מפעל החיים של אורן נהרי נקטע מוקדם מדי - וקשה שלא לבכות

ב-1961 טבעה ספינת "אגוז". רפאל טרוחיו, הדיקטטור האכזר של הרפובליקה הדומיניקנית, נרצח. ל-1962 לא הגענו. אורן נהרי החליט שלא להמשיך בתוכניותיו המופלאות בשבת בבוקר. המחלה לא עשתה לו הנחות.

בשנים המעטות שבהן שידר נהרי את תוכניתו, הצליח להותיר חותם אישי ייחודי. איש הרנסנס, שידע הרבה יותר מאשר רוב מרואייניו (ולפעמים גם לא הסתיר זאת), סקרן אינטלקטואלי וצעיר ברוחו. שבת בבוקר היא עת שידורים מיוחדת מאוד, המאופיינת בנכונות מאזיניה להאזין להסברים בני דקות ארוכות, ולהקשיב לתיאור אירועים שאודותיהם שמעו אולי משהו, אבל אף פעם לא את כל הסיפור.

קודמיו של נהרי (ד"ר יוסף טרגין וד"ר יצחק נוי) הדגישו היבטים מדעיים. אורן עוסק בכל נושא שהוא מתעניין בו, והמציא שיטה: בשעה הראשונה עסק בנושאים שונים כמו סיפורן של הקהילות היהודיות בעולם, והסברים באשר לתפישות אידיאולוגיות שונות שבלטו במאה שעברה, ובשעה השנייה התמקד בכל שבת בשנה אחרת (ולפעמים נזקק לשבתות אחדות כדי להספיק לכסות שנה אחת). למעשה, הוא כתב את אלבום המאה ה-20, ואני מקווה שנהרי ינסה להשלים אותו בדרך זו או אחרת.

משמסר על כך שאובחן כמי שסובל מניוון שרירים, וכיוון שכך ייאלץ להפסיק את עבודתו, עבר הזרקור מפרי עמלו אליו עצמו. הוא התראיין, דיבר בגלוי על התהליך המתסכל שהוא עובר, והמשיך להתייחס לתופעה שהוא עובר, כמעט באותה דרך שבה התייחס לתופעות ההיסטוריות שבהן נגע בתוכניותיו. הוא התגלה, גם למי שלא הכיר אותו אך היה חשוף לכישוריו העיתונאיים, כאיש רציונלי המבקש למצוא היגיון בנסיבות בלתי הגיוניות, ואינו מוותר בשום מצב.

השעתיים האחרונות של שידוריו בשבת האחרונה היו שעות של הקשבה דומעת, מלוות תקווה כי ימשיך למצות מתוך עצמו את הידע והכישורים המיוחדים שלו, ויצליח לחלוק אותם איתנו בכל דרך שיוכל וככל שיתאפשר לו. אנחנו מוכרחים להבין מה קרה אחרי 1961.

האיש הרע התורן באמריקה של ימים אלה אינו אחר מאשר ד"ר אנתוני פאוצ'י בן ה-85. הכרנו אותו מהופעותיו הרבות בתקשורת בימי הקורונה, כמי שניהל במשך 40 שנה את המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מדבקות בארה"ב, ולא היו לנו סיבות לחשוב שהוא שם כדי להטעות אותנו. עכשיו הוא עומד בפני הסנאט, בעיקר בשל הטענה שהמכון שלו מימן מחקר סיני בעיר ווהאן שבה החלה הקורונה, וכי מחקר מסוכן זה גרם, בעצם, להתפרצות המחלה. הוא מכחיש כל קשר בין המחקר והניסויים לבין התפרצות הקורונה, וכיוון שעורך דינו ייעץ לו לשתוק בעדותו בסנאט לפני ימים אחדים, מבקשים עכשיו סנטורים רפובליקנים, בגיבויו של הנשיא דונלד טראמפ מן התביעה הכללית, להגיש כתב אישום נגדו.

עכשיו מוזמנים חכמי המשפט לאולפנים כדי להתווכח בשאלה הבאה: ערב סיום תפקידו, העניק הנשיא הקודם, ג'ו ביידן, חנינה מראש לפאוצ'י, לכל מקרה שבו יבקשו להעמידו לדין על פעילות בהקשר לקורונה.

ישנה טענה כי בכך שהשתמש בזכות השתיקה, הוא ויתר למעשה על החנינה שניתנה לו. פאוצ'י לא האמין שדווקא בסוף הקריירה הרפואית המזהירה שלו, יצטרך לעמוד מול גל האשמות הנמשך כבר שנים אחדות.

משפחתו היגרה בסוף המאה ה-19 מאיטליה. אביו היה רוקח, והקים בית מרקחת בקומת הקרקע של ביתם בברוקלין שבניו יורק. הוא היה סטודנט מצטיין לרפואה, ובמשך 40 שנה העדיף לנהל את המכון למחלות מדבקות כשהוא מוותר על הצעות מפתות יותר. כל הנשיאים שקדמו לטראמפ קיבלו את הערכותיו בלי היסוס, ולפתע הוא מוצא עצמו בלב מחלוקת הזויה. עכשיו דורשת ועדה בסנאט, בראשות הסנטור הליברטריאני ראנד פול, להעמיד את פאוצ'י למשפט על ביזיון הקונגרס, בגלל שתיקתו.

כל הנשיאים שקדמו לטראמפ קיבלו את הערכותיו בלי היסוס, ולפתע הוא מוצא עצמו בלב מחלוקת הזויה. בעשור התשיעי לחייו, עלול פאוצ'י למצוא עצמו בכלא. שוב מתברר שהכל פוליטי

בעשור התשיעי לחייו, עלול פאוצ'י למצוא עצמו בכלא. אגב - כל ההצבעות בעניינו נחלקו בין דמוקרטים ורפובליקנים... הכל פוליטי.