אל תתעסקו איתי: חלמתי שאני מפקד משטרת איכות הסביבה - ואלה הנושאים לטיפולי הדחוף

כפי ששמעתם בוודאי, מוניתי בחלומי לעמוד בראש המשטרה הירוקה שסופחה לה אל המשרד לביטחון הפנים. חלמתי על המינוי הזה שנים, ועתה, משמוניתי לתפקיד החלומי, גיבשתי תוכנית פעולה לטיפול בבעיות הבוערות שעד כה טופלו לא מספיק טוב בגלל חוסר משאבים, או חוסר גב, או השד הירוק יודע מה.

במאה הימים הראשונים שלי בתפקיד אודיע על הנושאים המרכזיים שבהם תטפל משטרתי הירוקה, ואתם תהיו הראשונים לשמוע על זה, וגם להשתתף.

הנה הנושאים לפניכם:

1. טיפול מיידי בשריפת אשפה ביישובים ערביים. כרגע קבלני פסולת ישראלים לוקחים את הזבל שלהם למשולש ולשטחים, ליישובים צמודי גדר, ושם המקומיים העניים שורפים את כל מה שמביאים, כולל כל החומרים הגרועים, תמורת תשלום. כך מורעלים על בסיס יומי תושבי ראש העין, פרדס חנה, מגדל העמק, פתח תקווה, כפר סבא, חריש, ועוד ועוד, במה שנראה כמו פשע סביבתי כלכלי, אבל לא נעדר ממנו גם המוטיב הלאומני. תפיסת קבלני הזבל בדרכם וחילוט משאיותיהם יעצרו את הסיפור הזה. מייד. אותו דבר לקבלני בניין ששופכים פסולת בניין ביערות, בשדות, בנחלים. נתפסת - חולטת. אין משאית - אין פרנסה.

2. ואם כבר הרעלות עשן: כיבוי קמינים מוסקים בעץ בכל הארץ. קמין הוא המזהם הכי גרוע, ושריפת עץ היא הדרך המלוכלכת ביותר להשיג חום. השכנים סובלים, בני הבית נושמים אללה יסתור של תערובות. מי שלא מבין את זה בעצמו ומחליף לגז - יקבל ביקור לא נעים משוטר ירקרק. מטף יהיה מעורב בביקור.

3. אכיפת רעש של אופנועים, מכוניות משופרות, טרקטורונים ושאר קצוצי מפלט. נתפסת מרעיש? הרכב עולה על משאית שמחכה בצד ונוסע להירגע שנה במגרש המשטרה. יוחזר לכביש אחרי תיקונים מקיפים שיעשוהו שקט כמו טסלה.

4. חקיקה ואכיפה של חוק עישון בבתים משותפים. יש בתים שבהם דיירים המעשנים כבד, אך לא בבית אלא במרפסת, ממלאים בעשנם את דירות השכנים וגורמים להם עישון כפוי. בחוק שאחוקק בחלומי יחויב המעשן במרפסת להתקין קולט עשן מעל הכיסא־גן, ולא - ייקנס. אאכוף גם עישון במקומות ציבוריים, במיוחד מתחת לשלט "אסור לעשן" בכניסה לחדר מיון.

5. הוצאת כלים ממונעים מחופי הים, מיערות ומדיונות בתוליות שעין לא ראתה. הוצאת אופנועי הים מהכנרת, עד שיוחלפו בחשמליים.

עד כאן חלק א' של הפעולות הראשונות במשטרה הירוקה שבהנהגתי. מוזמנים לכתוב לי, ואשתמש בחלק מההצעות בהמשכו של טור זה בשבוע הבא: Avrigilad.co.il

אפרוחים

המצאה ישראלית מרעישה עומדת לשנות את עולם הביצים בעולם. אם עד עכשיו כל האפרוחים הזכרים שבקעו מביצי אמותיהם היו מוצאים את עצמם נגרסים בתוף מתכת משונן מייד אחרי בקיעתם, כי אין מה לעשות בתרנגולים, פיתוח ישראלי מדהים משנה את מין האפרוח בתוך הביצה באמצעות גלי קול - והופך את הזכר לנקבה. באופן זה תימנע השמדתם של 7.5 מיליארד אפרוחים בשנה. סטארט־אפ עם ביצים.

ואם אנחנו בעניין ביצים, אז במסכת ביצה בתלמוד יש דיון שמגיע לשאלה אם עדיף לו לאדם להיוולד או לא. בית שמאי אומרים - עדיף לו לאדם לא להיוולד כלל. בית הלל אומרים - טוב להיוולד, ובסוף מחליטים שעדיף לא להיוולד, אבל אם כבר נולדים, אז יש לפשפש במעשים.

ואם זה במסכת ביצה, סימן שזה קשור לדיון כאן, בשאלה על התרנגול שהפך לתרנגולת, מה עדיף לו - לבקוע כתרנגול ולהיות מושמד מייד, או לעבור תהליך התאמה מגדרית בתוך הביצה ולבוא לעולם כמטילה בלול, משמע - להעביר חיים שלמים בתוך מרחב צינוקי, לעבור התעללות מוסדית של קיטום המקור והנשרת הנוצות, וכשזרם הביצים היוצאות ממעיה של המטילה מאט, להישלח אחר כבוד לשחיטה מפחידה ואכזרית.

