כחום היום: איך מזגן אחד שעושה גרפס לימד אותי שיעור על חמקמקותה של נפש האדם

אני יושב כאן בחדרי, מעולף מהחום. זיעה זולגת במורד הגב ומטריפה את השכל, וטיפות עקשניות אחדות נקוות בפאתי העיניים וצורבות. ואין אוויר. אין בכלל אוויר. אפשר להיחנק. ואי אפשר להפעיל את המזגן. המזגן התקלקל והוא מקצר. עוד מעט יבוא ישראל וינסה לתקן.

העניין הפעוט הוא שאני בירושלים. והשעה נוחה לגמרי. בחיים אני לא מפעיל מזגן בשעה כזו. בירושלים יש, תודה לא-ל, שעות שהן לא קיץ ולא חורף. הן ירושלים. מזג אוויר שלשמו נתקנה המילה "נוח". והיום הזה אינו שונה מבחינת מידת החום מימים אחרים, אז למה אני עולה באש וטובע בזיעה שחודרת אל תוך העיניים בשעה שאתמול, באותה שעה בדיוק, כשמעלות החום בחוץ היו גבוהות יותר, ישבתי כאן מאושר וללא מזגן?

כי אתמול הייתי יכול להפעיל את המזגן, והיום לא. מתברר שכל מערכת ויסות הטמפרטורה בגוף שלי התעוותה לחלוטין, וכל קשר בינה לבין טמפרטורת האמת מקרי לגמרי. אני לחלוטין קורבן של תחושה פסיכוסומטית שמעוררת בי שינויים פיזיים, כמיתים ומדידים, וגורמת לי לשבת פה ולהזיע כחזיר (כן, כן, אני יודע שהוא לא מזיע).

אני יודע שלא חם, אני יודע שלא חם לי, אני יודע שאתמול בשעה כזו ישבתי כאן והיה לי קצת קריר - אבל אני פשוט נשרף מחום. שיבוא כבר הישראל הזה ויתקן את מה שצריך. ספק אם עוד יפגוש אותי בחיים בכלל, או שכבר אסתלק ויבוא הקץ לסבלי.

וזה הולך ומתגבר, הולך ומתגבר. וכבר הראייה ממש מתערפלת, ופתאום אני שומע רעש מוכר, מין גרפס כזה שהמזגן שלנו עושה לפעמים. וכשאני בודק את המצב אני מגלה שכבר לפני שעה הצליחה גברת הבית, בייעוץ טלפוני, לפתור את הבעיה, ובעודי ספון גוסס בחדרי הפעילה את המזגן, כך שלמשך כל תקופת גסיסתי פעל המזגן המרכזי בעוז והטמפרטורה עמדה על 23 מעלות.

וזה גורם לי למחשבות נוגות על היצור הנחות הזה, בן האדם, שהרגלי נוחות מנהלים אותו, והוא כל כך נוח להישבר ולהתחרפן. ועל חמקמקותה ודלילותה של נפש האדם, תחושותיה ואמיתותיה. וגם על המכונה המופלאה הזו של יחסי גוף־נפש, שתמיד מוכיחה עד כמה היא חזקה ועוצמתית.

אבל בעיקר זה גורם לי לחשוב על מה שמנהל אותי ואותנו כבר זמן כה רב: הפוזיציה. לא באמת משנה אם אובייקטיבית קר או חם, ואפילו לא באמת משנה אם לי, סובייקטיבית, קר או חם. משנה רק המצב: אם המצב שלי הוא מצב של "קר לי" (מזג האוויר נוח, ואם יתחמם אדליק מזגן) או של "חם לי" (לא משנה מה מזג האוויר. אם פתאום יהיה לי חם, לא תהיה לי דרך להתגונן כי אין מזגן).

וזהו. זה כל האדם. יואו. איזה חום.