבר טוב בחייו, גם הקשר הרומנטי איתה התחיל ברשתות החברתיות - בזכות אלגוריתם חכם.
"העליתי לאינסטגרם חיקוי של גילי ויזל מ'המירוץ למיליון', וחברה משותפת שלנו שיתפה את זה בסטורי שלה. סיון ראתה, עשתה לייק והציעה לי חברות", הוא מספר, "הייתי ממש בשלב שחיפשתי זוגיות, והתחלנו לדבר. אמרתי לעצמי, איי לייק איט".
אתה מטבעך בחור זוגי?
"במשך הרבה מאוד שנים היה לי קשה להתחיל עם בנות, בגלל המשקל והמראה החיצוני. אבל כשסיון הגיעה הייתי במצב שאני מתחיל עם בחורות - ומקסימום אקבל לא. מסוג הדברים שכשאתה פותח בהם את החשיבה שלך, דברים קורים ומשתנים.
"כתבתי לה: 'סליחה, איפה נרשמים לחוג של סיון תם כדי להפוך להיות יפים ומגניבים כמוה?'. היא ענתה: 'צריך אישור הורים ולהיות חצי תימני'. אמרתי לה: 'חצי תימני אני כבר, ואישור מההורים אני אביא'. היתה לנו שיחה קולחת, ואחרי כמה ימים יצאנו לדייט ראשון שנמשך חמש שעות. את השאר אתה יודע".
את החתונה המתוקשרת חגג הזוג המאושר עם יותר מ־1,000 מוזמנים, בקונספט דמוי פסטיגל שכלל הופעות של איתי לוי, אוהד חיטמן וטלי אורן.
"היתה חתונה וואו. סיון מאוד אהבה פסטיגלים, אבל אני לא ממש הכרתי את העניין הזה. הפסטיגל הראשון שראיתי היה הפסטיגל שגם הופעתי בו. מאוד פחדתי להפיק מופע לחופה, וגם לא ידענו איך זה יעבוד במסגרת של חתונה, אבל יצא בסוף מדהים. הרגשנו שכל מי שהגיע לשם הגיע לשמח אותנו באמת".
אמנם יצאתם לירח דבש משותף, אבל אשתך המשיכה לטייל לבד אחרי שאתה חזרת לארץ.
"נסענו לחודש במלדיביים, בדובאי ובצרפת. חזרתי לארץ בגלל התחייבויות, תיאטרון וצילומים, והיא המשיכה לטייל חודשיים בלעדיי. סיון היא בחורה מאוד שאפתנית, עם הרבה רשימות וחלומות, כמו לטפס על הר באפריקה לפני שתהפוך לאמא. בדיעבד, החודשיים בלעדיה היו אחת התקופות הכי קשות שהיו לי. היא לא נכחה ביום ההולדת שלי, וזה עשה לי קווץ' בלב".
לא מוזר לצאת רק לחצי ירח דבש?
"הרבה אנשים אמרו לי שמדהים שנתתי לה לנסוע לתקופה ארוכה בלעדיי, אבל לא ראיתי אופציה שאני כולא אותה. עם כל הקושי, אם זה מה שהיא רצתה לעשות - ברור שזה מה שהיא תעשה. אני יודע שהיא גם עומדת מאחוריי כדי שאגשים את החלום שלי. היא מקריבה הרבה בשבילי, וההקרבה בינינו היא דו־כיוונית".
למרות הזוגיות הטובה והיציבה, התגלע משבר ביחסים בין השניים כשסיון החליטה לתרום ביציות לנשים שמתקשות להיכנס להיריון.
"היו בינינו עליות וירידות, כמו שיש אצל כל זוג, ונושא התרומה היה אחד מהם", הוא מספר בגילוי לב. "אחרי חצי שנה שלנו ביחד, כשעוד לא היינו נשואים, סיון החליטה שהיא רוצה לתרום ביציות למי שצריכים אותן בארה"ב. ידעתי שהמטרה שלי בזוגיות היא להקים איתה משפחה, אז היה קשה לי לקבל את העובדה שיהיו לה עוד ילדים איפשהו בעולם.
"היה לי מאוד לא נוח עם זה, והיו לנו שיחות עמוקות בעניין. היה שלב שאמרתי לעצמי שזה לא לרוחי, ושאני מעדיף להיפרד, אבל כשהבנתי שהמטרה הסופית של סיון היא לעזור למשפחות שמתקשות להביא ילדים, הצלחתי להכיל ולקבל את זה. הבנתי את גודל המצווה בזה.
"בפעם הראשונה סיון תרמה לשני זוגות גייז, ופעם נוספת לאישה שחלתה בסרטן ולא יכולה ללדת ילדים. עם כל הקושי שהיה לי, זה היה הרגע שבו הבנתי שיש לי את אחת הנשים הכי מדהימות, עם רמות הנתינה הכי גבוהות שיש. יש לה נשמה ענקית ולב ענק".
דיברתם על ילדים משלכם?
"כשהכרנו סיון אמרה שהיא אשת קריירה, ושהיא לא רוצה ילדים כרגע, אבל דווקא תרומת הביציות זירזה אצלה את הרצון להיות אמא. היא היתה חוזרת הורמונלית מהתרומות ומסתכלת על תמונות של ילדים, זה עשה לה חשק. גם אני מרגיש בשל. כל החברים הכי טובים שלי כבר הורים לשני ילדים, וגם אני רוצה את התא המשפחתי שלי. אני כבר רואה את זה: אבא אוראל, אמא סיון ובת ראשונה. נעשה הכל כדי שזאת תהיה בת".
משקל הדאגה
מול כל הטוב שבחייו, ההומור הנצחי, כישרון המשחק והחלומות על אבהות, מלווה את צברי כל העת האתגר שאיתו הוא מתמודד מאז היותו נער: המשקל העודף והניסיונות התמידיים לרזות.
"להיות ילד שמן זה לא פשוט. בקניון אתה לא מוצא בגדים כי מתעלמים מהקיום שלך. הייתי חוזר רק עם נעליים, כי הן הדבר היחיד שמצאתי במידה שלי. אני לא יודע מה השיקולים הכלכליים של רשתות האופנה, אבל אני כן יודע שאני שם את כל הכסף שלי על בגדים מחו"ל, כי רק שם יש אופציות בשבילי".
זה מותיר צלקות, מן הסתם.
"בגלל החסך הזה, שלא הצלחתי לקנות בגדים כנער, כשאני מוצא היום בגד במידה שלי - אני פשוט קונה אותו, וזה לא משנה אם אני אוהב אותו או לא".
היית ילד שהתבייש במשקל שלו?
"אמא שלי היא זאת שהכניסה לי לראש שאני שמן. אני יודע שהיא אמרה את זה מתוך דאגה ורצון לעזור לי, אבל בפועל זה דפק אותי. אין לי טענות אליה היום, כי היא עשתה את זה מאהבה, אבל היא לא ידעה לתרגם את ההערות שלה למשהו טוב וחיובי, אלא למשהו שלילי.
"לבוא ולהגיד 'אם תאכל תהיה שמן ואף אחת לא תרצה אותך' - זה לא יעזור. תבואי ותגידי לבן שלך 'בוא נעשה ספורט ביחד'. אם יש משהו שהייתי רוצה להגיד לאימהות לילדים שמנים, זה להימנע מאמירות כאלה, זה שורט בנפש".
כמה שקלת בשיאך?
"בסביבות 140 ק"ג. ב'רוקדים עם כוכבים' הורדתי 17 ק"ג, והגעתי בסוף העונה ל־129 ק"ג. הקושי לרזות הוא מטורף לעומת הקלות שבה אתה מעלה הכל בחזרה, וזה מתסכל. אנשים בהלם כשהם רואים את שרירי הרגליים שלי, כי הרגליים האלה סוחבות המון. יש לי מסת שריר יפה".
אתה מוכן להוריד חולצה בפומבי, או שיש לך עדיין מחסום?
"זה קורה, אבל לא ארגיש עם זה הכי בנוח. היינו עכשיו בפארק מים בדובאי, וידעתי שיש שם הרבה ישראלים. לא רציתי להיכנס בלי חולצה, אז קניתי אחת שאפשר היה להיכנס איתה למים, כי לא הסכימו שאשחה עם טי־שירט רגילה. אני חושב שזה תמיד ילווה אותי ותמיד יהיה שם".
האמת, לא מסתדר לי לחשוב שאתה חסר ביטחון.
"זה עניין מאוד דיסוננסי. מצד אחד, הייתי המצחיק עם הכי הרבה ביטחון. מצד שני, כשזה הגיע למשהו זוגי - ניהלו אותי המחשבות שאף אחת לא תרצה אותי כי אני שמן. כשאמא שלי אומרת לי שאף אחת לא תרצה אותי כי אני שמן - זה חודר. הייתי בטוח שאף אחת לא תסתכל לכיוון שלי. תמיד היה לי קושי בתחום הזה, עד שכאמור החלטתי לשחרר".
על אילו שנים מדובר?
"זה היה שם בכל השנים של התיכון והצבא. אני זוכר שהייתי רואה אנשים בזוגיות, וזה השפיע עלי וביאס אותי שאני לא. אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות. רציתי מאוד לחלוק את החיים שלי עם מישהי, וכשלא היה לי את זה, הייתי מבואס".
חוש ההומור לא עזר לך עם נשים?
"כמובן. וזה עזר לי גם לבנות את מי שאני, אבל גם זה לא קרה ביום אחד".
אתה עדיין מנסה לרזות? רוצה בזה בכלל?
"אני רוצה לרזות, אבל לא רוצה להיות רזה. אני שלם עם הנראות שלי ועם מי שאני, אבל חשוב לי להיות בריא ולהיות אבא פעיל שיוכל להסתובב ולטייל. אני רוצה להוריד 30 ק"ג. עדיין אהיה שמן, אבל אהיה בריא - וגם אמצא בגדים שיעלו עלי".
מה היית מוכן לעשות כדי לרזות?
"הציעו לי לקחת את הזריקות שמרזות, אבל אני מפחד מתופעות הלוואי כי אני בצילומים או על במה, ולא בא לי פתאום להקיא באמצע. גם ניתוח קיצור קיבה לא בא בחשבון מבחינתי. אמא שלי עשתה ניתוח וזה יצא לה מדהים, אבל קשה לי שלא אוכל לשלוט בתוצאה. אתה הופך משמן לרזה, אין אמצע, ואני לא מדמיין את עצמי רזה. אני הבחור הגדול הזה, וכל דבר אחר ייראה לי מוזר".
היו תקופות בחייך שהיית יותר רזה?
"היתה לי תקופה בצבא שנכנסתי ברבאק של אימונים וחדר כושר, ולא אכלתי עוגות, שוקולדים ולחמים. הורדתי 25 ק"ג, למשקל של 92 ק"ג. נראיתי מעולה, וזה עדיין לא עזר לי עם התחושה לגבי בנות, כי זה כבר היה עמוק יותר. אגב, כשאני מסתכל על תמונות שלי מהנעורים, לא הייתי כזה שמן. אני מתבאס, כי אם לא היו מכניסים לי לראש שאני שמן, זה לא היה שורט אותי.
"הפעם הראשונה שהופעתי בטלוויזיה היתה כשהתארחתי בתוכנית 'בחדר של חני', עם חני נחמיאס. הילדים שם אכלו עוגה בכף, ואני זוכר שאמא שלי אמרה לי: 'אתה לא אוכל את העוגה כמו ברברי, אנחנו לא ברברים'", הוא מחקה את אמו במבטא צרפתי. "אכלתי ביס אחד ועזבתי. היום אנחנו צוחקים שזה היה הרגע שבו הפכתי לשמן, כי מאז, כל עוגה שאני רואה - אני אוכל".
להישאב למשרד הביטחון
כיאה לימי החנוכה, את הקריירה הנוסקת של צברי אפשר להגדיר כנס. הוא פרץ לתודעה לפני חמש שנים בלבד, ככוכב בולט בסרטונים ברשת, שבמהלכן הספיק לעבוד בכל ערוץ, ז'אנר ומדיום אפשריים. רזומה שהוא חלום של כל שחקן - ובתוך פרק זמן קצר מאוד.
בימים אלה הוא מככב בעונה השנייה של סדרת הדרמה "המדובב" של yes, בריאליטי הכדורגל "גולסטאר" של HOT, בהצגה "החב"דניקים" בקאמרי - ואפילו בין תוכנית לתוכנית, בהפסקות הפרסומות, בפרסומות לרשתות שיווק ואלקטרוניקה. הוא כיכב השנה ב"רוקדים עם כוכבים" (קשת) ובסדרה הקומית "שנות ה־90" של שלום אסייג (רשת), ששודרו בו בזמן.
הפעם הראשונה שבה הופיע בטלוויזיה כבוגר היתה במסגרת אודישן שעשה לעונה התשיעית של "כוכב נולד". אז, כשהוא בן 17, הוא סיפק רגע זכור במיוחד כשחיקה את השופטת מרגלית צנעני לעיניה (ולקול צחוקה). "החלום שלי היה לעמוד על במה ולחקות את מרגול, מולה. אני זוכר שעמדתי שם, וצביקה הדר שאל אותי: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?'. עניתי לו: 'אוראל צברי'".
ההורים תמכו בחלום שלך להיכנס לעולם המשחק והבידור?
"כשהשתחררתי מהצבא עבדתי בצוות בידור באתר סקי של קלאב מד בחו"ל, ונהניתי, אבל כשחזרתי ההורים אמרו לי: 'עכשיו לך תלמד'. היה חוסר פרגון כלפיי בבית, כי הם חששו שעולם המשחק הוא לא עבודה בטוחה עם משכורת. הם אמרו לי: 'אף אחד לא יוכל להבטיח לך כלום, גם אם תעבוד קשה מאוד'. כך שתמיד היה לי הרצון, אבל היה גם 'אבל' ברקע.
"הסכמתי עם ההורים שלי שאני צריך תעודת ביטוח, ונרשמתי ללימודי המזרח התיכון ומדיניות חוץ באוניברסיטת אריאל. היה לי פטור מקורסים בערבית, ובעצם הלכתי לשם רק בשביל אבא ואמא.
"אבל עדיין לא עזבתי את הבידור, והמשכתי לפלרטט עם התחום. בשנה הראשונה של התואר היתה לי פינה בתוכנית הלילה של אסף הראל. זה נמשך חודשיים, ועשיתי שם חיקויים בלייב. אני זוכר שאסף אמר לי, 'היתה לך טבילת אש מדהימה'. אמנם לא היה לזה הרבה רייטינג, אבל בשבילי זה היה וואו. עשיתי גם קטעים ב'שרוטונים' באינטרנט, אבל לא ממש מצאתי עבודה קבועה, ומרוב הלחץ והבלבול התחלתי לעבוד במשרד הביטחון".
מה שנקרא, מעבר חד.
"כן. בתת־המודע שלי ידעתי שזאת רק תחנה בדרך, ושזה לא לכל החיים, אבל מאוד קל להישאב לעבודה במשרד הביטחון, כי התנאים טובים והעבודה מסודרת עם פנסיה וכל מה שצריך. זה מפתה".
אחרי חצי שנה הגיעה שיחת הטלפון שהפכה את מסלול חייו - שוב. על הקו היה יונתן חרל"פ, איש טלוויזיה ויוצר תוכן, שהציע לו הצעה גורלית.
"יוני הכיר אותי מעבודה משותפת שלנו, והוא אמר לי: 'עובדים כמוך במשרד הביטחון יש מלא - אבל אנשים כמוך בתחום הבידור אין'. הוא עדכן שהמליץ עלי לסוכנות שחקנים חדשה שקמה, וביקש שאתן לזה צ'אנס. היתה לי דילמה הכי מטורפת אם ללכת על זה, אבל שם גם הבנתי שאף פעם לא ניסיתי באמת את המשחק והבידור. אז החלטתי שאני עוזב את משרד הביטחון, כי אם כבר ליפול - שיקרה עכשיו".
לא יכולת לעשות את שני הדברים במקביל?
"זה בלתי אפשרי לעבוד במשרד הביטחון וגם להיות מפורסם".
הצעת נישואים מרחוק
משם הכל התגלגל במהירות: צברי עבד לפרנסתו בכמה עבודות בו בזמן, עד שהגיעו הסרטונים המוצלחים שלו בערוץ היוטיוב של קווין רובין - ומשם הדרך להזמנה לפסטיגל בתחילת 2019 היתה קצרה.
"עד לפסטיגל ילדים אמנם הכירו אותי, אבל לא הייתי מפורסם באמת. ופתאום אני על במה אחת עם נועה קירל, מרגי, איתי לוי ועדן בן זקן. זה היה הזוי".
את התפקיד הדרמטי הראשון שלו בטלוויזיה קיבל בדמות טפירו, בסדרה המצליחה "שבאבניקים". "זה משהו שתמיד אזכור למלהקת אמירה בוזגלו, כי עד לאותו רגע זלזלו במי שהגיע מהאינטרנט. אני זוכר שבתקופה ההיא אפילו לא נתנו לי לבוא לאודישנים. היו אומרים לי: 'אנחנו מתים עליך, אבל אנחנו מחפשים שחקנים־שחקנים'. זה מאוד פגע בי, אבל נתן לי המון דרייב".
איך בכלל הגעת לסדרה שעוסקת בנוער שוליים חרדי?
"אמירה העלתה תמונה של הזמר דקל וקנין, וכתבה שהיא מחפשת טייפקאסט כזה. הסוכנת שלי, אירן אביטן, פנתה אליה, והצטלמתי לאודישן אצל חבר על רקע ארון קודש. תפסתי להם את העין, כי אני אחד שמבין את הניואנסים הדתיים. אמירה אמרה לי: 'אוראל, לא ידעתי שאתה שחקן'. יצא שגברתי על בוגרי בתי ספר למשחק, וזה בלי שלמדתי בעצמי משחק. זאת היתה הפעם הראשונה שראו בי שחקן, ולא רק הבחור המצחיק מהרשת".
אתה יכול להבין את הטענות של בוגרי בתי ספר למשחק נגד כוכבי רשת שלוקחים מהם תפקידים?
"אני מבין אותם. אני יודע מה זה ללמוד שלוש שנים וכמה זה קשה. אני לא מזלזל לרגע בלימודים, אבל ב־2022 לכל אחד יש את המכשיר הקטן הזה ביד, שהוא כלי עריכה וצילום, ואתם יכולים להיות הבמאים של עצמכם. למלהקים מספיק להיכנס היום לאינסטגרם. המון כישרונות התגלו בזכות זה, כמו עדן דניאל גבאי. במקום להתמרמר ולהתבאס, תדעו לקחת את הדבר הזה ולעשות איתו פלאים. אתה יכול להיות עם אפס עוקבים בטיקטוק, אבל סרטון אחד יכול לקבל פתאום חצי מיליון צפיות".
חוץ מזה פיזזת גם ב"רוקדים עם כוכבים".
"נכון, והיו ערבים שזה שודר במקביל ל'שנות ה־90'. אני זוכר שכתבו שיש 18 אחוזי רייטינג ל'רוקדים עם כוכבים', 11 אחוזים ל'שנות ה־90'' - ולאוראל צברי יש 29 אחוזים. זאת גם היתה התקופה הכי אינטנסיבית שלי מבחינת התגובות שקיבלתי ברחוב".
גם עכשיו אתה מככב בשתי תוכניות במקביל: "המדובב" וגולסטאר".
"נכון. בסדרה 'המדובב' אני משחק את לירן, מלווה בריבית שהופך להיות בעמדת כוח, וזה תפקיד שאני מאוד אוהב כי הוא מראה צד שלא ראו בי קודם. הייתי המצחיק והרגיש, ופתאום אני פושע. אני שמח שיש את הגיוון הזה, לצד תפקיד לגיל הרך ב'קופיקו'. זה כיף".
ב"גולסטאר" היית בכושר?
"גם את 'גולסטאר' תמיד חלמתי לעשות, עוד וי שהגשמתי. בהתחלה היה לי קשה למצוא את המקום שלי, כי על הסט היו המון קומיקאים שהם ותיקים בתוכנית, אבל מהר מאוד מצאתי. הייתי השוער של הקבוצה, והיה מאוד כיף".
גם הצעת נישואים בצילומים.
"בתחקיר לתוכנית באתי עם הטבעת שתכננתי להציע איתה לסיון. זאת טבעת שהיא עצמה רצתה: בצורת 'פוכדור' עם יהלום באמצע. בהפקה אמרו לי: 'למה שלא תציע לה נישואים משם?' - וזה מה שקרה. אגב, את ההצעה האמיתית לסיון עשיתי איתה בפריז, עם נוף לאייפל ושיר שהיא אוהבת".
הבנתי שאתה מאוהדי הפועל מרמורק.
"כן, וכל מי שגר ברחובות והסביבה יודע על מה אני מדבר. אחת הסיבות שאני עדיין גר ברחובות היא לשמור על רגליים על הקרקע ועל חיבור למשפחה ולחברים. אני מאוד משתדל לא לתת להצלחה לעוור או לסנוור אותי, כי אין לי שום זכות לחשוב שאני מעל מישהו אחר".
אתה גר בדירה שבבעלותך?
"כלכלית אני סבבה, אבל אנחנו חיים במדינה שבה המחירים רק עולים, ואין לנו עדיין בית. זאת השאיפה, ואני אצטרך לקחת כמובן משכנתא. אני לא עשיר. אני רוצה לנסות להירשם ל'מחיר למשתכן', כי בסופו של דבר, מפורסם או לא, אני כמו כל אזרח אחר במדינה, משלם מסים באבו־אבוהה. אני לא במצב לקנות בית. כרגע אנחנו גרים בדירה של סבתא שלי, בית פרטי ישן עם חצר, ואני מנסה לחסוך. הדבר היחיד שקשה לי הוא הפקקים בבוקר. אני אוכל על זה קש, אבל חוץ מזה אני אוהב את רחובות ואת מרמורק".
בזמן כל כך קצר הספקת לעשות הרבה מאוד, אתה מרגיש מבורך?
"אני מרגיש שאלוהים התווה לי את הדרך. אם הוא לא היה מראה לי איך ללכת אחרי החלום, לא הייתי מגיע. אני מרגיש מאוד מבורך, ואני יודע שהדברים האלה לא קורים סתם. לא הגיוני לעזוב את משרד הביטחון ואחרי חצי שנה להופיע בפסטיגל.
"היום אני לא דתי, ולא שומר שבת, אבל אני מאמין באלוהים, ויש לי את הדיבור שלי איתו. אני גם מסתובב כל הזמן עם כיפה בכיס. יש לי חיבור עם אלוהים, וזה הכיף שלי להבין שיש השגחה עליונה שמתווה את המסלול".
איך אתה מגיב לתגובות שאתה מקבל ברחוב?
"כשאני במקומות הומי אדם יש לי חרדה. פעם היינו בהופעה בקניון במקום שהיה מיועד ל־200 איש, והגיעו בפועל 1,000. מצאתי את עצמי לבד בין כולם, וכולם נתלו עלי ומשכו לי בציצי ונבהלתי. זה היה לא נעים. מאז אני בטראומה, ובפחד תמידי להיות בסיטואציה שבה הרבה אנשים קופצים עלי. אני חושב פעמיים אם ללכת למקומות הומי אדם".
נשמע באמת טראומטי.
"כן, הנוער של היום מטורף בקטע הזה, ואם הם חייבים את התמונה איתך - הם יעשו הכל כדי להשיג אותה. אני לא רוצה להיות במרכז התמונה, אבל מצד שני, כשאני רואה את השמחה שלהם, שם אני מרגיש את הברכה. אני משמח אותם בזכות כמה שניות שאני אומר לנייד שלהם: 'היי, מה שלומך, מזל טוב!'. זאת זכות גדולה וכוח עצום, ושם הברכה נמצאת".
התחלנו ב"ארץ נהדרת", ובה גם נסיים: איזה חיקוי היית רוצה לעשות בפאנל שם?
"את אבא של נועה קירל. הוא דמות שעוד לא עשו לה חיקוי, והוא מעולה. חוץ מזה, יש לי דמויות שלי שהן פיפי, ובכיף יכולות להיות ב'ארץ נהדרת'".
למשל?
"חיקוי של הדודות שלי".
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו