רב-סמל בקסון צעד נחוש לעבר דרייפוס. בברוטאליות קרע את הדרגות ואת עיטורי המדים והשליכם לרגליו. הוא לקח את החרב מידו ושבר אותה באיטיות על ברכו. "תחי צרפת! אני חף מפשע", צעק דרייפוס, "אני נשבע בחיי אשתי וילדי!".
מושפל, במדיו הקרועים, הקיף דרייפוס את כיכר המסדרים לאורך שורות החיילים. כשעבר אל מול קבוצת העיתונאים, קרא אליהם: "אתם תודיעו לצרפת כולה כי אני חף מפשע". כמה מהעיתונאים עלבו בו והאספסוף מאחורי שערי הברזל צעק "מוות ליהודים".
על רקע התפוררות הסדר ההיסטורי האירופי הישן, בחילופי המאה ה-19 והמאה ה-20, התחוללו באירופה שני משפטים מכוננים המבוססים על עלילת דם אנטישמית. אלפרד דרייפוס ב-1895 ומנחם מנדל בייליס ב-1911. הראשון בצרפת הנאורה כביכול, הרפובליקנית, צרפת של חירות, שוויון ואחווה. המשפט השני ברוסיה הצארית, החשוכה, האנטישמית. בייליס הואשם ברצח פולחני של ילד נוצרי. אנטישמיות אולד סקול.
דרייפוס, פרי האמנציפציה של יהודי צרפת, קצין צבא מוערך, הואשם בריגול עבור גרמניה ונפל קורבן ל"ראיית מנהרה" ולאנטישמיות של הממסד הביטחוני. הדיפ-סטייט הצרפתי. הוא הורשע באמצעות מסמכים מזויפים שהוסתרו מההגנה בשם ביטחון המדינה. מוכר? הנשיא הצרפתי פליקס פור, שהיה הראשון שגילה על קיומם לאחיו, מתיה דרייפוס, הסביר כי "אכן נמצא אשם על סמך מסמכים שהציגו בפני השופטים באולם הישיבות ולא היה אפשר להראותם לא לנאשם ולא לסנגורו".
יחלפו 11 שנה בכלא, כולל אמיל זולא אחד, עד שבית המשפט העליון הצרפתי יזכה אותו לחלוטין וישיב לו את דרגותיו וכבודו.
באפריל 1911 נמצאה סמוך לקייב גופתו המנוקבת של אנדריי יושצ'ינסקי בן ה-12. השמועה התפשטה: היהודים ערכו רצח פולחני-דתי שנועד להכין מדמו של הקורבן מצות לפסח. ארבעה חודשים לאחר גילוי הגופה, נעצר כחשוד ברצח, על סמך עדות שקר, יהודי בשם מנחם מנדל בייליס.
משפט בייליס התנהל בקייב בין 25 בספטמבר ל-28 באוקטובר 1913 וזכה להד בינלאומי עצום. ביום הראשון של המשפט הושבעו העדים ונבחר חבר המושבעים. שמונה איכרים חסרי השכלה, שלושה פקידים ובעל אחוזה קטנה. מלניקוב, זקן המושבעים, היה הפקיד הגבוה ביותר והיחיד בעל השכלה מלאה של בית ספר יסודי.
ועדת החקירה שהוקמה ב-1917, גילתה מסמכים סודיים שחשפו כי סוכני חרש עקבו אחר המועמדים לחבר המושבעים כדי לוודא שהם מאמינים בקיום פולחן דם יהודי. המשפט נמשך 34 ימים, הסנגוריה פירקה את תזת התביעה. העדים קרסו בזה אחר זה.
בשעה 17:30 יצא חבר המושבעים להתייעצות. בשעה 19:00 הם חזרו וזקן המושבעים מלניקוב השיב "לא, איננו אשם".
למחרת הזיכוי, כתב הסופר מקסים גורקי: "חג היום לרוסיה! ניצחה האמת!... פראי אדם, מחללי כל-קודש, הוציאו דיבה נפשעת על העם היהודי. פסק דין זה הוא מאורע גדול וחשוב ויש להציב לו אנדרטת זיכרון לנצח".