ואף שאני שייך על פי תפיסתי העצמית לבית הלל, בכל העניינים, הנה מוצא עצמי בית שמאי למהדרין, וחושב שעדיף לו לתרנגול שלא ישנו את מינו בתוך הקליפה, שלא יעשו טובות ושלא יספרו שזה אנושי. זה לא. הכי אנושי, אם יש בכלל דבר כזה אנושי בעולם כפי שהוא מתנהל כעת, זה לגאול כל יצור חי מחיים של ניצול על ידי בני האנוש כבר בלידתו, לפני שעמד על דעתו ועל שתי רגליו, לפני שנפנף בכנפיו, לפני שהרגיש דחפים חייתיים כמו להיות חופשי בארצנו, לנקר זרעונים מהקרקע, להלך בטבעיות בחצר, להביא צאצאים ולדאוג להם.

ונכון שלהיות מושלך לתוך גליל מתכת מסתובב שהופך אותך לדייסה בשנייה זה נשמע לא סימפטי, אבל לחיות שנתיים עם מום לא מולד בתנאי כלא מפלצתיים, מבחילים ומחניקים עד אימה זה גרוע הרבה יותר.

אני אוכל ביצים. אין תחליף לחלבון שהן מספקות, וכצמחוני אני חייב אותן, וגם אוהב. ועדיין, מקפיד לקנות רק ביצי חופש, של תרנגולות שחיות חיים טיפה יותר טובים מאחיותיהן בלולי הסוללה.

אנגלית

יצא לי לראיין בחור צעיר שפיתח אפליקציה ללימוד אנגלית. בדרך כלל איני זוכר ראיונות הרבה אחרי שהסתיימו, אבל משהו בשיחה הזאת נחקק בראשי, כי הפיתוח שלו גאוני בעיניי ונותן תשובה לאחד הקשיים הגדולים של מערכת החינוך בארץ, שמוציאה אל העולם בוגרים שאינם יודעים אנגלית, שאוצר המילים שלהם קטן ודחוק, שמבטאם מצלצל לאוזן כקולן של אבנים המגוררות על פומפייה גודל ארבע, ושאי־ידיעת האנגלית תעצור את התקדמותם המקצועית ותגביל את יכולת ההשתכרות שלהם.

שמעתי השבוע נאום באנגלית של איש ציבור ממש בכיר, לא משנה מי. זה היה מביך ברגעים היותר טובים, ומזעזע ברגע השפל. האיש עמד מול קהל אמריקני וצירף הברות שאינן מתחברות למילים שאינן קיימות, ונשמע גם בלתי מודע ליכולותיו וגם לא חכם במיוחד, למרות שאני יודע שהוא כן. וחשבתי שחבל שהוא לא עשה מה שאני עשיתי אחרי הראיון עם איש האפליקציה, וזה לרכוש מינוי לבנותיי ולהתחיל להתאמן.

מה שהאפליקציה הזאת עושה גאוני: היא משתמשת בפערי השכר בין ישראל לפיליפינים ומקשרת בין מורים ומורות לאנגלית משם - לתלמידים כאן. ומה שיוצא זה שניתן לקבל שיעור אנגלית אישי בזום של חצי שעה, במחיר 16 שקלים בלבד. מייד קבעתי שלושה שיעורים בשבוע לכל ילדה, 48 שקלים לראש, והמסע להוצאת האנגלית מהבוץ התחיל.

תחילה, בחרנו מורה. זה לא היה לגמרי פשוט, כי רבים מהמורים באפליקציה מדברים אנגלית במבטא פיליפיני כבד, ואנחנו, כבר יש לנו את המבטא המוזר שלנו. מצאנו מורה נחמדה, עם מבטא נייטרלי, והשתלטנו לה על היומן. בכל בוקר בשבע, לפני בית הספר, היא אצלנו בבית, מהבירה מנילה, מקום מושבה, משוחחת עם אחת הבנות על דא ועל הא, חיות ומאכלים ותחביבים, ומשמישה את האנגלית שבפיהן על בסיס קבוע. השינוי ניכר כבר אחרי שבועיים. אשכרה.

לאפליקציה קוראים i-fal. אני לא שותף בה, איני מקבל ממנה תגמול או הטבה, ואם גם בביתכם יש ילדים או מבוגרים שצריכים אפגרייד באינגליש, איטס וורת' א טריי.

מה שיפה פה זה ש־16 השקלים לשיעור, שבשבילנו הם סכום פעוט, בפיליפינים נחשבים לסכום נהדר שמאפשר למורה להישאר עם משפחתה שם ולא לצאת מארצה לחפש פרנסה בעולם בטיפול במבוגרים או בניקיון. כולם מבסוטים, במיוחד האנגלית שבפי הבנות, שלהערכתי בתוך שנה תביא אותן לרמה של יכולת לנאום על בימת האו"ם. אם לא נסולק משם עד אז.

avrigilad@gmail.com