צפו להפתעות: מה באמת קרה בפגישה בין טראמפ לנתניהו

אפשר רק לתאר את שערי העיתונים לאורך השבוע אם רה"מ נתניהו היה מגיע לוושינגטון להלוויית הסנאטור לינדזי גרהאם ומתקבל שם כמצורע. אם טראמפ היה מסרב לפגוש אותו, אם הוא היה מתארח במלון כשממול הפגנות של גורמים ישראליים קיצוניים ופרו־פלסטיניים גם יחד שאינם מבינים שהם מזינים אלה את אלה. אם אף חבר קונגרס לא היה מגיע להיפגש איתו, ואם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס היה מתעלם ממנו גם במהלך ההלוויה עצמה.

אלה לא היו רק החגיגות הרגילות כאן אצלנו על חשבונו - שמפספסות את העובדה שנתניהו הוא הנציג הישראלי הבכיר בעולם כרגע - אלא בעולם כולו, וחשוב מכך אצל אויבינו ובראשם איראן.

במקום תצוגת האימה הבדיונית הזו, בזמן שארה"ב מחשבת את צעדיה נגד טהרן, קיבלה מדינת ישראל באמצעות נתניהו תמיכה חסרת תקדים בממשל האמריקני. בפגישה השתתפו שלושה אנשי מקצוע חדשים שלא היו שם מעולם - ראש הסגל עדו נורדן, המזכיר הצבאי גיא מרקיזנו וראש המל"ל שמואל בן עזרא. עם זאת, העובדה שהגיע ללא אנשיו הוותיקים לא השפיעה על הפגישה, שדווחה מבפנים על ידי ותיקים וחדשים כאחד כ"טובה באופן חריג" עם הנשיא האמריקני ואנשיו.

המתח בלשכת נתניהו בימים שקדמו לטיסה היה בשיאו. העילה: לא היתה סיבה ממוקדת למפגש, לא היה ברור במה הוא יתמקד ובאילו נושאים יעסוק. חשוב מכך -  לא היה ברור באיזה אופן יפתיע הנשיא בתוך החדר, באמירות נחרצות שעשויות היו להביך את נתניהו

המתח בלשכת נתניהו בימים שקדמו לטיסה היה בשיאו, כך אפשר לספר עכשיו. העילה: לא היתה סיבה ממוקדת למפגש בין האישים, לא היה ברור במה הוא יתמקד ובאילו נושאים כדאי להגיע מוכנים. חשוב מכך - לא היה ברור באיזה אופן יפתיע הנשיא טראמפ בתוך החדר, בדרישות או באמירות נחרצות שעשויות היו להביך את נתניהו. ההכנות, אם כך, היו רוחביות - מאיראן, דרך הסכם הסיוע ועד להסכם עם סעודיה. כל הנושאים אכן עלו על השולחן, ו"עוד פגישה" - השמינית במספר בין השניים - הפכה לישיבת עבודה רבת משתתפים שנועדה ללבן מחלוקות או לכל הפחות להציף אותן, להבין את הפערים ולהציע פתרונות.

המתח ששרר בפמליה הישראלית כאמור הגיע לשיאו בלילה שלפני, ללא הרבה שעות שינה, הכניסה לבית הלבן לוותה בחששות שהתפוגגו בתוך 90 דקות. כשיצאו החוצה מהפגישה, עם ירידת המתח הנלווית - החוויה מול התקשורת הישראלית היתה כמעט בדיונית.

"ראיתי דיווחים ונדהמתי. אנשים פשוט ממציאים דברים ואין להם מושג מה באמת היה בתוך החדר. לא רק בתקשורת המכונה שמאל, אלא גם בערוצי הימין. זה לא דיווח 'ליד', זו פשוט המצאה של פרטים. רמת המצאה מרשימה", הביע באוזניי אחד מבכירי הצוות את תדהמתו.

כששאלתי למה הוא מתעסק בסיקור במקום במהות, השיב: "האזרחים צורכים את המידע מהתקשורת. מבחינתם מה שאתם מספרים זה מה שקרה, ולא משנה שהמציאות הפוכה לחלוטין".

אז מה באמת היה שם? הנה מה שאפשר לספר (הפעם על אמת, כמו שאומרים הילדים) - סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שהשמיע אמירות נוקבות נגד ישראל בשבועות האחרונים, ביקש מאחורי הקלעים להחליף את סדר פגישותיו באותו היום כדי שיוכל להיות נוכח בפגישה עם הישראלים. במהלך הפגישה ביקש להעביר מסר שנקלט היטב: גם אם יש פערים בין עמדתו לעמדה הישראלית, "אני בצד שלכם".

השר לשעבר ומקורבו של נתניהו רון דרמר היה בוושינגטון לנסיעת עסקים במשך שבועות עוד קודם להגעת נתניהו והפמליה. גם דרמר הוזמן להלווייתו של גרהאם, ובלשכת נתניהו ביקשו לתאם איתו פגישה עוד לפני הכניסה לבית הלבן. אילוצי לו"ז דחו לבסוף את הפגישה לאחר שנתניהו יצא מהבית הלבן, אחרי טקס ההלוויה.

דרמר בשום שלב לא אמור היה להיות בתוך הפגישה, אבל אין ספק שנתניהו, שנעדר כרגע אנשים עם הניסיון של דרמר מול הממשל ובכלל, נעזר בו ומתייעץ איתו מאחורי הקלעים בסוגיות שעל הפרק, בוודאי לנוכח מצבה של ישראל בדעת הקהל שם.

בעוד נתניהו הציף בפני הנשיא את הדאגות הביטחוניות והאינטרסים הישראליים בגזרות השונות ועד לאיראן, עשו זאת מהצד השני טראמפ ובכירי ממשלו ביחס לסוגיית הנפט, הכלכלה והאינטרסים האמריקניים שאינם זהים באופן מוחלט לאלה הישראליים. בפער הזה הוצפו החלופות - למשל, כשצד אחד הציע נסיגה מדודה מלבנון, הצד השני הסביר כי הפקרת השטח הסמוך לגבול לפרוקסי איראני לא אפשרית מבחינה ביטחונית. כשצד אחד הבהיר את הקושי בהמשך המלחמה עם איראן ומחיריו, הצד השני הבהיר את ההשלכות של נסיגה עכשיו מהלחץ על המשטר שעומד בפני קריסה.

הניסיון לייצר הבנה טובה יותר של האתגרים במזרח התיכון לא התקיים רק בפגישה האחת הזו עם טראמפ. לאחר מכן הגיע ואנס לבלייר האוס לישיבת המשך עם נתניהו ואנשיו. לא מדובר בעניין של מה בכך, מסביר גורם בלשכה. לדבריו, אף שהקשר הטלפוני בין ירושלים לוושינגטון רציף ועל בסיס שבועי עם הגסת', רוביו, ואנס והנשיא עצמו - יש דברים שאפשר שיקרו רק בפגישה שבה המשתתפים נוכחים באותו החדר. לדברי הגורם, גם במקרים שבהם תוצאת הדיון היתה פערים, המסר היה ברור: ארה"ב תפעל בהתאם לאינטרסים שלה, אך כך גם תעשה ישראל.

מאמצי הפלה

בישראל מאמינים כי הפלת המשטר היא אירוע אפשרי מאוד. המסר הזה גם נאמר בתוך החדר. גורם מדיני בכיר אף אמר זאת מפורשות יום לאחר הפגישה: "לאורך זמן למשטר יהיה קשה מאוד לשרוד במצבים מסוימים". עם זאת, אי אפשר לקבוע שהמשטר ייפול בכל מקרה, אלא שנדרשות עוד פעולות כדי להגביר את הלחץ עליו ולהביא אותו לקריסה מול אזרחיו - או באמצעים קינטיים או באמצעים כלכליים. האפשרויות כולן נדונו. כדי להעמיד את הדיון והשלכותיו בהקשר היסטורי קצר טווח: הפגישה השביעית במספר בין טראמפ לנתניהו בחודש פברואר האחרון התקיימה שבועיים בלבד לפני המתקפה המשותפת על איראן בשאגת הארי. המסרים העמומים שיצאו אז בסיומה של הפגישה לא ניבאו במאום את מה שהתרחש ב־28 בפברואר.

אם האמריקנים בכל זאת יחליטו ללכת להסכם ולהקל את הלחץ הכלכלי שמופעל על איראן, הניח נתניהו את האינטרס הראשון במעלה מול הנשיא טראמפ, ובהמשך מול וויטקוף וואנס: מניעת גרעין, או הבאת תוכנית הגרעין לסיומה. בהמשך גם נדונו אינטרסים נוספים של ישראל ביחס למשטר האייתוללות, כמו הגבלת ייצור הטילים הבליסטיים במדינה וגם סוגיית מימון טרור השלוחים על ידיה. מנגד, המשך הלחץ האיראני על ארה"ב גם הוא פועל את פעולתו באמצעות הגבלת השיט במצרים. זו גם הדרך של המשטר להישאר בשלטון.

בישראל ובארה"ב רואים את האתגר עין בעין. ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב מאיר בן שבת אמר בשיחה עם "היום" כי "הממשל בוושינגטון מתחיל להבין שהמשחקים של האיראנים בסוגיית הורמוז הם רק המבוא למה שצפוי להם בסוגיית הגרעין. אם הם יתפשרו בעניין הורמוז, זה יקרין גם על נחישותם בנושא הגרעין, וכמובן גם ייצור תקדים שלילי להתנהלויות של שחקנים ששולטים על מצרים ימיים באזורים אחרים. אני מניח שככל שנתקרב לבחירות האמצע, כך האיראנים יגבירו את לחציהם, גם ישירות וגם באמצעות ארגוני הפרוקסי".

לדברי בן שבת, ביחס למטרת העל - הפלת המשטר - "כל עוד המשטר האיראני הנוכחי יתקיים - הסכנות ממנו לא יחלפו. נדמה לי שגם בממשל האמריקני מבינים זאת, גם אם לא מכריזים על המסקנה המתבקשת: צריך להמשיך לחתור להחלפת המשטר". על הגורמים שיכולים להוביל את ישראל חזרה למערכה נגד איראן, אמר: "ישראל תצטרף למלחמה אם היא תותקף, אם היא תתבקש לכך על ידי טראמפ או אם המודיעין יתריע על תרחיש שיחייב אותה להנחית מכת מנע".

וחוץ מאיראן

אתגר נוסף במרחב הוא הפער בין היחס העוין של ארדואן לישראל לבין היחס האוהד של טראמפ כלפי הדיקטטור הטורקי, אולם נראה שלפחות בסוגיה של מכירת מטוסי ה־F-35, לא התקבלה עדיין החלטה סופית, לרווחת ישראל. הגורם המדיני הבכיר השמיע את חששותיו בעניין הזה גם לאחר הפגישה עם טראמפ: "יש יחסים רעים מאוד עם ארדואן. אומר זאת בצורה הכי פשוטה: האיש הזה רוצה לחדש את האימפריה העות'מאנית, רוצה לחסל את מדינת ישראל". הדברים נאמרו בחדר גם ביחס למתן נשק התקפי בידיים של משטר כזה, וגורם ישראלי ציין כי אולי בנושא הזה נרשם הישג ישראלי.

ויש אולי גם אופק להטבת מצב ישראל באזור, וגם מול דעת הקהל האמריקני, בשתי סוגיות שנדונו אך לא יצרו כותרות מתבקשות: האחת - בנושא הסיוע האמריקני לישראל. נתניהו חזר והעביר את המסר, שלפיו יש תוכנית עבודה מסודרת להתנתקות מתזרים הכספים האמריקני בתוך עשור. זו ככל הנראה הסיבה שבגינה גם שר האוצר האמריקני ישב בחדר (ואולי גם בשל ההשפעות הכלכליות של המלחמה נגד איראן). הגורם המדיני הבכיר הסביר את היעד: "אנחנו רוצים לעבור מסיוע לשותפות. מסיוע של 33 מיליארד בעשור - לאפס".

בנושא הטילים וההגנה מטילים אמר: "נגיע למצב שבו נשאיר 8 מיליארד דולר השקעה מצידנו, לצד 8 מיליארד אמריקניים. מהפירות נהנה יחד, ובסופו של דבר, אנחנו רוצים לעבור גם לעצמאות בכלי הטיס". הסיפא, יש לציין, נגנזה בניסיון הישראלי האחרון בפרויקט הלביא. אולי עכשיו האמריקנים, וגם אנחנו, בשלים יותר לניתוק התלות.

הנושא השני היה סעודיה, ולא בכיוון שחשבתם עליו. כניסת המדינה הערבית החשובה להסכמי אברהם עשויה להיות קרובה מתמיד, ודווקא על חשבון מטבע אחר שישראל מעוניינת לשלם בו. לא גרעין אזרחי שיוצב בידיה ולא במחירים המדיניים שהיא דורשת מישראל ביחס לפלסטינים - אלא סיוע ביטחוני. סעודיה מעסיקה את האמריקנים וגם את ישראל בשבועות האחרונים לא רק בגלל פוטנציאל השלום, אלא בעיקר בשל ההסלמה הגוברת בחזית מול החות'ים. מבדיקה שערכתי, בדרג המדיני כבר דנו קודם לנסיעה בשאלה אם להירתם ולסייע לסעודיה מול האויב המשותף וכך "לקנות נקודות" לקראת הסכמי אברהם ולהוזיל את התשלום הפלסטיני.

לישראל יש הטכנולוגיה הצבאית הנדרשת שסעודיה חסרה, ואינטרס משותף שיכול לקרב בין המדינות. לא מן הנמנע שנתניהו הציף את המחשבות בנושא בפני טראמפ.

ביחס לחזיתות הפתוחות של ישראל - בעזה, בלבנון ובסוריה - בתוך החדר בחר נתניהו להציף את המצב לאשורו עוד לפני שהגיעו הדרישות האמריקניות בנושא, במטרה לבלום אותן על ידי הצגת העובדות. למשל, ביחס לסוריה ציין נתניהו באוזני האמריקנים כי טורקיה אוחזת בשטח הגדול פי 50 מזה שישראל אוחזת בו במדינה. דרך ההצגה הזו הפכה את דרישות הנסיגה לפני שהאיום על ישראל הוסר, למיותרות. "טורקיה מחזיקה ב־5% משטחה של סוריה, וישראל באלפית", אמר גורם מדיני בכיר לאחר הפגישה, כפי שהמחיש את התמונה בכללותה לנשיא טראמפ, שלעיתים מקבל תמונה חד־צדדית על ידי בעלי אינטרס.

גם על רצועת עזה הבהיר נתניהו כי כל עוד חמאס אוחז בנשק, צה"ל נשאר בשטח. עם זאת, קודם לפגישה כבר הכניס נתניהו בדלת הראשית את מועצת השלום לרצועה בהתאם להסכם 20 הנקודות, כדי לצמצם לחץ בנושא הנסיגות. בן שבת מבהיר כי "לא צריכה להיות התקדמות בשום תחום ברצועת עזה, כל זמן שחמאס לא פורק מנשקו. כרגע - לא רק שהוא מחזיק בנשקו, אלא שהוא גורם הכוח החזק ברצועה, צבאית ופוליטית. כל התקדמות כשהוא מבוצר בהתנגדותו, תתפרש כהצלחה שלו לשחוק את העמדה הישראלית ותחזק את נחישותו".

עוד, לדבריו, "ישראל אולי שולטת בשטח, אבל חמאס הוא עדיין זה ששולט ברוב האוכלוסייה או זוכה לתמיכתה. אני מתקשה לראות מצב שבו מרחבים שיוכשרו לשיקום יהיו באמת נקיים מחמאס. טוב יהיה אם תוצג לציבור על ידי גורם רשמי תמונה בהירה ומפורטת לא של הפעילים והיכולות שישראל השמידה, אלא של מה שנותר בידי חמאס: סדר הכוחות, כמות המנהרות ואורכן, אמצעי לחימה - סוגים וכמויות, תשתיות ייצור נשק וכו'. לא הכל אנחנו יודעים, ולא על כל מה שידוע ניתן לדווח. גם אם התמונה תהיה חסרה, היא עדיין תהיה טובה יותר מקטעי מידע, מספקולציות או מפרשנויות מטעם".