בצרפת הרפובליקנית, הממסד הדתי, הצבאי והשלטוני התייחס ליהדותו של דרייפוס כסימן מובהק לאשמתו, לבגידתו, לנאמנותם הכפולה של היהודים. הרצל ראה במשפט דרייפוס רגע מכונן בהבנה כי ליהודים אין עתיד על אדמת אירופה. כי האמנציפציה נכשלה.
לאחר הזיכוי המוחלט שב דרייפוס לצבא הצרפתי והועלה בדרגה. הוא ובנו נלחמו במלחמת העולם הראשונה. דרייפוס נפטר ב-1935. נכדתו נרצחה באושוויץ. אמנציפציה.
במשפט בייליס, ברוסיה הצארית נוטפת האנטישמיות הוותיקה, זה לא לקח 11 שנה. המושבעים הגויים האנטישמים, המוז'יקים, ספוגי אמונות תפלות, לא התבלבלו. שכלם הישר ומצפונם הובילו אותם. הם לא ניסו להגן על המערכת בכל מחיר כשופטים הצרפתים. המושבעים הללו הינם לקח-עד גם לשופטים מדופלמים.
משפטי דרייפוס ובייליס ניקזו את השנאה והתיעוב ליהודים והדביקו אותה לאדם אחד. ליהודי חף מפשע. הם סימנו ציבור.
כך גם משפט נתניהו. וכן, אני לא מתבייש בהשוואה לפרשת דרייפוס. היא מוצדקת ואפילו מחמיאה לצרפתים.
בבסיס משפטי דרייפוס ובייליס היו פשעים: בגידה ורצח. הם היו השעיר לעזאזל. משפט נתניהו מבוסס על כתב אישום תקדימי ורשלני נגד מנהיג נבחר. הפרקליטות והמשטרה קודם סימנו מטרה, אחר כך חיפשו עבירה. לא רק בצרפת הרפובליקנית, הממסד הסתיר מההגנה מסמכים מרשיעים והשתמש בתירוץ של חיסיון על ביטחון המדינה.
חקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד, יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר (ומשרד הבריאות בהווה) השבוע, חשפה את תזת התביעה במערומיה. שכבה אחר שכבה קילף עו"ד ז'ק חן את נרטיב השוחד המופרך. את רשלנותה, את ראיית המנהרה והקונספציה.
חן חשף את פרוטוקול הדיון על מיזוג בזק ויס במועצת הכבלים והלוויין, המוכיח כי התהליך היה סדור ומקצועי ובסופו המיזוג אושר פה אחד, שלושה חודשים לפני ששלמה פילבר בכלל מונה למנכ"ל משרד התקשורת. הפרוטוקול שהוסתר ממבקר המדינה שבדק את "ניגוד העניינים" כביכול בין נתניהו לאלוביץ'.
בום רדף בום. בחוות דעת בת שמונה עמודים למבקר המדינה מאת דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, נכתב: "לא היתה החלטה שהיטיבה עם בזק. ההחלטות שהתקבלו על ידי רה"מ, לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי".
התגלה אף כי אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, אישר את ביטול ההפרדה המבנית כחלק מהשקעה של בזק בפריסת תשתיות הסיבים שקידם פילבר, ללא התערבות נתניהו.
היטיב לסכם פילבר, עד המדינה: "כל הטרלול שהמדינה עוברת כבר שלוש שנים נולד מאיזו 'תזה' הזויה... ורק באיחור גדול כולם מבינים עתה שהתשתית העובדתית היתה שקרית, והמציאות חושפת את קלונם (ניסו גם בנושא הגז אך שם נכשלו)".
בנאום הסיכום במשפט בייליס טען התובע שמאקוב: "במשפט זה אנו ניצבים מול היהדות העולמית, והיא בעלת אמצעים בלתי מוגבלים". הסנגור קרבצ'בסקי הגיב להאשמת פרקליטי ההגנה הנוצרים כ"משרתי היהודים" והצהיר: "כן! אני משרת בעניין זה את היהודים, משום שהצדק איתם!".
אז תהיו קרבצ'בסקי, תהיו אמיל זולא, תהיו 12 המושבעים המוז'יקים. אל תיתנו לשנאה ולדעה קדומה להרוג לכם את המצפון ואת חוש הצדק. וחכו לשבוע הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו